שבת

תאמר ברורות!

השבת שמרת על השבת כדבעי!!

קראתי על יהודים כהי עור הקוראים לעצמם "היהודים האמיתיים" שנוהגים לצום בכל שבת.

זה מבטא שהשבת היא לדעתם יום של התחדשות על ידי נתק כמו יום הכיפורים!

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=163257&whichpage=#R_7



"מאחר ושאיפותיו של האדם השכלי הן בלתי מוגבלות, מאחר ומאבקו להשגת ערכיו נמשך לאורך חייו -וככל שגבוהים ערכיו כך קשה מאבקו- הוא זקוק למצב [יום] בו יחוה את תחושת משימתו השלימה, תחושת חיים בעולם בו ערכיו הושגו במלואם. מצב [יום] זה הוא מצב [יום] מנוחה, בו הוא גם אוזר כוח כדי להמשיך הלאה.

תוקן על ידי לינקזעצער ב- 14/10/2007 8:18:24

שמעתי שביציאת מצרים גם היה ביטוי של יציאה מעמל למנוחה כמו בבריאה. כמובן שיש לדון על משמעות מנוחה לבורא.אולי לגבינו בריחה לעצמנו אחרי עמל בחיצוני. זמן של קליטת השפעות, הפנמה,לא לשכוח איפה אני בכל זה .וזו חירות מצרים וגם ענין שבת בראשית.המפגש בין האדם לעולם כמתבונן עצמאי ולא עושה ומתעסק .ויש בזה קדושה והדמות לה'.

אל תצל מפי דבר אמת

שלושה נימוקים מובאים בתורה לשבת; לדעתי כל נימוק מנמק חלק אחר ממצוות השבת:
* הנימוק "כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת ויינפש" מסביר מדוע צריך לשבות דווקא יום אחד בכל שבעה ימים.
* הנימוק "כי אות הוא ביני וביניכם" מסביר מדוע דווקא בני-ישראל צריכים לציין את היום הזה, ולא אף עם אחר, למרות שבריאת העולם היא אירוע שמשותף לכל העמים.
* הנימוק שקשור ליציאת מצרים מסביר מדוע גם העבדים והשפחות צריכים לנוח בשבת, למרות שהם לא מעם ישראל. כך נראה מעשרת הדיברות בפרשת "ואתחנן", שם נאמר "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך, וזכרת כי עבד היית..."

ששת ימים תשתה תה וביום השביעי תשתה תה (אלימאיר)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1088741

השבת בעיני חילוני שניסה לקיים את התנ"ך למשך שנה -
http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/645/651.html
"ואני אוהב את השבת. יש משהו שאני ממש אוהב ביום של מנוחה כפויה"

השבת בעיני אליזד שבחר לשמר את עיקרון "ניפוץ האגו" שבשבת למרות ש"יצא" -
http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.asp?entryid=1069095
"וזה בערך מה שרצה אלוהים בשבת. בניגוד למה שחושבים. הוא לא רצה ש"ננוח". אחרת היה שולח אותנו לסקי-מים בכינרת. שעתיים הלוך, שעה וחצי עיסוק באופנוע-ים, סלאלום מרהיב, לחפש מסעדה, פקקים ב"מחלף ינאי" בדרך חזרה – יש כאלה שזו המנוחה שלהם. וזה לגמרי בסדר. אלוהים לא דיבר על מנוחה. בחופש, כל אחד שינוח איך שבא לו. שבת? הוא דיבר על סיני (נו בטח, איפה נתנו את התורה?...) חוסר אונים כלפי הטבע. על כניעה מבישה ומרגיעה לטבע כמו שהוא: אתה, בן אנוש יקר,  ככה בדיוק אומר הטבע  - תניח את הידיים למעלה, תיתן לי לקשור אותן, ותישאר ככה, חסר אונים ומפושק. בתחילה אתה תשתולל. אתה רגיל לשלוט בעצמך, להחזיק הכל בידיים. לחפש את הריגושים בכח, לפעמים בחוסר סבלנות. אבל אחרי שתתרגל למצב החדש, תיפול עליך שלווה, ואתה תתחיל להרגיש את הדגדוגים הקטנים שלי במקומות האינטימיים שלך, מקומות ששכחת שאפשר לדגדג בעדינות. פתאום כל מגע או תחושה ימלאו אותך מבפנים, ויודע מה? אתה אפילו לא צריך להרגיש אשם שאתה לא עושה כלום בחזרה. זה מה יש, אתה קשור, לא יכול לזוז, חסר אונים, רגוע, ואם זה מתחיל להישמע לכם כמו פוסט סטנדרטי ב"כלוב" או ב"דאנג'ן" זה לא במקרה...

