מצד אחד בכירי ש"ס, מצד שני עסקנים בעיריית אלעד: מכרז של 200 מיליון שקל לפיתוח אזור תעסוקה ראשון בעיר החרדית עורר מאבקי כוחות מרים ויצר מערבולת של בחישות, הטיות ומהלכים שנויים במחלוקת ■ העירייה: "דוחה מכל וכל את הטענות"
תקציר הכתבה:
מאחורי הקלעים של מכרז ענק בעיר אלעד מתנהל מאבק כוחני בין בכירי ש"ס לעסקנים המקומיים. זהו מfרז בשווי 200 מיליון שקל להקמת פרויקט "משולש התעסוקה": מכרז תעסוקה שישתרע על כ–1.2 מיליון מ"ר ואמור לתמוך כלכלית בגידול המהיר של העיר החרדית, שאין לה כיום מקורות הכנסה עצמאיים משמעותיים. תחקיר TheMarker חושף כיצד שורת מהלכים חריגים — מביטול והקפאת המכרז למשך שנה, דרך הגבלת שיעור ההנחה המקסימלי, ועד להקמת ועדת בחינה מיוחדת — הובילו לבחירת חברת אוליצקי כזוכה במכרז. במוקד העימות ניצבים מנהל לשכת ראש העיר שמעון סוויסה — שנחשב לאיש החזק בעירייה וקידם את הבחירה באוליצקי, מול בכירי ש"ס — שניסו לקדם את הבחירה בחברת אברהמי יואב ובניו.
הדיון שנערך בתחילת החודש בוועדת המכרזים בעיריית אלעד יכול היה להיראות — למי שלא מכיר את הפרטים — כמו דבר שבשגרה, אבל מאחורי הקלעים היה זה אירוע שהביא לשיא מהלך מחושב ומתוכנן להטיית מכרז ענק בעיר. תחקיר TheMarker חושף את מה שקרה במכרז הגדול ביותר בשנים האחרונות בעיר החרדית, שצפוי להגיע להיקף של 200 מיליון שקל, צעד אחר צעד, ונהפך בדרך לקרב בין בכירים בש"ס לבין האנשים החזקים בעיריית אלעד, בשאלה מי תהיה החברה שתיבחר להקים את הפרויקט.
המכרז שבמרכז הפרשה כולל עבודות תשתית ופיתוח לפרויקט המבטיח ביותר של העיר החרדית המתפתחת. "משולש התעסוקה" הוא תוכנית להקמת מרכז תעסוקה ענק שישתרע על כ–1.2 מיליון מ"ר צפונית־מזרחית לאלעד. המרכז אמור לספק תעסוקה לתושבי העיר והיישובים והערים הסמוכות, כמו ראש העין, פתח תקווה ומודיעין, ובעיקר לתמוך כלכלית בגידול המהיר של העיר החרדית, שאין לה כיום מקורות הכנסה עצמאיים משמעותיים.
רמז ראשון להתערבות פסולה במכרז ניתן למצוא כבר בעיתוי שבו הוא פורסם לראשונה: כחודשיים לאחר שנבחר ראש העירייה החדש מטעם ש"ס, יהודה בוטבול. בוטבול נבחר בבחירות שהתקיימו בסוף פברואר 2024, ונכנס לתפקידו בסוף מרץ. המכרז, עוד מתקופת ראש העירייה הקודם שכבר היה מוכן והתעכב בגלל המלחמה והבחירות, פורסם לבסוף מאי אותה שנה. אלא שכמה ימים לאחר פרסומו הוא בוטל במפתיע.
לטענת גורמים בכירים המעורבים בנעשה בעיר, הביטול נעשה לאחר שבמסדרונות העירייה הבינו את גודל המכרז ושלמעשה מדובר בבוננזה. "אתה יכול להתלכלך בהמון מכרזים קטנים או באחד גדול שמסדר לך את כל הקדנציה. כנראה הבינו שיש פה מכרה מזהב", מסביר אחד הבכירים את משמעות המהלך.
