|
|
| נשלח ב-13/4/2003 04:18 |
 |
| |
חברים יקרים,
תעזבו אותי עם קשקושי המוסריות שלכם. אותי מעניינת השאלה מה ייצא מזה לעם-ישראל. אני פסימי למדי. ממה נפשך: או שהאמריקאים ישתלטו על האיזור וישליטו 'פאקס אמריקאנה', או שישקעו בבוץ הטובעני של העולם הערבי.
אם האמריקאים יצליחו באמת להשתלט על האיזור - אנחנו נצטרך לשלם את המחיר בדמות 'מפת הדרכים'. אכן, זו האחרונה תהיה כרוכה בהתחייבות פלסטינית לבלום את הטרור, אך את ההתחייבות הזאת יהיה קשה יותר לאכוף מאשר את התחייבויות הנסיגה המסיבית של ישראל, ונצא על ידינו על ראשנו.
אם ישקעו בבוץ טובעני בעיראק - מן הסתם הודות
לדעת קהל אנינת רגש מוסרי ו"תסמונת לבנון" - למותר לציין כי זה יהיה נצחון גדול לטרור, ומי יהיה הסובל העיקרי? נכון, שוב אנחנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2003 08:05 |
|
| |
כאשר תקום מדינה פלסטינית מוסכמת על הצדדים וישוכנו וישוקמו יושבי המחנות, סביר שלטרור יצא האויר מהמפלסים.
אבל ה'משתלם' הזה לא משנה, כי זה לא מוסרי להטיל הרג וסבל לזולת על מנת שזה ישרת את האינטרסים שלי. אבל כמובן שלמי שהמוסריות זה קשקוש, עליו לחפש את סאדם ובניו כדי להתייעץ עמם בנוגע למה שמשתלם פוליטית!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2003 09:31 |
|
| |
צדיק שלי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2003 10:14 |
|
| |
בוגי
אתה בטח שם לב שכמעט בכל הודעות הפוליטיקאים על דרכם המדינית, הם לא ישתמשו אך ורק בנימוק המוסרי. הם תמיד יצרפו את הנימוק האופורטוניסטי.
הבוקר פורסם בוואלה ראיון עם שרון שם זה שוב בלט לי. הנה הקטע מדברי שרון:
"אני חושב שהדבר הזה הוא דבר שיהיה. צריך לראות את הדברים בצורה מציאותית: בסופו של דבר תהיה מדינה פלסטינית. אני רואה את הדברים קודם כל מנקודת המבט שלנו. אני לא חושב שאנו צריכים לשלוט בעם אחר ולנהל את חייו. אני לא חושב שיש לנו את הכוח לזה. זהו נטל כבד מאוד על הציבור וזה מעורר בעיות מוסריות ובעיות כלכליות כבדות".
http://news.walla.co.il/ts.cgi?ts=item&id=375203&path=22
מעטים הם שהנימוק המוסרי יספיק להם כמורה דרך פוליטי. מנחם בגין והאבל מצ'כיה הם יוצאים מן הכלל. נראה שהסיבה שהם שרדו בפוליטיקה היא מחמת שהיו גיבורים פופולאריים עוד טרם נכנסו לפוליטיקה. לבנו של בגין, זה כבר לא עזר להיות מוסרי. מה שאמרו לעברו זה בדיוק 'צדיק שלי' 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2003 16:19 |
|
| |
ועוד ל"צדיק שלי":
נסיון חיי (לא מאוד זקן, אבל בכל זאת לא ילד) לימדני שכל מי שבא בטענות מוסרניות - יש לבדוק אחריו. למשל, איך הוא עם אשתו וילדיו (רובם גרושים) או עם הכפופים לו בעבודה, או עם פקודיו בצבא (חלקם היו מ"כים מניאקים בטירונות). רובם, בוא נאמר, לא הכי. ואם הם בסדר בכגון אלה - חפש אותם במישורים הרחבים יותר: אם את הטיעון המוסרי הוא משמיע לגבי ערבים - הקשב היטב איך הוא מדבר על חרדים או מתנחלים. כאן הוא ייזכר פתאום שיש נבלות שאינן ראויות ליחס מוסרי (מה שהוא נוטה לשכוח כשהוא מדבר על נבלות אחרות). כמעט כל מוסרנות גובלת בצביעות ובסטנדרט כפול. סתם עובדת חיים.
מי שרוצה להיות 'שומרוני טוב' בלב הג'ונגל - שיהיה כזה בעצמו, ושלא ידרוש זאת מאחרים (ובכלל זה גם לא מהחברה שבה הוא חי). דרישה כזו לא רק שיש בה צביעות, אלא היא אנטי-מוסרית במפגיע, לאור התוצאות האנטי-מוסריות שאליהן היא מוליכה.
