הרב יצחק יוסף, אכלו לי שתו לי, די זה כבר נמאס

עם כל הכבוד, האבא שלו מנוחתו עדן, המציא את השיטה של להשתלח בציבור האחר, ותוך רמיסה וליגלול על פוסקיו וגדוליו, יתכבדו וישבו בשקט, או יקשקשו והרכבת תעבור.

מי אמר על גדול הפוסקים האשכנזיים, הרמ"א, "הגיע אחד איסרליש, וקישקש עליו"?

אין לי כוונות עלומות ונסתרות.
פשוט מאוד, הגרב"צ אב"ש אימץ לעצמו, כמה וכמה חכמי תורה אשכנזיים, כמובילים את דרכי הפסיקה שלו, בראשם מרנא החזון איש זלל"ה. שזכורני לאחר פטירתו שאמרו שהיה בקי בספרו (!). כלומר היה לו קשר מיוחד עם תורתו. וזו דוגמא אחת לכללות סגנונו.
לכן באופן טבעי נמשכו אחריו בעיקר הספרדים בני התורה, הכרוכים גם אחר המורשת האשכנזית, ואינם קנאים (נחיתים) ל'שיטה הספרדית' דווקא.
זאת ועוד, בהיות שהגרב"צ לא שימש כרב וכדיין ברבנות, היה לו פחות היכרות עם ה'עמך'. והיה יותר כמו שאומרים 'ישיבישר'. (דווקא באופיו האישי, היה מהספרדים של פעם, דיבר בשפה עממית, עם הברה שמרנית, וכל ההלוך-ילך המנטלי היה ספרדי לגמרי).
בניגוד גמור אליו, הגרע"י, לקח את דגל 'שיטת הפסיקה הספרדית' לראש מעיינו. כמו כן שימש בפועל כמגדלור לעמך בית ישראל, ולפי עדות בנו בעל הילקוט יוסף שליט"א, הרי אביו בעצמו לא נהג תמיד כפסקי עצמו בחיבוריו, שם הקיל מתוך אחריות לכלל הדור, האנשים הפשוטים והבסיסיים ביהדות (חלק מהאחים מכחישים זאת, כנהוג במשפחה המפורדת).
גם היה איש הרבנות, ורב מטעם, שמשתתף בכל מיני אירועים רשמיים של המדינה וכו' וכו'. כל זה הקנה לו את כללות הציבור הספרדי מהפריפריה, אבל ציבור הספרדים האיכותיים (האליטיסטים) היו בזמנים מסוימים פחות קשורים לו. (דבר שהשתנה עם השנים, כמו כלל יהדות ספרד שהפכה ליותר חרדית מאשר לפני חצי יובל).
אולם בוודאי, המעוף ההיקף והרוחב של פסקי הרע"י, שחלש על כל התורה כולה - השמטתו ממהדורת דרשו, היא צורמת בכל קנה מידה, למרות שדרך פסיקתו שונה וייחודית כנ"ל, אבל ראוי היה להסתופף בבמה של 'פוסקי זמנינו' לצד רבנים אחרים שהם לכל קנה-מדה פחותים ממנו בערכם התורני.
אך בעלי הוצאת דרשו, כבר שגו בדבר לא רק כלפי הספרדים, גם כלפי אמריקאים, כגון מרן רבי משה פיינשטיין כמעט ולא מובא שם (ביחס לרבי ניסים קרליץ למשל) למרות, שפוסקי זמנינו הגריש"א והגרשז"א היו כפופים לו והיו נחרדים למשמע דבר ה' בהלכה מפי רבי משה מאמריקה. אך זו לדעתי לא 'הנדסת תודעה', אלא משהו שהישראלים כאן בארץ היו פחות חשופים לגדלותו הענקית של רבי משה. שכל רז לא אנס ליה. ובארה"ב כל הרבנים מכל החוגים, רואים ברבי משה 'עמוד ההלכה' לדורות עולם. מה שפחות מוכר בארץ.

הבעיה שלך היא שאנחנו דנים כאן במקובלותו בחוגים אשכנזים. אפילו קנאיים שאני בא מהם. כמובן שהרב עובדיה לא היה מקובל אבל הרב בן ציון כן. ביודעי קא אמינא.

למספרי הסיפורים שהאשכנזים התענינו בדעתו של הרב בן ציון.....

