המייחדים

מיימוני
אודה ולא אבוש שלא קראתי את האשכול על הזוהר, כי גם בלעדיו ידועים לי הרבה מהתמיהות, וזה עוד מהתקופה שהיה לי כל זמני לפני, וגם אז לא ידעתי איך להשיב.

וגם לזה איננו זקוקים, כי אם לנסות להבין איך פירשו לעצמם גדולי הדורות את העובדה שמובאים בזה שמות אמוראים?
איני בא כעת לדון באפשרויות לביאורים, כי אם לנסות להבין איך בפשטות פירשו את הדברים?
האם פירשו זאת בדרכים מיסטיות, או שהחיבור הוא של הרשב"י, אם הוספות של רבנן סבוראי וכדומה, כמו בתלמוד.

ומה פירוש ספר יצירה, שמובאים בו דרז"ל?

ומה לנו ללכת רחוק? איך פירש את הדברים הגאון המקובל רבי ראובן מרגליות, שעסק הרבה בהשוואות הזוהר והתלמוד והפוסקים, האם פירש כפשוטו שכל אלו יצאו מכתיבת ידו של הרשב"י.

ואולי אולי, כשאקרא את האשכול אראה שכל מה שכתבתי כאן הן שטויות, אבל בכל זאת איני רוצה להכניס עצמי כעת לנושא, ללא תועלת, שהרי ידעתי גם ידעתי שבסופו של דבר ישארו אצלו ספקות וקושיות.

והתועלת היחידה שיכולה להיות ממחקרים אלו, ששוב נתחיל לחשוב מה לפנים ומה לאחור, שאחדים מהם שאלתי אצלך באשכול סמוך.

ולמעשה עלינו לקיים עצת חז"ל, שבמעשה בראשית עוסקים רק הצנועים, והפירוש בנוגע לענינינו מובן ופשוט וברור לאנשים כערכינו.

יהוסף
קשה לי להסכים אתך שכל הדיונים כאן בהכרח לא יביאו לשינוי מעשי; אולי לא אצלך, אבל איך אתה ערב לכל אלו שמרפרפים וגולשים ומתעוררים אצלם הנחות יסוד לאו דוקא כאלו שאתה סומך ידך עליהם!?

נ.ב.
הסיבה שכתבו שהאמוראים יכולים וכו', כי מוצאים לפעמים שהם כן חולקים.

הסיבה לזקן ממרא, כי אחרי שפסק הסנהדרין, אומרת התורה שזהו הפסק להלכה למעשה, וכשמישהו חולק, הרי חולק על כל התורה.

הלבן

ענוותך ונאמנותך לתורה ראויות לשבח.
אבל חובה עלינו גם כן לבדוק מהי תורה ומה לא.

אותו ספר יצירה שהזכרת לא יצא מידי חז"ל.

מה שהגדרת כ"קושיות" על הזוהר הן לא רק שאלות ב"לימוד", כפי שיש לנו בגמרא.
אלו הם בירורים יסודיים אם הספר ראוי לבוא בקהל.
והשאלות שמחייבות את הבירור הזה עומדות - גם אם גדולי תורה לא התחשבו בהן. אין אנו פטורים מלהתייחס אליהן.

ואם נוקפך ליבך לומר: מה לי אצל מעשה בראשית, התשובה פשוטה. אין זה מעשה בראשית כלל, אלא בירור על ספר שמתיימר אולי להציע דברים בנושא "מעשה בראשית".
הקושיות שתוכל להיתקל בהן יראו לך כי הן אינן קשורות כלל לנושא זה.
(ובנושא מעשה בראשית והאנטינומיה הקנטיאנית נדמה לי שכבר כתבו כאן באשכולות אחרים).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הלבן

מה שאתה מדבר עליו, החשש מהתקלקלות, הוא אסון היהדות.

הסיבה שמעטים מאד הם גדולים במובן אמיתי ורחב, זה רק בגלל שהעיזו לחרוג מתחומי החשיבה המקובלים, כולל בעל התניא והגר"א, לא מדבר על הרמב"ם שאילולי העיז ללמוד את מה שנראה לו למרות שלא היה מקובל, לא היה מגיע למה שהיה מגיע.

