| נשלח ב-16/3/2003 12:39 |
 |
| |
האם חופשיים יכולים להגשים עצמיותם ?
הכותרת היא כמובן פרובוקטיבית
אך לאור אשכול קודם, יש מקום רב לשאול דווקא את השאלה הזו .
"רק עבד השם הוא לבדו חופשי" - מוכר לכולנו .
אשכול קודם ניסה לבדוק האם אמנם כך .
אלא שדומה ששאלה לא פחות קשה מציב דווקא העולם הלא אמוני לעצמו .
שאלה זו נובעת ממצב החדש אליו נקלע העולם בעשרות השנים האחרונות, מצב אשר לא היה מעולם ואשר לדעת מלומדים רבים מציב אתגרים עצומים בפני האדם המעוניין להיות חופשי .
המצב החדש נובע מהשיטפון התקשורתי העצום אשר לא מותיר לאדם כל זמן איכות לעצמו .
כך לדוגמא פרופ' ניל פוסטמן מארה"ב
" ... מה שהתחיל כזרם משחרר הפך למבול כאוטי. אם אשתמש בארצי כדוגמה, הנה מה שאנו מתמודדים איתו: בארה"ב יש 260 אלף לוחות מודעות, 11.5 אלף עיתונים, 11.6 אלף כתבי-עת, 27 אלף חנויות להשכרת קלטות וידיאו, 362 מיליון מכשירי טלוויזיה ולמעלה מ- 400 מיליון מכשירי רדיו. 40 אלף ספרים חדשים יוצאים לאור כל שנה (300 אלף בכל העולם). בכל יום באמריקה מצלמים 41 אלף תמונות ו- 60 מיליארד מעטפות של פרסומת בדיוור ישיר מגיעות לתיבות הדואר שלנו בכל שנה. הכל, מהטלגרף והצילום במאה ה- 19 ועד לשבב הסיליקון במאה ה,20- העצים את "המולת המידע" למימדים כאלה, עד שלגבי האיש הממוצע, אין למידע היום כל קשר לפתרון בעיות. הקשר בין מידע ומעשה נותק.
מידע הוא היום מצרך, שאפשר לקנות או למכור או לצרוך כסוג של בידור או ללבוש כבגד לשיפור יוקרה האישית. הוא מגיע ללא הבחנה, אינו מכוון לאיש, מנותק מתועלת. אנו גדושים במידע, טובעים במידע, אין לנו כל שליטה עליו, איננו יודעים מה לעשות בו ... איננו יודעים כפי שידעו בימי הביניים, מאין אנו באים ולאן אנו הולכים, או מדוע . כלומר איננו יודעים איזה מידע רלוונטי לחיינו ואיזה אינו רלוונטי ... ברצוני להציג בפניכם שאלות ... האם עיראק התקיפה את כווית בשל מחסור במידע ? ... האם ילדים גוועים ברעב באתיופיה בשל מחסור במידע ? האם גזענות בדרום אפריקה מקורה בחוסר מידע ? האם הפושעים רחובות ניו-יורק עוסקים בפשע בשל חוסר מידע ? ...
הם יתנו לנו תקשורת גלובלית מיידית ויגידו שזו הדרך להבנה הדדית, הם יספקו לנו מציאות מדומה ויסבירו שזו התשובה לעוני רוחני, אבל זו דרכו היחידה של הטכנאי, של טורף העובדות, של המכור למידע ושל השוטה הטכנולוגי ...
הנה מה שסוקרטס לימד אותנו : "חיים שלא נחקרו ונבחנו הם חיים שלא כדאי לחיות" והנה מה שלימד אותנו הנביא מיכה : "ומה השם דורש ממך, כי שות עמשפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" ... הכל אותו דבר, אין דרך לברוח מעצמינו הדילמה האנושית שרירה וקיימת כפי שהיתה תמיד ואיננו פותרים דבר באופן יסודי בעוטפנו את עצמנו בהוד טכנולוגי ... אסיים אפוא בציטוט של האופוסום הזקן והחכם, פוגו, שנוצר ע"י אומן הסרטים המצויירים וולט קלי ... "פגשנו את האוייב" אמר פוגו "והוא אנחנו" " .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2003 13:18 |
|
| |
ימחל לי בעל העגלה שנשא בעגלתו את פרו' ניל פוסטמן שדבריו שטחיים ומבולבלים עד להחריד. ופלא על סוסיו שהסכימו לכך.
א. איש לא אמר מעולם שה"מידע" יתקן את העולם אם אינני טועה אפילו בדור התבונה לא היה הדגש על ה"ידע" לכשעצמו כמנוע הקידמה, אלא פיתוח יכולת ה"דעת" החשיבה ההתבוננות והביקורת העצמית. לא המידע מתיימר לתקן כי אם ה"דעת" היכולת לחשוב ולהשתמש בדעת היא יכולה לקדם את העולם.
לכן גם התפוצצות הידע אינה למעשה בעייה מהותית משום שמי שיש לו דעת גם ילמד לדעת כיצד לסנן, לברור.
