הצלת אדם גדול? מהו המקור? גם להצלת אנושות צ"ע ויש לעין בסוגיא הידועה בענין "תנו לנו פלוני או נהרג את כולכם...אם אינו חייב מיתה יהרגו כולן ןאל ימסרו נפש אחת מישראל" הל' יסוה"ת פ"ה ה"ה.
נשלח ב-4/4/2003 13:10
בסוגיא ההיא זה להרוג מישהו אחר שאיך שחילק וטו יש גם השחתה וגם גזל אבל בלמסור את עצמו הרי זה הרעיון של כל מלחמה. שמשון הגיבור וכל המחרפים נפשם למות למען ערך נעלה, יוכיחו.
נשלח ב-4/4/2003 16:50
אום עת מלחמה היא משהו מיוחד ושונה בתכלית ואין להקיש מזה לעת שלום. וצ"ל שבזה שהתירה תורה מלחמה נתנה רשות להיהרג על מנת להציל את הכלל על חשבון הפרט. בנוסף לזה י"ל בעת מלחמה מותר גם להרוג את השני. כמו במלחמת מלכי יהודה וישראל. ובכלל כפי הבנת המקורות לכן זקוקים אולי לכך היתר המלך והנביא לצאת למלחמה (אבל ההוא רק במחלחמת רשות) אבל במלחמת הגנה מותא בלאו הכי.
נשלח ב-5/4/2003 21:21
מסתברא,
בפ"ה ה"א וה"ד מיסוה"ת שם כ' הרמב"ם שהנהרג ואינו עובר כאשר נאמר יעבור, "הר"ז מתחייב בנפשו", מביאים הנו"כ [כס"מ, מקורות וציונים וס' המפתח במהדורת ר"ש פרנקל גם מהרמב"ם עצמו באגרותיו] שגם הרמב"ם יודה בנסיבות מסוימות שגם אם אינו חייב ליהרג, דבר ראוי הוא שימסור את עצמו. [וע"ע יו"ד קנ"ז.]
הצד השוה שבדוגמאות האלו, מקרים שהערך עבורו ניתן החיים הוא ברור.
נשלח ב-15/4/2003 13:05
עוד שאלה שנתעוררה בלימוד הנושא.
מה קורה אם נהג נקלע למצב בו שלוש אפשרויות:
- אם ממשיך בלי לסובב את ההגה הוא יהרוג חמשה בני אדם.
- אם מסובב את ההגה לצד אחד הוא יהרוג רק אחד מהם.
- אם מסובב את ההגה לצד אחר הוא יהרוג רק את עצמו.
?
חג שמח
נשלח ב-21/4/2003 06:55
קוני,
ראשית, אפשר שבכל אופן עליו להניח לעצמו להיהרג, משום שהמכונית נוסעת מכוחו והוא הורג בידיים.
אם נתעלם מכך (או נניח שלא הוא נהג ברכב עד עתה):
אותו אדם שייהרג בסיבוב ההגה לצד הראשון, הרי ייהרג גם אם לא יסובב את ההגה כלל. מכאן שמותו אינו תוצאה של סיבוב ההגה, ואין כאן אלא חיוב הצלה גרידא, ושוב הצלת עצמו קודמת.
נשלח ב-22/4/2003 08:12
קוני,
פרויים היטיב לבאר את צדדי השאלה והיינו אם "מאי חזית" הוא סיבה לכך שאינך רשאי לגזול את חיי זולתך או שאינך יכול לעשות מעשה.
אם כצד א' הרי בשאלתך יצטרך לסובב כך שהוא עצמו ייהרג וכמו שלו היתה שאלתך לא בהמתה אלא בקריעת כסות היה לו לקרוע אך את כסות עצמו.
אם כצד ב' הרי המעשה ישנו בכל אופן ואין כאן מעשה מיוחד להריגת הזולת וא"כ יוכל לסובב כך שייהרג הזולת.
[אני מקוה לעיין עוד ולהגדיר ברור יותר.]
נשלח ב-26/4/2005 05:46
ווטו1
<"ברור שיש מקרים שזה יצדק לכו"ע, כדי להציל אדם גדול ... מעשי גבורה!">
הערת אגב, באור שמח הלכות מאכלות אסורות פי"ד הל"יד כתב שכל הדין שמי שאחזו בולמוס מאכילים אותו הקל הקל תחילה נאמר רק האחרים המאכילים אבל הוא עצמו אינו צריך לדקדק בזה והביא ראיה ממשל"מ שהנרדף עצמו אינו צריך לדקדק וע"ש.
נשלח ב-21/12/2008 11:58
orri: קדימות בהצלת נפשות
שלום וברכה!
התחלתי ללמוד בקורס מקוון בנושא: דילמות ערכיות.
יש שם שאלה שלא הצלחתי למצוא לה תשובה חד משמעית.
השאלה:
בזמן הפגזה יש צורך להיכנס למקלט. במקלט אין מספיק מקומות בשביל כל הזקוקים למחסה. קבע את העקרונות על פיהם ייקבע מי יכנס למקלט, ונמק את קביעתך על פי המקורות.
מצויין שם ש דרך אחת היא לקבוע לפי הקדימויות שבמשנה.
האם הכוונה למשנה הזאת?
המשנה בסוף מסכת הוריות (ג, ז-ח) מפרטת את דיני הקדימה בחיוב הצלת נפשות מדין "לא תעמוד על דם רעך", (ויקרא יט, טז) החובה להציל אדם מישראל הנתון בסכנה. וכך נאמר שם:
יש משנה שמקדימה אלמנה ויתום לתלמיד חכם וכו'
אז מה לדעתכם התשובה הנכונה?
נשלח ב-21/12/2008 12:23
1. מהי ההצדקה המוסרית להציל כהן לפני לוי? מהי ההצדקה המוסרית להציל כהן גדול תלמיד חכם לפני סיני קוטף עגבניות? מדוע חייו של אדם אחד חשובים יותר מחייו של אדם שני?
2. בשעת מצוקה איומה - האם האדם יכול בכלל להשמע לצווי התורה בכך שיגברו על האינסטינקט שלו? לדוגמא, האינסטינק של האם להגן על בנה תוך סיכון חייה עצמה, האם תעדיך את חיי הבן על פני חיי עצמה. האב עשוי אינסטינקטיבית להעדיף את חיי בנו העם הארץ על פני חיי תלמיד חכם, וכו'. ההנחה כי לימוד התורה ואפילו הפנמתו על ידי היחיד יגברו על האינסטינקט די לא מבוססת.
נשלח ב-21/12/2008 12:33
התורה למיטב ידיעתי והבנתי את הקטע המדובר ומקריאת האשכול מתחילתו אינה מלמדת שחייו של אחד חשובים מחייו של אחר אלא שכאשר ניתן להציל רק אחד וחייבים לקבוע תור שאז יקבעו תור לפי מה שקובעים תורים בתחומים אחרים בחיים. לעוף, איך היית קובע תור במקרה כזה לפי גורל או אנדנדינו?
