בחירות גורליות... בחירות 1977 היו גורליות.
מנחם בגין בראשות הליכוד ניצח את שמעון פרס, החריב את ימית ועשרות יישובים, מסר את כל סיני למצרים ופתח את הדרך לכל תהליך התקפלות. גם ההכרה ב"עם" הפלסטיני המומצא החלה אז בהסכמה לאוטונומיה ו"משטרה פלסטינית חזקה". מחבל סיני שמסר הליכוד, זרם כל הנשק ששימש לטבוח בנו ב-7 באוקטובר וברגע זה מחממות שם 5 אוגדות מצריות מנועים מרחק שעתיים מבאר שבע - הכל בחסות הסכם ה"שלום".
בחירות 1988 היו בחירות גורליות. יצחק שמיר בראשות הליכוד ניצח את שמעון פרס, הלך לוועידת מדריד, ניהל משא ומתן עקיף עם א.ש.פ. (הארגון לשחרור פלסטין) וסלל את הדרך להסכמי הדמים של אוסלו. "דיבורים אודות תוכנית האוטונומיה הינם צעד ראשון למסירת חלקים מארץ ישראל" - אמר אז הרבי מילובביץ' - 'זהו איסור 'לא תחונם ומרידה בהשם'. אם ימשיך שמיר בדרך זו, הוסיף הרבי, אפעל לנפילתו. שמיר אכן איבד את השלטון זמן לא רב אח"כ.
בחירות 1992 היו גורליות.
רבין ניצח את שמיר והסכמי אוסלו שהחלו להתרקם בקמפ דיויד של בגין ובמדריד של שמיר, יצאו לאוויר העולם. ההליכה לאחור בעיניים עצומות הישר אל התהום של הימין, הפכה להליכה קדימה אל התהום ובעיניים פקוחות לרווחה - של השמאל. צבא הטרור של ערפאת, הושב מגלותו בטוניס היישר לערים עזה וליריחו. זהו הסכם 'קוראייש' - הסביר ערפאת - כמו מוחמד שהבטיח שלום ליהודים ואז טבח בהם. בעקבות ההסכמים החלו מחבלים מתאבדים להתפוצץ באוטובוסים ובמסעדות ומעגל דמים נורא ששיאו בטבח ה 7 באוקטובר יצא לדרכו.
בחירות 1996 היו בחירות גורליות.
על גלי מחאת הימין נגד הסכמי אוסלו (בהובלת תנועת 'זו ארצנו' שהקמתי) ניצח בנימין נתניהו את שמעון פרס, מתוך לגיטימציה ברורה לבטל את ההסכמים ואת הטירוף שבהקמת מדינת טרור ערפאתית בלב ליבה של ארצנו. על זה הרי היו הבחירות! עוד באותה שנה, "מצאתי ידיד" - אמר נתניהו - וחיבק את ערפאת. אסון אוסלו קיבל באופן רשמי את הלגיטימציה של הרוב היהודי בראשות נתניהו. בהמשך מסר נתניהו 90% משטחה של חברון, הכיר רשמית בנאום בר אילן בעם ה"פלסטיני" ובזכותו למדינה בארצנו, שחרר את סינואר ואת כל הנהגת חמאס של ה-7 באוקטובר תמורת תמונה פופוליסטית על כבש המסוק עם החייל החטוף גלעד שליט, דאג להחיות את חמאס עם כסף קטרי, וגם לאחר הטבח ממשיך להזרים לחמאס כ- 700 משאיות אספקה בכל יום.
בחירות 2003 היו בחירות גורליות.
אריאל שרון בראשות הליכוד ניצח את עמרם מצנע ממפלגת העבודה והודיע על תוכנית ההתנתקות. נתניהו הצביע שוב ושוב בעד ההחלטה ורק משהחלה להתממש, הצביע באופן דקלרטיבי נגדה. כל היישובים היהודיים הוחרבו, עשרת אלפים יהודים גורשו, אפילו המתים נעקרו מקברם, ורצועת עזה כולה נמסרה למחבלים והפכה למדינת טרור של חמאס. שואת העוטף יצאה לדרכה.
בחירות 2022 היו בחירות גורליות.
בנימין נתניהו ניצח את יאיר לפיד וקיבל לידיו את הזוועה השביעי באוקטובר, זוועה שבושלה במשך כיובל שנים על ידי השמאל והימין כאחד.
במקום לכבוש את עזה באמצעות מצור מוחלט, לגרש את כל ערבייה כפי שהציע הנשיא טראמפ, ולהקים מחדש את גוש קטיף - הסביר נתניהו ש "זה לא ריאלי" והוביל למערכה סיבובית שהסתיימה בהפסקת אש אשר כללה מחוייבות עתידית להקמת מדינה "פלסטינית". לאחרונה אף קיבלה ממשלתו החלטה שאפילו השרים סמוטריץ' וסטרוק מודים כי מדובר בפועל בהקמת מדינה לחמאס בחסות בין לאומית. מדינה בתמורה לשריפת ילדי ישראל בתנורים לנוכח אמותיהם הנאנסות. זוהי תמונת ה"ניצחון המוחלט" שהבטיח נתניהו.
"ניצחון מוחלט" - השאלה היא רק של מי...
בחירות 2026 יהיו בחירות גורליות!
האם נבחר שוב את אחד משני המחנות שהובילו יחדיו לזוועה?
האם נבחר שוב באותה קונספציה משותפת לשמאל ולימין?
האם נבצע שוב את אותו ניסוי כדי לקבל בהכרח את אותה תוצאה מזעזעת!
או שנפסיק לבחור בעוד מאותו הדבר, נצביע 'זהות' - ונסלול את דרכנו ממסלול המוות בחזרה אל דרך החיים.
