כמו שכתבו כאן, אין סתירה ודווקא אני נהנה מאד מהתיאור של אדמו"ר הזקן נבג"מ שמציג לנו את האידיאל ומבחינת הסתכלות על האידיאל כל שאינו שלם בתכלית השלימות הרי פגום הוא.
לכן מיימוני לו היתה כאן שיטה היתה מסקנתך "שיטתו של בעל התניא מביאה למסקנה מדכאת". אבל אין כאן שיטה אלא ניתוח עובדתי להראות למה עלינו לשאוף לכלי המצוחצח ללא שום פגם. נדמה לי מיימוני, שאתה הבאת משהו כמו שגם בשביל להיות ג' צריך לשאוף להיות א'.
גם רב דסלר ז"ל [הליטאי] מדבר על הדרגה העליונה של הנהגת מדת הדין של שלימות העבודה בלי סיוע וכו' בח"ג עמ' 224. ושם בעמ' 227 איך שגדולי עולם שאפו למדת הדין.
זה מזכיר את האמרה הידועה מבעל התניא "איני רוצה לא את הגן עדן ולא את עולם הבא אלא אותך".
יישר כוחכם!
נשלח ב-14/3/2003 09:46
רוב הדברים כבר נכתבו אבל ברצוני לסכם אותם כך שיהיו ברורים.
מהן ההגדרות "צדיק" ו"רשע" ?
בעל התניא מוכיח, שרשע הינו אדם העובר עבירה כל שהיא. (פ"ב דיבמות, פ"ק דנדה, פ"ו שבועות).
בעל התניא מביא מדרש האומר שהצדיקים אכן מועטים ובכל דור יש רק מספר מועט מהם. ומסביר שצדיק הוא אחד שאין לו יצר הרע בדוגמת דוד המלך עליו השלום שהרגו בתענית - כמובן שאין זו הדרך היחידה להיות צדיק וניתן להרוג את היצר הרע בדרכים אחרות כפי שמסביר בעל התניא בספרו.
לגבי ה"צדיק" וה"הרשע" המקובלים. מסביר בעל התניא שזהו שימוש בשם המושאל לעניין שכר ועונש. כלאמר צדיק הוא בעל 'רוב זכויות' וייצא זכאי בדין, או במילים אחרות "צדיק בדין".
הרי גם אחד אין. איך אומר הכתוב; אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
אז ברור שמציגים אך את האידיאלי כמו שכתבת!
תודה על המובאה שלך מאגרות צפון. אני קורא עכשיו את קנת סיסקין על הרמב"ם (מורה דרך לנבוכי הזמן).
הוא כותב ברוח זו בהקדמתו.
הוא מצביע על קושי בקריאת המורה נבוכים הנעוץ בכך שהספר נכתב במאה השתים עשרה ומאז עברה ראיית העולם שלנו שינויים אין ספור. אוצר המילים והמושגים האריסטוטליים שבהם השתמשו הרמב"ם ובני דורו אינו שמיש עוד בימינו, עם צמיחתו של המדע המודרני.
נשלח ב-16/3/2003 03:46
בוגיעלון
את הפסוק הזה אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (ולא כתוב כאן שכולם רשעים, אלא שיש לו חטא), מבארים בחסידות, שחטא הוא מלשון חסרון בעבודת ה', שאין צדיק בארץ שאין שום חסרון בעבודת ה' שלו, אבל ח"ו לומר שגם הצדיקים הם רשעים, וכמארז"ל ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור.
נשלח ב-16/3/2003 04:05
האם ניתן להגיד שגם אדם שעבר על אחת מתרי"ג מצוות או על מצווה מרבנן נקרא צדיק?
כפי שכתבתי לעיל, וכפי שדנו בזה לפי שיטתו של בעל התניא, יש כמה שימושים למונחים "צדיק" ו"רשע".
א. כיצד אנו, כאן בעולם הזה, מתייחסים לאנשים ובאילו שמות אנו מכנים אותם.