מעתה, אכן אין ליתן לפני עיוור מכשול, אבלן א' כבר התפרסם שמו של הפורום כמסוכן למי שאיטנו בר הכי, ואכן יש שאינם באים משום שאינם רואים עצמם כראויים, ב' התוכן הוא קשה ואין כאן "מכירת שטיקלעך", לכן מי שבא לעיין או שהסכים בדעתו להתאמץ לטובת האמת, או שהסכים להתאמץ בכדי להתקלקל.

מעתה גם לו ייצא קלקול זאת לא סיבה למנוע פריחה חיובית שלא ידוע לה אח וריע, רק בגלל שיש הרוצים להתקלקל וכידוע "על הניזק להרחיק עצמו" בפרט כאשר מדובר ברשות המזיק.

לגבי זקן ממרא עי' מתני' ריש הוריות ובירושלמי, וברמב"ן על המקום, שזקן ממרא לעצמו עושה כדברי עצמו

התוי"ט לעיל הוא בנזיר ה' ה'

אגב איך התוי"ט והרמב"ן לא חששו לתת יד לפורקי עול שיעשו שימוש לא נכון בדבריהם, ואיך התורה נכתבה אשר זה נותן יד לצדוקים וכל המעוותים התורה למיניהם????????

אלא "ישרים דרכי ד' צדיקים ילכו בו ופושעים יכשלו בם"

אני מסכים אתך שב"הבהרה" צריך להיות רשום למי מיועד הפורום וכמדומה שכתוב שם, לא עי' בזמן האחרון.

מיימוני
א) את ס' היצירה אומרים (לומדים) רוב תפוצות ישראל בחה"ש, והוא נדפס בתיקון ליל שבועות. אתה בא להציע להשמיטו משם?
ב) יש הלכות תמוהות, הזכרתי לדוגמה את מים שלנו שקשור לדעת חכמי ישראל וחכמי האומות שבפסחים צד. אתה מוכן להציע שינויים בהלכה זו? אתה מוכן "להתייחס" עליהם "גם אם גדולי ישראל לא התחשבו בהן"?
ג) אם לא הבנת את דבריי בענין מעשה בראשית, אפרש: הפתרונות שהצעת בענין מגלת אסתר נסתרות מהגמרא ומבעל המאור, ונשאר הנושא מעורפל כשהיה. הפתרונות שהצעת בענין הדוניזארים נסתרות מנושא אור הכוכבים, ונשאר הנושא מעורפל, ובזה ציוו לנו חז"ל אין עוסקים במעשה בראשית (מה לפנים ומה לאחור) אלא בשנים, ואין מגלים אלא לצנועים, ואילו חומות הפורום הזה פרוצה יותר משיעור הנזכר.

יהוסף
א) גישתו של הרמב"ם בלימוד ידיעות חיצוניות והתייחסות אליהם, בלטה אצל הגר"א ואצל בעל התניא יותר מאצל כל שאר גדולי ישראל (צא ולמד מה כתב עליו ב"שימת עין"). ועד כמה מעניינת העובדה, שדוקא בנושאים קשים ומסובכים אלו דעתם היתה שוה, נגד מסקנת הרבה מגדולי הפוסקים, שלא היו מצויים כל כך בנושאי חשבונות משולש כדורי והשייך לו.
ב) לא עיינתי עתה, אבל מזכרוני, שזה שאומרים שהם קיבלו מרבים והוא קיבל מרבים, לכן ינהג כדעתו, ורק התלמידים צריכים לנהוג כרבים נגד היחיד, זה מדובר ברבים ויחיד, ולא בפסק הסנהדרין, שאז גם הוא צריך לנהוג כן, כמו במעשה של "במקלו ותרמילו", מהטעם שכתבתי.

ואסיים בנימה אישית:
במשך השבוע הזה שרפתי מדאי הרבה זמן על הפורום הזה, שחשבתי לתומי שההכרח לא יגונה. אמנם באמת המלאכה מרובה ובעל הבית (בעל הבירה) דוחק ואין אתה רשאי להפטר הימנה. ובהכרח אצטרך ללמוד את סוד הצמצום.
[דא"ג, נושא הזה של סוד הצמצום, הוא אחד מהנושאים שבעל התניא חלק ביותר על הגר"א, שפירש את הצמצום כפשוטו, וחלק גדול משער היחוד והאמונה שבספר התניא מכוון לשלילת דעת הגר"א בזה.
מיימוני, יש לך ענין בנושא הזה? גם זה קשור ליחודא עילאה ויחודא תתאה, ביטול היש וביטול במציאות].

