|
|
| נשלח ב-24/12/2024 09:30 |
 |
| |
| זמןלכל כתב: |  | | תתפלא אפשר לאכול פלאפל ושווארמה ולצחוק עם חברים וגם לצאת לבאולינג ולהיות עילוי ותלמיד חכם עצום |
|
אני ממסגר את הפסקא הזו שכתבת, כי כל שאר הדברים שכתבת נראה כמו ערבוב של מילים אקראיות ללא כל משמעות או הקשר. לגבי הדברים הללו, ברור שלא התכוונתי לאדם שממש רעב או שיוצא לבלות ולכן אוכל פלאפל, או שבבין הזמנים הולכים לבאולינג. כוונתי הייתה לתופעה שלפחות אני זוכר לגנאי בישיבות שלמדתי/הכרתי, שכל ערב במקום לאכול בישיבה מבזבזים שעות על הליכה לפלאפל או שעות של הכנת מנגל בפנימייה ובילויים ויציאות בלי גבול וקץ. יש הבדל בין "קויי ה' יחליפו כח" של אנשים חרוצים ורציניים, לבטלנים שמחפשים תירוצים למה לא ללמוד (עיין ארחות צדיקים שער העצלות, מרחיב ומבהיר את נושא זה).
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2024 09:35 |
|
| |
התיאורים לא ברורים בבוקר כן , בלילה לא ? לא ברור מה שאתה כותב , שעתיים כן , שלוש שעות לא ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2024 12:32 |
|
| |
| הדיבוק כתב: | | | חייל בבמחנה לפחות תורם זמן וכישרון למדינה, אבל בטלן בישיבה רק מזיק למגזר ולמדינה ובעיקר לחברים שלו המתמידים, שרוצים ללמוד והוא כל הזמן מקרר את האמבטיה עם עוד פלאפל וכדורגל והבדלי העוה"ז. |
|
כאן העלית נקודה חדשה, שבחורי ישיבות שבבניקים שמבלים בפלאפל וכדורגל מפריעים ליתר.
ברור שהם כמו קוץ בתוך הישיבות, ועדיין, בסופו של דבר רובם ככולם גודלים משנות הנעורים, מתבגרים, מקימים בתים יפים בישראל, אולי לא ממש בני תורה בסוף, אבל בית של שומרי תורה, אסור לגייס אותם וכבר כתבתי על כך כמה פעמים, כי בגיוס הם יסירו את הכיפה, כן בדיוק הם חלשי האופי, ירדו הכי מהר לתהום בצבא!
אגב, אם תרצה לדעת איך נראה כתב במחנה, שזהו שירות הצבא שלו, אתה מוזמן לעקוב אחרי חייו ההוללים של יאיר לפיד, מלאי הסמים והאלכוהול, וכפי שהוא בעצמו העיד על כך , (בגאווה..)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2024 15:40 |
|
| |
איש_חשוב, לא דיברתי כאן על שאלת הגיוס
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2024 15:41 |
|
| |
| זמןלכל כתב: | | התיאורים לא ברורים בבוקר כן , בלילה לא ? לא ברור מה שאתה כותב , שעתיים כן , שלוש שעות לא ?
|
|
בבקשה כתוב בעברית מדוברת כדי שנוכל להנות מדבריך המעניינים
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2024 23:52 |
|
| |
"בואו נדבר על האמת": קיבוצניקים מסבירים למה לא צריך לכפות גיוס על חרדים
חדר האוכל של קיבוץ מעגן מיכאל שקט בשעות אחר הצהריים. יוסי ברנע, שמנהל את אחד המפעלים הגדולים באזור, מערבב בכוס התה שלו. "תקשיב," הוא פותח, "אני שירתתי בצנחנים, הבן שלי עכשיו בגולני, אבל אני חושב שהגיע הזמן להגיד את מה שכולם פוחדים להגיד - לא כולם צריכים להיות חיילים."
