תשובתו של ישעיהו ליבוביץ

דרום חוקר,

לפני שאתה מסית את האשכול למחוזות לא לו, הסכת ושמע להרמב"ם בכבודו ובעצמו בהקדמתו לפרק חלק שתוכנו הוא מן הסתם, תשובה ברורה לדבריך וטענותיך מתחילתם ועד סופם:

וממה שאתה צריך לדעת כי דברי חכמים ז"ל נחלקו בם בני אדם לשלוש כיתות:

[כת ראשונה - מקבלים דברי חכמים כפשטם]
הראשונה והוא רוב מה שראיתי, ואשר ראיתי חיבוריו ומה ששמעתי עליו -
הם מאמינים אותם על פשטם, ואין סוברין בהם פירוש נסתר בשום פנים. והנמנעות כולם הם אצלם מחויבות המציאות.

ואמנם עושים כן, לפי שלא הבינו החוכמה והם רחוקים מן התבונות, ואין בהם מן השלמות כדי שיתעוררו מאליהם, ולא מצאו מעורר שיעורר אותם. סוברין שלא כוונו החכמים ז"ל בכל דבריהם הישרים והמתוקנים, אלא מה שהבינו לפי דעתם מהם, ושהם על פשטם. ואע"פ שהנראה מקצת דבריהם יש בהם מן הדיבה והריחוק מן השכל, עד שאילו סופר על פשוטו לעמי הארץ - כל שכן לחכמים - היו תמהים בהתבוננתם בהם, והם אומרים היאך יתכן שיהיה בעולם אדם שיחשוב בזה או שיאמין שהיא אמונה נכונה, ק"ו שייטיב בעיניו.

וזו הכת עניי הדעת, יש להצטער עליהם לסכלותם, לפי שהם מכבדין ומנשאין החכמים כפי דעתם, והם משפילים אותם בתכלית השפלות, והם אינם מבינין זה. וחי השם יתברך כי הכת הזה מאבדים הדרת התורה ומאפילים זהרה, ומשימים תורת ה' בהיפך המכוון בה. לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה "אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה", והכת הזאת מספרים משפטי דברי החכמים ז"ל מה שכששומעים אותו שאר האומות, אומרים "רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה".

ורוב מה שעושים זה הדרשנים שהם מפרשים ומודיעים להמון העם מה שאינם יודעים. ומי יתן אחר שלא ידעו ולא הבינו שיהיו שותקים. כמו שאמר "מי יתן החרש תחרישון ותהי להם לחכמה". או שיהיו אומרים אין אנו מבינים כוונת החכמים בזה המאמר ולא היאך יתפרש. אבל הם מחשבים שהם מבינים אותו ומשתדלים להודיעו לפרש לעם מה שהבינו הם עצמם, כפי דעתם החלושה, לא מה שאמרו חכמים, ודורשים בראשי העם דרשות ממסכת ברכות ופרק חלק וזולתם על פשטם מלה במלה.


http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm






תוקן על ידי - riv - 26/09/2005 11:57:35

ריב היקרה

צדקת בדברייך מאוד

גלית את חולשתי, אכן הפשט הוא החולשה שלי (בכנות), מה אעשה אני מודע לעובדה, בכל פעם שאני צריך להוציא דבר מפשוטו, זה עולה לי בבריאות.

ריב מהי הטענה המגוחכת על ההספקים של הרמב"ם? הוא היה עסוק בכתבים הרפואיים ולכן לא היה לו זמן לכתוב את האיגרת הנ"ל. מימיי לא שמעתי אבסורד כזה. כמה זמן לוקקח לכתוב איגרת כזו (ועוד לרמב"ם)? האם את מכירה את לו"ז שלו בשנותיו אחרונות ברזולוציה של חמש שעות, או כמה ימים? ייתכן שאת צודקת וייתכן שאת טועה (לדעתי האפשרות השנייה מבים השתיים נכונה), אבל הטיעון הזה לכל הדעות הוא פשוט אבסורדי.
לפי הטיעון הזה הוא גם לא כתב את כתביו הרפואיים, שכן הוא היה עוסק בכתיבת האיגרת...
למעשה הוא גם מת ברעב בילדותו, שכן תראי מה הוא כתב בילדותו, ובודאי לא היה לו זמן לאכול. ממילא הוא ללא כתב אף אחד מכתביו המאוחרים יותר שכן הוא היה מת.


מיכי

רבינו מיכי

אתה משווה כוחו ומרצו של אדם בילדותו, לאדם שלא הפסיקו לרודפו חיבור אחר חיבור? תמהתני!