הלבן

א. כן. בפירוש כן.
האם הסתכלת אי פעם בספר רזיאל המלאך? הספר אינו ספר אחד. הוא מכיל לקט מכמה ספרים. ביניהם ספר מגי שיש בו הוראות הקטרה לפי מצב השמש והירח, למלאכים, אם לא לכוכבים (כבר איני זוכר).
פתח את הספר, הסתכל בו, ואמור אם צריך להמליץ עליו בתור סגולה.

ההיסטוריה של ספר יצירה היא עשירה מאד, אך בחינה של לשון הספר כשהיא לעצמו מעידה שאין בו שום קדושה. לשון אחר: הוא לא יצא מתחת ידי חז"ל, למרות שעד היום לא נפתרה החידה מאיזה חוג יצא המחבר. ויש בספר דעות שמזכירות פה ושם מימרות בגמרא.

ב. לענין "מים שלנו", יש בכך בעיה עצומה. נראה כי דברי הגמרא מתבססים על תפיסה אסטרונומית שגויה. השאלה אם זה משנה לענין קביעת הדין. שאם נניח שצריך מים קרים יותר, והמים חמים לאחר הלילה, אם מהטעם של הגמרא ואם מסיבה אחרת, אז לא ימוש הדין ממקומו.
על כל פנים, עוררת נושא גדול וחמור, מה עם הלכות שמתבססות על הנחות שמקובלות היום כלא נכונות. וזה ראוי כבר לאשכול בפני עצמו.

ג. איני מסכים איתך שדיון בנושאים כאלו טעון הצנעה. ובוודאי שהוא אינו נכלל ב"מעשה בראשית". כפי שכתבתי, הלא אפילו לא דיברנו במעשה בראשית עצמו!

נושאים שבקבלה מאד מעניינים אותי, מפני שאני חושד את עצמי שלא ירדתי לסוף דעתם. הייחוד, הביטול שבחסידות, ועוד, הם דוגמא לכך. אשמח מאד אם תפתח אשכול אודותיהם.
אני מקווה שתוכל למצוא זמן גם עבורנו. כולנו בהשתתפותך ובתרומתך!

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני
אסתפק בנושא המים שלנו, שגם חז"ל ידעו כי "דבריהם מדברינו", וכ"ש הפוסקים, ואעפי"כ ביארו את ההלכה לפי "דברינו" והאריכו בפרטי החישובים, שמזה נפק"מ למי נהר ומרתף וכו'. מה זה אומר לך?
האם אתה חזק בעמדתך, שרק אתה הוא החכם שמסוגל לשנות סדרי בראשית?

שאלה נוספת באותו נושא:
כל החישובים של ראיית הלבנה, שדנו בו סנהדרין, כמבואר ברמב"ם הל' קידוש החודש, מבוססים על גלגל השמש מסביב לעולם. מהו א"כ פירוש לדבריך "דברינו" ומה א"כ היא כוונת הפוסקים שדנים בדיני מים שלנו.
האם כל זה אומר לך משהו?

ובענין האחרון, לדעתי זה מגוחך לפתוח אשכול בנושא, וכי איך להבין את הנושא לפני לימוד שער היחוד והאמונה? זה לא נושא שאפשר לגשש בו על קצה המזלג.

תוקן על ידי - הלבן - 3/14/2003 2:33:20 PM

תוקן על ידי - הלבן - 3/14/2003 2:39:37 PM

מסתברא, אתה כמובן צודק לגבי יהדות תימן, בכללותה.
אני אשתדל לברר אם הייתה שרשרת רציפה של מסורת אוטנטית בתימן ללא השפעות זרות, ואחזור לפורום עם תשובות!


בספר יצירה כתוב: "עשר ספירות בלימה, בלום פיך מלהרהר, בלום פיך מלדבר, ואם רץ ליבך - שוב למקום שיצאת ממנו וזכור שכך נאמר: "והחיות רצוא ושוב", ועל דבר זה נכרת ברית."

לדעתי משפט כמו "ואם רץ ליבך - שוב למקום שיצאת ממנו וזכור שכך נאמר: "והחיות רצוא ושוב", ועל דבר זה נכרת ברית." בספר מיסטיקה הוא משפט יפה וחשוב מאד (אני לא יכול להגיד את זה על עוד הרבה משפטים בספר הזה).

מה חבל שמחבר הזהר לא הפנים את אזהרת מחבר ספר יצירה, ועוד בפרט כשהיא הופיעה בצמוד לאזהרה מלתת פירוט יתר לספירות!