"אתה יודע כמה פעמים אמרו לי שאני בוגדת?" מחייכת רונית, שעד לפני רגע הכינה מערכי שיעור בביולוגיה. "אבל מי שמסתכל על המספרים מבין שזה לא כזה פשוט. החרדים חוסכים למדינה סכומי עתק במערכות הרווחה שלהם. הגמ"חים שלהם, קופות הצדקה, העזרה ההדדית - זה הכל כסף שהמדינה הייתה צריכה להוציא אחרת."
"ולא רק זה," מתפרץ אמיר, שזה עתה חזר משדות הכותנה של עין חרוד, "ראיתם מה קורה בבני ברק? בירושלים? יש שם מהפכה שקטה. חרדים נכנסים להייטק, פותחים עסקים, מקימים סטארט-אפים. יש להם יתרון - הם רגילים לחשיבה מופשטת מהלימוד בישיבה."
"אבל זה מיעוט," אני מעיר.
רונית מניחה את כוס הקפה שלה: "גם אצלנו בקיבוץ התחלנו קטן. היום תראה איזו תעשייה יש פה. צריך לתת לתהליכים האלה לקרות בקצב הנכון. כפייה רק תיצור התנגדות."
"ובכלל," יוסי מתרומם מעט מכיסאו, "בוא נדבר על משהו שאף אחד לא מדבר עליו - התיירות. אתה יודע כמה כסף נכנס למדינה בזכות התיירות הדתית? כל הישיבות האלה, המוסדות, בתי הכנסת - זה ענף כלכלי שלם. והחרדים? הם חלק בלתי נפרד מזה."
"אבל מה עם הערך של השירות הצבאי?" אני שואל.
אמיר מחייך: "תראה, אני הייתי מ"פ בשריון. אני מכיר את הערך. אבל יש גם ערך אחר - שמירה על המסורת היהודית. אתה יודע כמה תורה הייתה נשכחת בלי הלימוד האינטנסיבי שלהם?"
"זה מזכיר לי," רונית מתערבת, "יש לנו פה בבית הספר תכנית משותפת עם בית ספר חרדי. היית מופתע לראות כמה דברים אנחנו לומדים מהם על חינוך. הם פיתחו שיטות למידה מדהימות."
"ועוד משהו," יוסי מוסיף, "תחשוב על זה ככה - כל בחור בישיבה זה חיסכון למדינה. לא צריך לממן לו ציוד, אימונים, משכורת. במקום זה הוא לומד, תורם לקהילה שלו, ובהרבה מקרים גם מפרנס משפחה."
"אבל זה לא הוגן כלפי מי שכן משרת," אני מקשה.
"תראה," אמיר מתכופף קדימה, "אנחנו בקיבוץ מבינים משהו על הוגנות. כל אחד תורם לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. למה זה לא יכול לעבוד ברמה הלאומית?"
רונית מהנהנת: "ודווקא עכשיו, כשיש יותר ויותר חרדים שמשתלבים בתעסוקה, שנכנסים לאקדמיה - דווקא עכשיו לבוא ולכפות גיוס? זה יהרוס את כל התהליך החיובי הזה."
"ויש עוד נקודה," יוסי מוסיף, "החרדים בונים קהילות חזקות. הם יודעים לדאוג אחד לשני. במקום להילחם בזה, אולי כדאי ללמוד מזה?"
"בסוף," אמיר מסכם, מביט החוצה אל השדות המוריקים, "זה עניין של בחירה. אנחנו בקיבוץ בחרנו בדרך חיים מסוימת. הם בחרו בדרך אחרת. כל עוד הם תורמים למדינה - וכמו שאמרנו, הם בהחלט תורמים - למה לכפות?"
רונית מחייכת: "אולי זה מה שהכי חסר בשיח הציבורי היום - היכולת להכיר בזה שיש יותר מדרך אחת להיות ישראלי טוב."
