|
|
| נשלח ב-21/1/2009 21:21 |
 |
| |
[בע"ב,
בדיוק.]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 08:30 |
|
| |
ללא קשר לגופו של הויכוח בענין רחל אמנו:
הויכוח מוצג ע"י הדוברים כאילו הוא:
מצד אחד: מחנה המצדדים באמונה שאיננה מבוססת על נס על חושי הנוגד את חוקי ההגיון המוכרים לנו.
מצד שני: מחנה המצדדים באפשרות של אירוע על-חושי והרואים בנסים אלו חלק אינטגראלי של האמונה וחיי המאמינים.
ע"פ רוב - אולי לא בעצכ"ח - רוב הסמכויות הרבניות מהמחנה הראשון אינם מתכחשים לאפשרות של מסוג הנס הנ"ל, גם אם ימעטו אותו - כגון גילגול אצל אחר / חוויה פנימית מעולם אחר וכדו', שהרי סוף סוף עצם קשר רוחני בגשמי לא מובן לחשיבה המדעית הגשמית.
לענ"ד תורף הויכוח הוא:
אפשרותה של שרלטנות אמונית -
ביסוס אמונה על "מופת" שאינו ניתן לאישוש ציבורי, נותן פתח לומר "זה בזכות..." / מישהו אחראי לזה וכו' / זה מחייב וכו'. כלומר, המופת הופך להיות כלי שרת בידי אחר מחזיק ב"סמכות דתית" על המאמין.
הסיבה המרכזית היא מפני שאין אפשרות של ביקורת אודות השימוש ב"סיפור" כזה לביסוס אמונה ונוצר הד אצל המאמינים המאפשר מוניפולציות. כלומר, אמונה כזו נותנת מקום רחב לצמיחת נביאי השקר.
מצד שני יש שלא יודו אבל יניחו שכל מה שמאפשר "חיזוק" אצל המאמינים יש לגיטימציה להשתמש בו.
אין הכוונה לשימוש בשקר! אלא מדובר כשמישהו סיפר משהו שיתכן שהוא אפשרי, וא"כ ביסוס האפשרות והצפיה עצמה יש בו מנוף אמוני.
מוקדו של המנוף הוא בעצם החיזוק האמוני אצל המאמין באשר הוא חיזוק (אם כי גם בניית אמונה סביב כל הדברים ביהדות שאינם ניתנים במציאות בה אנו חיים לביאור ללא ריקונם מהמימד העל-חושי שלהם. כלומר, רצון לחזק בקרב המאמינים את האמונה באמונה הנסית כפשוטה על כל מרכיביה השונים).
_________________
תוקן על ידי הלך ב- 22/01/2009 8:34:11
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 08:55 |
|
| |
אני מסתכלת על הסיפור הזה.... איך שאנשים כה רבים, בני המאה העשרים ואחת, מקבלים אותו כנס. איך הרב שמואל אליהו מנכס אותו בכדי להאליל את אביו, ואני אומרת לעצמי בזעזוע עמוק, אם אנחנו ככה, איך היו מקבלים את הדברים לפני 3500 שנה? לפני 2000 שנה? הרי אצלהם מי שהיה הופך מקל לנחש נחשב לנביא האל. ההתפעלות שלהם מתופעות שלא היו מובנות להם היתה עשרות מונים יותר גדולה מאנשים החיים בדורנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 09:27 |
|
| |
לעוף
אנחם אותך, אין הבדל גדול כ"כ בין התקופות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 10:04 |
|
| |
בעל
??????
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 10:09 |
|
| |
ירוחם
להברה
אני בהחלט חושב שהצבור היום יותר משכיל מכל תקופה בעבר.
למרות זאת, צא וראה איזו נהירה יש לכל מיני באבות ומקובלים, מהם רציניים יותר ומהם פחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 10:50 |
|
| |
בעל
אוי ואיי די ביסט גרעכטט, אבל למה צא וראה? לא צריך לצאת בשביל זה,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 13:22 |
|
| |
לעוף וירוחם,
משה לא אמר "אני ראיתי", אלא" אתם ראיתם" ועכשיו קיימו בבקשה איזה תרי"ג מצוות. אני בטוח שגם עדר "עיזים" היה בועט בו אם זה לא היה נכון.
שאר הנביאים חזו תחזיות שהתגשמו, ולכן קיבלו אותם. אל תשכחו שהאסופה המקראית התגבשה סופית בבית שני, כך שהיתה להם פרספקטיבה אחורה.
לצערי שומעים על הפרשה הזאת רק מעל גבי הטוקבקים. אם היו חיילים קמים ומודים ונחקרים אז כל הפיאסקו היה נגמר מייד (או ממשיך)
_________________
למה לי קרא, סברא הוא
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 13:49 |
|
| |
אנסאזי
מה שיך אתם ראיתם או אני ראיתי. לגופו של דיון, הכופר לא ראה כלום, הוא חייב להאמין קודם בספר שבו כתוב אתם ראיתם.