אף שהפרויקט קריטי עבור ההתפתחות של אלעד, המתכננת להכפיל את מספר תושביה בשנים הקרובות, המכרז לא פורסם מחדש במשך כמעט שנה שלמה. לפי חומרים שהגיעו לידינו, בחודשים שלאחר ביטול המכרז התנהל מאחורי הקלעים מאבק על זהות הזוכה העתידי בו. מצד אחד עמד מנהל לשכת ראש העירייה שמעון סוויסה, שקידם בכל כוחו את הבחירה בחברת הבנייה אוליצקי, ומנגד בכירים בש"ס, שלחצו לבחור בחברה אחרת שניגשה למכרז, אברהמי יואב ובניו.
סוויסה, שנחשב לאחת הדמויות החזקות בעיריית אלעד, פעל על פי עדויות בחודשים שקדמו לפרסום מחדש של המכרז כדי לוודא שאוליצקי תגיע לקו הגמר. כדי להצליח במשימה ניסה סוויסה, לפי מידע שהגיע לידינו, להיעזר באנשים שימצאו בעיות או אי־סדרים כלכליים לרעת אברהמי. במקביל, הוא התבטא כי בכל מקרה יוכל להביא לבחירת אוליצקי, לאור העובדה שהוא שולט לטענתו בוועדה המיוחדת בעירייה.
הניסיון של סוויסה לטרפד את הבחירה באברהמי לא היה רק מאבק על זהות הזוכה במכרז, אלא גם, לפי כמה מקורות, חלק ממאבק ממושך וגדול יותר על השליטה בעיר בין הנהגת ש"ס הארצית לעסקנים המקומיים, ובראשם סוויסה. כדי להבין מהיכן שואב סוויסה את כוחו והשפעתו, צריך לחזור בזמן לבחירות המוניציפליות ב–2018.
באותה מערכת בחירות החליט ראש העירייה דאז ישראל פרוש מסיעת אגודת ישראל החסידית, להפר סיכום קודם עם סיעת דגל התורה הליטאית, ולהתמודד שוב לראשות העיר. מולו ניצב יצחק פינדרוס, שמכהן כיום כח"כ בסיעת יהדות התורה והיה אמור לנצח בקלות, מאחר שנתמך גם על ידי ש"ס וגם על ידי דגל התורה. אלא שבית המשפט פסל את מועמדותו משום שהתגורר בירושלים — החוק מחייב את המתמודדים להתגורר בעיר — ופרוש התמודד בסופו של דבר מול ברק צוברי, שהיה אז יו"ר סיעת ש"ס באלעד, וזכה בקדנציה נוספת. הקרדיט לניצחון המפתיע הזה יוחס בתקשורת החרדית לסוויסה, שכונה "אדריכל הניצחון". באתר כיכר השבת הסבירו כי "כשפרוש הודיע לראשונה על כוונתו לרוץ לראשות העיר, היה סוויסה הראשון לעמוד לצדו, למרות כל התחזיות השחורות".
במערכת הבחירות בפברואר 2024 הימר סוויסה שוב. הוא התפטר מתפקידו אצל פרוש ועבר לתמוך במועמד הספרדי שהתמודד מולו, בוטבול, במה שהתקשורת החרדית הגדירה "דרמה". המהלך השתלם: בוטבול ניצח עם 55% מהקולות וסוויסה נהפך לאיש החזק בעיר. בוטבול (44), אף שכיהן כיו"ר סיעת ש"ס וכחבר מועצה בשנים האחרונות, לא מחזיק ברקורד פוליטי משמעותי, אלא נכנס לזירה הפוליטית ב–2019 אחרי שכיהן כרב בישיבה. סוויסה (50), לעומתו, הוא לא רק מבוגר יותר אלא גם מנוסה יותר, וכיהן כחבר מועצה באלעד כבר לפני עשור.
הסיטואציה שנוצרה בעיר הביאה את סוויסה לחוש בנוח להתנהל באופן עצמאי, ובהנהגת ש"ס הארצית לא ראו את העצמאות הזאת בעין יפה. בתחילת השנה, כמעט שנה לכהונתו של בוטבול, החליטו בהנהגת ש"ס שיש לעשות סדר בדברים, ובוטבול נקרא לפגישה שבה הודיעו לו כי עליו לפטר את מנכ"ל העירייה הוותיק שי נתן, תושב העיר, ולמנות במקומו את גבי ביטון (בר־און). ביטון הוא אביו של אריאל בר־און, עסקן מקושר מאוד בש"ס ובליכוד, שמכהן כרמ"ט מנכ"ל בית החולים הדסה. המינוי של ביטון נקבע ל–1 באפריל.