על זה אמרו חז"ל ת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו- כלומר זה שיש לו ידע אבל לא היכולת ליישם אותו הוא הסכנה. זו בעצם הגירסא החזלי"ת להתפוצצות הידע.
ב. יהא אשר יהא כוונת דבריו של הפרו' אנחנו באותה הסירה של התפוצצות הידע גם נהנים מאותה הטכנולוגיה של הפצת המידע ומוצפים בעודף חידו"ת, כת"י חדשים, אגרות ומאמרים וזה חוץ מעודף המידע המיותר שמספקת לנו העיתונות החרדית. כך שדבריך שכוונו לחברה החופשית בלבד מוטעית: פגשתי את מופצצי המידע וגיליתי שזה אנחנו...
ג. לעומת זאת השאלה צריכה להיות האם אנחנו חיים בחברה המעודדת יצירתיות, חדשניות, הגשמה עצמית נבירה בעצמיות ומימושה?
בכל הנוגע לעולם ה"חופשי" אינני יודע. ואמור את דעתך שלך בלי "ציטוטים" ובכל הנוגע לעצמינו פגשתי את האוייב וזה ...
תוקן על ידי - מוישהגרויס - 3/16/2003 1:22:52 PM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2003 13:29 |
|
| |
מוישה 
בעלגלה, בוודאי שצריך לקחת מכל מגזר את מעלותיו!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2003 15:16 |
|
| |
בעל עגלה
יישר כוח על העלאת השאלה. לפעמים נדמה שמרוב ביקורת עצמית שוכחים להעמיד פרופורציות. כמובן, כל אדם עסוק בנגעי עצמו ובתיקונם, ואין לו זמן להוכיח את מי שרחוק ממנו.
אני סבור, עם זאת, שהצדק עם אלו ששואלים עליך אם הבעיה המהותית של החיים ללא דת היא התפוצצות הידע.
כמדומה לי שהתערבו בביקורת שלך שני נושאים, שאמנם שניהם מאד רלוונטיים בזמננו: חיים ללא דת (אבל לא בהכרח ללא מערכת ערכים) וחיים מודרניים עם הבעיות המודרניות, כגון התפוצצות המידע.
אולי כדאי להתחיל הפוך, אם דנים בשאלתך. מה ההבדל המהותי בין אדם דתי (או יהודי חרדי, אם נצטמצם לעצמנו) לבין אדם שמגדיר את עצמו כלא דתי, כחילוני או כ"חופשי" (נדמה לי שהביטוי הזה, שקדם ל"חילוני", נעלם מזמן. כלשעצמי איני אוהב אותו, מכיון שלמילה "חופשי" יש צילצול לוואי של שבח, ואיני סבור שהוא מוצדק).
אחת השאלות, לדוגמא, שניתן להציב היא האם ייתכנו חיים ערכיים או אותנטיים (במובן האקזיסטנציאליסטי) ללא דת, והאם מערכת ערכים שנובעת מתוך הפרט יכולה לקבל מעמד אובייקטיבי.
זו, כמובן, רק פתיחה של דיון. ונחכה למגיבים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2003 16:11 |
|
| |
בע"ע,
ייש"כ על האשכול!
ומיימוני,
הדיון כבר החל באשכול עתיק "הניתן להיות מוסרי ללא קל ותורה?",
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=133534
הדיון הזה חשוב במיוחד במפגשנו עם "רחוקים" מהדת ובפרט עם גויים החפצים להתגייר, מלבד התועלת עבורנו להתבהרות בדרכינו המסייעת להתקדמות ביתר שאת וביתר עוז!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2003 16:53 |
|
| |
דבריך כתמיד מימוני דברי טעם המה
אלא, שאני כיוונתי את דברי לבעיה ספציפית
של "ירידת הדורות" החילונית ב 2 היבטים שהם אחד : עידן המידע ועידן הטכנולוגיה :
לא רק אני מייחס זאת לעידן החדש ולא רק ניל פוסטמן (לדעתי, אחד מהאנתרופולוגים החשובים בעולם, חלק מספריו תורגמו לעברית - מרתקים ביותר)
קיימת שכבה שלמה של מלומדים שקולם לא נשמע, אשר טוענים שעידן המידע ועידן הכפר הגלובאלי טומנים בחובם סכנות עצומות לנפש האדם ולאינטלקט שבו .
הבעיה הזו קיימת אמנם כדברי מוישה גרויס, גם בציבור החרדי, אך היא פחותה לאין ערוך, שכן בבתים אלו אין טלוויזיה שהיא אם כל חטאת . הויזואליות הטמונה בה היא "דופקת מוחות מקצועית" (מבחינה אינטלקטואלית - לאו דווקא דתית) .
