לאינטלקטואלים ברמה גבוה, ושהחכמה היא חלק מרכזי וחשוב בחייהם, יש לחיי הזוגיות שלהם כמה דרכים:
א. שהאשה מעריכה מאוד את החכמה של בעלה ומוצאת סיפוק ושמחה מיכולתה לעזור לבעלה להתקדם ועקב כך מאושרת אפילו מקצת תשומת לב שהוא מעניק לה.
דרך זו נדירה מאד וקיימת במקצת באורח החיים הדתי המקדשת את חכמת התורה.
ב. הבעל אע"פ שמתעסק הוא בחכמה יש לו היכולות להתעניין ולהשתתף בדברים המעסיקים את רעייתו או שהאשה מתעסקת אף היא בחכמה [רק בכל אופן שוטפת היא את הכלים]. אופן זה הוא האידיאלי ביותר.
ג. הבעל דבוק בחכמה ואין הוא מוצא עניין בעיסוקי אשתו ובדברים המענינים אותה. במצב זה עלול להווצר נתק בין הבעל לאשתו. שכן האשה לא מוצאת עניין בעסוקי הבעל ומרגישה שהבעל אינו שותף לדברים החשובים בעיניה. סוג זה של קשר נפוץ אצל אלו שחכמתם מעסיקה את כל כלם ואינה מותירה מקום לתחומים נוספים.
הפיתרון לבעיה זו היא ע"י שהבעל ישים לב לדברים המעסיקים את האשה ויתייחס אליהם והאשה תנסה להבין את חשיבות החכמה לבעל. ודבר זה הוא גם חלק מעמודי החכמה, והחכמה האמיתית היא זאת שמביאה לידי מעשה.
קל להגיד ולא קל לבצע!
אשמח לקבל תגובות.
*****
ועוד נקודה הנוגעת לעניינינו!
מה ההבדל לנשים בין שהאיש לומד בכולל או שנמצא באינטרנט שמפריע להן מאד?
נראה כי למרות שייתכן ונמצאים יותר שעות בכולל בכל אופן יש שעות קבועות בהן הוא לומד ושעות קבועות בהן הוא בבית ותשומת ליבו נתונה לאשה ולענייני הבית, משא"כ בלימוד באינטרנט אין שעות קבועות ונמשך הדבר בדרך כלל לשעות המיוחדות לבית.
בכדי למנוע בעיה זו, יש צורך לקבוע שעות קבועות בהן הוא נמצא בבית ולא באינטרנט וכיו"ב.
צורף לפי בקשת הכותב!
תוקן על ידי - ווטו1 - 3/23/2003 1:56:57 PM
נשלח ב-23/3/2003 05:46
משכילון
ומה עם זוג אשר אצלו גם האשה היא שותפה לחכמה?
ומה עם זוג שבו רק האשה היא החכמה? (דבורה אשת לפידות?).
איפה יענטע? שחרית? פגית? ינטל?
לא כל הנשים הן קסנטיפה (?) אשת סוקרטס, שצעקה עליו ואחר כך שפכה עליו מים. ואז אמר הפילוסוף: ידעתי שלאחר רוח הסערה יבוא הגשם (כמדומה לי מתוך מחזה שנכתב בזמנו).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-23/3/2003 05:54
מיימוני.
כנראה משכילון שאל רק על הצד שהגבר הוא החכם. ולא כאשר האישה משכילה. מכיון שאם האישה משכילה, היא ודאי נהנת לשוחח עם בעלה מכוח החכמה שיש בה. ואז הזוגיות נבנית גם מכוח השותפות של החכמה.
וידוע מה שאמר רבי עקיבא איגר זצ"ל בדברי השבח שלו על אישתו הראשונה. שהיה מדבר איתה על ענייני יראת שמים עד חצי הלילה.
נשלח ב-23/3/2003 09:21
מימוני היקר:
המקור הקדום ביותר לסיפור זה אודות סוקרטס מופיע בספרו של Diogenes Laertius "חייהם ומחשבותיהם של פילוסופים עיקריים".
הספר נכתב ביוונית בערך ב225 למנינם. הכותב הסתמך על כתבי יד שרובם ככולם אבדו, ואמינותו אינה ידועה.
הסיפור אודות סוקרטס מצוטט בחיבור מפורסם מן המאה החמש עשרה למנינם, ספר הדרכה של האינקוויזיציה ל...ציד מכשפות, MALLEUS MALEFICARUM.
בחיבור זה הסיפור מיוחס לספר של סט. ג'רום מ329 או 330.
צ'וסר מביא גרסא וולגארית יותר ב"סיפורי קנטרברי", Prologue to Wife of Bath's Tale.
להלן מ"סיפורי קנטרברי" (באנגלית מודרנית):
Nothing escaped him of the pain and woe
That Socrates had with his spouses two;
How Xantippe threw piss upon his head;
This hapless man sat still, as he were dead;
He wiped his head, no more durst he complain
Than 'Ere the thunder ceases comes the rain.'
תוקן על ידי - רעואל - 3/23/2003 9:23:12 AM
נשלח ב-23/3/2003 12:10
מימוני וערך:
משכילון הזכיר את האשה המתענינת בחכמה ב-ב'.
ולכל אלו הנמצאים במצב ג' הייתי ממליצה לגבר שינסה להביא את דברי החכמה באמצאים נעימים, ושויים לכל נפש אל אשתו.
