| נשלח ב-7/6/2003 22:39 |
 |
| |
הטעות הטבעית המונעת את התפיסה הפשוטה שבהודעה הנ"ל, היא דלקמן -
אדם מייחס למושג של "הכאבה" ["להכאיב"], כעונש פיצוי ותמורה. האדם רגיל לייחס לכאב הנשלט על ידי מחשבה, סיבה והצדקה, לכן הוא מחכה ומניח לסיבה מצדיקה לכל עוול שהמציאות עושה, כאשר הוא יודע שמחשבת אלוקים היא המנחה את הכל.
אבל זו טעות, ישנו כאב של תוצאה ונתון מציאותי פשוט, שאינו קשור כלל להענשה תמורה או פיצוי. ניתן לומר כי רוב המכאובים עלי אדמות אינם שייכים לקטיגוריה של פיצוי ועונש, אלא לסדר ומערכת הבריאה -המצדיקה את צורתה- כמבואר לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2003 05:49 |
|
| |
יהוסף
לא באתי לאמת או לדחות את ההסבר שכתבת, כי אם באתי להראות את הדרך בה מבאר בעל התניא. ותוכן הדברים:
יש שני דברים שחידש הבעש"ט בנושא הזה:
א) השגחה פרטית על כל פרט.
ב) הכח אלקי המחיה את העולם ומלואו על כל פרטיו, הוא מחדש אותן תמיד מאין ליש, כמו אור השמש שזקוק כל רגע לחידוש אור חדש שנובע מהשמש.
מבאר כאן בעל התניא, ששני הנושאים קשורים זה לזה, שזה עצמו שהקב"ה מהוה מחדש את כל ברואיו, זה עצמו היא ההשגחה פרטית שלו על כל פרטי שקורה בעולם.
ולכן גם כאשר האדם מקלל את חברו, ה' אמר לו קלל, ובלשונו של בעל התניא:
"אפילו בשעה זו ממש שמכהו או מקללו מתלבש בו כח ה' ורוח פיו ית' המחייהו ומקיימו וכמ"ש כי ה' אמר לו קלל והיכן אמר לשמעי אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי בלבו ומוחו ירדה מאת ה' ורוח פיו המחי' כל צבאם החיה רוחו של שמעי בשעה שדיבר דברים אלו לדוד כי אילו נסתלק רוח פיו ית' רגע אחד מרוחו של שמעי לא יכול לדבר מאומה (וזהו כי ה' אמר לו בעת ההיא ממש קלל את דוד ומי יאמר לו וגו' וכנודע מ"ש הבעש"ט ז"ל ע"פ לעולם ה' דברך נצב בשמים שצירוף אותיות שנבראו בהן השמים שהוא מאמר יהי רקיע כו' הן נצבות ועומדות מלובשות בשמים לעולם להחיותם ולקיימם".
אמנם הדברים עדיין טעונים הסבר, ועדיין לא עסקתי בנושא זה די הצורך. ואולי מסתברא יאיר עינינו בנושא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2003 09:49 |
|
| |
אכן גם בעל התניא רומז להנ"ל בדרכו המיוחדת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2003 12:38 |
|
| |
שוב צירוף מקרים!
נפתח בפורום אשכול גור המבטא את הקצה הסוציולוגי של הפורום, שלא כסטנדרד האשכולות בעבר. בדיוק אשכול זה גרם לרעש סוציולוגי כאן ובדיוק עכשיו נכנס הפורום לסוציולוגיה העיתונאית (ראה אשכול על כתבה במעריב).
תוקן על ידי - קונילמל7 - 6/13/2003 12:40:49 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2003 14:01 |
|
| |
ישנו ספר מפורסם הנקרא 'הנבואה השמיימית' Celestine Prophecy מאת ג'ימס רדפילד.
גם אם לא מאמינים בכלל לסיפורים שלו, הצורה בה הוא מספר אותן מעוררת את האדם לשים לב יותר למכוונות שבהשגחה פרטית אתו אישית. בכל אופן כך לגביי ולכן סביר לשער שכן לאחרים. אם מי ממכם קרא את הספר, מעניין אותי ל'שמוע' ממנו אם היתה לו התרשמות דומה לזו שלי!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2003 17:24 |
|
| |
ישלחו לי מורי ורבותי ומלומדי על הכפירות שאני עתיד לומר בעניין ההשגחה הפרטית על הפרטים, ובבניין עפולה ננוחם...
עם כל הכבוד למאורעות, לסימנים, לאותות, לחיצים השמיימיים, לבת הקול המסייעת וכו' וכו' וכו', הרי אין אני סובר לרגע כי יש מי הסבור שהוא יכול לראות השגחה פרטית במעשה הנעשה לו...
כבר למדנו בגן את סיפורו של שלמה המלך שטייל לו בנחת באחד הבקרים והנו מופיע עבדו לפניו מבוהל ורועד ומבקש ממנו סוס. שאלו שלמה מלכנו, למה אתה בורח? אמר העבד, ראיתי את מלאך המוות ואני בורח מפניו למגידו.....
אחרי מספר רגעים פוגש מלכנו את מלאכנו ואומר לו, "יפה ככה מלאך המוות, להפחיד לי את העבדים"? אומר לו המלאך, אני? כל שעשיתי היה להתפלא על כך שהוא עדיין בירושלים, בעוד שאני עומד לפגוש אותו הערב במגידו......
מי יודע היכן מלאך המוות אורב? בעפולה עלית, או בגבעת המורה? או אולי אפילו בבלפוריה.. מי יכול לפרש אותות וסמלים ולהגיד "זוהי השגחה פרטית"? על כל אות של השגחה פרטית שאומר אדם ידעתי... יש מאה שלא אומרים כלום...
