הרב יצחק יוסף, אכלו לי שתו לי, די זה כבר נמאס

לאחרונה יוצאים קליפים כל הזמן מהרב יצחק יוסף בשם מורשת מר"ן

בו הוא תוקף כאלו שחולקים על דעת אביו, הם עושים את זה בדווקא, מתנגדים למרן, רוצים לבזות אותו, לחלוק עליו

זה כבר נהיה תינוקי, הוא מספר סיפורים על מעמד של דרשו, בו הוא תקף את העורכים של המשנה ברורה דרשו

עכשיו זה הגיע לרבי בן ציון אבא שאול, האור לציון

זה כבר נהיה מביך אין לו יועצים? או שבציבור שלו עובדת רק שיטת אכלו לי ושתו לי

נישת הרב בן ציון, קשורה לרב בן ציון בערך כמו שכתב רש"י קשור לרש"י.

יבוא יוחנן ויגן על אמירתו.

הרב''צ זצ''ל מקובל על הבני תורה והר''ע זצ''ל על העמך.

שני המגיבים מעליי, אסביר את כוונתי. קיימת נישה שונה מהרב עובדיה, שבגדול היא תוצר של התקרבות לרב שך ולמיינסטרים הליטאי (זה לא בדיוק התקרבות לאשכנזים, כי לטעמי גם הרב עובדיה קרוב לאשכנזים יותר מברי הפלוגתא שלו, כמו הרב משאש וכדו, וגם הגישה שלו מאוד נתמכת בספרים ולא במסורת ומנהגים ספרדיים). עם זאת, הנישה הזו בעיקר נושאת את שמו של הרב בן ציון לשווא, כי חיפשו אדם ממעמד שווה כדי להיתלות בו לחלוק על הרב עובדיה. רוב המחזיקים בנישת הרב בן ציון הם בוגרי ישיבות אשכנזיות מאוד שאין להם בכלל קשר משמעותי עם הרב בן ציון (לגבי חלקם, אני בספק כמה קשר בכלל היה להם איתו בהשוואה לרבנים אחרים). המיוחדות של הרב בן ציון הייתה כאמור, היותו בן גילו וחברו של הרב עובדיה, ועוד יותר היותו חולה ותלוי בדעת אחרים כך שניתן לספר בשמו סיפורים והוא לא יוכל להכחיש (אל תשכחו שבנו וצאצאיו צעירים בהרבה מהדור הבא אחרי הרב עובדיה). גם ניתן לראות בעיניים שלא נשאר הרבה מהרב בן ציון, שו"ת אור לציון חלק א הוא ספר מאוד דל, פלפולים כלליים שנכתבו בחוםזה לאורך המון שנים וכמדומני שאין שם כמעט (או בכלל) מכתבי תשובה ממשיים; מה שמלמד שבחייו, כשהוא רצה להדפיס, לא היו לו כמעט חומרים ערוכים בהלכה או בפלפול, יהוא הוצרך לקבץ שאריות של "חבורות" ודרשת בר מצוה וכדו' (אגב גם ספרו של הרב צדקה לא מרשים בהרבה..). חלק ב והלאה, שיצא על ידי תלמידיו, זהו גם כן מעט תשובות קצרות זעיר שם זעיר שם, שכל מו"צ מצוי יכול לייצר תוך שנה. בקיצור, קיימת נישה שונה מהרב עובדיה ובטח בחלק מהדברים יש לה על מה להתבסס (לפעמים היא מרגישה לי יותר ראקציה מאשר גישה יציבה שעומדת בםני עצמה, אבל האמת שהחרדיות ככלל פועלת כיום כריאקציה אז קשה להגדיר עד כמה הם פחות מוצלחים מאחרים). אבל יחד עם זאת, אני בספק מה הקשר של כל זה לרב בן ציון

רב"צ היה מקובל גם על הרבה אשכנזים בני תורה, כל עוד זה לא סותר את המקובל במסורת הפוסקים האשכנזים הקדמונים, ואפילו בנושאים שמנהג עדות המזרח לפסוק אחרת מהאשכנזים, לפעמים רב"צ נכנס לברר כיצד צריכים לנהוג האשכנזים לשיטתם.

האח הזה יותר משכנע... 

משהו כרונולוגית לא מסתדר עם התיזה שלך. הרב אבא שאול היה מקובל בחוגים אשכנזים (ואני יודע על שאלות שנשאל על ידי רבים) עוד הרבה לפני שהרב שך היה במרכז הבמה. ולא בכוונה להעמיד אותו מול הרב עובדיה, הוא פשוט פיזית היה מסתובב בינותם והיה נגיש.