והיא מצידה תנסה להתענין בכנות בחכמתו ולא רק להבין ש"זה מענין אותו". נשים בודדות לא תמצאנה ענין בחכמה אם הדברים יוצגו באופן ברור.
ומימוני, מה איתי?
נשלח ב-23/3/2003 12:23
סליחה, סליחה, סליחה.
שכחתי.
זכרתי רק את הותיקות ביותר.
ושמך נעלם ממני.
כמובן שהיה ראוי להזכירך, ואת שאר הנשים של הפורום.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-23/3/2003 14:01
משכילון,
לגבי התוספת בה הערת שיש לקבוע זמנים קבועים לאינטרנט, זה נכון מאד!
אבל מה תעשה כשאתה באמצע ויכוח אינטנסיבי באיזה נושא חשוב ומגיעה השעה היעודה. אז בכולל זה נמשך שמה ואיכשהו אתה מאחר למנחה או למעריב ומגיע הביתה בערך כרגיל. משא"כ עם האינטרנט בבית הרי אתה "כובש את המלכה עמה בבית"?!
נשלח ב-23/3/2003 14:42
רעואל
בקיאות מופלאה...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-23/3/2003 14:51
נו שוין
מה היא בדיוק אותה חוכמה ?
ידע ?
חכמת חיים ?
שניהם ביחד ?
ואם שניהם חכמים אך תחומי התעניינותם שונים ?
ואם הוא "חכם" והיא ל"ע בלתי חכמה בעליל ולהיפך .
האם מידות טובות לא מגשרות ?
בקיצור נושא רחב מני ים והנחמה היא שבפגישות האין סופיות טרום השידוך במחנינו אפשר לעמוד על הכל .
אז אודרופ !
לשטוף כלים . לעשות גיהוץ !
להוריד את הזבל !
ויהיה בסדר !
נשלח ב-23/3/2003 18:46
משכילון,
כל נסיון לעשות 'מודליזציה' ליחסי זוגיות הוא פאתטי בעיני.
גם מודעות גבוהה לזוגיותיך, אינה מסוגלת להביא בחשבון את כל שלל המרכיבים.
כלל זה נקוט: כל שמעשיו מרובים מחכמתו, חכמתו מתקיימת.
נשלח ב-23/3/2003 23:29
אקדמאי אני מסכים אתך בכל מה שכתבת [ואשתי אמרה לי זאת בשעת כתיבתי ורצתה שלא אכתבנה כלל]
אבל למרות הכל ידיעת הבעיה והגדרתה היא חצי הפתרון ומי שהוא רציני במעשיו דהיינו שהוא מוכן להתמסר למה שהוא יודע כנכון הגדרת הבעיה היא יותר מחצי תשובה
[ואגב שמעתי הגדרה יפה בין צדיק ללא צדיק
שהצדיק הוא נאמן ומתמסר למה שהוא יודע ומאמין והרשע אינו נאמן למה שהוא יודע
ולכן יתכן שהרשע יודע להתפלפל ולהתפלסף פי כמה מהצדיק אבל הרשע בלייבט הרשע]
נשלח ב-26/3/2003 03:33
אם מאסתם במטאפורות של ספרי הייעוץ, ואתם רוצים להבין באמת את ההבדל בינכם לבת זוגתכם, על מנת להבין את צרכיה, אסור לכם להחמיץ את הספר:
גברים ממאדים, נשים מנגה.
הנ"ל מופנה לגברים ונשים כאחד. ספר חובה!
נשלח ב-26/3/2003 07:37
ספר חובה, אך לא ספר קדוש.
לכל זוג גבול עד היכן יכולים זה לזו וזו לזה לעבוד אחד/ת על השני/ה בגינונים הוליוודיים.
אבל וודאי שיש הרבה מה ללמוד מהספר גם אם נניח שכולם מפלניטה אחת ושצריכים בכל זאת להסתדר זע"ז!
נשלח ב-26/3/2003 20:07
אמור לחכמה אחותי היא. האשה קודמת לאחות!
נשלח ב-26/3/2003 20:24
לא תמיד בוגי ,לעיתים קודמת האחות לאישה,כפי שניתן לראות במעשהו של אברהם במצרים (בראשית יב' 10-20),מעשה אשר נטוע היטב במציאות של אותם הימים במסופוטמיה (וראה כתבי ארכיון נוזי מן המאה ה-15 לפנה"ס).
ולעצם הדיון,
קיימת בעיה נוספת לדעתי,שמיימוני רמז עליה.מה אם האשה חכמה ואילו הבעל בור?(קורה,קורה)
נשלח ב-26/3/2003 20:51
דיוטימה , אנא המנעי מקביעות .
אינני מכיר פרשנות לפיה ניתן מסיפורו של אברהם במצרים, ללמוד קטגורית ש"אחות קודמת לאשה".
שמא תאירי את עיני ?
ספודיק, צר לי אך גברים ממאדים ונשים מנוגה הוא ספר פסיכולוגיה להמונים שבעיקרו הטוב עשוי לסדר במוח הקורא את שידוע לו מראש .
לא רע למתעניין הזוטר, אבל ספר חובה ?
,לעיתים קודמת האחות לאישה,כפי שניתן לראות במעשהו של אברהם במצרים (בראשית יב' 10-20),מעשה אשר נטוע היטב במציאות של אותם הימים במסופוטמיה (וראה כתבי ארכיון נוזי מן המאה ה-15 לפנה"ס).