על כל לב של אמא שנחש את האמת, יש אלף (ויותר) דאגות של אמא שהן כולם לחינם.....
אני בעד לסגור את האשכול הלזה ולעשות משהו יותר פרודקטיבי... (כגון, לחרוש קצת...)
"אין כמו עפולה בלילות"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2003 19:01 |
|
| |
סלח נא מזקני יקר
לכתחילה לא דיברו על השגחה פרטית מהסוג שהזכרת, אלא מזיהוי יותר מכוונות בבריאה מאשר אי מכוונות גם בחיי היום יום.
עיין היטב למעלה!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2003 08:10 |
|
| |
שמעתי מת"ח גדול שהראשונים מאנו לקבל שיש השגחה אישית על מיני בעלי חיים, כי הנחה כזו מנתקת את ההשגחה משכר ועונש, ובעלי חיים אינם בכלל שכר ועונש ודפח"ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2003 09:52 |
|
| |
שיטה זו [שראשיתה במורה ומושפעת כנראה מאריסטו] מוכיחה על תפיסת א-ל של אישיות משגיחה כביכול בדומה להאדם. אך להבנה ש"אין עוד מלבדו" ו"לית פנוי מיניה", לא שייך לשלול ההשגחה מהווה ית' ולולא יצא הרעיון מפי השליט היו מכנים את זה "קפירע".
נושא זה מוכיח עד כמה יש להיזהר שלא להחליף אותו ית' עם שמו ית' שעשה ממנו כביכול אישיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2006 02:15 |
|
| |
נישטאייך:
"משנכנס אדר מרבין בשמחה, ומי שיש לו דין עם עכו"ם ישפוט באדר. יכולים בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם, עליהם ועל הבאים אחריהם, לעשות פורים ביום שנעשה בו נס". (מגן אברהם סימן תרפו ס"ק ה).
ולא רק בני עיר יכולים לתקן, היו גם בודדים שציוו על צאצאיהם לעשות "פורים" ביום שנעשה להם נס, וצאצאיו ממשיכים לעשות כן במשך מאות שנים, ולמשל, צאצאי ה"תוס' יו"ט" חוגגים עד היום בא' באדר את הצלתו מלפני ארבע מאות שנה. (ראו ציוויו בסוף "מגלת איבה").
להלן "נס פורים של יחיד", שלא היתה לו אפשרות בחירה ליום דינו, וההשגחה הפרטית, עשתה זאת עבורו.
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/item.asp?id=1163&cat_id=1
חתן שהיה עצור לאחר שניסה להיכנס לארה"ב באמצעות דרכון שאינו שלו - שוחרר ממעצרו. החתונה במועדה.
חתן, חסיד חב"ד, שהוחזק במעצר בבית כלא אמריקני בשבועות האחרונים, לאחר שניסה להיכנס לתחומי ארה"ב באמצעות דרכון שאינו שלו - שוחרר ממעצרו.
כפי שדיווחנו לפני כשלושה שבועות, החתן, שעשה דרכו לניו-יורק דרך מעבר הגבול בקנדה, כדי לעלות לתורה ב'שבת חתן' בבית המדרש שבמרכז חב"ד העולמי, נעצר על-ידי משטרת ההגירה.
משפטו נקבע בהשגחה פרטית ליום פורים. לפי החוק האמריקני, יכול היה בית המשפט לגזור עליו עונש מאסר של חמש עד עשר שנים בפועל. רבים ניבאו כי בשל ההחמרה בחוקי ההגירה מאז אירועי ה-11 בספטמבר, אכן יטיל עליו השופט עונש מאסר כבד. אך כל התחזיות השחורות התבדו, והמשפט הסתיים בכך שהשופט הורה לשחררו ממעצרו ולגרשו מהמדינה.
החתן יועבר לקנדה ומשם יטוס חזרה לישראל.
החתונה תתקיים במועדה, ביום חמישי הקרוב כ"ג באדר, בכפר חב"ד.
עד כאן החדשה מאתר "חדרי חרדים".
אין ספק שסיפור זה אינו סתם סיפור, על מי שנתפס כשניסה לחצות גבול עם דרכון "לא לו", הוא הרבה יותר מזה, הוא סיפור המוכיח את ה"תיאוריה-עובדה", שההשגחה העליונה היא פרטית על כל דבר ועל כל פעולה בעולם, ולא רק השגחה מינית ורק על יהודים, שאל"כ, לא היה סיפורו מתחיל ומסתיים כפי שהתחיל והסתיים, ייתכן שהיה מתחיל כפי שהתחיל, אך היה מסתיים בצורה שונה.
היתה זו ההשגחה פרטית שהושיבה אותו מספר שבועות במאסר, והיתה זו אותה ההשגחה הפרטית שקבעה שמשפטו יקבע בהשגחה פרטית ליום פורים.
אם תחשבו, גם מה שנראה כבחירתו החופשית לנסוע לניו יורק עם דרכון שאינו שלו, לא היה ממש בחירה חופשית, כי הרי חייבים לעלות לתורה ב'שבת חתן' בבית המדרש שבמרכז חב"ד העולמי, אלא שבהשגחה פרטית הוא אינו בעל אזרחות אמריקאית.
שאלה אחת לי:
האם ההשגחה הפרטית היתה קובעת את משפטו ליום פורים, אם מטרת נסיעתו לא היתה כדי לעלות לתורה ב'שבת חתן', בבית המדרש שבמרכז חב"ד העולמי?
נישטאייך הוא נישטאיך ולא אחר
|
|
|
|
|
|