מיימוני, אני מסכים מאד עם דבריך שיש :"ללמוד את המקורות, לסנן ולקלף, ולהגיע לאידיאל כפי שהוא צריך להיות, ולא להיסטוריה כפי שהתרחשה במקומות שונים.", אבל אני רוצה להעמיד אותם במבחן כדי לראות איך מגיעים איתם לתוצאות מעשיות.

לאורך התלמוד ישנה התייחסות נרחבת לשדים, רוחות וכיו"ב, ונראה שמקצת (או רוב) חז"ל האמינו בדברים הללו ושאי אפשר להבין את דבריהם על כך כמשל.
הרמב"ם לעומת זאת, קבע שאין שדים בעולם.

לדעתי, בקביעה כזאת יש משהו שונה מקביעה שחז"ל יכלו לטעות. הרי עיננו רואות שחז"ל שגו בתפיסות אסטרונומיות ורפואיות שלהם.
אבל מניין לנו שאין שדים?
איך אנחנו (או בכלל, מישהוא בדורינו) היינו מצליחים להגיע למסקנה כזאת באמצעות קילוף וסינון המקורות?

תוקן על ידי - שואל098 - 3/15/2003 8:33:21 PM

שואל

יש כלל של 'אין לך בו אלא חידושו'.

ישנה הרי מציאות שמילדות אנו מתיחסים לכל הפחדים שלנו שהם באים מאישיות מסוימת. אני בטוח שגם אתה כשראית בבית בלילה צורות שונות, ראית בהן דמויות מפחידות.

הרי יש לנו פירוש למשמעות של שד. כלומר, האנשת המפחיד כאישיות מסוימת.

אז למה לך לחדש יותר ולומר שיש כל מיני ברואים שאין צורך לחדש שישנם כי הרי דרך בני אדם לדמיין אותם? טבעי שבדורות קודמים פחות מתוחכמים, הדמיון היה הרבה יותר פורה בנושא.

הלבן

העלית כמה נושאים. אשתדל מחר לענות בל"נ.

שואל

לגבי האמונה בשדים בלבד.

אני מציע לפתוח אשכול חדש. נראה לי שזה נושא שיזכה לתשומת לב לא פחות מזה, וחבל לערבב בין הנושאים.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני אחכה למענה, ובינתיים אחריף את שאלתי, בצורה מובנת יותר, שיהי' גם מובן לאן אני חותר בשאלות אלו:

בסיבת המים שלנו יש בפוסקים 2 טעמים:

א) רש"י (מב, א ד"ה שלנו) מפני שבימי ניסן המעיינות חמין שעדיין ימות הגשמים הן כדאמרינן במי שהיה (לקמן צד, ב) בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולו של רקיע לפיכך כל העולם צונן ומעיינות חמין.

מהידיעה הקלושה שלנו באסטרונומיה, זה שבחורף החמה מהלכת בשיפולו של רקיע, הוא כיון שעוברת את קו המשוה, ולכן קר בחצי העולם הצפוני. וכל ההסבר הזה, שכיון שהחמה הולכת בשיפולו לכן היא יותר קרובה לארץ ומחממת את המים שבתוך האדמה, נראה אצלינו לכאורה נגד החוש.

ב) רבנו אליעזר ממיץ (יראים השלם סי' נב), לפי שהחמה מהלכת בלילה תחת הרקיע כל מי מעיינות ונהרות הן רותחין מעט שהחמה מחממתן תחת הקרקע.
לכאורה לפי הידוע לנו קצת במבנה כדור הארץ ומהלך השמש, לכאורה נראה כל ההסבר הזה נגד החוש, שהרי עמוק בתוך כדור הארץ החום הוא גדול מנשוא, וזה שהשמש היא תחת הארץ ומחממת את הצד השני של הארץ אין לזה קשר לחמימות המים שבמעיינות ונהרות שבצד הזה של כדור הארץ.

נראה כעת איך הסתכל בעל התניא על הסוגיות האלו?
מדוע אני נוקט דוקא את בעל התניא, שהרי ידיעתו בנושא האסטרונומיה ובנושא החישובים של מהלך השמש לפי חשבון המשולש כדורי (שנקרא אצלינו טריגונומריה), היא מופלאה לעומת שאר גדולי התורה שבתקופה ההיא.

