| נשלח ב-18/9/2006 02:35 |
 |
| |
מדהים: מס' שעות לאחר הפטירה מתנחל לו כלב לבן בפתח בית האבל
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2039926
ועוד סיפור
Rabbi Bloom's Kitten
One Sunday morning, Rabbi Bloom's kitten climbed up a tree in his front garden and wouldn't come down. He tried everything. He pleaded with it - "Here kitty kitty," he said, many times over. He placed a bowl of milk by the tree and then placed his pet's basket by the tree, but the kitten would not budge. So the Rabbi thought about the problem for a while and came up with a solution.
He tied one end of a rope to the tree, attached the other end to his car and drove away slowly. The tree began to bend but every time he got out the car to check, he found he still couldn't reach his kitten. He tried one more time and drove on a little bit farther. But the rope suddenly broke, the tree snapped upright and the kitten sailed through the air out of sight.
Rabbi Bloom immediately went looking for his kitten. He asked everyone he saw if they'd seen a little kitten, but none had. He was very sad it had gone, it had become good company.
Some days later, he met Freda in the deli and was surprised to see some cat food in her basket - he knew she hated cats.
"Freda, why are you buying cat food when you hate cats?" he asked.
"You won't believe me, Rabbi," she replied. "My daughter Sarah had been begging me for weeks to buy her a cat, but I kept on refusing. A few days ago, Sarah nagged me yet again, and I told her that if God gives her a cat, she could keep it. I watched Sarah go out into the garden, look up to the sky, and ask God for a cat. Really, Rabbi, I know you won't believe this, but I saw it with my own eyes. A cat suddenly came flying out of the sky ..."
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 28/11/2007 13:01:28
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 02:55 |
|
| |
הכתבה בוינט (שימו לב לתגובה* הנפלא של מגיב מס'39)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3305049,00.html
*פה ושם הזקן הבודד נתן איזה חתיכת אוכל לכלב העזוב הזה, הכלב כמובן פיתח הרגל לבקר אצל הזקן מידי פעם ולקבל איזה מנה קטנה, ועכשיו שהזקן החביב מת הכלב שניקשר לזקן פשוט "נידבק" לבית וחיכה לזקן (לכלב אין מושג שהזקן מת, כי הוא רק כלב), כאשר צעקו עליו "מחול לך, מחול לך, מחול לך" אז הוא באמת קם מהצעקות אכל קצת והלך (גם הכלב שלי, שאני צועק עליו איזושהי עברה עם הצירוף "לך" או "קישטה" אז הוא הולך).
המסקנה:
אם הבני משפחה היו מבקרים את הזקן בן ה 95 קצת יותר הם היו יודעים שהזקן טוב הלב מצא לעצמו חבר, הזקן פשוט נתן קצת יחס לכלב המסכן. זה הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 00:12 |
|
| |
בהקשר עם הנושא האחרון, ולקראת הימים הנוראים הממשמשים ובאים, קטע מספה"ק "ראי-נוע" של טרי פראצ'ט. הקטע הוא דו שיח בין ויקטור טוגלבנד, סטודנט נצחי באוניברסיטה הנעלמת, וכוכב ראי-נוע באופן זמני, ובין כלב הפלא גספוד.
ויקטור זרק שוב את המקל.
"תגיד לי," אמר. "מי היה גספוד המפורסם שעל שמו אתה נקרא?"
"לא שמעת עליו אף פעם?"
"לא."
"הוא היה מפורסם נורא."
"הוא היה כלב?"
"כן. זה היה לפני עידן ועידנים. היה זקן אחד באנק שהתפגר, והוא היה שייך לאחת הדתות ההן, שמאמיניהן נקברים לאחר מותם. וככה הם עשו, והיה לו כלב זקן אחד..."
"...שקראו לו גספוד...?"
"כן. והכלב הזה היה חברו היחיד. ולאחר שקברו את הזקן הוא שכב על הקבר ויילל ויילל כמה שבועות. נהם על כל מי שהתקרב לשם, עד שמת."
ויקטור עצר באמצע פעולת זריקת המקל.
"זה עצוב מאד," אמר. הוא השליך.
"כן. כולם אומרים שזו דוגמה לאהבתו המסורה והנצחית של כלב לאדוניו," אמר גספוד, יורק את המלים כאילו היו אפר.
"אבל אתה לא מאמין בכך, נכון?"
"לא ממש. אני מאמין שכל כלב מחורבן היה נשאר שם ומיילל אם היית מציב את המצבה על הזנב שלו," אמר גספוד.
או שכן
או שלא!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 00:28 |
|
| |
מלמד,
הקישור שהבאת לא מענין האשכול.
לפי המסופר שם, דווקא הרב דיבר, ואילו היונה שתקה כמו דג!
אופס...
שתקה כמו ...
אין לי דוגמא טובה
כל החיות שאני מכיר מדברות איכשהו, במיוחד כשהן פוגשות רבנים.
גמר חתימה טובה !
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2006 00:02 |
|
| |
[דג שנתפס בחוף הרצליה בסוף השבוע האחרון על ידי נער מכפר קאסם , גרם להתרגשות רבה בקרב תושבי הכפר והסביבה, מאחר ולטענתם, פני הדג דומים לפנים של אדם
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3318728,00.html]
בברכה.
תוקן על ידי - לינקזעצער - 25/10/2006 0:05:11
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2006 02:30 |
|
| |
לינקי 
סו"ס מצאת מאיפה מדבר הדג.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2006 06:08 |
|
| |
רק היום שמעתי מפ"ק של הרב מיארמער שליט"א שהדג בסקווירא באמת כן דיבר. על
השאלה איך הוא יודע, ענה שיונה שהיה שם בשעת מייעשה סיפר לו.......
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2007 20:06 |
|
| |
ראו מה בין בני לחמי..
אם לא נמצדים למקורות
כפי שהביא מ"ג
ספורנו:
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.
"הֱיִיתֶם כֻּלְּכֶם חֲכָמִים לְהִשָּׁמֵר מֵהִכָּשֵׁל בַּעֲבוֹדָה-זָרָה".
כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם.
"בהּ תָּשִׁיבוּ לָאֶפִּיקוֹרוֹס בְּמוֹפְתִים שִׂכְלִיִּים".
כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר-לוֹ אלקים קְרוֹבִים אֵלָיו.
"וְהַטַּעַם שֶׁרָאוּי לְהַקְפִּיד שֶׁתִּהְיוּ נֶחְשָׁבִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים הוּא, שֶׁהָאֵ-ל יִתְבָּרַךְ קָרוֹב אֵלֵינוּ "בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו", וְזֶה יוֹרֶה שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים. וְאִם יַחְשְׁבוּ אֶתְכֶם הָעַמִּים לִסְכָלִים, יִהְיֶה חִלּוּל ה'...".
תוקן על ידי טיפוס ב- 10/01/2007 20:12:50
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2007 21:43 |
|
| |
 מצורף קובץמתוך ארץ ציון וירושלים (1973)- לקט מהעיתונות העברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
|
|
|
|
|
