|
|
| נשלח ב-11/4/2003 03:32 |
 |
| |
"צירופי מקרים" אמרה פעם הסופרת דוריס לסינג."הם דרכו של אלוה-ים להישאר אנונמי"
אהבתי!!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2003 11:26 |
|
| |
הבוקר [בחושבי על ריבוי ספסלי הפורום] שאלתי את עצמי בפעם הראשונה איך זיהה רבן גמליאל את התלמידים ש"תוכם כברם" והנה הגיע מאן_דהוא והביא אמרה לתשובת השאלה!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2003 13:11 |
|
| |
טיימינג מוצלח שתוצאתו החיובית ניכרת במישור המיידי, מכונה אצל היהודים 'השגחה פרטית'.
מה עם טיימינג לא מוצלח שתוצאתו שלילית או טראגית?
ומה בדבר המשך שרשרת האירועים? האמנם התוצאה החיובית היא סופית, או שהיא פרי שיפוט פשטני?
ומה בדבר כל התיזמונים האחרים, המתרחשים סביבנו באינספור וואריאציות, שאיננו יכולים לשפוט את תוצאותיהם כרגע? הם אכן חסרי משמעות? מי יכול לדעת?
(כמו למשל העובדה שבדיוק היום הועלה האשכול הזה שנית, נתקלתי בו, וכתבתי בו הודעה. התוצאה מי ישורנה?)
גם לנוצרים, למוסלמים ולעובדי עבודה זרה מן המזרח הרחוק קורים דברים טובים, רעים, ובלתי-מסוווגים, ובתיזמון מדוייק!
הכל ענין של ניסוח, שיפוט אמוני, והכרת הטוב למי שאתה מייחס לו את הטוב המיידי, הנראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2003 13:25 |
|
| |
אקדמאי,
נכון מאד ולא יותר מזה וזה מספיק למי שהכל הווה יתב'!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2003 23:21 |
|
| |
ווטו1
רצוי לעשות סטטיסטיקה על 'עוזבי שידוכים' כמו שכתבת
ועוד רצוי לעשותה על כל הענין כולו,
מכל המליוני מקרים המתהווים לאדם בכל יום ויום האם אינו בטוח שכמה מהם יתאומו אחד להשני באופן שנראה לנו כצירוף מקרים מדהים?
אני עשיתיה אישי באופן כזה
השתדלתי להיות ער לכל צירוף מקרים המתרחש לי ואראה כמה מהם יהיו חוסר ערך לגמרי למשל, אני מדבר עם חברי אודות פלפונים ומהמכונית שלפני נפלו כמאה קפסיות פלפונים והוצרך הנהג להטריח להחזירו, ולא היה לי שום תועלת מזה כלל
ואם יש שני מקרים כאלו בכל יום הרי מסתבר שכמה פעמים יהיו ערך לההתאמה
וא"כ אין למעשיות כאלו חשובה מיוחדת
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2003 23:44 |
|
| |
לא רק צירוף מקרים, אלא כל המקרים הם בהשגחה פרטים (לפי אלו שסוברים כן), וכשרואים צירוף מקרים, קוראים לזאת השגחה פרטית, כלומר הנה אני רואה מה היתה כוונתו של הקב"ה בצירוף המקרים.
ואודות הטענה שיש גם צירוף מקרים לא טובים, ומזכירים כאן את סטטיסטיקה של עוזבי שידוכים, הרי על זאת כבר צווח דוד המלך, באמרו:
ויאמרו לא יראה י-ה ולא יבין אלהי יעקב, בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו, הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט.
ויתירה מזו, אפילו הרמב"ם שאינו סובר שיש השגחה פרטית על כל פרט (הרי יש כאן שיעור במורה נבוכים...), מ"מ כותב אודות השגחה כללית:
בזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי.
תוקן על ידי - הלבן - 5/16/2003 11:55:26 PM
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2003 23:59 |
|
| |
הלבן
הפירוש שלך הוא מבריק אבל פשוט לא נכון,
כשאדם מן השוק רואה השגחה פרטית הכונה שממעשה זו הוא רואה שאכן ה' מנהיג אותו והסתמכותו מהפלא של צירוף המקרים הכה מתאימים.
שאל"כ הלא מכל מקרה ומקרה שמתרחש לאדם הלא בע"כ שיש איזושהיא תוצאה והאדם יידע מזה מה היה רצון ה' וגמרנו מה מספרת לנו הצירוף
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2003 00:07 |
|
| |
איני מבין
הרמב"ם סובר שיש השגחה על הכלל, א"כ כשיש צרה על הכלל הריהו בודאי מושגח מה' ואם אין אנו משימים לב על המסר ששלח לנו הרי נלקה כפליים והאכזריות שלנו היא שהביאה עלינו הצרה החדשה
אבל מזה לעניננו?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2003 00:11 |
|
| |
הוא הדבר אשר אמרתי, כמו להרמב"ם בהשגחה כללית, כן הוא לשאר השיטות גם בהשגחה פרטית.