ולגוף העניין: הקשר בין מצוקה (פליטים) לטרור הופרך זה מכבר. קח, למשל, את מר אוסאמה בן-לאדן, מולטי-מיליונר שגדל עם כפית זהב בפה. מה מריץ אותו אל האלימות? המצוקה??? גם אלה שפוצצו את ה'תאומים' לא היו בני שכבות מצוקה. להיפך, הם היו ברובם משכבות סבירות ובעלי השכלה. לא יעזור כאן כלום: הסכסוך הזה הוא רב-מגזרי: לאומי-דתי-כלכלי. תכסה פצע אחד, ייפתח הפצע האחר. האימפריה האמריקנית יכלה אולי לעשות קצת סדר, אבל, כאמור, אנחנו נהיה הראשונים לשלם את המחיר והאחרונים לקבל את התמורה, אם עוד יהיה מישהו שיוכל לקבל.
בברכת המוסר, המצפון והמידות הנאצלות
אידך גיסא
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2003 16:40 |
|
| |
אידך
אתה כנראה מעולם לא נתקלת במימרא:
במקום שאין איש, השתדל להיות איש!
חוייכם שלנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2003 18:33 |
|
| |
בוגי,
טוב, אולי קצת נסחפתי. פיתוייה של האנונימיות.
אגב, בגמרא ובשאר מקורות חז"ל לא חסרות "קטילות", כך שהנסיון להביא לחמך משם - לא משהו.
אני מתבסס על הנחה מסורתית פשוטה: טבע האדם מורכב ממידות שונות, לעתים מתנגשות, ואצל כל אחד יש משקל שונה למידות שונות. ואולם, להחניק מידות מסויימות לגמרי - אי אפשר וגם אין כל הגיון בכך, אפילו מבחינה מוסרית. החכמה היא לתעל את המידות לכיוון הנכון (שום דבר חדש שלי). כך גם לגבי מידות "אכזריות". ההנחה היא, כי מי שבולם את עצמו חזק מדי במקום אחד עם מידה זו - פורק אותה במקום אחר, ולעתים במקום הפחות מוצלח. זה הכל. שום כפתור לא נכון, רק נסיון חיים.
בנסיון החיים שלי האנשים הפשוטים עם האינטואיציות המוסריות הפשוטות, שאינם של נותני הלחי השניה, הם בסופו של חשבון יותר מוסריים מהמוסרניים עתירי היומרות.
אבל לא נורא, טוב שאתה משתדל.
וואו, שוב נסחפתי.
טוב, די.
בברכת המוסר,
א"ג
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2003 18:53 |
|
| |
אידך
בשום אופן אינני דוגל בפסודו-מוסריות של מתן הלחי השניה וגם את מאמר שלמה 'אם רעב שונאך האכילהו לחם' איני מפרש כך אלא כתכסיס פוליטי שמן הסתם חביב עליך.
מהודעתך אני יכול לשער שעבורך המקום 'לפרוק אותה' שהזכרת, זה כאן ואני הקרבן התורן. אז בבקשה!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2003 20:03 |
|
| |
בוגי,
ההברקות שלך מתחילות למצוא חן בעיני. אגב הברקתך הקודמת, שים לב: אני מניתי 4 מקומות שבהם יש לבחון את המוסרן הדגול: בבית, בעבודה, בצבא וביחסו אל סקטורים ישראליים לא-פופולריים. אתה נצמדת דווקא לראשון. שמא אני הוא זה שלחצתי על הכפתור הרגיש?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2003 00:27 |
|
| |
וננח שבן לאדן\עראפאת\פלסטינאים או כד' היו נכנסים לקטגורית עמלק.כיצד הייתה מסתדרת מוסריותו של בוגי אם זו של התורה? או שמא אנו זקוקים לרפורמה.
כל פעם שיוצא לי לקרוא את פסוקו של המשורר "אשרי שיאחז עולייך וניפץ אותם על הסלה" אני מרים גבה.מה בנוגע אליך בוגי? צמרמורת איומה....אשרייייי מי שמנפץ תינוקות על סלעים.איזה ברבריות
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2003 06:42 |
|
| |
אידך
אתה לא יכול לגמור? מסכנה רעיתך!
פשוט נקטתי את הדוגמא הראשונה ואת המרשימה ביותר בגין חשיבותה לאדם!
להעיר
מענין שבנושא עמלק דיברו כאן בפורום (וטו - לינק בבקשה, אני כבר איבדתי את החוט!) שההלכה היא על הטיפוס ולא על הגנים! לכן בין-לאדן הוא כנראה נכנס בקטגוריה זו. (אני לא בטוח שהבנתי את הערתך.)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2003 13:40 |
|
| |
בוגי,
מסכנה רעיתי? למה?? הרי את כל האיכסה אני פורק עליך ... (כעדותך).
אבל הפעם באמת החלטתי, בל"נ, לרדת מהפסים האישיים. לא מבין למה התעלקתי עליך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2003 15:14 |
|
| |
אידך 
עכשיו באמת עליך להיזהר שלא תהיה מסכנה!
|
|
|
|
|