תוקן על ידי כברהיה ב- 24/12/2024 23:54:24
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2024 04:23 |
|
| |
עולם הפוך, חרדים "מלב העולם הליטאי" מדברים נגד אי הגיוס, וקיבוצניקים בעדו...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2024 10:01 |
|
| |
תמיד תוכל למצוא את אותם 4 רבנים ו4 קיבוצניקים, שאם רק הם היו מנהלים כאן הכל... (רק קח בחשבון שזה חומר מתכלה, ובכל ויכוח ציבורי תצטרך להחליף את השמינייה הזו ב8 אחרים)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2024 13:27 |
|
| |
למה שאותם 4 "רבנים" לא יתגייסו בעצמם?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2024 17:12 |
|
| |
כי הצבא רוצה אותם כמו שהישיבות רוצות את הקיבוצניקים של כברהיה
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2024 18:31 |
|
| |
| כברהיה כתב: | | "בואו נדבר על האמת": קיבוצניקים מסבירים למה לא צריך לכפות גיוס על חרדים
חדר האוכל של קיבוץ מעגן מיכאל שקט בשעות אחר הצהריים. יוסי ברנע, שמנהל את אחד המפעלים הגדולים באזור, מערבב בכוס התה שלו. "תקשיב," הוא פותח, "אני שירתתי בצנחנים, הבן שלי עכשיו בגולני, אבל אני חושב שהגיע הזמן להגיד את מה שכולם פוחדים להגיד - לא כולם צריכים להיות חיילים."
"אתה יודע כמה פעמים אמרו לי שאני בוגדת?" מחייכת רונית, שעד לפני רגע הכינה מערכי שיעור בביולוגיה. "אבל מי שמסתכל על המספרים מבין שזה לא כזה פשוט. החרדים חוסכים למדינה סכומי עתק במערכות הרווחה שלהם. הגמ"חים שלהם, קופות הצדקה, העזרה ההדדית - זה הכל כסף שהמדינה הייתה צריכה להוציא אחרת."
"ולא רק זה," מתפרץ אמיר, שזה עתה חזר משדות הכותנה של עין חרוד, "ראיתם מה קורה בבני ברק? בירושלים? יש שם מהפכה שקטה. חרדים נכנסים להייטק, פותחים עסקים, מקימים סטארט-אפים. יש להם יתרון - הם רגילים לחשיבה מופשטת מהלימוד בישיבה."
"אבל זה מיעוט," אני מעיר.
רונית מניחה את כוס הקפה שלה: "גם אצלנו בקיבוץ התחלנו קטן. היום תראה איזו תעשייה יש פה. צריך לתת לתהליכים האלה לקרות בקצב הנכון. כפייה רק תיצור התנגדות."
"ובכלל," יוסי מתרומם מעט מכיסאו, "בוא נדבר על משהו שאף אחד לא מדבר עליו - התיירות. אתה יודע כמה כסף נכנס למדינה בזכות התיירות הדתית? כל הישיבות האלה, המוסדות, בתי הכנסת - זה ענף כלכלי שלם. והחרדים? הם חלק בלתי נפרד מזה."
"אבל מה עם הערך של השירות הצבאי?" אני שואל.
אמיר מחייך: "תראה, אני הייתי מ"פ בשריון. אני מכיר את הערך. אבל יש גם ערך אחר - שמירה על המסורת היהודית. אתה יודע כמה תורה הייתה נשכחת בלי הלימוד האינטנסיבי שלהם?"
"זה מזכיר לי," רונית מתערבת, "יש לנו פה בבית הספר תכנית משותפת עם בית ספר חרדי. היית מופתע לראות כמה דברים אנחנו לומדים מהם על חינוך. הם פיתחו שיטות למידה מדהימות."
