|
|
| נשלח ב-26/3/2003 07:31 |
 |
| |
מפרשים רבים מפרשים את מעשה מרכבה בכיוון רציונלי ואפילו המלבי"ם שאומרים עליו שלמד "קבלה".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 22:26 |
|
| |
אינני רואה מה לא רציונלי בפירושי הקבלה.
בכך שהיא אינה מתייחסת לתופעות גשמיות? ובכן, מה בכך?
האם המתמטיקה לענפיה מדברת תמיד על מושגים רציונליים?
אנו צריכים לבחון במשנה זהירות את ההגדרה "רציונלי" לפני שנסווג מושג ככזה. מבחינתי הקבלה רציונלית בדיוק כמו פיזיקת הקוונטים, משפט גדל, או שורש -1.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 23:03 |
|
| |
ספודיק היקר
שאלתך על המרכבה היא דוגמא מצויינת.
לפי דרך הרמב"ם בביאור הנבואה, אין משמעות לכל הפרטים המעניינים שמוזכרים שם. יש מסר אחד, שמולבש בתוך מראות שצייר לו דמיונו של הנביא (וראה על כך באשכול של חכמה ונבואה של אור בערפל).
דברי פירוש אלו מבוססים על שיטת הרמב"ם בביאור הנבואה, שהינה תרכובת של מסר משמים המולבש בתוך תכונותיו, אישיותו, אופיו ודמיונו של הנביא.
אם תעיין באותו אשכול, תראה שם דוגמא שלקוחה מתוך דברי ירמיהו עצמו, שמראה כיצד ירמיהו מפרש את נבואתו בעצמו לפי שיטת הרמב"ם.
(אני מוסיף, בזהירות ובחשש, כי שיטת הרמב"ם הולמת את הגישה המקובלת היום בחקר החוויה המיסטית - למרות שאני מתאר לעצמי שיהיו כאלו שיראו בכך "הוכחה" שגישה זו אינה נכונה...).
לפי דרך זו, רוב הפרטים בנבואה נובעים מתוך אישיותו של יחזקאל. למשל, הקשר הנפשי הברור שלו למקדש, ועוד סמלים דומים.
ניתוח לפי גישה זו לנבואת יחזקאל נעשה בידי חוקרת מהאוניברסיטה העברית, פרופסור אליאור, בספר חדש שיצא לאחרונה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 23:32 |
|
| |
לא ראיתי אשכול זה רק עתה ואתיחס לראשיתה.
שמעתי מחבר תימני שהרב שך אחז שהדרדעי הם אפיקורסים והגרש"ז הסתפק בכך או להיפך ומסתבר כלשון ראשון וקחזינן שהלכה והשקפה מישך שייכי אהדדי
ואגב תעיינו במאמרו של הגאון פ חובב בעניין המקובלים.
דברים שההמון מחזיק בהם אינו מוכיח כלום ובפרט בדברים עמומים
וגם האנשים הגדולים עקב צמיחתם מההמון עיקרי מחשבותם מבוססת על השקפות ההמון.
ואילו היו בזמן הנכון ובמקום הנכון הם לא היו נותנים להמון דעות ושיטות לחדור אילינו
והרבה פעמים למרות התנגדות הגדולים חדרו דברים זרים אילינו.
יש להאריך אך מפני שלום בית אסתפק כעת בזה.
לילה טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2003 07:58 |
|
| |
כפי שרמזתי בתגובתי הקודמת, איני מבין מה מניע את שוללי הקבלה להניח שהכל כל כך פשוט, ואין דברים נסתרים.
בחקר המדע הטהור, אנו נחשפים מדי יום לתופעות מעוררות השתאות, שמתברר שלא נוכל להסביר על פי דרכי החשיבה שהורגלנו להם עד היום.
איזו סברה הגיונית יש לכך שהמבנה הרוחני מורכב פחות? (זאת לפני שנדון באותנטיות תורת הקבלה לענפיה).
ובמילים אחרות: הקבלה 'גדולה' על אלוקים??
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2003 12:10 |
|
| |
ספודיק
האם עיינת פעם בספרי האר"י?
ההנחה הבסיסית של הקבלה המאוחרת היא שיש "עולמות רוחניים" והם "אלהות".
לא רק שהתיאורים הרבים של מה שמתחולל שם חורגים ממידת הצניעות, אלא שהם מכניסים ריבוי לתוך האחדות.
אילו היה מדובר בדת אחרת, הייתי מכנה זאת מייד "תאוגניה".
אחד ממפורסמי המקובלים מציג את הנחת היסוד השיטתית שלו לפיתוח תמונת העולם שלו:
"מבשרי אחזה א-לוה".
הפסוק הזה מספר איוב משמש אותו כהוכחה לכך שהתורה קובעת כי בשר האדם מכוון כנגד עולמות עליונים, ומה שיש כאן, אצלנו, ב"גשמיות", נמצא שם ב"רוחניות".
