תנו לחיות לחיות

מואדיב,
האם תרצח גם את השכן שלך כדי להשביע את רעבון בניך ובנותיך המשוועים לביצי-לא חופש? העיקרון הוא אחד, וכמו שכתבתי לעיל שהזכות לחיות אינה תלויה בחשוב יותר,

גוונא,
אין לי דעה מגובשת בשאלת אכילת בשר כן / לא, ולכן אינני משתתף בדיון המרתק הזה. למרות זאת, כנגד עמדתך הקיצונית משהו כדאי לומר שהתפיסה הרווחת שישנה ביהדות את האדם כמרכז העולם, כתכלית העולם (במובן המילולי - הלשם מה, בעל החיים קיים לשם האדם, העשבים קיימים לשם האדם וגם לשם בעל החיים לשם האדם וכך הלאה במורד הפירמידה) מאפשרת לשחוט בעלי חיים לאכילה או לנעליים ושטיחים וספות בלי נקיפות מצפון. ונכון שאין זו התפיסה היחידה או אפילו המובהקת ביהדות. אפשר לראות את ניצני המחלוקת בשאלת חז''ל מדוע נברא האדם אחרי שאר הברואים. (הפשרה המעניינת נמצאת לענ''ד במימרא 'חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם'. דוק: אין זו בהכרח האמת, אבל האדם חייב לומר זאת לעצמו. ופעמיים, כבן סתמי של המין האנושי למול הטבע כולו, וכבן מיוחד של הנ''ל מול שאר בני האדם).

.

גוונא, קראו עיניך את הודעתך?

אתה משווה צער של תרנגולת כלואה בלול לרצח?

תמהני היאך הביאו קינין לבית המקדש והסנהדרין שתקה.
 

מואדיב,
לא אמרתי שמחיר חייה של התרנגולת שווה לאלו של אדם, אמרתי שזכותה לחיים לא פחותה משלנו, כמו שאדם יעיל לא יכול להציל את חייו במחיר חיי אדם מזיק,

.

גוונא, אני משפשף את עיני שוב וקורא שוב, אולי בגלל שהכתוב בלי ניקוד, אני לא מבין היטב:

אתה טוען שזכותה לחיים של התרנגולת לא פחותה מזכותי שלי לחיות?

מאי חזיתי דדמי סומק טפי, דילמא דמא דהני תרנגולתא סומק טפי? זה מה שאתה רוצה לטעון?

אם כך, שמא נתקן את הגמרא ביומא האומרת כי על שלושה דברים יהרג ועל יעבור, ונוסיף להם רביעי, שאם אומר לך אכול שניצל זה, יהרג ואל יעבור!
 

יש לך הסבר מוסרי למה ההבדל בין החיים שלי לחייה של התרנגולת משנה לגבי עצם הזכות לחיות יותר מאשר ההבדל בין אדם שפל לאדם נעלה? לא לא,
אוסיף שרלוונטיות הטיעון שלי תקפה בכל מקרה בגלל שדיברתי על חיי התרנגולת מול אכילה שלי ולא מול חיי,

שתי הוספות,
הדיון חומק במהירות מהמסלול שלו, אני חוזר ומבקש הסבר מוסרי לאכילת תרנגולות אומללות הן ללא התעללות וזאת מעצם זכותן לחיות (שלא שונה מהותית מזו של אדם, מקסימום פחותה ממנה) ולא להיאכל, וכל שכן לאחר התעללות כה קשה,
הדבר השני הוא שאני חוזר בי מהנחרצות בה אמרתי שלדעתי אין הבדל בין הזכות של תרנגולת לחיים לבין זכותו של אדם לחיים,
כי ניתן להסביר בשני אופנים מהיכן נובעת הזכות הזו לחיים,
האפשרות האחת היא שזה נובע מעצם זה שהוא חי, ולפי זה אין כל הבדל בין בהמה לאדם,
והשניה היא מאיכות החיים, כלומר הזכות לחיים עומדת ביחסי גומלין תמידיים בינה לבין רמת החיים, ולפי זה קיים הבדל בין אדם לבהמה,
אני נוטה לצד הראשון אבל לא כל כך בנחרצות כמו שהצגתי את זה עד עכשיו,
אני חוזר ומדגיש שאין כל קשר בין זה לבין חוסר הבושה המזעזע שלנו לאכול בהמות שזכותן לחיות,

