מנסה שוב לשלוח:
סיפור ששמעתי הבוקר ולא נותן לי מנוח:
בעוד העולם החרדי – העיתונות והאתרים – מזדעזע עד עמקי נשמתו מן הניסיון להרוס בתי כנסת בבני ברק בטענה שהם אינם בטיחותיים, ושם חלק מהאשמה הוא על העירייה עצמה, שלא דאגה מבעוד מועד לשטחי ציבור והיתרים לבתי הכנסת – מוסדות היסוד של הקהילה החרדית – מתרחש סיפור נוסף, מקומם פי כמה, בבית שמש, תחת עינה הפקוחה של עירייה חרדית למהדרין.
בזמן שביתד בחרו לתקוף את "הפריץ" – גוי חרד"לי, שלא בדיוק נראה כמו פריץ, אך העיקר שאינו "משלנו" – הרי שדווקא העיריה בבית שמש, שמוליק גרינברג הליטאי ואיתו גם כל השאר שאינם עוזרים כגון שמעון גולדבר ועוד, פועלת, כנראה, בכל הכלים שבידיה להרוס בית כנסת של קהילה צעירה בשם "בראד". קהילה חדשה, לא מקושרת דיה, שלא התמקצעה בעולם ה"פרוטקשן" – שלפי השמועות, הפך לתנאי הכרחי לקידום בעיר הזו.
מדובר בבית כנסת של כ-100 מתפללים (הערכה שלי), שמתפללים מזה שנים בדירה קטנה עם חצר מצומצמת, בתנאים שאינם ראויים. בעוד אחרים מצאו פתרונות זמניים בעבר, אנשי קהילת "בראד" המתינו – אולי בתמימות – להקצאות המובטחות עוד מימי עליזה בלוך. הקצאות שכבר קיבלו אישור, אך בוטלו בעקבות לחצים פוליטיים מצד הסיעות הליטאיות, שטענו כי מגיע להם נתח גדול יותר.
הקהילה קיוותה שהעירייה החדשה תפתור את הסוגיה, אך מאבקי הכוח הפנימיים נמשכו, וקהילה צעירה וחסרת גב – כמו בראד – נותרה בלי שום השפעה.
ובינתיים, ברמת בית שמש ד3 – שכונה שבה מתגוררים אלפים רבים – התפילה ממשיכה להתקיים בחניות ובדירות שכורות, שנה אחר שנה, עד שמישהו בעירייה יקשיב באמת.
ואז, בלית ברירה ותוך חשש כבד, החליטו לפעול: השקיעו כמיליון או שניים בבנייה קלה – ריצוף, גבס, צבע, מיזוג – על השטח שלפי כל הגורמים הובטח להם, ואשר כבר בעבר סומן כהקצאה רשמית. במשך חודשיים התפללו שם בשקט, ועכשיו הם עורכים משמרות לילה – בידיעה גלויה שההריסה קרבה ובאה.
בעבר האשימו את בתי המשפט, את עליזה בלוך – את מי יאשימו הפעם? זאת עירייה חרדית, שהדבר היחיד(!) שהיא מסוגלת לספק לקהל בוחריה הוא הקצאות שטחים.
נדמה שהמחשבה בעירייה היא שהשטחים הציבוריים נועדו להעשיר כיסים ולא לשרת את הציבור ששלח אותם לשם – הציבור שעלה בהמוניו לקלפי, לעיתים על פי הוראת גבאי בתי הכנסת שהאמינו שזו הדרך להשיג שינוי.
אני מוצא את עצמי מתפלל לשובה של עליזה בלוך. כמה שזה זר ומוזר בעבורי.