וכיון שהשתמשנו במילת הקסם "רוחניות", כבר מותר להמשיך ולייחס אברים ופעולות ורצונות.
אם תואיל לחפש אחורה בפורום, תמצא אשכול שפתחתי שנקרא "לך דומיה תהילה", בו הסברתי את ההכרח שלנו להשתמש במושגים אנושיים.
גם התורה משתמשת במושגים אנושיים כשהיא מדברת על האלקים. על שביעות רצונו ועל כעסו. ויש אפילו ביטויים צורמים בעיני כמו "ויעל על כרוב ויעף" (איני זוכר את הלשון המדוייק מתהלים).
אבל יש מרחק רב, עדיין, בין הדימויים שם לדימויים של המקובלים.
יתכן כמובן שאני מחמיץ כאן משהו יסודי. אבל סבורני שהדברים נותנים מקום לחשיבה מיתולוגית שאפילו בנצרות לא נמצא כמוה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2003 22:48 |
|
| |
ובכן, עיינתי באשכול הנ"ל. אתה מגדיר את הבעיה כ'פרדוקס ללא פתרון', הגדרה שגויה בתכלית, לדעתי.
בכלל, התעוררו בי מספר פליאות על נקודות המוצא שלך, אך במקום להתעכב על כך אדיף לצמתת את הסבר הכוזרי לנושא, הכולל בתוכו את הסבר הרמב"ם והתאוריה ה'חדשנית' של מר אסא כשר, שמתבררת כבת 900 שנה.
באדיבות פרוייקט השו"ת. (-למדתי ממך, מיימוני:)
אציין שהטקסט מעובד פה ושם לצורך שימוש בעברית בת זמננו.
אבקש לקרוא עד תום משום ש- א. מפני חשיבות העניין, ב. עבדתי קשה :)
השאלה:
"ומיחסים אל הבורא הרחמים והחנינה, שנתפסים אצלנו כחלישות הנפש והמיית הטבע, ואין זה ראוי לו יתברך"
תשובה:
"אבל אמנם הוא שופט צדק גוזר בריש (עוני) אדם
אחד ועושר אדם אחר מבלי שישתנה בעצמותו, ולא ירחם על אחד ולא יכעוס על אחר.
ואנחנו רואים כזה בשופטי בני אדם, כששואלין אותם בדינין ודנין במה שמחייבת התורה
ויהיו אנשים זוכים בדין ואחרים חייבים."
בקצרה:
למרות שנאשם עשוי להתייחס לפסק דין של שופט כשנאה או רחמים, למעשה מניעי השופט בכלל אחרים: מה כתוב בחוק. השופט אינו מושפע כלל מפסיקתו.
הרחבה:
המדות -זולת השם המפורש- נחלקות לשלשה חלקים:
1. מעשיות (פעלים),
2. טפליות (תואר השם)
3. שולליות (שלילה).
המעשיות נלקחות מהמעשים הבאים ממנו באמצעים טבעיים, כמו מוריש ומעשיר, משפיל, מרומם וכדומה.
הטפליות כמו ברוך ומבורך, מהולל, קדוש רם ונשא, נלקחות מרוממות המדברים לו.
ולמרות שמדות אלה רבות, אינן מחייבות לו רבוי ולא מוציאות אותו מאחדות.
אבל השולליות כמו חי ואחד וראשון ואחרון, סופר עליו באלה כדי לשלול ממנו הפכם, לא לקיים לו אלה על הדרך שאנחנו מבינים מהם, כי אין אנחנו מבינים חיים כי אם בהרגשה ותנועה, וכבר התעלה מהם. ואנחנו אומרים עליו שהוא חי לשלול ממנו תאר הדומם והמת מפני המחשבה הקודמת לו כי מי שאינו חי הוא מת.
בקצרה:
הכוזרי אומר שאנחנו מכירים לגבי חיים ומוות רק שני אפשרויות, ולכן אינטואטיבית אנו מקשרים כל מי שלא משתייך לקטגוריה אחת, לשניה.
לגבי הבורא לא שייכים הגדרות אלו, וכשאנו אומרים עליו חי, זה רק כדי לשלול שהוא מת, ולא כדי לציין שהוא חי.
לדוגמא הוא מביא, שאם נגיד על אבן שהיא לא טפשה, אף אחד לא יניח שהיא חכמה. אנו פשוט לא מקשרים תכונות אלו לאבן.
המשך:
ועל הדרך הזה נאמר אחד לשלול ממנו הרבוי, לא לקיים לו האחדות המובנת אצלנו, כי האחד אצלנו מה שנדבקו חלקיו זה בזה והתדמו..