כך כותב עליו המדען חיים יחיאל בורנשטיין (שימת עין, ווארשא תרע"ג), שרק שנים מגדולי התורה של הדורות ההם עסקו והבינו גם בנושאים אלו, הם "הגר"א מווילנא ואת הרב מלאדי". אחרי שמביא דוגמאות ומבארם מסכם אודות בעל התניא: "כי היה להרב יד ושם בחשבון המשולשים הכדוריים וביסודי חכמת התכונה וכי ידע למצוא בהם חפץ בסדר חשבונותיו".

לא זו בלבד, אלא יתירה מזו אנו רואים, שבסתמכו על הבנתו זאת, הנה כשבא לדון במחלוקת שבין ר"ת והגאונים בזמן שקיעת החמה, הכריע כהגאונים על סמך הבנת הדברים, וכותב (סדר הכנסת שבת): "ומה גם כי דעת זו הוא נגד החוש ופליאה נשגבה ... ועוד יש פליאות עצומות מהחוש על דעת זו".

מ"מ כאשר בעל התניא בא לבאר בשלחן ערוך שלו את הדין של מים שלנו, בסי' תנה, מבאר הן את טעם רש"י הנזכר והן את טעם היראים הנזכר, ומבאר החילוקים להלכה מבין שני הסברים אלו.

נשאלת א"כ השאלה, לפי דעת המיימוני, שכל מקום שנראה לנו נגד החוש, אין לנו להתחשב עם מה שכתבו בזה הראשונים, ואולי יחזק דעתו בזה ממה שהוא לעיל מבעל התניא, שבמחלוקת שבין ר"ת והגאונים בענין זמן השקיעה הכריע כהגאונים נגד ר"ת, כיון ששיטתו היא נגד החוש.

א"כ נשאלת השאלה, מה חשב לעצמו הרב בעל התניא בשעה שכתב את שני הביאורים האלו להלכה של מים שלנו? הרי ידענו כבר כמה שהוא הבין בחשבונות מהלך השמש!?

לא זו בלבד שהוא הביא את ההלכה הזו בשלחן ערוך שלו, אלא אף גם זאת שהביא וביאר את שני הטעמים האמורים; ואם נאמר שהם נגד החוש, אזי מה חשב לעצמו הרב בעל התניא בשעה שכתב את שני הביאורים האלו?

מיימוני, תחשוב בעצמך, האם יכולים אנו ללמוד משהו על גישתו של בעל התניא לנושאים קשי ההבנה שבתלמוד ובפוסקים?
מה יש לנו ללמוד מזה בקשר אלינו?

הלבן

העלית שאלות גדולות.
איני יכול לענות על כל המסתעף, ואעיר על שתי נקודות.

א. נראה בעיני כי המימרא בגמרא כי השמש מהלכת תחת הארץ מתבססת על תפיסה אסטרונומית שונה משלנו. לאמור: הארץ אינה כדור התלוי בחלל, אלא יושבת במקומה, והכוכבים, וביניהם השמש, מקיפים אותה. והשמש נעה מעלינו, בשמים, ממזרח למערב, ובלילה היא חוזרת למקומה. איך? מתחת לארץ, כמובן.
כמו כן, היבשה שאנו מכירים בעצם מונחת על מים רבים. הם מי התהום, כפי שמכנים אותם בחז"ל (ולהבדיל מן השימוש במונח זה אצלנו).
אם נצרף את שני הדברים האלו יחד, נקבל שהשמש מתקרבת למי התהום ומחממת אותם.

זו כמובן תפיסה שגויה, ויהיו מי שירצו לכנות את חז"ל בשמות גנאי בגללה. יהיו גם כאלו שירצו לכנות את מי שסבור כי חז"ל יכלו להחזיק בדעה שגויה כזו - אפיקורס.
האמת לדעתי שונה.
חז"ל עסקו בבירור האמת עד כמה שיכלו, ומדוע שיעלו בדעתם תפיסה כגון זו של קופרניקוס ללא שום מקור?
אין זה גנאי לומר על חז"ל ששגו בדבר שנובע הגיונית מן הנתונים שהיו לפניהם?
כבר דנתי בזה בעבר, באחד האשכולות הראשונים בפורום, על בעל חיים שחציו מאדמה.
(כמובן, גישה כזו אינה עולה בקנה אחד עם האמונה שחז"ל ידעו את כל המדעים טוב מאיתנו. אבל האם גישה כזו היא חלק מעיקרי האמונה שלנו? יש מי שמאמין שכן. אין חלקי עימו).