נראה כי במסדרונות העירייה חששו שהמינוי הכפוי של ביטון עשוי להשפיע על המכרז של "משולש התעסוקה", ופעלו מיד. אחרי כמעט שנה מאז שבוטל, המכרז פורסם מחדש באופן בהול ב–5 במרץ — ימים ספורים אחרי ההודעה על המינוי של ביטון. המכרז החדש לא היה שונה בהרבה מהמכרז הקודם, והשינוי הגדול ביותר נגע להיקף הכספי של פרויקטים שהחברה מתמודדת עמו מדי שנה — תנאי סף שירד מ–220 ל–130 מיליון שקל, שינוי שלא מעיד בהכרח על הטיית המכרז.
אבל פרסום המכרז מחדש היה רק ההתחלה. יממה לפני שנכנס ביטון לתפקיד, ב–31 במרץ, פירסמה העירייה עדכון משמעותי למכרז. מלבד מענה לשאלות הבהרה שהעירייה נדרשה להן, באופן תמוה נערכה שורה של שינויים שלא התבקשו על ידי אף אחד מהמתמודדים. שניים מהשינויים האלה סללו לכאורה את הדרך להבטחת השליטה בתוצאות המכרז.
השינוי המשמעותי הראשון נגע להנחה שתינתן על ידי הקבלן המציע: "מובהר כי העירייה קבעה הנחה מינימלית, כך שהצעה שתפחת מ–12% מהמחיר המקובל בתחום ותעלה על 18% — לא תובא במניין ההצעות", נכתב בראש המסמך.
"מי שמבין משהו במכרזים יודע שזה סעיף שנועד למכור את המכרז", מסביר אדם בעל ניסיון של יותר מעשור בניהול מכרזים דומים. "ברגע שהגבלת את ההנחה ל–18%, עשית שני דברים: גם הגדלת את הרווח הפוטנציאלי, כשכל אחוז פה הוא מיליוני שקלים, אבל יותר משמעותי מזה — אתה למעשה מאפשר לעצמך לבחור את מי שאתה רוצה, כי אתה יודע בסיכוי גבוה שרבים מהמציעים יגישו הצעות זהות מבחינת הסכומים".
כאן המקום לציין כי במקרה שבו מתקבלות הצעות עם ניקוד דומה, "העירייה מינתה ועדת בחינה מקצועית, המורכבת מנציגי העירייה והתאגיד, ובהם גזבר העירייה ומהנדסת העירייה ומהנדס התאגיד או מי מטעמם, שתמליץ לוועדת המכרזים על זוכה", נכתב במענה לשאלות הבהרה למכרז. כך, יממה לפני כניסתו לתפקיד של ראש עיר חדש, הוקמה בזריזות "ועדת בחינה מקצועית" שמונה שלושה חברים בלבד, ובניגוד למקובל במכרזים דומים, לא נכלל בהם מנכ"ל העירייה.
ואכן, שלא במפתיע, שלושה קבלנים הגיעו לקו הגמר, כשהם מציעים את ההנחה המרבית של 18% שקבעה העירייה. החברות אוליצקי תשתיות, אחים בן רחמים ואברהמי יואב ובניו קיבלו כולן ניקוד מקצועי זהה, ובהתאם ההכרעה עברה אל אותה "ועדת בחינה מקצועית".
בסוף יוני זימנה הוועדה את הקבלנים לריאיון, מבלי שהוסבר להם מה בדיוק יישאלו בו. על פי פרוטוקול הוועדה, אוליצקי הרשימה וקיבלה לא פחות מ–100 נקודות; בן רחמים קיבלה 60 נקודות; ואברהמי רק 50. בהחלטת הוועדה לא פורטו השאלות והפערים שנמצאו בין המציעים, אלא נכתב רק באופן כללי כי "ועדת הבחינה התרשמה פה אחד כי אוליצקי השקיעה מחשבה, הכינה מצגת מקצועית לפרויקט, תוכנית ברורה וצוות ניהולי ומקצועי, ולכן ממליצה לבחור באוליצקי".