והוא אומר שאת הספר הזה, שבו כתוב אתם ראיתם, בדה משה מליבו, או סופר אחר, אז איזו הוכחה זו, לכופר בתורה.
הרי מעמד הר סיני- לא מופיע בשום ספר אחר מספרי הנ"ך, ואלף חמש מאות שנה לא הכירו היהודים, את המעמד הזה.
לא כל הנביאים התנבאו על מה שיהיה או בכלל על נבואה עתידית.
וכפי דברי התוספות- הנביא לא מתנבא מה שיהיה - אלא מה ראוי להיות,
ולכן חשוב הקרא ואין לסמוך על הסברא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2009 13:49 |
|
| |
זה שרבנים צריכים בכלל להתווכח על היזויו של הוזה שמפרסם את הזיותיו, לא מחמיא לעם החכם והנבון הזה!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2009 02:40 |
|
| |
יושל: מאמע רוחל, היא בעזה?
כנראה שלא אחדש לכם דבר בדבר השמועה שעושה לה כנפיים בימים אלו, על מאמע רוח'ל שהצילה חיילים לוחמים בעזה, ומטבע הדברים שמועה כזו לא תרד מהר מסדר היום בזכות הרבה דרשנים שיפיחו בה הרבה רוח חיים והיא תמשיך לפרוס כנף עד לשמועה הבאה.
---------
דומה ששוק התעשייה והמסחר'ה על גבם של שלשת האבות וארבע האמהות אינו יודע גבולות, שכן במשך שנים השתמשו שרלטנים למיניהם בשמם של אבותינו הן כדי לעשות לעצמם רווח חומריי כגון כסף, והן כדי לצוד את נפשות ההמון ולעשות לעצמם שם כיום הזה להחיות עם רב.
מזה שנים שאני מנסה להבין כיצד זה ניתן להוליך שולל אנשים נורמטיביים, אנשים של צורה, אנשים שהם באמת בני תורה, אנשים מן השורה [ -עם תעודות ] עד כדי שיאמינו באמונה או בשמועה שהשכל דוחה אותה... ? איך זה קורה במציאות...
---------
נזכרתי, שלפני שנים רבות למדתי עם ילדיי חלק מן הנבואות בספר ירמיהו, והם שאלו שאלות דומות, כגון:
מדוע העם לא עשה את מה שאומר לו הנביא ? מדוע הם עברו על דבריו כאשר הוא ניבא להם צרות צרורות אם לא ישמעו בקולו ? הרי הם ראו ויודעים שהוא נביא אמת שדבריו מתקיימים ? האם העם מחפש לעצמו צרות, מה קורה כאן? איך זה יכול להיות שהעם הולך אחר נביאי השקר ? ועוד כהנה וכהנה.
אומנם, בזמנו, [- טרם קבלתי את הלינק שלמטה] עניתי להם עפ"י מה שלמדתי מרבי ומורי-
האם אתם חושבים שכתוב לנביאים על המצח שהם נביאי שקר ?! אל תשכחו שבשטח הסתובבו נביאים אחרים כמו חנניה בן עזור וצדקיהו בן כנענה ועוד הרבה נביאים שנראו ודברו בצורה משכנעת, ונשמעו בדיוק כמו הנביא ירמיהו - באופן כזה קשה להחליט למי לשמוע !!
והנה, למרות תשובתי זאת, משום מה עדיין לא ירד לי האסימון עד שקבלתי את הלינק הזה, כי מן הסתם כך זה היה נראה בימינו,
לשיפוטכם- http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=7897
מה דעתכם ?
*****
mdabraham:
חבל שרחל אימנו לא באה להציל את כל בניה בבת אחת. שפשוט תגמור את מנהיגות החמאס, ו/או את זו שלנו. בובקעס. ממש לא יאומן.
******
אלי_ו:
מזמן למדתי שאנשים רוצים להאמין וקשה להם.
הם רוצים חיזוק לאמונה שלהם, נסים גלויים, גימטריות, קודים תנכיים, סגולות בדוקות, אורקל, משהו מוחשי.
האנשים האלה רוצים שירמו אותם, כל כך קשה להם עם הספקות עד שהם ישתפו פעולה עם כל מי שיספר להם סיפור על גפילטע פיש מדבר או על כלב חוטא שנתגלגל בגופו של חתול רחוב.
מה שמצער זה שהסיפורים האלה קצת פוגעים בהשקופה העצכ"חניקית הראליסטית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2009 09:42 |
|
| |
לעצכח,
תודה על העברת האשכול, לא ראיתי שאמנו רחל מככבת כאן כבר כמה ימים, כנראה שהייתי בטייסת
ללמדך שכל הפורש מהפורום וכו'
יושל
תוקן על ידי יושל ב- 30/01/2009 9:42:10
|
|
|
|
|
