המוסתערבין מי הם?

אין הכוונה ליחידה צבאית
בחיפושי למקורות מנהגים
ניתקלתי כי למנהגי ספרד ולמנהגי אשכנז
היתה קהילה שלישית והיא המוסתערבין
שהיו לה מנהגים שונים מי הם?

במגדל עז נזכר המנהג, אבל לא נזכרים המסתערבים, וא"כ מה הקשר לכאן.

ולגופו של דבר, מה עושים כאן דיון אקדמאי ועיוני, במקום לפתוח אנציקלופדיה עברית ולבדוק בערך זה!?

ושם כתוב שהן הקהלות היהודיות במדינות הערביות, שמדברות ערבית.



תוקן על ידי - הלבן - 3/10/2003 11:57:00 PM

בענין מנהג המוסתערבים בתרועה, כתבתי (כפי שציינתי) מן הזכרון. כנראה המגדל עז אינו מכנה אותם "מוסתערבים" אלא רק מזכיר את המנהג השונה, ובמקור אחר שאיני זוכר ראיתי את הכינוי הזה.

בענין המנהג הקדום בא"י לגבי יו"ט שני של ר"ה, ראה סקירה במאמר
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/shney-4.htm
ובפרט הציטוט מדברי בעל המאור ריש ביצה. איני זוכר היכן ראיתי את ההערה בענין פיוטי הקליר, אך הדברים מדברים בעד עצמם.

במגדל עז מדבר במנהג א"י, ולא קשור למוסתערבים, שהיו בכל מדינות הערבים במזרח התיכון

אודות רבי אליעזר הקליר ראית בשלחן ערוך הרב סי' סח ס"ב, ומקורו ברא"ש ברכות פ"ה סי' כא. אמנם יש שם בעיה רצינית במה שכתב שהיה תנא, וברא"ש הוא רק יש אומרים.

תמהני על המצטט שו"ע אדמו"ר הזקן
שנישען על הכתוב באינצקלופדיה
ועדין שאלה במקומה עומדת
הרי ליוצאי ארצות ערב יש נוסח ומינהג מישלהם
נוסח ומינהג ספרד ליוצאי אירופה מינהגי אשכנז
ויש מינהגים נוספים אחרים כמינהג המוסתערבין
כמו בשו"ת יביע אומר חלק ד יו"ד סכ"ד
שמחלק בין המוסתערבין לבין הספרדים בענין אבלות ר"ל כלומר הרי גם הספרדים יוצאי מדינות ערב הם ומה השוני?

חלמיש, מהי התמיהה שלך?

נושא רבי אליעזר הקליר אינו קשור למסתערבים, כפי שכתב יונתן. הוא כתב שאינו זוכר היכן ראה, וכתבתי לו היכן יכל לראות זאת.
הוא גם כתב שמנהג א"י העתיק קשור למוסתערבים, וכתבתי שגם זה לא מדוייק, וכבר דנו באחד האשכולות אודות החילוקים שבין מנהגי א"י ובין מנהגי בבל, וזה בודאי לא קשור למוסתערבים.
את ההגדרה של מוסתערבים העתקתי מהאנציקלופדיה, כדי להודיע שכל ילד יכול לברר זאת, ויכול אף לבדוק במקורות המצויינים שם.
יכלתי לציין בצורה פשוטה יותר: "את תרגום המילה אפשר לבדוק במילון של אבן-שושן". אמנם רציתי להבהיר, שע"י בדיקת המקור גם באנציקלופדיה העברית, אפשר לבדוק במקורות, ולכתוב כאן כאילו הוא חריף ובקי.
החילוק בין הספרדים למסתערבים הוא, שהספרדים הן הקהלות שמתחלה היה במדינות הערביות, ואילו המוסתערבים הן הקהלות שהיגרו מאירופה למדינות הערביות וסיגלו לעצמם אורח חיים ושפה של מדינות אלו.

משהו עדיין תמוה לך?

קראתי בעיון הסקירה בקישור מאת יצחק יהונתן
ודוק" מאז ומתמיד אנחנו משתבחים כי מסורתינו
מדוד לדור היא
היתכן שבטלה מסורת בישראל? כפי שעולה מדברי הרמב"ן ע"ש
ועוד לבני א"י שנהגו יום אחד וחששו שמא לא תתברך השנה באם לא יהיו תקיעות כלל
במה עלתה להם רפואה שהוסיפו יום על מסורתם
הרי כחול הוא להם ועוד והוא העיקר איך דחו צום גדליה מספק מינהג?

