בכל דור ודור, ובפרט בתקופה שלנו, הלבבות של כולנו מייחלים ומצפים לדבר אחד מרכזי: ביאת המשיח והגאולה השלמה.
אך כשאנחנו חושבים על "ימות המשיח", לפעמים עולה לנו בדמיון תמונה של עולם הפוך לחלוטין – עולם שבו חוקי הטבע מתבטלים, ניסים גלויים מתרחשים בכל פינה, והמציאות הנוכחית שלנו נעלמת.
אך הרמב"ם (בהלכות מלכים) מלמד אותנו יסוד מדהים ומאזן:
<* data-path-to-node="7">"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו נוהג."
*>אם כן, נשאלת השאלה: אם העולם כמנהגו נוהג, מה בכל זאת ישתנה? מהו החידוש הגדול של ימות המשיח?
המשל על האוצר שבקיר
חכמי החסידות מסבירים זאת באמצעות משל יפה: עני אחד גר כל חייו בבית ישן ורעוע, וסבל מרעב וממחסור. יום אחד, הגיע מומחה, בדק את קירות הבית, ואמר לו: "אתה לא צריך לצאת מהבית כדי להתעשר. ממש בתוך הקיר של הסלון שלך, מסתתר אוצר אדיר של זהב ויהלומים שסבא שלך החביא!". העני שבר את הקיר, מצא את האוצר, וברגע אחד חייו השתנו מן הקצה אל הקצה.
מה השתנה? הבית נשאר אותו בית, הקירות אותם קירות. השינוי היחיד היה שהאמת נחשפה. האוצר שהיה שם תמיד – התגלה.
לפקוח את העיניים אל האור
זהו בדיוק העניין של ימות המשיח. העולם שלנו לא ייחרב, והוא לא יהפוך לרוחני ומנותק. הקדוש ברוך הוא לא ברא עולם פגום שצריך "לזרוק לפח". להיפך, העולם הזה הוא "דירה בתחתונים" – המקום שבו ה' הכי רוצה להיות.
בימות המשיח, הקדוש ברוך הוא פשוט יסיר את המסך. הנביא ישעיהו מתאר זאת במילים: "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר". אנחנו לא נראה עולם אחר, אנחנו נראה את אותו העולם – אבל נראה את האלוקות ואת הטוב שמוחבאים בו.
נבין איך כל קושי שהיה לנו בחיים היה לטובתנו, נראה איך כל הבריאה כולה חדורה באנרגיה אלוקית, ונבין שכל יהודי ויהודי הוא חלק אלוה ממעל ממש – אוצר מהלך.
מה התפקיד שלנו היום?
הנביא ישעיהו אומר על ימות המשיח: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". כמו שהמים מכסים על הדגים ועל כל העושר שבים, כך הדעה והחכמה האלוקית יכסו את העולם.
איך מביאים את זה עכשיו? רבי ישראל בעל שם טוב הקדוש שאל את המשיח: "אימתי קאתי מר?" (מתי יבוא מר?), והמשיח ענה לו: "בזאת תדע, בעת שיפוצו מעיינותיך חוצה".
כאשר אנחנו לומדים את פנימיות התורה, כשאנחנו עושים עוד מעשה של חסד, עוד מצווה, ומאירים פנים לחבר – אנחנו כבר טועמים את הטעם של ימות המשיח. אנחנו "מפיצים את המעיינות" ומגלים את האוצר שבתוך הקיר.
יהי רצון שנזכה כולנו, מתוך אחדות ואהבת ישראל, לפקוח את העיניים ולראות את הגאולה האמיתית והשלמה, בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן ואמן!