הקבלה וי"ג העיקרים

בוגי

אני רוצה שתבין אותי:
איני חושב שהפורום הזה נועד להוכיח את מציאות ה', או להוכיח את אמיתות התורה שבכתב או שבע"פ, ולא משנה אם אתה קורא לזה קראיסט או שאתה מכנה לזה בשם ריאליסט.

כל זמן שאני יכול להוכיח לך מהתלמוד, יש מקום להשתדלותי, אמנם אם אתה אומר שזה לא אומר בשבילך כלום, אזי צריך אני להתחיל מהוכחות מציאות ה', וזה איני מוכן.

מיימוני היקר,
העלת נקודה מעניינת שנוגעת לעומק הפנימיות ואינני יודע אם ניתן בכלל לענות עליה .
אני מנסה לחשוב האם ניתן "לקזז" את הרצון הזה ברצון נגדי שמהותו דווקא להשתחרר מהתחושות האלו ולפעול בכלים רציונליים .

אני לא חושב שהוא ניתן לקיזוז, מאחר והעניין הזה תלוי באופי אישי . יש כאלו ויש כאלו .
ואולי אתה נמנה על הקבוצה הנגדית ?

היה לי פעם שיחה על זה עם מי שמוכר בסביבתי (כך נדמה לי) כגדול האינטלקטואלים החרדים
אינני יודע אם יש לכך תשובה ברורה .
בכל אופן עניינית - ולאחר שאני מהרהר כל העת בשאלתך המאד נוקבת אני חוזר ושואל את עצמי ואותך איך אפשר באמת לומר שאין עולם מטאפיסי
מאחורי אוסף המעשים הטכנוקרטיים הנדרשים מהאדם המאמין ?
ובמילים אחרות : גם אם זה נכון שזה נובע מבחינתי מאותו רצון, עדיין השאלה עומדת וניצבת וקשה גם למשוללי אותו רצון .
כך עכ"פ לעני"ד.

בעל עגלה

האם נקלעת בשיטת הסוליפסיזם ובדקת את יסודותיה?

דוד, אתה אומר: "קשה להניח שהקב"ה יגרום לכל עם ישראל לטעות בענין יסודי שכזה."
לדעתי, יותר משקשה להניח שהקב"ה יפעל כך, קשה להניח שאדם יוכל לכוון לרצונו של הקב"ה!
כך גם חשבו החכמים שערכו את התורה שבע"פ, משום שהם ציינו במפורש אפשרות תיאורטית שסנהדרין שיושבת בלשכת הגזית תורה בשוגג לעבוד עבודה זרה. ואם דבר כזה יכול לארע לסנהדרין, קל וחומר שזה יתכן אצל גדולים אחרים.

בעל עגלה, שם משמותיו של הקב"ה בוודאי שהוא קדוש. אבל האם יש לכך קשר לשמות הקדושים של הקבלה של ימינו?

חבל שהצד הטכני של המצוות לבדו נראה לך לא מספק. אבל לדעתי כך קיימו אבותינו את המצוות בימי קדם: משום שהם האמינו שזאת האמת וזהו ציווי השם, ולכן יש לעשותם.
כלל הידוע לי, אין שום עדות לכך שהם חשבו שהם משפיעים על עולמות עליונים במעשיהם.
יתכן שבימינו, כשהוספנו על עצמנו חומרות וסייגים שונים ומשונים שהפכו את העיקר לטפל קשה יותר למצוא את האמת, ואנחנו בהכרח מחפשים "תמריצים" כדי לנהוג כפי שאנו נוהגים.
אבל לא נראה לי שהתמריצים האלה הם חלק מהכוונה המקורית.

בוגי -
(אגב, אם כבר אנחנו מדברים יהיה טילים כימיים בגוש דן ?)

נחשפתי לשיטה, אם כי לא למדתי את התאוריה הנרקסיסטית הזו בדקדקנות .
אין לי צורך להדרש לה כדי להגיע למסקנה שמקור מעשי האדם ב"אני" .

ככלל, אין מקום לנסיון להתמודד עם טענות באמצעות הבאת שיטה פילוסופית בצירוף טיעון כי הדבר נוסה/ נלמד/ נבדק .

אין לי ברירה אלא להשתמש בכלים שהעניק לי הבורא.
אין דרך אחרת .

שואל -

אתה צודק, יתכן שאין קשר בין תורת הנסתר ההיא לתורת הנסתר דימינו אנו .
לאחר שנסכים על קיומה של תורת הנסתר ההיא
נוכל להמשיך ולבדוק האם קיים קשר או שמא בטלה מהעולם ואם בטלה למה בטלה .
לא אכפת לי שנגיע למסקנה כי יש משמעות מטפיסית למעשנו הטכניים, אך היא איננה ידועה לנו ובלבד שנוכל להסכים על שוש עניין זה .

מיימוני -
בהמשך לסוגיה שהצגתי על השמות הקדושים, הנני מעלה תת סוגיה נוספת . ההבדל בין מידת הדין והרחמים בשם ד' . איזה הבנה ניתן לייחס לכך ללא תורת הנסתר ?