ומה יש להוסיף אחרי הדברים באיגרת תשובה שכתב לחכמי לוניל על טענותיהם וקושיותיהם על המורה נבוכים - "קובץ" "תשובות הרמב"ם" כד - מט)הוא מתנצל (שם, ס' מט עמ' 12 על אחור תשובתו "וזה שנתאחרו התשובות כמה שנים - אםלא מדאגה מדבר חולי ומרוב במהומות, כמו שנה עמדתי בחוליי, ועכשיו שנתרפאתי - הרי אני כחולה שאין בו סכנה. ואני רוב היום מסב על המיטה, ועול החולים על צאוורי בדברי הרפואות שריפו את כוחי ולא הניחו לי שעה אחת לא מן היום ולא מן הלילה. ומה יכול אני לעשות אחרי אשר יצא טבעי ברוב הארצות?(ומפני זה רבים הם הדורשים לעצתו ומדריכים מנוחתו). ועוד: שאינני היום כמו בימי הבחרות - אלא כוחי כשל ולבי קץ, ורוחי קצרה ולשוני כבדה וידי רעדה, ואפילו לכתוב איגרת קטנה אעצל. ומפני זה אל יקשה בעיניכם על שציוויתי לכתוב התשובות ולא כתבתי הכל בכתב ידי - לפי שאין לי פנאי לזה מפני כשלון כוחי וקוצר רוחי"

ולכן ברור שבודאי את האיגרת הזו הוא לא כתב?! זה פשוט מגוחך. אין טעם להביא לי מקורות על כך שהוא היה טרוד. אני לא טוען שהוא היה פנוי או בריא. אני טוען שאין לכך ולא כלום עם חיבור האיגרת הנ"ל.
משל נוסף על הקודמים. מישהו יטען שהרב שך לא כתב את אבי העזרי על ספר שופטים, כי זה נכתב בזקנתו, וכדיוע הוא היה מאד חולה ועסוק בפוליטיקה. זה נשמע לך טיעון סביר?
האם מדובר ביצירה שלוקח כל כך הרבה שנים של עמל לכתוב אותה? אני חוזר ואומר שהרמב"ם היה יכול לכתוב אותה בכמה שעות. האם זוהי הרזולוציה שיש לך לגבי הלו"ז שלו בשנותיו האחרונות?
נו באמת...

מיכי

ריב היקרה

מתוך דברייך ניכר שאת מצויה במשנת הרמב"ם, ואם תירצי, את מומחית במשנת הרמב"ם.

והנה, אירע כאן דבר מוזר, את איגרת תחיית המתים, אשר כל סגנונה ועניינה תואמים לדברי הרמב"ם בכל ספריו, הכחשת, וטענת שהיא מזוייפת.

לעומת זאת, את נסמכת בדברייך על איגרות הרמב"ם לחכמי לוניל. וכי לא שמעת שכל איגרות אלה מזויפות?
ישנה שאלה זהה (בהלכות שבת) אשר נשאל הרמב"ם ע"י תלמידו, ונשאל הזייפן של חכמי לוניל, הזייפן הרים ידים וטען שהוא לא יודע תשובה, ונצחוהו בקושיה (הרמב"ם טעה), ואילו הרמב"ם האמיתי השיב תשובה ברורה ועניינית.

בכל מקום שמפרשי הרמב"ם נתקלים בתשובות לחכמי לוניל, הם לא מוצאים את ידיהם ורגליהם, ותמיד הם אומרים, לולי אותה תשובה היינו מתרצים ..., וא"כ שוב הוכח שאותם תשובות מזוייפות בתכלית.

באותם תשובות הרמב"ם מצטייר כנמושה תלמודית, הוא כותב מעולם לא ניצחני אדם אלא זה (הראב"ד), כמובן שכל מי ששמח לאידו של הרמב"ם יטען, הרמב"ם הודה שהוא פחות מלומד מהראב"ד, אבל זה טוב לעמי ארצות, כל מי שמכיר את שיטת לימודו התלמודית של הרמב"ם, יודע שקושיות הראב"ד בנויות על שיטת הלימוד שלו, אבל שיטת הלימוד של חכמי ספרד בתלמוד שונה, ולפי שיטתם אין בכלל קושיה.
גם מפרשי משנ"ת מצאו מקורות לאותם מקומות שהזייפן של חכמי לוניל לא ידע להשיב.

סוף דבר, ריב היקרה.

