| נשלח ב-16/2/2007 11:57 |
|
| |
זיכרו, הגדי מבושל בכאב אמו / רוחמה וייס
אכילת החיות מותרת בפרשה, אך להיתר נלוות הגבלות המנוסחות בלשון המרמזת למורכבות המוסרית שבעצם המעשה – לשור יש אמא ואבא וכך גם לאפרוחים. יש מישהו שרוצה להזכיר לנו שפרה היא לא מגרש חניה לסטייקים אלא יצור חי שאנו בחרנו, באישור החוק, לאכול. ואולי אפשר גם לבחור אחרת...
פרשת משפטים מורכבת מרשימה ארוכה של חוקים שקשה להציע להם מכנה משותף. לא אנסה. לא אתייחס למכלול. את לבי צד חוק צדדי, קטן ותמים למראה שמיקומו בין הפסוקים גם נותן תחושה שהוא 'מזדנב', 'מודבק' בצורה מלאכותית בסיומה של רשימת שלשת הרגלים:
שמות פרק כג: (יד) שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: ... (יט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
איסור בישול גדי בחלב אמו נמצא עוד פעמיים במקרא. פעם נוספת (בשמות לד) הוא מובא באותה צורה ממש בה הוא מובא בפרשת משפטים, כנספח לא ברור לשלשת הרגלים, מייד לאחר תיאור הביכורים במקדש. משום כך נמשכו כמה חוקרים ופרשנים להשערה, לא מבוססת דיה, שהמקור לאיסור גדי בחלב אמו הוא תגובה למנהג פגני של אכילה פולחנית מסוג זה.
חז"ל תולים בחוק קטן זה ענף עמוס בתחום הלכות כשרות – איסורי בשר בחלב, ועל כן מבקשים לראות בכל אחד מאיזכורי החוק, ובכל מילה בפסוק עוגן לאחד מחוקי היסוד של הלכות מסועפות אלה.
האיסור לבשל גדי בחלב אמו מזכיר חוקים נוספים העוסקים בהגבלות על אכילת חיות. בעקבות מאמרו של פרופ' מ' הרן ('גדי בחלב אמו') אני מבקשת להפנות את תשומת הלב ליסוד משותף לחוקים אלו, יסוד שיתכן שהוא אפילו המניע לחקיקתם - יסוד החמלה. הנה החוקים לפנינו ולשיפוטנו:
ויקרא פרק כב: (כז) שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לה': (כח) וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד:
דברים פרק כב: (ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים: (ז) שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים.
אם כן, שלשה חוקים נוספים הדנים באכילת חיות. האכילת עצמה מותרת אך להיתר נלוות הגבלות המנוסחות בלשון המרמזת למורכבות המוסרית שבעצם המעשה – לשור יש אמא ואבא וכך גם לאפרוחים. הפרה והציפור, בדיוק כמונו האמהות, רובצות על עולליהן, אוהבות אותם וכואבות את היעלמם. ויתכן שמשום כך גם השכר הניתן על מצוות שילוח הקן זהה לשכר הניתן על קיום מצוות כיבוד הורים "למען יטב לך והארכת ימים". דומה כי מישהו ממעמקי המקרא מבקש ללמד אותנו שלא כל מה שמותר גם ראוי, ואולי יש לשאוף למעלה מוסרית גבוהה מן המותר בחוק. יש מישהו שרוצה להזכיר לנו שפרה היא לא מגרש חניה לסטייקים אלא יצור חי שאנו בחרנו, באישור החוק, לאכול ואולי אפשר גם לבחור אחרת...
כאמור, ההלכה היהודית מבססת על פסוקים אלה את פרטי הלכות הכשרות, אבל החוק עצמו (וכמובן גם התייחסויות שונות בספרות חז"ל) מאפשר ואף מעודד לקרוא את הפסוקים גם מנקודת המבט המוסרית התובענית שקבעה את ניסוחם הייחודי - החמלה.
תודה גדולה שמורה בי ליהודה עמיחי. מתוככי החינוך השמרני בו גדלתי, זכיתי לשמוע את קולו השירי, קול צלול של דרשן שקרא והפך בפסוקי המקרא בהתפעלות ילדותית כמעט, בתום ובחוויה בראשיתית. בשני השירים הבאים משתמש עמיחי בחוקי הכשרות כדי להזכיר לנו את הפער הנפער, בחוויות חיים שונות, בין נקודת ההתחלה למקום בו אנו נמצאים היום, כדי להזכיר לנו שיש בנו כמיהה לחמלה:
"חייל צעיר שוכב באביב מנותק משמו,
גופו מציץ ופורח. מתוכו דמו
קטן ולא-מבין משיח לפי תמו.
