|
|
| נשלח ב-15/6/2012 15:49 |
|
| |
אולי גם ראוי להוסיף כאן את דברי המורה אהא דתינוק נימול לשמונה דוקא ,, ,,חלק מהכאב הוא הדמיון והידיעה שיתבצע ומתבצע משהו שאמור לכאוב,מה שלתינוק בן שמונה עדיין אין וכך ימנע ממנו צער וכאב,,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 07:47 |
|
| |
נישטאיך
כדי לאכול או אפילו לקרוא צריך אישור כניסה.
Error (403)It seems you don't belong here! You should probably sign in. Check out our Help Center and forums for help, or head back to home.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 08:16 |
|
| |
התפרצות
(אין לי זמן כעת לקרוא את האשכול כולו)
אם במילה, שלא נאמר בה צער בפירוש, יש הוו"א שצריך צער, כיצד מותר לקחת אפידורל?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 17/06/2012 08:16:08
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 08:25 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/06/2012 08:27:52
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 16:23 |
|
| |
בעב ראה במאמרו של הר"פ שטינברג שלונקק בתחילת האשכול שהביא טענתך.
במחשבה שניה יוכלו לטעון שבזמנינו שנחלשו הדורות (זו הרי אקסיומה כשרוצים) כאב הלידה מהווה חשש פיקו"נ
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 07:53 |
|
| |
תלמיד
<שבזמנינו שנחלשו הדורות (זו הרי אקסיומה כשרוצים) כאב הלידה מהווה חשש פיקו"נ> http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%94 מקורה של המילה אקסיומה (גם: אכּסיוֹמה) הוא ביוונית העתיקה (αξιωμα), ופירושה "עיקרון מובן מאליו", שאינו מצריך הוכחה.
מה מובן מאיליו באקסיומה שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:32 |
|
| |
אישית אני מקווה שכאשר אני אצטרך לערוך ברית יהיה לי את האומץ לעמוד מול משפחתי ולעשות זאת בסבל מועט ככל האפשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2012 20:44 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | אם במילה, שלא נאמר בה צער בפירוש, יש הוו"א שצריך צער, כיצד מותר לקחת אפידורל?
|
|
כוונתך ל"בעצב תלדי בנים"? אם כן, יש הבדלים אפילו לטעמי, ועד שתשאל על אפולוגטיקה זו, כל יום עוברות בעצכ"ח גדולות ממנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 22:47 |
|
| |
ספרן, הפעם המאמר חלש ביותר. הוא מציב כאן שני דחלילים זה מול זה: החילוני לא רוצה כאב והדתי רוצה לשמור על מנהגים ריקים מתוכן. זו טעות והגחכה של שני הצדדים בויכוח. הדתי רוצה לקיים מצווה (ולא לשמור על מסורת כביטוי לרצף חברתי-תרבותי וכדומה), והחילוני רוצה לאפשר לאדם להחליט על ניתוחים כאלה בעצמו. כלומר אצל החילוני הבעייה אינה הכאב אלא האוטונומיה של האדם בהחלטות על גופו. ואצל הדתי הבעייה אינה המשכיות המסורת אלא קיום מצוות ה'. זאת עוד טרם נכנסנו לגיבוש עמדה בויכוח עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 22:54 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | ספרן, הפעם המאמר חלש ביותר. הוא מציב כאן שני דחלילים זה מול זה: החילוני לא רוצה כאב והדתי רוצה לשמור על מנהגים ריקים מתוכן. זו טעות והגחכה של שני הצדדים בויכוח. הדתי רוצה לקיים מצווה (ולא לשמור על מסורת כביטוי לרצף חברתי-תרבותי וכדומה), והחילוני רוצה לאפשר לאדם להחליט על ניתוחים כאלה בעצמו. כלומר אצל החילוני הבעייה אינה הכאב אלא האוטונומיה של האדם בהחלטות על גופו. ואצל הדתי הבעייה אינה המשכיות המסורת אלא קיום מצוות ה'. זאת עוד טרם נכנסנו לגיבוש עמדה בויכוח עצמו. |
|
לגבי הדתי, תלוי איזה דתי, יש בוודאי כאלה שעושים את זה כענין תרבותי [כולל כותר המאמר בעצמו, וכולל כנראה רוב הנימולים הלא אורתודוכסיים] ויש כאלה שאפילו יגידו שכוונת התורה היתה לענין התרבותי מסורתי [שאל את מיימוני וחבריו]. שנית, צריך לעיין אם המושג מצווה יכול לשחק כתפקיד כלל כשמדובר בשיח מחוץ לעולם הדתי. לגבי הצד השני, הרי זה גופא הוא טוען שאין הענין כאן האוטונומיה, מכיוון שאין ספק שהורים מחליטין דברים רבין יותר חשובין עבור ילדיהם ואין פוצה פה. אלא שהענין הוא פוסט הומוני וענינו בעיקר הכאב.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 22:54 |
|
| |
מיכי אתה ללא ספק צודק כאשר מדובר בדתיים, אבל גם יהודים שאינם מקפידים על קלה כבחמורה או אף חילונים גמורים מלים את בניהם, אצלם כנראה מה שחשוב זה המסורת, והחיבור לעם היהודי.
|
|
|
|
|