ב. קביעת הלכה אינה מתבססת רק על ידע מדעי. יש שיקולים שונים ומנגנונים שונים שקובעים את ההלכה בכל דור ודור.
עם זאת, ברור ששינויים שונים בחברה, בהכרת המציאות ועוד יגרמו לשינוי בדינים העולים. וכך קורה בתחומים רבים לנגד עינינו.
האם יש לשנות את היחס שלנו ל"מים שלנו"? איני יודע. עלי ללמוד את הסוגיא.

לגבי בעל התניא, איני מכירו, ואיך אוכל לקבוע קביעות לגבי החלטותיו? עם זאת, ברור לי, ולכל מי שלומד תורה, כי גדלותו האישית של פוסק מסויים אינה סיבה מספקת לקביעת הלכה כמותו.

עקרונית, קביעת הלכה נעשית בידי מי שלומד וראוי להכריע. האחרים אין להם אלא להסתמך על מי שמסוגל להכריע עבורם.
כאשר יש קונצנזוס בין הפוסקים הראויים, נוהגים כמותם. כאשר יש מחלוקת בין הפוסקים, זו בעיה, והמקובל היום הוא שכל עדה וקהילה הולכת אחרי הפוסקים שלה. בדברי אלו תיארתי את המצוי. (להבדיל, אולי, מן הראוי. אך כדי לדעת מהו הראוי יש ללמוד ולהכיר גם את המציאות של היום לכל גווניה, וגם את הסוגיות, כדי לקבל את מה שניתן לכנות "דעת תורה" כלומר הכרעת ההלכה).

מסופקני אם מעמדו האישי של בעל התניא הופך אותו לפי כל הצדדים שהבאתי כאן למי שדעתו קובעת יותר מכל פוסק אחר.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני
א. איני יודע עד כמה אתה מתמצא בנושא, אבל ודאי אתה מתכוין לבאר את דעת חכמי אומות העולם שבגמרא, ולא את דעת חכמי ישראל שבגמרא, כפשוט.
ב. עצם העובדה ששמואל אמר נהירין לי שבילי דרקיע כשבילי דנהרדעא, ושמואל ירחינאה חיבר את הברייתא עם חשבונות האסטרונומיה, מזה עצמו אנו רואים שידע את מהלכי השמש והכוכבים כפי שהם ידועים באמת.
ג. בחנם הבאת כאן את קופרניקוס, שדן בגרמי המסלולים, היינו אם השמש הולכת במסלול שלה או שהארץ סובבת על צירה, והקשר בין חישובי המסלולים לבין הכח הצנטריפוגלי, וזהו נושא בפני עצמו, שאני מוכן לדון בו בנפרד, אבל אינו קשור לענינינו.
ד. הזכרתך את נושא בע"ח שחציו מהאדמה אינו נוגע כ"כ למעשה, כמו נושא הריגת היתושים בשבת. ובתור בדיחה אפשר לומר, שהיה מי שאמר, שצריך להחמיר בזה מטעם ספיקא דאורייתא לחומרא; אמנם הבעיה היא שאין זו ספיקא דאורייתא כי אם ספיקא דקוב"ה.
ה. ביחוד נזהרתי מלדבר על הפרט הזה, אם אנו צריכים לנהוג כהלכות האלו בהלכות מים שלנו, שאלתי רק איך אדם צדיק וטהור היודע ומבין בנבכי החשבונות, איך הוא מסוגל להתפלפל בחילוקי ההלכות שבין שני הטעמים המבוארים על מים שלנו, אף שבשניהם אפשר לומר שהוא לכאורה נגד החוש (ודאי שמת לב על הוספת: לכאורה), ואף שבשעת כתיבת הדיון הזה בשו"ע שלו הבין היטב עד כמה הוא נגד החוש לכאורה!?
ו. לכן גם נזהרתי מלדון בנושא פסיקת ההלכה, עד כמה צריכים כל החוגים לפסוק כבעל התניא. עיקר מבוקשי הוא רק: מזה שהבין בעל התניא, שטעמים אלו הם לכאורה נגד החוש, ומזה שהוא מתפלפל בחילוקי ההלכות שבין ב' הטעמים לענין מים שלנו, האם זה מלמד אותנו הגמדים, איך צריך לנהוג כשלומדים סוגיה, שהיא לכאורה נגד החוש. אקוה שכוונתי הובנה סוכ"ס.