עם כל הכבוד לליבוביץ, כאן הוא נסחף, אין לנו לעקור ציטטות מפורשות של הרמב"ם על תחיית המתים, אין לנו לזייף איגרות מפורסמות מיחוסם לרמב"ם.

ואם אני באים לייחס דברים לרמב"ם, כדאי שנדע שאיננו משתמשים במקור שהוא עצמו מזויף.

במסגרת הזיופים, גם האיגרת של הרמב"ם לחכמי מרשיליא מזויפת, שם הרמב"ם (הזיפן) כותב שה' מייסר את האדם להרבות שכרו בעולם הבא, למרות שלא חטא, ובמורה נבוכים הרמב"ם כותב היפך זאת, ושדעה זו אין לה יסוד בתורה, אבל לעולם אין מיתה בלא חטא ואין יסורים ללא עוון.




תוקן על ידי - דרום_חוקר - 26/09/2005 14:20:56

מיכי,

רגע, רגע, אתה מבלבל כאן את היוצרות.

הערתי על כך שאם איגרת תימן נכתבה על ידי הרמב"ם הרי שהיא חוברה אחרי המו"נ ולא אחרי המשנה תורה כפי שכתב חברינו ממללא, ועיקר טענתי על שלא הוא כתבה היא לא אם היה מסוגל לכותבה או לא,הבאתי תמונת מצב על מצבו הנפשי והבריאותי בשנים אלו שאחרי כתיבת המו"נ, והקהל הקדוש ישפוט אם בכל זאת יש איזה שמץ הגיון בדבריי או אם אין. עיין בדף הקודם ודו"ק על עיקרי טענתי.



דרום חוקר,


אשתדל לענות לך יותר מאוחר לכשאתפנה ואוכל להרחיב.

ריב היקרה

להלן דברים ששלח לי אתנחתא בתיבה האישית, אני מקווה שהוא לא יכעס עלי, כי אני מפרסם את דבריו מבלי לבקש את רשותו, אבל הם דברי חכמה, וכדאי שכולם ידעו אותם.

"על אותנטיות אגרת תחה"מ, מדובר בהשערה פרועה של י. טייכר במלילה תש"ד עמ' 81 שכאילו שהתחבר באירופה הנוצרית הרבה אחרי הרמב"ם, ולא התקבלה אצל שום חוקר.

הראיות לאותנטיותה הן רבות מאד, ולא היו זקוקים לסטרומזה, אך עם פרסומה של סטרוזמה, של אגרת תלמיד הרמב"ם, ר' יוסף אבן שמעון, שעל זה קאי המכתב, ניתן כבר להפריך ספיקותיו של הספקן הכי גדול, אך לא של זה מתעקש בעוז.

הראיות:

1)הרמב"ם בעצמו מזכיר את האגרת אחרי כתיבתה כפי שנדפס אצל שילת עמ' שצד "וכבר הגיענו מאמרו ש"צ הנכלל בו כל הדרשות הנזכרות בתחית המתים וכבר חיברנו בזה גם כן מאמר מנקה אותנו ממה שהוציאו עליו משם רע וביארנו בו מה שתשמענו"

2)מכתב שם בעמ' תי, "נתקשה עליו דברינו בעולם הבא וחשב שהוא תחית המתים וכבר חברנו בזה הענין מאמר להבנת זו הטעות"

3) ועוד לפני התחלת הכתיבה על תוכנית הכתיבה עמ' שי "אחבר בזה מאמר והוא יגיעך בקרוב בכתב ידי".

4) המאמר כבר הי' בידי הרמ"ה בן דור הצעיר של הרמב"ם והוא מעתיק קטעים ממנו בחידושיו לפרק חלק בסנהדרין. גם הרמב"ם מזכירו בתורת האדם (טייכר טוען שספרי הרמ"ה והתורת האדם בדויים!)

5) סטרומזה מצאה והדפיסה מאמרו של תלמיד הרמב"ם שבהמשך לדבריו חוברה האגרת.

6)ב'קובץ על יד' נדפס לאחרונה מכתבו של ראש הישיבה ר' שמואל בן עלי שעליו קאי מכתבו של תלמיד הרמב"ם."

דרום חוקר,

אתנחתא, אולי חידש לך, לי הדברים היו ידועים.

נניח ונקבל שהאיגרת אינה מזוייפת, אולי מי מהטוענים לאותנטיות לשבר ולהסביר על מה ולמה הוחרם הרמב"ם וטפלו עליו שהוא כופר בתחיית המתים, הרי המחלוקת עם הראב"ד היתה עוד בחייו, היה שולף את האיגרת וחוסך מעצמו את כל עוגמת הנפש!


