'ספיד-מיטינג'; מסורת: גדוילים וחז"ל

ספידמיטינג נשמע כמו לעשות עוגיות בבזק
לאפות ב- 5 דקות, כי אין זמן- יש דברים יותר חשובים.

האומנם- בשביל לחיות 2 ביחד ולהקים משפחה לפחות לכל החיים שנקצבו לנו, צריך לעשות מפגש אינסטנט- אז איך שמבשלים ככה יוצא.
אם במזל יצא זוג מתאים- מה טוב ואם לאו אין מה לעשות.
האם לא הגיע הזמן שאנשים ייתייחסו לעצמם ביתר כבוד? הרי אם מישהו רוצה להיכנס לשותפות עם מישהו אחר בעסק -יחשוב אלף פעמים, ייפגש, ינהל משא ומתן, יתאם עמדות- האם זוג שבחר לחיות בשותפות, בהבנה, בכבוד, במסירות, בנאמנות, בידידות, בחברות, לא צריך לתאם עמדות, להכיר זו את זה, מעבר למשיכה הפיסית האם לא צריכה להיות משיכה נפשית,זיקה שכלית?
האם זוג לא צריך להיות מוכן ובשל לקראת המסע המוצלח, המייגע, המפרך, הקשה לפעמים, המבקש התמודדויות יום יומיות?

תוקן על ידי - degelltd - 3/1/2003 9:29:15 PM

דגלטד,

הדבר נעשה בהסכמת הצדדים כניסיון לבדיקה ראשונית לא מתוך העפת מבט בלבד, אלא בשיחה בת שמונה דקות בה ניתן לקבוע תחילת כיוון אם "בכלל לא שייך".

אני מבין שזה נעשה כדי להרבות את ההזדמנויות לרווקים וזה דבר חיובי.

השאלה שהעלה בוגי היא ממבט יהודי-תורני-צנועי אם זה מתאים לארגן את זה עבור כאלה שעדיין אינם שומרים תורה ומצוות.

אני מבין שהארגונים האלה מנסים לקשר אותם לארגון על ידי זה כדי להשפיע עליהם אח"כ "לחזור בתשובה". על זה שייך אולי להעביר ביקורת, אבל על רעיון הספידמיטינג אם מתחשבים ברקע של המשתתפים, זה נראה דווקא רעיון חיובי.

בוגי

למיטב ידיעתי קוראים לזה 'ספין' מיטינג מלשון סיבוב מהיר ולא 'ספיד' מלשון מהירות גרידא, אבל 'אלו ואלו'.

בנוגע להצעתך לאזן את 'האלהת הגדוילים' כדבריך, אתה סותר את עצמך בכך שהנך מביא מהגמרא. הרי זה אומר שהנך משאיר מכבודם בכך שאתה מוכיח מהגמרא שאי זו פחיתות כבוד. לטענתך, אדרבה, לולא הגמרא היה צריך לקרוא להם עוד יותר בשמם!

סוערה.(מתוך פורום לא כלה דרכינו באתר כיפה)

ספידייטינג

(כרוז : יש לכם שמונה דקות ולאחר כך אתם מתחלפים...)
הוא: נעים מאוד. דן. (מניח תיק ג´יימס בונד על השולחן)
היא: שרה.
הוא: אין לנו הרבה זמן. לפי דעתי כדאי שנהיה ענייניים ויעילים (מוציא פנקס ועט)
היא: בהחלט. (מוציאה לפטופ, פותחת אותו). במשך 2 דקות כל אחד יספר על עצמו. 3 דקות לשאול שאלות.
הוא: והדקה הנותרת?
היא: בזבזנו אותה כרגע. התחל בבקשה.
הוא: שמי דן בין רגע. בן-32, תל אביבי. רווק. משווק אינטרנט מהיר . בוגר ישיבת "על רגל אחת".
היא: שמי שרה צ´יק צ´ק. בת 28. נס ציונה. רווקה. קצרנית בבית משפט. בוגרת מדרשת "הרף עין".
היא: תחביבים?
הוא: סטפס. ואת?
היא: לספר בדיחות. תרצה לשמוע?
הוא: וודאי!
היא: על מה תולים כביסה?
הוא: חבל.
היא: מי הרג את קין?
הוא: הבל.
(היא והוא נקרעים מצחוק ואז באחת מפסיקים וממשיכים כאילו כלום)
הוא: אוכל?
היא: פאסט פוד. ספר?
הוא: מישהו לרוץ איתו. סרט?
היא: ספיד.
הוא: אם נתחתן איפה תרצי לגור?
היא: פה. קרוב. תרצה לגור בבית קרקע?
הוא: בניין מגורים.
היא: קומת קרקע?
הוא: הולך. ילדים?
היא: 5.
הוא: 2.
היא: 4.
הוא: שלוש וחצי.
היא: ביקורי משפחה?
הוא: אחת לשבועיים.
היא: אחת לשנתיים.
הוא: או קי. נשמע מתאים. חתונה?
היא: בהחלט. אולם אירועים או גן?
הוא: גן. אזור המרכז?
היא: וודאי.
הוא: להקה?
היא: די ג´י.
הוא: מוזמנים?
היא: 700.
הוא: 300.
היא: 600.
הוא: 400.
היא: 575.
הוא: 500 וחצי.
היא: סגרנו. תאריך?
הוא: עכשיו?
היא: למה לא?...אבל מה עם רב? ועדים?
(הוא מוציא מתחת לשולחן ארגז על גלגלים שכתוב עליו: "ערכת חתונה". ושולף משם רב , שני עדים, חופה ובורקס... טוב-טוב, נהיה פרקטים: שולף מתחת לשולחן רב, חופה ושני עדים)
היא: מרשים...חשבת על הכול...
הוא: כזה אני...זריז למצוות.
היא ( מוציאה הינומה מתקפלת מהכיס, שמה על הראש, תולשת מעליה את הבגדים ומתחת יש שמלת כלה מוכנה): נתחיל?
הוא: כבוד הרב?
(הרב מתחיל לסלסל)
הוא: כבודו, אם אפשר אנחנו נורא ממהרים.
(הרב מעביר דף וממשיך. החתן לוקח את הסידור, מעביר 10 דפים ומחזיר לרב)
הרב: חזור אחרי- "הרי את..."
החתן: "הרי את..."
בזזזזזזזזזזזזז (כרוז: נגמר הזמן. יש לכם דקה להתחלף ...)
הכלה מורידה את ההינומה בזעם: "אני לא מאמינה!"
החתן שובר את הכוס בקריזה: "היינו ככה קרובים!!!"
משתתקים.
היא: נו, טוב... ניסינו...שיהיה לך בהצלחה בפעם הבאה.
הוא: כן...תודה...גם לך... אההה...תזכירי לי את השם?...
היא: שרה. להתראות איציק.
הוא: (מתקן) דן.

--------------------------------

לכבוד חודש אדר!!

ארגון "ישפה" קיים מפגש יותר אנושי והרבה יותר כיפי בסוכות.
מומלץ בחום !!