בית פורומים עצור כאן חושבים

הדג המדבר - ניתוח אירוע

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-8/7/2010 23:24 לינק ישיר 

אם נשים מספיק תמנונים במספיק בארים, תמיד יהיה אחד שינחש נכון את כל המשחקים, או 12 מ-13. אני לא נוטה להאמין בניסויים לא מבוקרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2010 23:35 לינק ישיר 

השאלה היא רק אם הוא הגיע לרמת דיוק שהסיכוי להגיע אליה במקרה קטן מהסיכוי למצוא את שמו ותאריך לידתו של רש"י בספר בראשית. אם כן, אני חושב שהתמנון יכול לסמוך כבר על כת מאמינים...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 09:19 לינק ישיר 

יש לי חבר מהתיכון שעשה 6 פעמים רצוף 6:6 בשש בש. ראיתי בעיני, זה נעשה בקוביות "תקניות" ללא טריקים וכו'. הסיכוי שזה יקרה הוא בערך: 4.6 עשיריות המיליארדית. ברור שהוא לא קוסם ומכשף או בעל אי אלו כוחות, אלא התמזל מזלו.
ולדעתי זה ההסבר ל"נס" בכל מקום - ההצלחה אל מול הסיכוי הסטטיסטי.
אני מניח שבטורניר הבא (אם יאריך ימים, והסיכוי לכך נמוך) התמנון ינחש יותר תוצאות הפוכות ויתיישר עם הסטטיסטיקה. ומאידך, אין לו יכולת לנחש תוצאות תיקו, כך שזה העלה את סיכוייו לנחש נכון.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/7/2010 11:31 לינק ישיר 

http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/130/866.html?hp=55&cat=305



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/7/2010 11:40 לינק ישיר 

.



לאחר שקראתי את הכתבה, אני חייב לומר שזה לא כל כך מרשים.

הסיכוי שלו, בכל פעם - 50%. גם אם נניח שכל מה שמספרים המתפרנסים מיחסי הציבור של התמנון נכון, עדיין מדובר באחוז גבוה להדהים, שכל מהמר היה שמח לקבל.

רק לשם השוואה - כדי לקבל 6:6 בקוביות השש-בש שהוזכרו לעיל, הסיכוי הוא 1:36, לא כמו אצל התמנון - 1:2.

כל ניחוש, יש לזכור, הוא מקרה בלתי תלוי בקודם.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/7/2010 12:01 לינק ישיר 

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3917868,00.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/10/2010 11:25 לינק ישיר 


... ועליה לציון הדג המדבר ...


סדר המסע ההיסטורי לשטפנשט רומניה 
 
י"ד כסלו תשע"א

יציאה מת"א לוינה בס"ד יום ראשון 21/11/10 י"ד כסליו – חזור יום שני 22/11/10 בערב

 

04:30 – התיצבות בשדה התעופה

06:30 - המראה לוינה

09:25 - נחיתה בוינה

          - שחרית וארוחת בוקר

10:15 - המראה ליאס

13:00 - (שעון מקומי) נחיתה בשדה התעופה בניאסה יאס

14:00 - תפילת רבים בציון קדשו של מרן אדמוה"ז משטפנשט בית העלמין העתיק דיאס, ותפילה בקבר אחים של הרוגי רכבות המוות

16:00 – מנחה וסעודת ההילולא בביהכ"נ 'אפטער שוהל' ביאס

18:00 – יציאה לבוהוש

20:00 – ערבית בבית הכנסת ההיסטורי והמפואר בבוהוש, מקום שהתפללו בו הצדיקים מבוהוש, מרן הבית אהרן מקארלין, המגיד מטאלנא, המגיד מטריסק, אדמור הזקן מסדיגורה, מרנן משטפנשט זיע"א בעת שהותם במקום.