לדברי כמה בכירים ברשויות מקומיות וקבלנים גדולים שעמם שוחחנו, עצם קיום הוועדה הוא דבר חריג, לא כל שכן התנהלותה. "זכיתי בעשרות מכרזים בהיקפים דומים, ומעולם לא ראיתי ועדה כזו", אומר קבלן תשתיות גדול. "גם אם עושים ועדת בחינה, הניקוד אמור להיות בהתאם לקריטריונים ברורים וכל חבר ועדה אמור לתת ניקוד לבד לכל קריטריון שנבחן. בנוסף, בוועדה רצינית רואים תוצאות של ניקוד לא עגול מטבע הדברים, ופה הניקוד נראה כמו העתקה במבחן בכיתה א'", אומר בכיר נוסף.
המלצת הוועדה היא לא סוף פסוק. מדובר בהמלצה בלבד, ומי שמקבלת את ההחלטה הסופית היא ועדת המכרזים העירונית, שאמורה להיות בלתי תלויה ולא נתונה ללחצים של ראש העירייה. ואולם בימים שקדמו להחלטת ועדת המכרזים באלעד, הלחצים והבחישות רק עלו מדרגה.
לפי העדויות, מי שעוד התערבה במכרז, לטובתו של אברהמי, היא דסי אילוז (דרעי), בתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי. בש"ס אמנם אין חברות כנסת, אבל בשנים האחרונות הקימה אילוז את "נשות ש"ס", שפעילות בעיקר לפני בחירות בניסיון לחזק הצבעה נשית למפלגה. לפי אותם מקורות, ימים ספורים לפני שהוועדה התכנסה לקבל החלטה, פנתה אילוז לבוטבול והפעילה עליו לחצים בדרישה שיתערב לטובת חברת אברהמי.
מנגד, סוויסה הפעיל לחצים לטובת אוליצקי. אחד המכשולים המרכזיים מבחינתו היה חבר המועצה יניב בדלוב, נציג הקהילה הדתית־לאומית בעיר שחבר בוועדת המכרזים. בדלוב אמנם חבר בקואליציה העירונית, אך היחסים בינו לבוטבול חרקו על רקע הסכמים קואליציוניים שלא מולאו, לטענת בדלוב. בימים שקדמו להצבעה יזם בוטבול שיחה עם בדלוב וביקש ממנו להגיע לדיון הוועדה במכרז. בדלוב מצדו, הזכיר לבוטבול את ההסכם הקואליציוני, ולדברי כמה מקורות מה שעמד על הפרק היה בעיקר תקצוב של אולפנה לקהילה הדתית־לאומית, שהובטח בהסכם, אבל לא אושר בפועל. ואכן, ב–23 ביולי אושר בוועדת הכספים העירונית תקצוב האולפנה ב–800 אלף שקל.
פרוטוקול הדיון בוועדת המכרזים מלמד על הבעיות העמוקות, לכאורה, שנפלו בדיון עצמו, לפחות לדעת חלק מהחברים. חבר האופוזיציה משה ברדוגו תהה בדיון מדוע יו"ר ועדת המכרזים חנן זיגדון לא השתתף באותה "ועדה מיוחדת" שהמליצה על אוליצקי. זיגדון ענה כי לא זומן. ברדוגו המשיך לתהות לגבי ההמלצה, ובהמשך סיפר לנוכחים כי לפני פרסום תוצאות המכרז, הוא עצמו פגש באקראי עובד בחברת אקרשטיין, שסיפר לו כי אוליציקי זכתה במכרז של 190 מיליון שקל באלעד ובאקרשטיין כבר התקשרו עמה כספקי משנה. בתגובה הציע היועץ המשפטי של הוועדה לברדוגו להגיש תלונה במשטרת ישראל.
