תנו לחיות לחיות

צלמות,

השאלה אם ניתן לדרוש לרגישות כזאת שהתחנכו נגדה?

ביותר, קשה לנהל קמפיין נגד האכילה בדיעבד. אלא מאי נגד ההורגים? תיתקל נגד אינטרס כלכלי חזק.

חוץ מזה אצל דתיים שהם האמורים לפתח רגישויות עדינות, היתר אכילת הבשר מעוגן חזק בדת. לכן ניגוד לתעשיית ניצול החי וחייו, נשמע כתוספת על המצוות וממילא כמרידה בתורה.

אני חושב שכבר התריעו [נדמה שבוגי] בפורום על צורת הטיפול האכזרית שבהובלת בעלי החיים בדרכם למשחטה לפני הדרך לבטן אנוש ואין שום רב שיפצה פה או ירים קולמוס.

זה המצב וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך... אבל ודאי ראוי שכל אחד לעצמו לא יתכחש לזיהויו.

אם לא יודעים לתת לבני אדם לחיות, איך יחשבו בכלל על לתת לחיות?

מי שבכלל חשב כבר על החיות, זה או אנשים מעודנים ביותר או גסים ביותר שרצו לחפות על גסותם (הגרמנים).

אני מודע לבעיתיות הגדולה שבדברים האמורים,
אך אולי נבחן את הדברים בצורה של "קשוט עצמך",
קודם לעצמינו ולבנינו,להחדיר את המודעות לדורות הבאים בצורה שאף דברים המעוגנים בדת יפרסו כנפיים ויעברו מן העולם.

ויש לומר אף שהדברים המעוגנים דורשים עדכון משום עדינות הנפש הנצרכת כאן.
אפ' אם נרחיק לכת ונאמר שלבעלי החיים אין מודעות עצמית ותחושות כאב נסבלות ,
עדיף משום דרכי חינוך ועדינות הנפש הראויה לחנך כנגד שיטות ההריגה בכלל ואולי גם אכילת בשר בפרט. (וצ"ע לגבי אכילת בשר)

צלמוות,

המגמה נכונה מאד כאשר היא נובעת אך ורק מהשיקול הענייני וכך נראית מגמתך!

אבל ישנם אחרים העלולים להתקסם מהרעיון מפני ה"בל תוסיף" שבזה.

אני מכיר אדם הרגיש לענין ולפעמים הוא אוכל מעט בשר רק בכוונה שלא ליצור "מצוות" חדשות. זה לא רק משום שיש בכך זלזול וטשטוש לתורה, אלא גם לכיוון ההפוך ש"מצוות" יש כבר מספיק! [לכן אני חושב שהוא עושה את זה רק לגבי אכילה, אבל לא היה הורג בעל חי מלכתחילה בשביל הכוונה הזו!]

"בל תוסיף?",מעניין,
הרי אין כאן משום "בל תוסיף" כי הדבר אינו בבחינת לאו מוחלט,
כי יש לעיתים אדם שצריך לאכול בשר אדום מפאת מחלה ויש מקומות שבהם נדרשת הריגת בעלי חיים (פרה משוגעת),

ווטו ידידי-הרי לדברים אין סוף,
לכן אני חושב שיש מקום לעצמינו להגדיר דברים בצורה יותר אישית ופחות אימפריאליסטית-הלכתית.

צלמות,

אסביר את עצמי!

לא התכוונתי "בל תוסיף" כעבירה. דווקא לכיוון ההפוך. הרי אם מבחינה אינטואיטיבית איני נגעל מאכילת בשר, אלא שאני מכבד את חיי בעלי החיים.

הרי כמובן שלא אהפוך לשוחט. גם לו זו היתה הפעם הראשונה שמציעים לי לאכול בשר, הייתי נרתע מחמת כבוד הבעל חי המושרש בי כבר. אבל כיום, אם מחמת הרגל או איזו סיבה שהיא איני נרתע טבעית, אלא ששכלית אני רוצה להעפיל לרמת כיבוד החי עד כדי שלא לאכול בדיעבד ולכן אני עושה לעצמי חוק חדש שלא לאכול, הרי זו בעצם יצירת מצווה חדשה.

אז לזה אני חושב קודם עלי להסתדר עם המצוות הקיימות לפני שאני מוסיף עוד. [דובר כבר שזה רעיון התרת נדרים בפתח ליום כיפור. טרם תעשה סדר במצוות המקוריות הורד את הנוספות.]

שמעתי שהמלבים בפרשת נח כותב שהתחילו לחיות פחות מפני שהתחילו לאכול בעלי חיים. אמנם היה היתר אבל רק משום התאווה אבל זה לא המזון הראוי לאדם מצד טבעו!

לדון על נושא כזה בלי להזכיר
את הקונטרס שהוציא הרב קוק שהיה צמחוני
בעצמו ?
ובלי להזכיר את ר' יוסף אלבו בספר העיקרים?
ובלי להזכיר את האברבנאל ?

נו, שוין ..

בעל עגלה.

כנראה עגלתך מלאה בספרים וקונטרסים,

אנו הסוסים גם את זה לא יודעים.

אנא הלעיטנו מהאבוס שבעגלה.


סליחה שהתפרצתי בפעם ראשונה בצורה כזו, הייתי חייב.

שלום לכולם.

הנושא המרכזי שנידון הוא האם אכילת בשר
הינה עניין אופטימלי או חוסר ברירה
היינו עקב חטא דור המבול וכד'
ולכן לפי דעות שונות לעתיד לבוא לא יאכלו בשר

ראו למשל גמ' סנהדרין נ"ט :
ספר העיקרים מאמר שלישי פרק ט"ו
אברבנאל שמות ט"ז ד'
שם ספרו של הרב קוק - חזון הצמחונות והשלום

לעניין צער בעלי חיים
ראו גם הסיפור על ר' יהודה הנשיא והעגל שלא ריחם עליו והתייסר - ב"מ פ"ה
אבל אפשר גם לעיין בכה עשו חכמינו ...

למה לא נוכל להניח שנח היה נוח לו באכילת בעלי חיים בזמן שהותו בתיבה, ולכן היה ברור לו ביציאתו שהאל אישר לו את הדבר?