אלהים מבשל את הגדי בכאב אמו"
(מתוך: בזוית ישרה מחזור מרובעים)
במקום שיר אהבה
כמו שמ"לא תבשל גדי בחלב אמו",
עשו את כל החוקים הרבים של כשרות,
אבל הגדי שכוח, והחלב שכוח והאם שכוחה,
כך מ"אני אוהב אותך"
עשינו את כל חיינו יחדיו.
אבל אני לא שכחתי אותך
כפי שהיית אז.
תוקן על ידי אמשלום ב- 16/02/2007 11:58:56
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2007 12:39 |
|
| |
(אופס, לראשונה אני רואה שיש שירים שאני באמת אוהב),
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 10:29 |
|
| |
אתמול הופיעו בעיתונות כתבות על מיצג מחאה נגד עינוי בע"ח [והובאו בריכוז באתר המארגנים]. עם כל ההזדהות עם צדקת המאבק, לחושב הרגיש אמורה לצרום העובדה שאינם מבטאים גם הוקעה לרמיסת זכויות אנוש מדרפור ועד לכל מקום. אכן לא ניתן למקד מאבק לרב היבטיו, אך גם אם ממוקדים בהיבט אחד שההצלחה בו זמינה יותר, יש ברמת ההצהרות לכלול את כל הכלול בעיקרון ולהדגיש שהמאבק הרעיוני הוא כללי ושרק המיקוד הוא פרטי. צמצום המאבק עד כדי התעלמות מהמימדים החמורים יותר של רמיסת זכויות וגרימת צער בכלל שהוא ה"לשמה" של המאבק, מקבע את כל המאבק כ"שלא לשמו" ולפעמים סוחף אותו עד כדי אבסורד הגובל באכזריות כמתבטא באתרם:
הדיון נסחף לכיוון משונה, כאשר חבר הכנסת רחבעם זאבי לא התרשם מסבלם של הפילים:
"גם היהודים, שעולים לציון, עוברים באוניות... אם יש לנו יחס מיוחד אל היהודים, בני עמנו, בשר מבשרנו, אז ליהודים מותר לסבול בשביל להגיע לארץ ישראל, ולפילים אסור?"
על כך ענה ד"ר אלמגור: "חוק צער בעלי-חיים מגדיר בעל-חיים כבעל חוליות למעט אדם. לכן אינני יכול לעזור ליהודים." גם עו"ד מיכל סגן-כהן, מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות, ניסתה להצביע על ההבדל בין הפילים ליהודים, באומרה כי היהודים בוחרים לעלות לישראל והפילים - לא.
אי ענייניות טענת זאבי כה פשוטה שאין צורך להזעיק לשם דחייתה "עו"ד מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות". אך ברגע שממוקדים בהיבט אחד על חשבון היבטים אחרים מאבדים את ההתייחסות הראויה להיבטים האחרים עד כדי אי שימת לב לדברים פשוטים. הטענה אינה רק על הד"ר אלמגור [שאצלו זה היה היסח דעת רגעי כי הדיון התמקד בחקיקה על בעלי חיים] אלא על אתר אנונימוס שמצטטת את תשובתו חסרת הטעם כראשונה ועיקר ואילו את התשובה הפשוטה רק כ"גם".
התשובה הסטנדרטית לטענה שלי על התעלמות מצערם של בני אדם בו בזמן שעוסקים בצערם של בע"ח, היא: "אין צורך להדגיש את המובן מאליו". זו תשובה שנשמעת מפי כל הלוחמים עבור מיעוטים מסויימים בהתעלמות ממיעוטים אחרים. אך דווקא העובדה שמשום מה הם עוסקים רק בהיבט מסוים של העיקרון, מחייבת את האיזון ההצהרתי לטובת שאר ההיבטים. מאחר והאדם נפעל לפי פעולותיו ומשום כך הבוחר למקד את רחמיו לכיוון מסויים ולא לכיוון אחר, יפתח אדישות וחוסר רחמנות לכיוון האחר, לכן עליו לאזן זאת.