יצחק יונתן, (הלבן, מצטער, לא כולם יושבים ליד אנצקלופדיה)

המסתערבים אינם קשורים למנהג ארצישראלי שאתה מתאר. ידוע שעד לאמצע ימי הביניים הי' קיימים שני מרכזים ביהדות: המרכז בבל והמרכז בארץ ישראל. המרכז בבל המשכיו המסורת של תלמוד בבלי והמסורת בארץ ישראל המשיכו את מסורת תלמוד ירושלמי ומדרשים ארצישראליים. מאז ומעולם, במיוחד בימי הגאונים והישיבות הגדולות בבבל, הייתה קיימת עימות סמויה, שלפעמים אף צפתה על פני השטח, בין שני מרכזים אלו. עקבות להבדלי מנהגים בין בבל לארץ ישראל שרדו בקונטרס הידוע "חילוקים בין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל" ויש ממנו כמה נוסחאות ומהדורות. אך רובה של תרבות זו שקעה בעקבות גורמים חיצוניים, דלדול היישוב והתמוטטות הקהילה, וכמעט ואין זכר לה. עד בערך בימי הרי"ף שלהי תקופת הגאונים, נכבשה ארץ ישראליים שוב בידי הבבליים.. כלומר מנהגי הגאונים הבבליים, ואז נשתקעו רוב מנהגיו.

מנהג בולט שכבר מוזכר בבבלי (והרמב"ם מזכירו כי בעירו נהגו כך כדלהלן) הוא מנהג הארצישראלי הענין הקריאה התלת שנתי שסיימו את התורה פעם בג' שנים.

ומעניין, שבזמן שכבר חדלו מנהגים להתקיים בקהילת הבת - ארצישראל- עדיין במקום אחד החזיקו בתוקף במנהגים ארצישראלים, כולל הקריאה התלת שנתי - בפוסטאט שבמצרים. שם היתה קיימת קהילת בת וותיקה שנקראו בשם "שאמיים", שנהגו בכל מנהגיהם ונוסח תפילתם כמו מנהגי ארץ ישראל שכבר חדלו בארצישראל עצמה, גם עד זמן בנו של הרמב"ם. רבי בנימין מטולדו התייר הידוע מתאר את מנהג קריאה תלת שנתית במצרים, וכן מתקיף מנהג זה רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו המספיק. ובימיו, מפני לחץ הסביבה (וכנראה שהשפעתו העצומה של הרמב"ם, שמחקה, עם הזמן, כל מנהגים לא רמבמיים במזרח - גרמה לכך) עשו כמין פשרה ויש תעודת הפשרה לאחד שני המנהגים לכן נהגו לקרוא בחומש הסדרה הרגילה ובתורה קראו לפי תלת שנתי. ראה על התעודה בספרו של פליישר 'תפילה ומנהגי תפילה ארץ ישראליים' עמ' 293 ועוד. )

ואכן תודות לקהילה זו, שאצלן מצאו הגניזה הקהירית הידועה, נחשפו לראשונה תרבות שלימה ארצישראלית ששקעה כליל, ואלמלא קהילה זו וגניזת ה"שמות" שלה, היו כל עולם ה'ירושלמי' ודפוסי התפילה וכו', נידונים לתהום הנשייה בלי זכר כלל!

מנהגי ארצישראל לא התבטלו על ידי הספרדים שעדיין לא התגבשו בכלל בזמן ההוא כשם של סוג מנהגים דבר זה קרה בכמה דורות אחרי זה החל מזמן הרי"ף ותלמידיו, ובעיקר אחרי זה.

אגב: מה שציין הלבן לשו"ע הרב, וכך הוא ברא"ש ושבלי הלקט ועוד, על דברים הידועים על הקלירי שהי' תנא, ולא נהג שני ימים - לא מצאתי שם שום דבר מפורש על ר"ה, ובכן לא מסתבר ששם ראה יצחק יונתן מה שראה.

לעומת זאת המסתערבים, הם, כמו שציין הלבן אך לא הסביר את עצמו מספיק, הקהילות הוותיקות שגרו בארץ ישראל או במזרח התיכון מאז ימי הביניים עד לעליית הספרדים שגורשו מספרד לארץ ישראל ולמזרח התיכון. אין שום קשר במנהגים שלהם למנהגי ארצישראלים של הגניזה. מנהגם היו מנהגי הרמב"ם בעיקר.

ואילו הספרדים כשמם כן ההם מארץ ספרד אחרי הגירוש. מנהגי ספרד של ארץ ספרד לא היו הרמב"ם נטו אלא גם של הרמב"ן והרשב"א והרא"ש, אך במזרח התיכון, מצרים וארץ ישראל, השפעת הרמב"ם היתה גדולה מאד.

אך באמת כמו כל קהילה מקומית שעם הזמן מגבשים להם זהות ונוהגים במנהגים שונים (וכמובן שלארץ ישראל עלו בימי הביניים כמה מגדולי ישראל מפרובנציא, צרפת בעל תוספות, שהשאירו את חותמם והתערו עם המקומיים), כך המסתערבים הי' להם מנהגים משלהם, שהתנגשו עם מנהגים שבאו מארץ ספרד.

הספר שמרבה לעסוק במנהגי מסתערבים לעומת מנהגי ספרד הוא הספר "תקון יששכר" לר' יששכר סוסאן שעלה מפאס והי' רב בצפת לקהילת המערביים בזמן מרן הב"י.

מסתברא
תשואות חן חן
להסברך המרתק והבאיר

מסתברא



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו