צבוני
תודה על הדוגמאות.
אמנם לפי עניות דעתי כל אחת מהן יכולה להתפרש באופן שונה בלי להזדקק לזוהר ולאר"י.
משום מה נשמטו שתי הדוגמאות הראשונות בדבריך, אז אני מתייחס לדוגמאות הקיימות לפי הסיפרור שלך.
ג. משמרות ברקיע. בכבר בישעיהו הנביא אנו מוצאים שיש שרפים שמקיפים את כסא הכבוד. השאלה אם מדובר בחזון כעין חלום או מציאות ממש לא עלתה כנראה על דעת הלומדים עד לרמב"ם. עד כמה שידוע לי. הם הניחו כדבר פשוט שיש מלאכים והם משבחים ומהללים את השם.
תיאורים רבים יותר של התפיסה הזו ניתן למצוא בספרים החיצוניים (והזכרתי ציטוטים מהם באשכול על חנוך) ובספרות המרכבה וההיכלות.
ד1. מיכאל, גבריאל, אליהו.
מיכאל נזכר בדניאל. ומשם ניתן להבין כי יש מלאכים שמשרתים במרום ויש להם גם שמות. איך נוצר השם "גבריאל" איני יודע. אך, שוב, זה כיוון המחשבה והאמונה שיש מלאכים משרתים סביב השם. במה זה קשור לקבלת הזוהר והאר"י שמדברות על ספירות, שבירת הכלים, הורדת שפע מלמעלה למטה, ועוד?
שכחתי: אליהו נזכר בסוף דברי הנביאים כמי שעתיד לבוא עם או מייד לפני המשיח. וכמובן, לפי פשטות הסיפור במלכים הוא עלה לשמים בהיותו חי (ואני מפנה שוב לאשכול על חנוך). אם הוא עלה, יתכן שהוא גם יכול לרדת.
האם ואיך פגשו בו אמוראים שיש לנו דיווחים על מפגשים שלהם איתו - זאת איני יודע. יתכן שמדובר בחויה כעין חלום, וכך למשל אני מבין את המעשה, כמדומה לי בריב"ל, שהיה אליהו נגלה אליו והפסיק. אבל כמדומה שיש מקומות שנראה שאליהו בא בגוף ממש כמו הסיפור על האמורא שאליהו הגיע כדי להצילו מנפילה.
בין כך וכך, מה בין זה לאמונות הקבלה המאוחרת היסודיות?
ד2. מלאך המוות אכן אינו נזכר עד כמה שאני יודע בתנ"ך, אבל ניתן לשער שהאמונה בו יכולה להתפתח מן האמונה שיש מלאכים נוספים שממלאים תפקיד, או על סמך המסופר באיוב על השטן.
ו. הקב"ה מניח תפילין. מכל הדוגמאות שהבאת, זו אכן יכולה להתפרש על ידי הקבלה המאוחרת לשיטתה. הרי הקב"ה ודאי אינו מניח תפילין. אם אם לא נבין זאת כמשל יפה (ואמנם מסוכן לדעתי כי ראו מה יצא ממנו), אזי יש כבר מקום לדבר על המקום שבו מונחות התפילין...
מכאן אפשר לדון על מידות ה' הכמו פיזיות, כמו בספר "שיעור קומה" שהינו תמוה ביותר מצד עצמו, וכן בקבלה המאוחרת.
אבל האם זו הכוונה המקורית של המאמר?
ז. הסיפור על ר' ישמעאל הוא לדעתי חריג בכל הש"ס ומעניין לבדוק איך הגיע לשם. מה הן המהדורות המוקדמות ביותר של הש"ס שיש לנו שבהן מופיע המאמר.
הוא נראה כלקוח מספרות ההיכלות והמרכבה.
בכל אופן, לא ברור אם מדובר באלקים או באחד מן המלאכים שלפניו, כי בספרות ההיכלות והמרכבה מופיעים מלאכים ששם ה' בתוך שמם,ממש שם של ארבע אותיות. ומדובר במלאכים באופן ברור.
שוב, איני רואה מה בין זה לקבלה המאוחרת.
ח. לא הזכרת אך יכולת להזכיר את הדוגמא של הדיון בגמרא מדוע ה' מבקש ברכה וכוח מן הברואים. זה דומה יותר מכל מקור אחר לטענה התיאורגית של הקבלה, כלומר שה' מכפיף עצמו לברואים שהם מביאים את הורדת השפע והחיבור בין העולמות וכו'.
לצד הגמרא על התפילין אלו שני מקורות למעשה יחידים שזכורים לי (ואולי יש עוד?) שאכן קרובים לקבלה המאוחרת או ניתנים להתפרש לפי דרכה. אבל שים לב שזה פירוש אפשרי ולא הכרחי.
בלשון הגמרא:
הקב"ה מניח תפילין.
מאי לאו, בתפילין של מעלה ממערכת הספירות
לא, לעולם אימא לך אין זה אלא משל.
וכן בדוגמא השניה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