תוקן על ידי ווטו1 ב- 13/11/2007 11:18:57
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 11:16 |
|
| |
ווטו היקר תודה על הדברים
אם הבנתי נכון, הטיעון של זאבי אינו תקף רק משום שהאדם יכול להישאר במקומו על פי טבע הדברים, ורצונו לעלות לישראל והסבל שנוטל על עצמו לשם כך, אינה מעוררת רחמים כמו זה של פיל שבעל כורחו ניתך עליו הסבל, ולא למען הישג שהפיל חפץ בו. טענה זו נכונה רק לגבי העולים לציון לזכות במעלה של התיישבות בארץ ישראל או כל רווח אחר הנתפס כבחירה של תשלום מחיר עבור תמורה המצדיקה אותו בעיניו של הבוחר, שהוא יותר עניינו האישי של האדם עם סדר עדיפויותיו הנבחר. מה שאינו כן אם דנים למשל על הנמלטים מדרפור, הרי שם הבריחה כפויה עליהם, שכן חייהם מאוימים, ובזה דומה האדם לפיל הנמלט ללא מזון ומים מאיזור שריפה וכדומה, במקרה כמו זה אין לכאורה כל מקום להניח שישנה העדפה על החי ההולך על ארבע, על פני זה ההולך על שתיים.
הטענה שבעלי חיים הוגדרו כבעלי חוליות למעט אדם, נראית אך ציניות, אלא א"כ התכוון לדברי הגברת ממשרד החקלאות, לא כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 11:24 |
|
| |
יהוסף,
איה"נ [לא חשבתי על כך]
לא העמקתי כ"כ לחלק בין עולי ציון של זאבי לבין נמלטי דרפור שנקטתים כדוגמא, כי לא התכוונתי שאותו ארגון יפתח יכולת פיזור האנרגיה המעשית לכיוונים שונים שיכללו גם את דרפור. רק התרעתי שלכה"פ ברמה עקרונית יהיו ערים ויאזנו את ההתעלמות.
באשר לטענת זאבי שאומרים עליו שחכם היה, אולי יש לפרשה שמרוב חיבת ציון שהיתה לו הוא חשב שכדאי שהפילים יסבלו כדי לפאר את ארץ ישראל בגני חיות מפוארים!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2008 02:11 |
|
| |
השחיטה היהודית
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=127473
מניע לשמירת תומ"צ - 'נזק תדמיתי' [שחיטה הומנית]
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2366748
ועוד ציטוטים מצורפים לקטע ביוטיוב
-
"The greatness of a nation and its moral progress can be judged by the way its animals are treated." ~Mahatma Gandhi, Indian spiritual leader
"The question is not, Can they reason? nor, Can they talk? but, Can they suffer?" ~Jeremy Bentham, English philosopher
"Of all the creatures, man is the most detestable. Of the entire brood, he's the one that possesses malice. He is the only creature that inflicts pain for sport, knowing it to be pain. The fact that man knows right from wrong proves his intellectual superiority to the other creatures; but the fact that he can do wrong proves his moral inferiority to any creature that cannot." ~Mark Twain, American Novelist
"In relation to them (the animals), all people are Nazis; for the animals it is an eternal Treblinka." ~Isaac Bashevis Singer, Holocaust survivor, Winner of the 1978 Nobel Prize in Literature
"Our grandchildren will ask us one day: Where were you during the holocaust of the animals? What did you do against these horrifying crimes? We won't be able to offer the same excuse the second time, that we didn't know." ~Helmut Kaplan, German author, philosopher
"Auschwitz begins wherever someone looks at a slaughterhouse and thinks they´re only animals" ~Theodor Adorno, German sociologist, philosopher
"Atrocities are not less atrocities when they occur in laboratories and are called medical research." ~George Bernard Shaw, Irish playwright
"As long as man continues to be the ruthless destroyer of lower living beings he will never know health or peace. For as long as men massacre animals, they will kill each other. Indeed, he who sows the seed of murder and pain cannot reap joy and love." ~Pythagoras, Greek philosopher
"You put a baby in a crib with an apple and a rabbit. If it eats the rabbit and plays with the apple, I'll buy you a new car." ~Harvey Diamond, health author
"All that is necessary for the triumph of evil is for good men to do nothing." ~Edmund Burke, Anglo-Irish statesman, author
_________________
בברכה
 |
|
|
|
|
|