יעוד קבוע לעומת יעוד מתחדש - ביחס למוסר

יהוסף,

בטח שיש הבדל והרמז מ"פעמים שאתה מתעלם" [התורה מורה שלא להתעלם מהשבת אבידה, אבל בעיניהם החדות השכילו חז"ל להצביע על הסתייגות במקרים וההשבה פוגעת בערך אחר ולכך דרשו על הכתוב "לא תוכל להתעלם" שיש מקרים חריגים].

כתבת: "ויש לפניו כמה אנשים שראוי שיפנה אליהם". אכן אם הם לפניו וראוי שיפנה, אין לו להתעלם. אבל מכיון שלא ברור מראש אם הם רציניים במניעיהם ואם הם חפצים לשמוע, אז אם אינם לפניו ועליו לחפש ולברר מה האמת שבלבם ויש לו במה להתעסק כדי לקדם את עצמו, על זה ייאמר "פעמים שאתה מתעלם".

כמובן ישנם כאלה המחפשים פרנסה ותופסים טרמפ על איזה צורך חברתי. במקרים כאלה, זה תלוי. אם הם כנים ולא יקדימו את האינטרס הפרנסי שלהם על אינטרס אלה שהם פונים אליהם, אין עוול בהקמת ארגונים לעזרה וסעד חומרי או רוחני. אבל אם [יפלו במלכודת ה"נגיעות" השכיחה מאד, אז יזירו את עצמם מלהתעסק בנפשות אדם.

ברשות מרנן וכו'.

אמרי בבי מדרשא, לא ליסתור אינש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא.

ויל"ד בגוונא דא"א לבנות יסודות הבית החדש, אלא ע"י עקירת יסודות ביהכנ"ס הראשון.

ואפי' נימא דאף בכה"ג לא הותר, יל"ד אם ביהכנ"ס הראשון אינו משמש לכלום מהו.

במה דברים אמורים, פעמים שיסודות התורה לא ייקלטו אא"כ הוסרו יסודות מוקדמים שהרי הם כקוצים בפני היסודות האמיתיים.

נמצא לפ"ז שהיעד אמור להיות דוקא אצל אלו שהסירו מעליהם כל המפריעים הנ"ל.

חכימא עוד כאן?

יחידי,



מסתבר שבמקרה כזה יהיה תלוי בשיקול כל הנתונים של הישן ושל החדש ושל כל מתפלל ומתפלל וגם יגיעו למצב של "הלכה ואין מורין כן"!