על זה קובעת הגמרא כי גם מי שעבר על איסור דרבנן ניתן לכנותו "רשע".
הביאור, לדעתי, בגמרא הוא שמותר וראוי לעשות כן, כדי להרתיע אחרים מללכת בעקבותיו, וכדי לדרבן אותו אישית להשתנות.
ב. כיצד רואים אדם בשמים. ובזה, כפי שכותב הרמב"ם, רק א-ל דעות יודע את התשובה. וכן מצאנו בגמרא מעשים רבים באנשים שעברו על מצוות מדרבנן ומדאורייתא, ובכל זאת נחשבו כצדיקים גדולים, בני עולם הבא ועוד. והבאתי דוגמא לכך לעיל.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-16/3/2003 13:00
אתה
ודאי, תאר לך אדם שאינו עובר על שום עברה, ופעם נכשל; אינך חושב שאח"כ מתחרט? וא"כ ודאי נתקבלה תשובתו והוא צדיק - לענין שכר ועונש.
מיימוני
באופן חלקי אתה צודק, אבל במקום לחלק בין בעולם הזה ובין בשמים, תחלק גם בשמים בין לענין שכר ועונש ובין לענין דרגתו בעבודת ה'.
והרי בודאי כאשר אמר רבה כגון אנא בינוני, לא התכוון לעניוות של שקר שכאילו חצי מזמנו עוסק בעבירות, והיינו שעשה עבירות באותה מדה שעשה מצוות, ובודאי לא התכוין אלא לשמים.
ומה סוכ"ס מפריע לך בביאור שבתניא?
נשלח ב-16/3/2003 13:46
הפרשנות החבדית לתוארים צדיק בינוני ורשע היא נחמדה ונכונה באותה מידה כשאר הפרשנויות המקובלות והרי שבעים פנים לתורה.
אלא מאי? האיש החבדי ממולכד באופן כזה שבעל כרחו איננו מסוגל להודות בקיומן של פרשנויות נוספות, במיוחד לאחר יובל שנים בה ביסס את עיקרי אמונתו על יסוד פרשנות זו.
מנקודת מבטו של האיש החבדי, נתינת האפשרות לצדיק או צדיקים נוספים, היא בלתי נתפסת. נתינת מקום לרבי או רביים אחרים גובל כמעט בעבודה זרה. אצל החבדי, הרבי או הצדיק האמיתי הינם חזות הכל. אם אין רבי אין יהדות. הרבי הוא הממוצע המחבר והוא המשיח (שמותר או אסור לגלות לפשוטי העם). אין ולא תתכן דרך אחרת.
והמסקנה: הויכוח על פרשנות התוארים עקר הוא. החבדי לא ירצה וגם לא יוכל להסכים לכל פרשנות אחרת מלבד זו שלו. העומדים מנגד ינסו להוכיח אחרת, יגלשו למילים שאינם מכבדות את בעליהן, יטילו ספק בגאוניותו של בעל התניא ויורשיו, וסופם שיעוררו שוב את הויכוח הבלתי מסתיים בין החבדיים לאחרים, ויכוח שהחריב ומחריב כל חלקה טובה בעמינו.
------------
תודו כבר לחבדניקים ובא לציון גואל.
נשלח ב-16/3/2003 14:05
אקוסופט
בגאונות הוצאת אותנו מבלבולון גדול...
אלא שלכל כלל יוצא מן הכלל. אני רואה את עצמי בין השאר, גם כחבדניק כזה המכיר בכך ששבעים פנים לתורה ואלו ואלו. ואילו נפגשו אלו ואלו וידעו לפתח איש את שפת רעהו, היו באמת מביאים את המשיח!
נשלח ב-16/3/2003 17:41
אקו,
***
כנראה, שלא ידעת שספר התניא נדפס בפעם הראשונה בתקנ"ז לפני מאתיים וארבע שנים ולא ביובל האחרון.
לא דנים כאן על צדיק הדור נשיא הדור רבי, דנים כאן על מושגים בעבודת ה' המבואר בתניא. ותו לא.