גם יצחק חלה, שמכהן כחבר בוועדה מטעם האופוזיציה, תקף במהלך הדיון את ההמלצה שהובאה בפני הוועדה: "ברגע שקובעים הנחה מהמחירון קבוע, יוצא מצב ש–80% מהניקוד לא בא לידי ביטוי ויש הצעות זהות". חלה דרש לקיים דיון נוסף ולזמן את המציעים להתרשמות של חברי ועדת המכרזים.
חמור ממה שהופיע בפרוטוקול היה מה שלא הופיע בו. לפי כמה נוכחים בישיבה ששוחחו עמנו, ראש העירייה בוטבול נכנס לחדר במהלך הדיון ולחש על אוזנם של כל אחד מהחברים בקואליציה, ואז שוחח בחוץ עם היו"ר במשך כמה דקות. חוק פקודת העיריות אוסר בבירור על כל זיקה בין ועדת המכרזים לראש העירייה או מי מטעמו, ובעבר אף היו מכרזים שבוטלו בבית המשפט כאשר התגלה כי ראש העירייה היה מעורב בהם.
כל ההתרחשות הזאת לא הפריעה ליו"ר הוועדה, שהודיע על הצבעה מיידית. בתום ההצבעה נבחרה אוליצקי ברוב של חמישה קולות מול ארבעה של נציגי אופוזיציה. וכך גם הכריע קולו של בדלוב את הכף ונתן לסוויסה ניצחון, ולאוליצקי את המכרז. חודש אחרי, הגורמים המעורבים עדיין שומרים על שתיקה, אך אין ספק שהמילה האחרונה בקרב על אזור התעשייה של אלעד עדיין רחוק מסיום.
עיריית אלעד, בוטבול וסוויסה מסרו בתגובה כי העירייה "פועלת בימים אלה לפיתוח והקמת 'משולש התעסוקה'. העירייה, עובדיה ונבחרי הציבור פעלו כדין, ולא נפל כל פגם בהליך המכרז ובבחירת הזוכה. העירייה דוחה מכל וכל את הטענות".
חנן זיגדון מסר: "הוועדה בראשותי מקצועית ופועלת בשקיפות מלאה, על פי הוראות החוק. הטענות ילדותיות ומגוחכות המתאימות לחבורת מפסידנים שמנסים בכל דרך לתקוע את התפתחות העיר".
בדלוב מסר: "בניית אולם כינוסים לבית ספר היא לא 'לי'. תפקידה של עירייה הוא לדאוג למוסדות לימוד. אני, כמו יתר חברי הוועדה, קיבלתי את המלצת צוות הבחינה שקבע פה אחד שאוליצקי נמצאה הכי מתאימה לביצוע הפרויקט. אין לי היכרות עם החברה ואין לי מושג מי הקבלן, מעולם לא פגשתי אותו או מי מטעמו. ראש העירייה לא ביקש ממני ולא הבטיח לי דבר בטרם הצבעתי עבור אוליצקי, ואם היה מציע לי, הייתי פוסל עצמי מלהשתתף בדיוני הוועדה".
יואב אברהמי ובניו מסרה: "החברה פועלת כדין ואינה קשורה למאבקים פוליטיים או מוניציפליים".
מאוליצקי נמסר: "אין כל בסיס לנטען כי תנאי המכרז או הליכי הבחירה הוטו לטובת אוליצקי. עריכת המכרז לוותה בידי משרד עורכי דין מטעם אלעד, ואוליצקי אף עמדה בקשר מול אותו משרד. לאוליצקי אין קשר לכל אדם בעיריית אלעד, ולא לוועדת המכרזים. המכרז כלל קריטריונים ברורים לדירוג המחיר והאיכות שיינתן למגישי ההצעות, ואוליצקי קיבלה דירוג גבוה על פיהם.
"הריאיון התקיים בפני ועדת המכרזים עם הצוות מקצועי שליווה את המכרז ובנוכחות עורך דין, וארך זמן ממושך. זמן מה לאחר הריאיון קיבלה אוליצקי הודעה כי זכתה במכרז, ולא הייתה לה כל ידיעה קודם לכן שתיבחר. אין כל בסיס לטענה שהתנהלות לא תקינה הביאה לזכייה".
 |
|
|