גם השמרנות החרדית וסדר היום שכולל לימוד רב וקיום מצוות מונעים חדירה מסיבית של הבעיה לתוככי הציבור החרדי (ולכן מוישהגרויס היקר, אל תהיה מוישהגרויס)
גדולי האנתרופולוגים של האנושות המודרנית רות בנדיקט ואורטאגה א גאסט טוענים (ציטוט) :
מנקודת מבטה של הרוח התרבות והחינוך - החברה המודרנית היא הפרימטיבית ביותר מכל החברות שהיו קיימות אי פעם בהסטוריה .
עד כדי כך !
(
Benedict, R. Patterns of Culture. New York: New American Library, .1950
Benedict, R. Continuites and Discontinuities in Cultural Conditioning. In: R.E. Muss, ed., Adolescent behavior and Society: A book of readings, 3rd ed. New York: Rendom House, 1980
)
הסופר הצרפתי מישל וולבק כותב בספרו "הרחבת תחום המאבק" :
"... שום ציוויליזיציה, שום תקופה, לא הצליחה לפתח בקרב נתיניה כזאת כמות של מרירות ... לנגד עיננו נעשה העולם אחיד, אמצעי התקשורת מתקדמים, פנים הדירות מתעשר במכשירים חדשים, יחסים אנושיים נעשים בהדרגה בלתי אפשריים ... בהדרגה מופיעים פניו של המוות בכל הדרם... "
ואם יהיה רצון אוסיף עוד ציטוטים ונתונים רבים .
וככלל : אני לא מכיר מקום מגביל שיש בו אהבת הדעת כמו בפורום הזה ולוואי ואני טועה .
למרות כל מגרעות הציבור החרדי (אשר אי אפשר לפורטם כי רבות המה) מותרת לנו טפיחה קלה על שכם.
ומיימוני היקר : גם אני לא אוהב את הביטוי חופשי ויותר מכך אינני אוהב חילוני , אלא שכשניסיתי להכניס לכותרת "לא שומרי מצוות" זה היה ארוך מדי ...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 19:38 |
|
| |
[אני מאמין שרוב הנושאים המשמעותיים שהייתי רוצה לראות לשאול או לדבר עליהם, כבר עלו פה בכמעט עשר שנות חיים, לכן לאחר הערת המיימוני שנכתבה לי לעיל, אשתדל להתלבש על אשכולות ישנים.]
דת=אי ערכים, זוהי המציאות המשתקפת כיום, אדם השומר דת, שומר הוא אותה מפני שכך מסור בידו [בדר"כ]
המשפט: האם ייתכנו חיים ערכיים ללא דת? אין הדעת סובלתם אלא בהקשר חברתי.
אין מהרהרים על זאת, כי "מסגרת" המשמרת ומחזיקה את הערכים, ויותר מזאת מחנכת לרצינות, היא מעולה וטובה.
ועוד אין מהרהרים, כי "דת" יכולה להוות מסגרת מעולה לחינוך לערכים וכדו', אך כאן באה השאלה, היהדות כמו שהיא עומדת כיום היא הרי בית כלא לחכמים ולטפשים. אמנם היא משמרת אנשים מחטאים מסויימים, אך היא אינה מרוממת אותם. הצמצום הנוראי ואי ראיית הדת כמערכת ערכים, שזו דרכם של רוב הדתיים, גורמת לחשוב כי עדיף לחיות ללא מסגרת דת. ואף ש"דת כמסגרת" היה יכול להיות דבר מאד מועיל, אין אני מכיר כעת דת כזו.
דיבוריי הם במישור החברתי ולא במישור הפרטי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 19:40 |
|
| |
[אני מאמין שרוב הנושאים המשמעותיים שהייתי רוצה לראות לשאול או לדבר עליהם, כבר עלו פה בכמעט עשר שנות חיים, לכן לאחר הערת המיימוני שנכתבה לי לעיל, אשתדל להתלבש על אשכולות ישנים.]
דת=אי ערכים, זוהי המציאות המשתקפת כיום, אדם השומר דת, שומר הוא אותה מפני שכך מסור בידו [בדר"כ]
המשפט: האם ייתכנו חיים ערכיים ללא דת? אין הדעת סובלתם אלא בהקשר חברתי.
אין מהרהרים על זאת, כי "מסגרת" המשמרת ומחזיקה את הערכים, ויותר מזאת מחנכת לרצינות, היא מעולה וטובה.
ועוד אין מהרהרים, כי "דת" יכולה להוות מסגרת מעולה לחינוך לערכים וכדו', אך כאן באה השאלה, היהדות כמו שהיא עומדת כיום היא הרי בית כלא לחכמים ולטפשים. אמנם היא משמרת אנשים מחטאים מסויימים, אך היא אינה מרוממת אותם. הצמצום הנוראי ואי ראיית הדת כמערכת ערכים, שזו דרכם של רוב הדתיים, גורמת לחשוב כי עדיף לחיות ללא מסגרת דת. ואף ש"דת כמסגרת" היה יכול להיות דבר מאד מועיל, אין אני מכיר כעת דת כזו.
דיבוריי הם במישור חיי החברה ולא במישור חיי הפרט.
|
|
|
|
|