"אני יודע שהרעיון הזה של כבלים שמשחררים דורש קצת מאמץ. צריך להפסיק את האינסטינקט של דחייה אוטומאטית מכל טאבו שהוא, צריך קצת להשתחרר מדעות קדומות. ולאוורר את ההרגלים.  לדעתי לא לכל אחד כדאי לעשות את זה ולחשוב על סשן סאדו לוהט. יש טראומות, יש שמרנות, יש דרכים אישיות לאהבה. עזבו. אבל גם בלי לפגוש גורו-שאנטי מואר, יכול כל חובב סיני לומר לכם: אני אוהב לצלול בדהב, לעשות ספארי גמלים בראס-אבו-גלום, אבל אין שום דבר שדומה לתחושה של חושה (תחו-שה, במלרע...) לחוסר האונים המתוק שמדגיש ומעצים כל רגש , שמצייר הכל במכחול דק ועדין יותר, שלוה ששום מקום מתועש ובעל מליון-אופציות-מתפרסמות-בשלטי-חוצות לא יכול לתת.

"ומי שעשה את זה יותר מסופשבוע אחד. נגיד אלו שנסעו למקום כזה לחודש. או לכמה חודשים. יודעים לספר שכשחוזרים משתנה פתאום כל סדר העדיפויות. דברים שחשבת שאתה לא יכול בלעדיהם (טלויזיה?) הופכים לזניחים. קשרים חברתיים מקבלים אור אחר, בכלל הפרספקטיבה לחברה משתנה, ומעל הכל משתלטת הרגשה חזקה שבאופי החיים הרגיל שלנו יש קצת בעיה. שהצורה שבה אנחנו רודפים אחרי הזמן, מכורים לתחושה שהכל אפשרי. שאפשר להשיג מה שנרצה: כסף – אם רק נעבוד קשה , כייפים – אם רק נשקיע בהפקה מוצלחת שלהם. הצורה השולטת והגאה הזו זו מורידה אותנו למקום רע.

"אז הרעיון הכללי של אלוהים היה להכריח אותנו ליצור לעצמינו מין אי שלווה כזה כל שבוע. אני יודע. צורם לכם בעיין. "למה להכריח" אתם שואלים? למה להכריח... נו באמת... מתי פעם אחרונה נסעתם לסיני ? מתי אירגנתם לעצמכם יום אחד בשבוע בלי סלולארי טלויזיה נסיעות, קניות, בילויים-מתוחכמים? כן, להכריח. לכבול את הידיים. צעיף על העיניים, לא תמיד זה שכובל אותך מתעלל בך."

_________________

בברכה

ווטו, 1. ראיתי כאן פירוש למילה "נפש" כ"רצון", על מנת להסביר את משמעות הביטוי "וינפש". לכן לשאלתך, לפחות על פי הנ"ל, יוצא שההבדל בין "נח" ולבין "נופש" זה הרצון לפעול. לנפוש זה לנוח (=משהו חומרי- מעשי) אבל גם לא לרצות לעשות משהו חומרי. לזה יש כמובן גבול לאור ההכרה בצורך של האדם לתחזק את מאפייניו וצרכיו הפיסיים במהלך השבת. 2. באופן אישי אני מתנגד עקרונית לכפיית שמירת השבת (קל וחומר לענישה) מאחר שהכופים אינם עסוקים בניסיון להצדיק את עצמם, התחלתי לאחרונה לחשוב על זה. יתכן (ואני מדגיש את המילה- יתכן) שאי שמירת השבת כמוהה כהודעה שהעולם הוא הפקר. הרי חילונים רבים טוענים שהכל חסר משמעות והכל מתרחש בצורה אקראית. אז האם מי שלא שומר שבת בעצם מתנהג לפי זה שהעולם הוא הפקר? אני חייב לסייג את דבריי ולרשום את התרשמותי- רוב החילונים שיצא לי להכיר לא מתייחסים לעולם כהפקר. 3. שזה מזכיר לי דבר נוסף- הרמב"ם קובע שמטרת האדם היא הכרה בבוראו. לאור זיהוי רציונאלי של הבורא, אני בכלל לא בטוח שחילונים מכירים פחות טוב את בוראם. יתכן שהמצוות מתרגלות ומאמנות את האדם להכרה שנעשית על ידי חוויה והרגשה, אבל לפי ההכרות שלי, הרמב"ם היה אמור להעדיף את הדרך השיכלית.

תוקן על ידי עצכח ב- 25/08/2009 6:40:42

תוקן על ידי עצכח ב- 25/08/2009 6:40:10

אפיק
המילה נפש-= רצון, כך בכל התנך, ובולט בתהילים, בתורה יש למילה נפש 4משמעויות שונות, אצל חז"ל יש עוד כמה, אני מכיר 7פרושים למילה,

 אנו שובתים בשבת כי התורה אמרה כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ- וביום השבעי שבת וינפש,

האם אפשר להעלות על הדעת שה' - היה צריך נופש- מרגוע- מנוחה- מהעבודה המאומצת?- ולכן אנו  עושים כמוהו?

_________________

מודה ועוזב