האותיות הקטנות של בעל כרחי

מחשבות בעקבות דברים שאמר חבר

עצמאות ההוויה-על כרחי


האותיות הגדולות של בעל-כרחי

א. הכל יכול להיות- חוץ מסתירות (דברי שוא-עיגול משולש)
ב. לדעת לא לדעת- למד לשונך לאמור איני יודע
ג. הבריאה נמצאת במצב של שביתה-אבל הדברים לא חייבים להיות ככה
ד. הצור מתפתח פועלו-עד ליום השביעי, הצור תמים פועלו-מהיום השביעי של השביתה (בגדול לעומת מקרים פרטיים). יכול להשתנות למתפתח פועלו.



האותיות הקטנות של בעל-כרחי

א. הידיעה אינה מגבילה- החכמה להשאיר אפשריות פתוחות ולא להיכנע לאלו שיודעים הכל (לדוגמא- רופא שאומר באופן סמכותי: יש לך עוד חודש לחיות. נקודה)
ב. להיות ענו- להודות תמידית על על מה שיש לי ולזכור שהרגע הבא יכול להיות אחרת (מודה אני..)
ג. ללמוד להיות דינאמיים עם מצבים מזדמנים שונים (מצב מזדמן ראשוני)


אשמח אם תמשיכו לעדכן ולתקן את הרשימה

ינטל,

הייתי קורא לששת ימי בראשית תקופת "הצור נברא פעלו" ולאחר מכן "הצור מתפתח פעלו" ו"הצור תמים" לאחרית הימים. [הסבר באשכול הצו תמים והשואה המולנק להלן, בהודעה שנכתבה לאחרונה.]

נידון "הצור וכו'" היה בכמה אשכולות של יענטע:

"מי לחיים ומי למוות"
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=186998

"אלוקים תמים פעלו והשואה"
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=153963

"גם זו לטובה"
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=277856

"מהות מידת הביטחון"
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=163661

טוב, הבנתי שכתבתי בקודים....

אני מכירה מספיק אנשים טובים שאינם מתעסקים עם פילוסופיה ועדיין מצליחים להתקדם היטב.

השאלה העקרונית היא עד כמה משפיעים הזיהויים המדויקים של הגדרות בסיסיות על הישום היומיומי? ואיך? ומה יתרונם של המתעסקים בחכמה על אלו שמתעמקים בהלכה או מוסר וכו', והשקפותיהם אינן מוגדרות היטב?