< נגמר לי הזמן>

טוב

אז את בצד של המתנגדים, את מבינה את הרמב"ם כמו אלה שהשמיצו אותו, ואני מבין את הרמב"ם כמו שהוא בעצמו כותב.

בנוגע לראב"ד, כבר כתבתי פעמיים, הראב"ד סבר שתחיית המתים תתרחש בזמן המשיח, ומשלא מצא דבר זה בדברי הרמב"ם בהלכות מלכים, הוא היה משוכנע במאת האחזים שהרמב"ם לא מאמין בתחיית המתים, אבל הרמב"ם עצמו ביאר את שיטתו, ואין קשר בין ימות המשיח לתחיית המתים.

מי שרוצה לקשר ביניהם, צריך למצוא מקור בדברי הרמב"ם, או לקבל את דברי הרמב"ם באיגרת תחיית המתים, שאין קשר ביניהם.

סוף דבר, חוסר הבנה מזעזע, גרם לכל המהומה, וכפי שתמיד קורה, רק חוסר תקשורת גורמת למחלוקות.





תוקן על ידי - דרום_חוקר - 26/09/2005 17:48:10

לא הבנתי מכל זה, האם הנכד של האדמו"ר התנצר או שהמסמכים בגניזה היו מזויפים?

להלן עוד דברים ששלח לי אתנחתא בתיבה האישית, גם הפעם אני מקווה שהוא לא יכעס עלי שאני מפרסם את דברי חכמתו, בלי לבקש את רשותו, כך שבעצם אני שופרו של אתנחתא.

אילו לא היה הדבר מיסודי האמונה הישראלית, כי אז לא הייתי להוט לכתוב עוד ועוד על הנושא, אבל מכיוון שהאמונה בעולם הבא ובתחיית המתים היא מיסודי הדת, ומכיוון שיש כאן עלילות דברים חמורות כנגד מורי ורבי הרמב"ם, והעלילות קנו להם שביתה במיוחד בעולם המחקר, כל מי שקרא ספר וחצי במחקר, מיד מנפנף, הרמב"ם לא האמין בעולם הבא ובתחיית המתים.

לכן אני לא נלאה לכתוב עוד ועוד, עד שיעקרו דעות נלוזות אלו מהעולם, וישובו בני האדם, להבין את דברי הרמב"ם, כפי שהוא בעצמו ביאר את דבריו.

(מכאן דברי אתנחתא המלומד)
"טענת ריב - שפתאום משנה מנגינה שהיא ידעה על כל המקורות, ובכל זאת... - שמתנגדי הרמב"ם שהחרימו את הרמב"ם לא הזכירו אגרת תחית המתים, אינה טענה.


שכן בכלל יש לציין שנגד הרמב"ם קמו שלשה פולמוסים. פולמוס א' במזרח ומקורו משל ר' שמואל בן עלי מבבל ועיקרו הי' על תחיית המתים ובשל כך כתב הרמב"ם אח"כ את אגרתו.

פולמוס שני, בשלהי חיי הרמב"ם על הרמ"ב אבולעפיא ונסוב גם על תחיית המתים וגדר עולם הבא.

ואח"כ בדור מאוחר התעורר מחדש פולמוס שלישי על ידי ר' שלמה בן ההר ותלמידיו רבינו יונה וכבר לא נסוב על תחיית המתים אלא על מורה הנבוכים, על פירושיו שהכל משל הוא וכיוצא בהם טענות שונות

כעת בתקופה הראשונה בפולמוס השני שבמערב לא הי' לחכמי פרובנס רק את ספר היד והראב"ד אכן לא ראה שום ספר מהרמב"ם חוץ מן ספר היד, גם לא פירוש המשניות, ולא המורה נבוכים ולא האגרת. אך בזמן הפולמוס נגד הרמב"ם של הרמ"ה, הרי כל החומר נאסף בספר, כתאב אלרסאיל" שנאסף בידי הרמ"ב (נדפס לאחרונה מחדש בספר זכרון בית אהרן) , ר'מאיר הלוי אבולעפיה מטוליטליה, ושם אכן לא הי' להם אגרת תחיית המתים. ובספרו על סנהדרין שנכתב אחרי הפולמוס, הוא כותב בעצמו שבעת הפולמוס לא ראה את אגרת תחיית המתים, וגם המורה לא ראו אז והוא חוזר בו מהתקפותיו."