הסבר:
כשאנו אומרים אחד אנו מתכוונים לחלק שניתן לצרף אותו לחלקים אחרים. כלומר, יחידה. לגבי אלוקים לא שייך צירוף, וכשאנו מדברים על אחד איננו מתכוונים במובן מספרי, אלא בשלילת ריבוי.
וכן, בראשון לשלול לו התחלה.
בנוגע לדימויי המקובלים, שבהם עוסק בעצם האשכול, בעל הסולם טורח רבות להבהיר את הדימויים הפיזיים שבספרי האר"י, ומוכיח כי המפרשים אותם במובנים פיזיקליים חוטשים בלא תעשה לך פסל וכל תמונה.
וכה הוא כותב במבוא לתלמוד עשר הספירות:
"...כי ענין הנטיה מדרך ה', שקרתה פעם, היתה מב' סיבות:
או שעברו על דברי חז"ל בדברים האסורים לגלות,
או משום שתפסו דברי הקבלה במשמעותם החיצונית, דהיינו בהוראות גשמיות, ועברו על "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
וע"כ באמת היתה חומה בצורה מסביב החכמה הזו עד היום, אשר רבים ניסו והתחילו בלימוד ולא יכלו להמשיך בו מחסרון הבנה, ומחמת הכינויים הגשמיים. אשר על כן טרחתי, בביאור פנים מאירות ופנים מסבירות, לפרש את הספר הגדול עץ החיים מהאר"י ז"ל ולהפשיט הצורות הגשמיות ולהעמידם בחוקי הרוחניים, למעלה ממקום ומזמן, באופן שיוכל כל מתחיל להבין הדברים בטעמם ונימוקם, בשכל בהיר ובפשטות גדולה, לא פחות כמו שמבינים גמרא ע"י פירוש רש"י ז"ל.
תוקן על ידי - ספודיק - 3/27/2003 11:03:04 PM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2003 23:06 |
|
| |
וטו
מי ישווה לך ומי יערוך לך וכו'... ובסופו של דבר מה אונה לך? לך דומיה תהילה!
(ראיתי באיזה מקום ווערט חסידי: למה כתוב "שיר חדש אלקים אשירה לך? מפני שאת כל השבחים לקחו החסידים עבור האדמורים שלהם...". כנראה, זה קורה גם בפורומים...).
ספודיק
אני מאד מעריך את העמל, ואת הניסוח התמציתי והברור.
בלי ספק לדברי אסא כשר יש מקורות קדומים יותר.
בכל זאת, איני סבור שהפתרון שהצגת, שכמובן הוא עתיק יומין, עדיין עונה על כל הבעיות. והדיון יארך, ואני ממליץ להמשיך אותו באשכול ההוא. כתוב שם והוא קופץ למעלה...
הציטוט האחרון שלך לא ברור לי. איני סבור שאני מפרש את דברי האר"י, למשל, באופן פיזי. הטענה שלי היא שגם אם מייחסים אותם למישור "רוחני" הם עדיין בעיתיים ביותר, מחמת העובדה שהם נתפסים כאמת, במובן של קורספונדנציה (התאמה. זה המונח הטכני המקובל בלוגיקה ובפילוסופיה שלה).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2003 23:12 |
|
| |
מחמת העובדה ש.. מה?
אודה אם תבאר את המשפט האחרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2003 07:43 |
|
| |
מיימוני,
קושייתך העיקרית כבר נענתה על-ידי רבן גמליאל (סנהדרין לט, א).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2003 09:36 |
|
| |
מיימוני,
הפסוק הוא: שירו לד' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים ודו"ק
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 17:13 |
|
| |
| ספודיק כתב: |  | | אינני רואה מה לא רציונלי בפירושי הקבלה.
בכך שהיא אינה מתייחסת לתופעות גשמיות? ובכן, מה בכך?
האם המתמטיקה לענפיה מדברת תמיד על מושגים רציונליים?
אנו צריכים לבחון במשנה זהירות את ההגדרה "רציונלי" לפני שנסווג מושג ככזה. מבחינתי הקבלה רציונלית בדיוק כמו פיזיקת הקוונטים, משפט גדל, או שורש -1. |
|
שורש למספר שלילי הוא פשוט הגדרה, חלק ממבנה מתמטי שנכון רק במסגרת הכללים והאקסיומות שנקבעו בשבילו (ולכן מתמטיקה היא תמיד מובנת מאליה לאחר שמבינים אותה).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 21:42 |
|
| |
רואה אני שכולכם כופרים שאינכם חוששים לחלוק על חכמת האמת ועל קבלת עם ישראל!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 22:49 |
|
| |
בתלמוד עצמו (לא הזוהר, לא ספרות ההיכלות, לא מדרשים ימיביניימים) ישנם מאמרים רבים מאוד שאין לפרשם אלא בדרך הקבלה. האם שוללי הקבלה שוללים את דברי חז"ל?
|
|
|
|
|