21:00 – תפילת רבים באהל הצדיקים בבית העלמין בוהוש

22:30 - יציאה לבית מדרשו של מרן הבעש"ט הק' בפיאטרא ניאמץ

24:00 – לינה במלון צ'כלאו בפיאטרא ניאמץ למרגלות הרי הקרפטים מקום שהיית מרן הבעש"ט הק' בשבע שנות התבודדותו

06:30 – יציאה לעיר הישועות שטפנשט

10:00 – שחרית ותפילה באהל קבר מרן הצדיק הרא"מ משטפנשט זיע"א

13:35 - המראה לוינה

14:30 – נחיתה ונסיעה לקברו של מרנא החתם סופר בפרשבורג

17:00 –קברי רבוה"ק מרוז'ין בבית העלמין במרכז וינה. קברי הצדיקים רבי ישראל מטשורטקוב, הפחד יצחק מבאיאן, רי"מ מקאפיטשניץ, רמ"ן מאיצקאן-שטפנשט, רנ"ב מסדיגורה. וכן למקום קבר הדג שאמר שמע ישראל.

20:20 - המראה מוינה לת"א

22:30 – נחיתה בישראל לחיים טובים ולשלום

 

מחיר 2950 ₪, אפשרי עד 10 תשלומים

להרשמה במשרדי מוסדות שטפנשט 03-5790303

זמני השעון חורף (שיוזזו ב1 לנובמבר) ישראל ורומניה זהה, וינה: השעון מוזז לשעה לפני.

* כפוף לתנאי מזג האויר והתחבורה באזור




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2011 08:27 לינק ישיר 

בעמוד 7

<מקור תורני לקבורת שיניים אני לא חושב שיש>

מצאתי מקור

eshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=88369

 

שיניים תותבות של נפטר

מתוך: מצוות וקיומן » אבלות וקבורה

פורסם בי"ד באייר התשס"ז

לרב שלום,
נשאלתי על ידי חבר שלי שחמותו נפטרה האם יש דין מיוחד לגביי שיניים תותבות של נפטר? האם ניתן לזרוק אותם או שיש עניין דווקא לקבור אותם? אם מצריך קבורה אז כיצד יש לעשותה?

 

התשובה:

נהגו לקבור ואפשר לעשות כן בכל אדמה שיחפור מעט ויכסה

אם לא מדיני קבורה, כי אז מדיני נקמה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2011 11:35 לינק ישיר 

בסעודת נישואין ישב אחד האורחים ולא אכל- שאל אותו שכנו- מדוע אתה לא אוכל?- שכחתי את השיינים שלי בבית השיב.

הוציא הראשון מכיסו שינים תותבות והגיש לו- אולי תנסה? ניסה- לא מתאימים אמר.- הוציא זוג אחר- ושוב, בפעם החמישית,
אמר- מצויין ממש מתאים- תודה. ושאל- תגיד  אתה טכנאי שיניים? לא! - היתה התשובה- אני עובד בחברא קדישא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2011 13:08 לינק ישיר 

תגיד  אתה טכנאי שיניים? לא! - היתה התשובה- אני עובד בחברא קדישא...
אוי, בדיחה קשה...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2011 21:42 לינק ישיר 

כמדומה שאם השינים היו מחוברות לנפטר בשעת פטירתו, הן נאסרות. אך אם נותרו בכוס, הם ירושה ואינן אסורות. מצד שני, יש איזו תחושה אצל בני אדם להרתע מדברים אישיים של נפטר. חלק מזה הוא בוודאי פחד, שהמוות מידבק, כמוות, בלי קשר לסיבה, ולכן צריך לשמור מרחק מחפצים אישיים שאולי נושאים את ההידבקות. זה מסביר לדעתי את התשובה שאינה מחלקת בין שינים מחוברות לשאינן מחוברות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/1/2011 05:40 לינק ישיר 

מיימוני


ראה כאן:

"תשובה" בעניין השלכת נעלי המת לאשפה

http://www.masorti.org.il/uploads/uploads/file_44.pdf


 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/1/2011 06:41 לינק ישיר 

נישטאיך

קראתי עד הסוף והופתעתי.