והלעג הסמוי באשכול הזה מעזיבת השידוכים, ומהדמיון לשאר האמונות, לא מובן לענ"ד.
דא"ג, לפי הכלל שמא מילתא, האם מותר לך לומר פעם (בתור יוצא מהכלל) "מסתברא" (בלא איפכא)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2003 00:22 |
|
| |
הלבן
האם הרמב"ם היה יחיד בזה?
אדרבה, בבקשה תראה לי אחד מהראשונים או קדמונים שיאמרו שיש השגחה על חתול בני ברק (כמובן שאלו מהם שהיו מקובלים יותר סביר שיאמרו כן אבל גם זה טוב)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2003 00:27 |
|
| |
ובתנאי שאתה תאמר (בתור יוצא מן הכלל) ה'איפכא'
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2003 00:49 |
|
| |
אולי מעוניין לך
הר"ן בדרשותיו כותב שכל השיעבוד במצרים היה בלתי מושגח שלא היו ראוים להשגחה מפני חטאם והרי מטבע הדברים שהרוב ישתעבד בהמיעוט,
וכעין זה ב'עקידה'
והאברבנאל חולק שלא סביר לו שזכות האבות לא יגן בעד כל האומה מהיותם בלתי מושגחים
אבל על איש פרטי אם אינו צדיק (בעיניו?) אפילו אם הוא בינונו אינו מוכרח שמקריו הריהו מושגח
וא"כ אפילו שיש חולקים אבל מי יודע
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2003 00:53 |
|
| |
שיטת השגחה פרטית מיוחסת לבעש"ט, ומתוך דברי הראשונים, הדעה הכי קרובה לזה היא האמור בחנוך מצוה קסט:
יש כתות בנ"א יחשבו, כי השגחת השי"ת על כל עניני עולם... בנפול עלה אחד מן אילן הוא גזר עליו שיפול... וזה דעת רחוק הרבה מן השכל, ויש כתות רעות יחשבו שלא ישים השגחתו... והוא דעת הכופרים, ובעלי דת האמתיים מאמינים שהשגחתו ב"ה על כל מיני בע"ח בכלל... וכן קבלנו מגדולינו כו'
ומבוארות השיטות באגרות קודש הרבי מליובאוויטש, ח"א אגרת צד. ושם מבאר גם אם זה קשור לשיטת הבעש"ט, המבוארת בתניא (שער היחוד והאמונה פ"א) שההתהוות היא בכל רגע, וא"כ גם ההשגחה עליו היא בכל רגע.
תוקן על ידי - הלבן - 5/17/2003 12:55:26 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2003 01:08 |
|
| |
השיטה הכי קרובה? "והדעה הזה רחוק הרבה מן השכל" הממ...
אגב מה'חינוך' הזה ובהיותו תלמיד הרמב"ן משמע שאפילו הרמב"ן שנטה לדעת המקובלים, לא סביר אחרת.
ועדיין אני שואל האם ידוע לך שאין להשיטה הזה הנודע כשיטת הבעש"ט, שום סמך קדום?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2003 01:14 |
|
| |
לא הבנת אותי נכון, התכוונתי לסוף דבריו:
ובעלי דת האמתיים מאמינים שהשגחתו ב"ה על כל מיני בע"ח בכלל... וכן קבלנו מגדולינו.
ויותר מזה לא מצינו בראשונים שיסברו השגחה פרטית ממש.
ועוד מביא באגרת הנ"ל מדברי חכמי ישראל שקודם הבעש"ט, מ"ש הרמ"ק בס' אלימה רבתי (עין כל תמר ה' פ"א): "אין לעלות בדעת שום מאמין שימצא שום פעולה קטנה או גדולה שיהי' ע"ד מקרה ח"ו, אלא הכל בהשגחה עליונה ולא השגחה מהכחות המחודשים בין מלאכים או כסאות או ספי' ח"ו, אלא הכל בסוד השגחת הא"ס כו'".
ומדברי העיקרים (מ"ד פ"ז): "בהכרח להיות ידיעתו מקפת בכל הנמצא והנעשה בעולם ולא יפלא ממנו כל דבר קטן או גדול, אבל לא ישגיח בהם (בבע"ח) לתת גמול ועונש על כל מעשיהם, אלא שישגיח בפרטיהם במה שהם חלקי הכלל ולשמור המין לא זולת זה".
ומאריך בביאור הדברים באגרות קודש שם.
תוקן על ידי - הלבן - 5/17/2003 1:24:10 AM
|
|
|
|
|