"ועוד משהו," יוסי מוסיף, "תחשוב על זה ככה - כל בחור בישיבה זה חיסכון למדינה. לא צריך לממן לו ציוד, אימונים, משכורת. במקום זה הוא לומד, תורם לקהילה שלו, ובהרבה מקרים גם מפרנס משפחה."
"אבל זה לא הוגן כלפי מי שכן משרת," אני מקשה.
"תראה," אמיר מתכופף קדימה, "אנחנו בקיבוץ מבינים משהו על הוגנות. כל אחד תורם לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. למה זה לא יכול לעבוד ברמה הלאומית?"
רונית מהנהנת: "ודווקא עכשיו, כשיש יותר ויותר חרדים שמשתלבים בתעסוקה, שנכנסים לאקדמיה - דווקא עכשיו לבוא ולכפות גיוס? זה יהרוס את כל התהליך החיובי הזה."
"ויש עוד נקודה," יוסי מוסיף, "החרדים בונים קהילות חזקות. הם יודעים לדאוג אחד לשני. במקום להילחם בזה, אולי כדאי ללמוד מזה?"
"בסוף," אמיר מסכם, מביט החוצה אל השדות המוריקים, "זה עניין של בחירה. אנחנו בקיבוץ בחרנו בדרך חיים מסוימת. הם בחרו בדרך אחרת. כל עוד הם תורמים למדינה - וכמו שאמרנו, הם בהחלט תורמים - למה לכפות?"
רונית מחייכת: "אולי זה מה שהכי חסר בשיח הציבורי היום - היכולת להכיר בזה שיש יותר מדרך אחת להיות ישראלי טוב."
תוקן על ידי כברהיה ב- 24/12/2024 23:54:24 |
|
מעשייה חסידית נאה למלווה מלכה.
אך דומני שבעולם האמיתי קשה למצוא קיבוצניקים עם סגנון חשיבה חרדי שמבוסס על אנקדוטות אזוטריות ונרטיבים, במקום להתבסס על נתונים סטטיסטיים ממקורות מוסמכים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2024 20:03 |
|
| |
על הסיפור של 4 "רבנים מלב העולם הליטאי" שמדברים בסגנון חילוני, לא חשבת שזאת מעשיה נאה למלווה מלכה..
נו, לכל אחד יש את המעשיות מלוה מלכה שלו, אמור לי מה המעשיות שלך ואומר לך מי אתה..
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2024 11:20 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | | על הסיפור של 4 "רבנים מלב העולם הליטאי" שמדברים בסגנון חילוני, לא חשבת שזאת מעשיה נאה למלווה מלכה..
נו, לכל אחד יש את המעשיות מלוה מלכה שלו, אמור לי מה המעשיות שלך ואומר לך מי אתה.. |
|
כבר כתבתי שאינני בטוח לגבי היותם "רבנים".
אבל מסגנון הדיבור והניואנסים ניכר שמדובר באנשים שחיים היום עמוק עמוק בתוך החברה החרדית.
ויש כאן עיתונאי שנחשב אמין שעומד מאחורי הדברים (עיתונאי שעבד בעבר ברדיו קול חי החרדי).
וזאת בניגוד למעשייה על הקיבוצניקים שפיהם נובע סיסמאות חרדיות ישר מהשטיבעל כמעיין המתגבר.
זה אפעס קצת חשוד..
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2024 15:31 |
|
| |
שים לב שבתיאור מהקיבוץ יש כל מיני שבבי פרטים שניתן אולי לאושש את הסיפור הזה. יש לך שאלות איך יכול להיות שקיבוצניקים חושבים כך, אז יתכן מצב כזה. המציאות עולה על כל דמיון
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2024 23:56 |
|
| |
אגב, גם לפי המעשייה, לא בהכרח כולם קיבוצניקים, בחדר האוכל של קיבוץ מעגן מיכאל יכולים לסעוד גם אורחים מבחוץ תמורת תשלום נאה.
|
|
|
|
|