המחבר מביא את המנהג שלדבריו מתחיל במאה ה19. מפנה לסעיף בספר חסידים שמזהיר מפני נעלים של מת וקורא למכרם לגוי ואת הכסף לתת לצדקה. ואז מחפש מקורות לחומרה זו. אין טעם להעתיק את הדברים שסיכם כל כך יפה (ורק יש לקוות שהקובץ ישרוד באתר לאורך ימים).

הפירוש שנראה לו "פשט" הוא שיש טעות סופר בדברי ר' יהודה החסיד ואין זה "נעל של מת" אלא "נעל של מתה" כלומר בהמה מתה. ולזה כבר יש מקור שעור בהמה מתה פחות טוב או מכיל ארס מפני שנעקצה או נושכה.

למרות שהמחבר כותב שלגבי פירוש זה "אין צל של ספק" מסתבר לי כפירושו הרביעי, שיש כאן חשש הידבקות. וכאן ראוי להבהיר שאיני יודע עד כמה היה מושג של "הידבקות" לפני שידעו על חיידקים, אבל ודאי ראו קשר בין התקרבות לחולים ולמתים לבין המחלה.

ולי מסתבר שאף מכאן בא החשש מפני שימוש בחפצי המת, שהמיתה "מידבקת" כפי שכתבתי לעיל ללא ידע תיאורטי על גורמי הידבקות. וכבר כתבתי באשכולות בעבר שתפיסת המדע שלנו שונה, ואנו מחפשים לעגן כלל פרטי בתיאוריה, ובעבר זה לא היה כך, אלא הסתפקו בקישור סיבתי, א' מוביל ל-ב', וזה מה שנקרא היום "סגולה" כאשר מתברר שכללי העבר אינם נכונים מבחינה מדעית.

המעניין ביותר הוא שהמאמר יצא מתחת  ידי גולינקין, שהינו רב (או "רב") בתנועה הקונסרבטיבית. וזו פעם נוספת שיוצא לי לקרוא מדבריו, ועד שמגיעים לחתימה, קשה או אי אפשר להבדיל בינו לבין רב מ"שלנו". 

***
אני מסכם את מה שנראה לי עיקר:

1. יש מחברי ספרים שהביאו "מנהג העולם לחוש (=לחשוש) לנעלים של מת".

2. קשה למצוא לכך מקור. יש שנשענו על דברי ספר חסידים, וגם שם הסעיף ללא מקור ברור. ואפשר שהכל מתחיל בטעות סופר.

3. לדעתי, זה מתחיל בחשש הידבקות במוות, בין מתוך כך שיש לכך בסיס במציאות, שהרי לא תמיד ידעו להבדיל בין גורם מיתה מדבק לשאינו כזה (וגם היום אין יודעים הכל). והחשש הפסיכולוגי הוא עצמו מסוכן (גם זה במאמרו של גולינקין).

4. על זה יש להוסיף כמה אבחנות היסטוריות:

א. מחברים מעתיקים "מנהג העם" כאשר זה בעצם "מנהג ההמון" או "דלת העם" מבחינה אינטלקטואלית ורואים בו עיקר מחייב.

ב. יש לשער כי המנהג מתקיים בשעה שבני אדם יכולים להרשות זאת לעצמם. כאשר כולם עניים, נעלים הם דבר יקר מכדי להשליך אותו לאשפה רק מפני החומרה והחשש. 

***
כל הדיון הזה מקומו באשכול חדש. אם יהיה לי זחן, אסדר זאת.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/1/2011 08:42 לינק ישיר 

נישט
לשים מילה במרכאות היא מנהג חרדי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/1/2011 11:54 לינק ישיר 

הרב מימוני
אתה כותב-
12/1/2011 21:42 צטט הודעה  לינק ישיר 

כמדומה שאם השינים היו מחוברות לנפטר בשעת פטירתו, הן נאסרות. אך אם נותרו בכוס


וזאת מנין לך? האם המשקפיים שהיו על חוטמו של הנפטר- נאסרות?
כל היתר אמת ויציב- אבל לא הלכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הדג המדבר - ניתוח אירוע
מנהל לחץ כאן לשחרור האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 9 10 11 ... 15 16 17 לדף הבא סך הכל 17 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.