| נשלח ב-26/2/2003 11:14 |
 |
| |
אז מה אתה אומר, שהשאיפה שלי היא המובן השלילי? (כוונתי בשאלה זו רק בכדי להבין)
במה אתה נחוש? בכך שלא כדאי לאמץ למעשה?
נסה להסביר לי גם בעברית פשוטה, או בארמית ללא הסבר עברי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2003 11:26 |
|
| |
יחידי,
חס ממני להאשימך!
אדרבה, אני מניח שלו הייתי עומד במקומך גם הייתי שואף ומבחינתך זה חלק מהנחישות.
באשר לנחישות שלי. היא שבד בבד עם הזהירות שלא לשפוך את התינוק עם המים, אני ערני לכל הופעה והזדמנות היכולה לקדם בניקוי המים ו/או החלפתם כפי הצורך. לכן אני פה!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2003 12:46 |
|
| |
וטו
אני מעתיק מה שכתב לך יחידי באשכול הקודם בו התחלתם להתעמת בנושא.
"האלטרנטיבה אינה מיועדת עבור מי שיכול להדרדר. היא מיועדת למי שהבין שהשקר (גם הקדוש - בוגי) הוא מכשול להתקדמותו, או לחילופין, למי שכבר התדרדר."
על דבריו אלו אני מבקש ממך תשובה בשתי מילים, 'מסכים או לא מסכים'!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2003 12:55 |
|
| |
בוגי,
הרמטכ"ל דורש, לא שייך להתחמק! 
במלה אחת: מסכים.
אבל... -געוואלד יחידי- איך ידע אדם ש"הוא" לא יכול להתדרדר ושהשקר מזיק לו יותר???
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2003 17:11 |
|
| |
יחידי
אתה שם לב שאתה מדבר על סיכון של נזק בלתי הפיך עבור סידור מחשבתי?
זה אמנם חשוב. אבל האם לא עדיף להכין תנאים סביבתיים שלא יתהווה נזק בלתי הפיך?
תוקן על ידי - קונילמל7 - 2/26/2003 5:15:11 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2003 19:57 |
|
| |
קוני.
על איזה סיכון אתה מדבר, שאתה מודה לכך שישנם תנאים סביבתיים שיגבילו את הנזק.
אני מבין שאתה ווטו מפחדים מדברים שונים.
<גם באישי תתקבל בברכה>
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2003 08:42 |
|
| |
יחידי,
בין אם הנזק הוא אישי-רוחני או חברתי, הרעיון הוא אותו הרעיון שכל שלא יודעים - שוא"ת!
אך גם זה נכון שיצירת סביבה בה נמנע הנזק, זה פתרון - אם שייך.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2003 10:11 |
|
| |
כולם
אני לא צריכה להיות נביאה ולא סופר-פסיכולוגית כדי לדעת מדבריכם שאתם לא גרים במקום הנכון.
ישנם מספיק מקומות בו ניתן לאדם ישר, עצמאי ואוטו-דידקטי ליהנות משני העולמות. רוצה לומר להיות מי שהוא באמת וגם שיהיו לו את הנוחויות החברתיות של היהדות.
רק התאספו והביאו אתכם מפה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2003 01:51 |
|
| |
וטו
ההכרעה אינה תמיד לפי 'שב ואל תעשה', כאשר הרווח המשוער הוא גבוה. כמו לגבי מלחמת עירק כך לגבי הרווח המשוער מהתלכדות.
יענטע
נכון מאד. מדי הרבה אנרגיה הולכת לאיבוד על שחברים אינם שכנים וששכנים אינם חברים!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 02:19 |
|
| |
סליחה שאני מתפרצת באמצע הדיון כאן, אבל רק קראתי
את ההתחלה שלו וזה הספיק לגרום לי להגיב..
שהרה בלאו היא מקסימה וחכמה ובהחלט מקדמת יפה ומביאה לשיח ציבורי את הנושא של רווקות דתיות, לא
יודעת מי את חפרפרת אבל מי את חושבת שאת ככה לבוא ולבקר אותה? באמת נראה לך שאפשר ולהמשיך ולהקפיד על נגיעה במצב הזה? איפה את חיה? אני לא מתכוונת לפגוע בך חס וחלילה אבל לא ברור לי מה את שייכת לפורום הזה בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 08:28 |
|
| |
ינטל
ברוכה הבאה אל הפורום!
יש ערך רב בהערות ביקורת, מפני שהן מאפשרות להרחיב את מעגל הדיון ותכניו.
איני מכיר כלל את הרווקה שבה מדובר, אך אולי יש מקום להערות כלליות יותר.
א. החפרפרת היא אחת הכותבות הותיקות והטובות של הפורום שלנו.
ב. עד כמה שיכולתי לשפוט, הביקורת שלה על העיתונאית היתה ענינית.
ג. הפורום שלנו מיועד לכל מי שרוצה לקרוא, לעיין ולהגיב, כפוף לתנאי הכתיבה שמופיעים בחוקת הפורום, כגון דרך ארץ.
כמו כן, נתקלתי בקטע מדבריך שהתקשיתי מאד להבין אותו. האם התכוונת לומר שבמצבה של העיתונאית ההיא לא סביר לצפות שתשמור על כללי צניעות והתרחקות מעריות, כגון אי נגיעה בבני המין השני?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 20:23 |
|
| |
מיימוני ברוך הנמצא,
בקשר לסוף דבריך -
כוונתי היתה, שלרווקה כאותה שהרה (ובמפורש אין כוונתי אליה באופן אישי אלא כמייצגת) יהיה קשה מאד
לשמור על איסור נגיעה עד החתונה. זה פשוט, במגזר שהיא מייצגת הזוג נפגש לרוב פעמים לא מעטות עד שהם מחליטים לאן הקשר הולך (לכליה או לחתונה). בקשר אינטימי ממושך בין בני זוג בגילאי ה-30 שטרם התנסו בחיי נישואים על כל המשתמע מכך כמעט ואין אפשרות לשים את הגדרות ו"לשמור" על עצמך. מה אפשר לעשות, זוהי עובדה בשטח, אני חושבת
שמעטים הזוגות הד"לים שמקפידים על איסור נגיעה ממש עד
לחתונתם ותקנו אותי אם אני טועה או מקטרגת שלא לצורך. לכן דבריה של החפרפרת היו נראים לי פשוט לא במקום, היא (שהרה) בהחלט מייצגת לדעתי.
|
|
|
|
|