אפשר בבקשה לתת הפניה לתחזק את הבדיחה הזאת? חוץ ממשנ"ב דרשו, בשום ספר תשובות לא דנים כלל בדבריו, ואיך שכחתי את ספר וזאת הברכה שהגדיל לעשות וחוץ מהרב בן ציון הוא מרבה לצטט גם את הרב מרדכי אליהו, והעיקר לא להזכיר חלילה את הרב עובדיה.
לכעס של הרב יוסף הבן יש הרבה יותר סימוכין מהקשקשת כאן

בחיפוש פשוט בבר אילן, ראיתי כעת, כי שמו של שו"ת אור לציון מוזכר מאות פעמים בספרים של מחברים אשכנזיים. ואילו שו"ת יביע אומר, שמוזכר בכלל השותי"ם אלפי פעמים. אך בחיבורים אשכנזיים מוזכר מעט ביותר. בפרט בהתחשב בשלל הנושאים שהוא מקיף, עשרת מונים מהגרב"צ.

היה מקום להסיק שיש כאן 'חרם לא רשמי'. אבל זו לא הסיבה, כי בכל זאת אותם המחברים שכן מביאים אותו, אבל מעט מאוד. כך שהוא לא 'מוחרם'. רק כנראה המשקל של הסברות שלו, וההכרעות שלו, לא מקובל ולא חשוב די, בקרב הפוסקים האשכנזיים.

תוקן על ידי יוחנןש ב- 12/03/2025 20:53:35

אפשר קצת פירוט בבקשה? מאות פעמים בספרים אשכנזים, תן לנו לטעום

החרם שהוא מדבר אינו על ספרי השותי"ם שהם בהכרח נאלצים לצטט כיל מה לעשות קצת קשה בלעדיו בכתיבת תשובה,החרם בהכרח נמצא בספרי ההלכות והקיצורים למיניהם ששם הוא מושמט לחלוטין, אבל גם הרב ב"צ מוזכר רק אצל אלו שחובבים את הקינטור כנגד הר"ע ווממש לא מהערכה מיוחדה לרב"צ 

איזה ספרי אשכנזים מיינסטרים (שאינם שו"תים) נמצאים בפרויקט השו"ת?

יוחנן
בבקשה קצת פירוט אייזה אשכנזי מצטט בדיוק את הרב ב"צ

884 פעמים הוא מוזכר בספר ילקוט יוסף

371 פעמים בספר פסקי תשובות

39 פעמים ביביע אומר

4 פעמים משנה הלכות

18 פעמים וישב הים לרבי יעקב משה הלל

10 פעמים דף על הדף

ועוד מאות פעמים בקובצים תורניים

רבינו, הציונים האלה לא אומרים לי כלום, בפרט שלא הבאת את ההשוואה לרב עובדיה. 1. שאלתי אותך כמה ספרים אשכנזיים מיינסטרים שהם לא שותים יש בכלל בפרויקט, והנה הבאת את הפסקי תשובות ודף על דף. כל השאר הם שותים ו/או ספרדים. 2. כשאתה מביא את הרב בן ציון אתה לא מביא שום ראיה לכלום. אין סיבה שהוא לא יצוטט, וכיום שעשו מתורתו כמה וכמה כרכים, טבעי שהוא יצוטט. לאף אחד אין בעיה איתו אז למה שלא יצטטו? הטענה שלי היא שמעיקרא כשהוא היה חי לא הרבה פנו אליו, וזה אפשר לראות שאין לו כמעט תשובות בכתב, והמעט שיש זה על נושאים קונקרטיים שהתפרסמו בין הרבנים, וכל השאר אלו תשובות קצרות בעל פה, וגם הן לא רבות בהשוואה לשום רב מורה הוראה (תספור כמה סימנים יש בכל כרכי אור לציון ב-ד, כזו כמות של שאלות יכול לתת לך כל מו"צ כל שנה). 3. חלק מהספרים שהבאת הם דוגמה גרועה, המשנה הלכות היה מעריץ של הרב עובדיה והרב עובדיה מופיע אצלו לא מעט (יהיה לך קשה למצוא, כי הוא אלוף ביצירת ראשי תעבות מוזרים). דווקא מספר המובאות הקטן של הרב בן ציון, ממחיש כמה ספרי הרב בן ציון לא משמעותיים לדיון שותי מעמיק. לעומת זאת, וישב הים הוא ספר של מתנגד מובהק של הרב עובדיה ולכן טבעי שהוא ינסה למצוא דרכים להביא את הרב בן צין (בלי קשר, אם הייתי צריך להוכיח את דברים ד,ו, לא בטוח שהייתי פונה לוישב הים).