| נשלח ב-6/9/2026 20:28 |
|
| |
לא חכם להעמיד את פינדרוס במקום ריאלי
יש קפידא של הרבי מערלוי על פינדרוס שלא יצליח להיבחר
ומאז לא הצליח להיבחר
אל הכנסת הוא נכנס רק בנורווגי
להעמיד אותו במקום השני ברשימה, מסכן את כל מפלגת יהדות התורה שלא תיכנס לכנסת
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2026 21:21 |
|
| |
אם בגלל זה המפלגה כולה תיפול באחוז החסימה, זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה קפידה של אדמו"ר עובדת כמו נשק להשמדה המונית.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2026 23:58 |
|
| |
| אבאבאווער כתב: |  | יש קפידא של הרבי מערלוי על פינדרוס שלא יצליח להיבחר
ומאז לא הצליח להיבחר
אל הכנסת הוא נכנס רק בנורווגי
להעמיד אותו במקום השני ברשימה, מסכן את כל מפלגת יהדות התורה שלא תיכנס לכנסת |
| כרגיל בסיפורי העם הללו, העובדות פשוט לא נכונות. פינדרוס נבחר פעמיים לכנסת באופן ישיר ללא חוק נורבגי. פעם אחת לכנסת ה-21, שעליה עוד ניתן לומר שהיא לא נחשבת כי לא הצליחו להקים ממשלה, ופעם שנייה לכנסת ה-24 שכיהנה שנה ושבעה חודשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2026 00:04 |
|
| |
אל תפריע לטיפוסים הללו לחגוג את האלול שלהם באמצעות הפצת שנאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2026 01:11 |
|
| |
למי ששכח: פינדרוס עלה לציונו הק' של הערלויער זצוק"ל והתכפר לו...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2026 10:16 |
|
| |
כבר ביקש מחילה על קברו

|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 10:32 |
|
| |
ואלה שהקימו את המצבה שאמורה להישאר לנצח, חרטו לנצח את ידיעתם הדלה בעברית. "רועינו" "אדונינו" פירושו הרועים והאדונים שלנו בלשון רבים, "מורינו" כנ"ל. רק "רבינו" אפשר להכשיר בקושי בתירוץ שהתכוונו לרבי שלנו ולא לרב שלנו...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 11:23 |
|
| |
הכיתוב הזה בלשון רבים, הוא נכון מבחינה דיקדוקית, תורנית, ומסורתית. התואר: רועה, אדון, מורה, רב. + נו = שלנו.
הכוונה בכיתוב בשם הציבור: המשפחה והתלמידים.
תוקן על ידי גרשום ב- 09/09/2026 11:39:36
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 12:29 |
|
| |
תוכיח בבקשה שכתוב בתנ"ך "רועינו" "מורינו" "אדונינו" בלשון יחיד...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 13:05 |
|
| |
| מרקה_פולה כתב: |  | | תוכיח בבקשה שכתוב בתנ"ך "רועינו" "מורינו" "אדונינו" בלשון יחיד... |
|
בבקשה: בפרשת וירא כתוב: אבינו זקן, האחים אומרים "אבינו" על אבא אחד ויחיד (יעקב) של כולם ולא על האבות שלנו. הסיומת : נו, מצביעה על הרבים שמדברים (אנחנו) ולא על הנפטר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 13:11 |
|
| |
הדוגמא הכי מוכרת היא : ה' אלוקינו ה' אחד. אלוקינו = הקל היחיד שלנו, של כל עם ישראל. ולא האלילים שלנו. הסיומת, נו, מייצגת אותנו, הציבור הרחב והרבים, שמדברים על קל אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 13:14 |
|
| |
אלוקים זה לשון רבים וממילא יש לומר אלוקינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 13:34 |
|
| |
המילה אלוקים יכולה להיות יחיד וגם רבים תלוי אם מסתכלים על הצורה הדיקדוקית או על המשמעות. המילה אלוקים יש בה את הסיומת ם שהיא הסיומת הסטנדרטית של לשון רבים. למרות הסיומת היא מתפקדת כשם עצם ביחיד כשהיא מתייחסת לאלוקי ישראל.
ומתי המילה אלוקים כן משמשת כלשון רבים ממש? כאשר המקרא מתייחס לעבודה זרה: אלוקים אחרים והפעלים והתארים מגיעים בלשון רבים: לא יהיה לך אלוקים אחרים.
אני מאמין שהשתכנעת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 13:54 |
|
| |
כתיבה חסידית, אינה בלשון הקודש, אלא די קרוב. וחסל הביקורת כל פעם מחדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 14:19 |
|
| |
תירצת בקושי את הריבוי בלשון "אלוקים", שהוא ממילא בלשון רבים. אבל מה עם "רועה" "מורה" "אדון"? יש לומר ולכתוב "רוענו" "מורנו" "אדוננו" כי "רועינו" פירושו הרועים שלנו. "מורינו" - המורים שלנו. "אדונינו - האדונים שלנו. ולמי שהמציא שפה חדשה ששמה "חסידית" יערב לו...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2026 14:32 |
|
| |
חוששתני לומר שמי שכותב "רועינו" "מלכינו" שזה בלשון רבים הינו כופר בעיקר. יש לנו רק רועה אחד, מלך אחד וכו.
|
|
|
|
|