לא חכם להעמיד את פינדרוס במקום ריאלי

אם בגלל זה המפלגה כולה תיפול באחוז החסימה, זו תהיה הפעם הראשונה
בהיסטוריה שבה קפידה של אדמו"ר עובדת כמו נשק להשמדה המונית. 

אל תפריע לטיפוסים הללו לחגוג את האלול שלהם באמצעות הפצת שנאה.

למי ששכח: פינדרוס עלה לציונו הק' של הערלויער זצוק"ל והתכפר לו...

ואלה שהקימו את המצבה שאמורה להישאר לנצח, חרטו לנצח את ידיעתם הדלה בעברית. "רועינו" "אדונינו" פירושו הרועים והאדונים שלנו בלשון רבים, "מורינו" כנ"ל. רק "רבינו" אפשר להכשיר בקושי בתירוץ שהתכוונו לרבי שלנו  ולא לרב שלנו...

הכיתוב הזה בלשון רבים, הוא נכון מבחינה דיקדוקית, תורנית, ומסורתית.
התואר: רועה, אדון, מורה, רב. + נו = שלנו.

הכוונה בכיתוב בשם הציבור: המשפחה והתלמידים.

תוקן על ידי גרשום ב- 09/09/2026 11:39:36

תוכיח בבקשה שכתוב בתנ"ך "רועינו" "מורינו" "אדונינו" בלשון יחיד...

הדוגמא הכי מוכרת היא : ה' אלוקינו ה' אחד. אלוקינו = הקל היחיד שלנו, של כל עם ישראל.
ולא האלילים שלנו. הסיומת, נו, מייצגת אותנו, הציבור הרחב והרבים, שמדברים על קל אחד.

אלוקים זה לשון רבים וממילא יש לומר אלוקינו. 

המילה אלוקים יכולה להיות יחיד וגם רבים תלוי אם מסתכלים על הצורה הדיקדוקית או על המשמעות.
המילה אלוקים יש בה את הסיומת ם שהיא הסיומת הסטנדרטית של לשון רבים. למרות הסיומת היא
מתפקדת כשם עצם ביחיד כשהיא מתייחסת לאלוקי ישראל.

ומתי המילה אלוקים כן משמשת כלשון רבים ממש? כאשר המקרא מתייחס לעבודה זרה: אלוקים
אחרים והפעלים והתארים מגיעים בלשון רבים: לא יהיה לך אלוקים אחרים.

אני מאמין שהשתכנעת.