ומה תאמר על דברי הראש בר"ה דף י"ז על שני שמות רחמים אחד קודם שיחטא האדם ואחד לאחריו?

ומה תאמר על הגמרא בנדרים דף פ"א ע"א נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוה?

ומה תאמר על פי הביאור של החפץ חיים באהבת חסד ח"ב פרק ד' ?

בע"ע,

על מהות תורת הנסתר, כבר הבאתי מהרב הירש באשכול סמוך ואביא שוב. וגם הרמ"א בהקדמה לתורת החטאת [או העולה או האשם, מסתברא?] כבר הדגיש שהקבלה היא בעצם פילוסופיה בשפה המיוחדת לה.

וז"ל הרש"ר באגרות צפון [הלא מצונזר] אגרת י"ח [הסוגריים שלי לפי ההקשר שם]:
"הרי הוא כלי מחזיק ברכה לעצם אותה הרוח של התנ"ך והש"ס [ה' א-ל יחיד ומיוחד והתורה גילוי רצונו וכו' כדלעיל שם]; אלא שאחר כך הבינו גם בו הבנה מוטעית ומצערת: דבר שהוא תנועה עולמית והתפתחות מתקדמת [בפענוח משמעות המצוות] הובן כמנגנון קבוע ועומד; ודבר שהוא חזיון פנימי [המקשר את האדם לאלקיו], הובן כעולמות-דמיון חיצוניים. משיצא אותו מקצוע לימוד לאור העולם, פנו הלבבות אם אל אותה ההתפתחות החיצונית של חריפות הפלפול בתלמוד, או אל אותו לימוד המעורר גם את הרגש. ואילו השיגו אותו לימוד בעצם טהרתו, אפשר שהיה הרוח מחדיר גם לתוך היהדות המעשית; אך כיון שהובן הבנה מוטעית, - נהפכה היהדות המעשית בתוך אותו לימוד לפעולה של השפעה על עולמות תיאוסופיים ודמיוניים או לאמצעי של התגוננות מפניהם."


לגבי מידת הדין והרחמים, הרי למבואר בפורום זעיר פה זעיר שם מובן היטב ורק ארמז.

שם הוי' ב"ה הלא מורה על כל הווה ללא סוף וגבול ואילו שם אלוקים בא מעמדה של צמצום בנסיון לשוב להבנת הווה [ראה אשכולו של יהוסף על משמעות השמות האלו], ממילא מוגבל הוא עד ישוב להווה ויתבטל.


ערך,

ממילא שם הוי' כולל קודם ואחר החטא כי מקיף הכל ללא קדם ואחור.

"נשאל למלאכים", היינו הזדקקות לרמת ההפשט העליונה ביותר.

אולי תיאות להסביר את ה"מה תאמר" האחרון שהבאת מהח"ח?

תוקן על ידי - ווטו1 - 3/20/2003 12:45:33 AM

כתב בע"ע:מיימוני - בהמשך לסוגיה שהצגתי על השמות הקדושים, הנני מעלה תת סוגיה נוספת. ההבדל בין מידת הדין והרחמים בשם ד'. איזה הבנה ניתן לייחס לכך ללא תורת הנסתר?

יש דברים שאתה יכול להסביר רק על הנהגה שהיא נסתרת. ואין ברירה אלא להסביר אותם על פי הנהגת הקב"ה את עולמו. והנהגת הקב"ה את עולמו הם מה שנקרא תורת הנסתר.

לפי זה בחרתי כמה דברים שעלו לי מיד בזכרון:
א. שמותיו של הקב"ה שמנהיג את העולם ברחמים הן לפי חטא האדם בידיעה שהאדם יחטא, והרי מצד הדין האדם עכשיו לא חטא ואין לך אלא מה שנראה עכשיו-באשר הוא שם. עיין פרש"י על ישמעאל(בראשית פרק כ"א פס' י"ז). והן לאחר שהאדם חטא שעל פי הנהגת הדין היה חייב לידון על פי דין, ובכל אופן יש ארך אפיים גם לאחר החטא.

ב. מהגמרא בנדרים משמע שעל פי הנהגת הדין לא היה מגיע להם עונש. שהרי על פי התורה ישראל נהגו כדין, ורק על פי הנהגת הקב"ה המבין על מעשי ישראל אפשר להבחין את עומק כוונת מעשי ישראל. וממילא שהקב"ה דן על פי ההנהגה המיוחדת לו ולא על פי הנראה מהתורה.

ג. באהבת חסד מביא החפץ חיים שאלה על המדרש שהדוד מבקש שרק הקב"ה ידון אותו ולא הסנהדרין. מכיון שהקב"ה לוקח שוחד. וממילא מתעורת השאלה כיצד הקב"ה לוקח שוחד?! ומבאר החפץ חיים שמתנהגים עם האדם לפי מעשיו. ואלו הנהגות על פי רחמים ולא על פי דין כלל.

הבאתי דוגמאות אלו לנראות שגם על פי נגלה חייבים להפריד בין דין לרחמים וחייבים להבין את הנהגות הדין. ואין מבוא להבנת דברים אלו ללא חיפוש בביאור מידות רחמיו של הקב"ה.

תוקן על ידי - ערך - 3/20/2003 11:25:40 AM