אני בכוונה מקפיץ את האשכול הזה שוב כדי לבקש שכל מי שנשאו ליבו יאמר האם הוא אוכל בשר ולמה, ישנן שתי שאלות בהן ניתן לדון, עצם הזכות ליטול חיים של בעל-חי, והשניה היא ההתעללות האכזרית,
תשובות אפשריות:
א'. אני אכן לא אוכל בשר בגלל זכות הבעל-חי לחיים,
ב'. אני אכן לא אוכל בשר בגלל ההתעללות הקשה, (-ולא בגלל זכות החיות לחיות),
ג'. אני אוכל בשר ויש לי הסבר מוסרי לכך,
ד'. אני אוכל בשר ואין לי הסבר מוסרי לכך,
ה'. אחר, (אם ישנה אפשרות כזו בכלל),
האם תוכלו בבקשה לבחור לו איש איש את התשובה הנכונה לגביו?
אני ד', אוכל למרות שאני חושב שזה לא מוסרי ואני בהחלט מאוכזב מעצמי,

גוונא

אני בין ג לד,
זאת אומרת אם זכותו של בעל חיים לחיות אין לי בעיה, עם ההתעללות יש לי.
כעת אני מאשים את המגדל המסחרי בהתעללות ואם אצטרך להמנע משום כך ממה שהייתי יכול אילו לא היה מתעלל אאשים אותו גם בכך.
לכן אני אוכל משום שהייתי מעדיף שלא תהיה התעללות ואני מסופק אם אני צריך להמנע משום שזה המצב אף שאני לא מעוניין בו והייתי עומד כנראה במחיר אילו לא היה כך.
זה משהו בין תירוץ להצדקה מוסרית, לא בטוח לאיזה צד יותר קרוב. מאיר

.
גוונא, מדוע אתה עוצר בתרנגולות האומללות? מה עם יצורים זעירים? מה עם צמחים?
מה מתיר לי לגזור מעץ הזיתים את בניו-פירותיו, את דור העתיד שלו, ולהתעלל הם קשות? בשם איזה מוסר אני מטביע אותם במים, דופק ומפצח את גופם השברירי והענוג בפטיש עץ, ואחר כך, רח"ל, עוד מכניס אותם לצנצנת בלווית מים מלוחים, שום, פלפל חריף וחצי לימון?

מדוע זכותם של בני הזית (ככתוב, בניך כשתילי זיתים וגו') לחים נדחית מפני רצוני ההדוניסטי לאכול זיתים דפוקים? אין ספק, שלו שניתי ולמדתי, הייתי יודע שאכילת זיתים גורמת לכך שתשכח התורה שלמדתי. ובכך, נכנסתי ללופ מעגלי נורא: בשל חוסר מוסריותי אכלתי זיתים, ובגין אכילת הזיתים, נשתכח ממני מוסר התורה הקדושה.

גוונא, היכן אתה מותח את גבול המוסר שלך? מדוע תרנגולת אסורה ואילו זיתים מותרים? מדוע מותר לי לבצע רצח-עם בשמרים, יצורים מיקרוסקופיים שלא עשו לי כל רע, ובכל נגיסה ונגיסה מהחלה של שבת, אני מכלה אלפי-אלפים מהם ומבני מינם?

אין ספק שבעולם אידיאלי, לא הייתי אוכל לחם מחמשה דגנים, כדי להמנע מרציחת שמרים תמימים שלא עלתה עוולתה בידיהם מעולם.

 

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/139-2.htm 

הכותרת לא קשורה אבל רוב המאמר עוסק בשיטות הפוסקים אודות צער בעלי חיים לצורך האדם ועד כמה. מאיר

אם כי נידונו הנקודות, הנני מעתיק את דברי הכותב החדש למען ייענו ע"י מי שיתנדב, ווטו.

*****

שלום רב !
אני חילוני (מסורתי לשעבר ) ויש לי שאלה בנושא צער בע"ח

בהנחה שהדת מכבדת את חוק צער בעלי חיים , הרי שאכילת בשר עומדת בניגוד גמור לצער בע"ח ?
הרי
גידול חיות המשק על ידי "תעשיינים" (ולא - חקלאים) גורר צער רב לבעלי
החיים (תרנגולות דחוסות בסוללות בלול , עגל חלב שנשחט בעודו צעיר ומגודל
בתא בדוחק רב , אווזים המאובסים ע"י צינור שנדחף לבית הבליעה ועוד ועוד )

יש
גם חוק "בל תשחית" שאוסר להשמיד סתם שלא לצורך לדוגמא : ביצים בתעשיית
הביצים שיכולות לשמש למשהו אחר , מכאן שאסור לבן אדם דתי לאכול ביצים ,
מפני שמגדלי הביצים משמידים אלפי אפרוחים ביום בחנק \ בשריפה .

איך היחס לנושא צער בע"ח , האם נותני ההכשר (בגץ ודומיו)  שבודקים תרומות ומעשרות , בודקים גם "בל תשחית" או ,  צער בע"ח
תודה
שרון

מואדיב,
רק עכשיו אני רואה את מה שכתבת,
מדוע זה משנה בכלל? נניח שגם זה נכון, אז מה?

וטו,
אלו שאלות שרון הוסיף לא נידונו לפני כן?