| נשלח ב-26/3/2003 12:47 |
 |
| |
עד כמה לא יאמין ויינו עדיין יהיה מותר
שאלה בגדרי אפיקורס
נשאלתי ע"י אחד שטוען שאינו מאמין בגלגולים ורב השכונה שלו פסק שמי שאינו מאמין בגלגול היום לאחר גילוי הקבלה ע"י האר"י ז"ל נחשב לאפיקורס וע"כ נפשו בשאלתו האם יוכל הוא לשתות את כוס הקידוש שלו והאם מותר לו לתת לאשתו ובניו את היין ולהכשילם ביין נסך?
(הסטייפלר אמר שמי שאינו מאמין בגלגול הוא שייך לבית מדרש של האפיקורסים משמע דאפיקורס ממש לא חשיב.)
וגם אם תאמרו שבגילגול אין קונסנזוס שזה נחשב לאפיקורסות מה יהיה באמונות עמוקות ויסודיות יותר שהנ"ל טוען שגם בהם אינו מאמין?
יש לציין שהנ"ל הוא חזונאישניק פרומר ומקפיד על "הלכה".
הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 19/01/2009 20:54:37
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 12:57 |
|
| |
ומה אם רב השכונה ישכיל, משכילון, שהמאמין בגלגול כפשוטו הוא כעובד עבודה זרה, נמצא שחזונישניק הרוצה להחמיר ככל הצדדים לא יוכל לשתות יין אלא ממי שאינו יודע אם להאמין או לא.
מוטב יהיה שותה כל ימיו ואל יהיה שוטה!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 12:57 |
|
| |
משכילון
השאלה שלך נראית משכילית. כזו שצוחקת על הממסד הרבני ועל הלמדנים שעסוקים בחומרות ובספקות, כאילו יש מצווה לרבות חומרות וספקות.
עקרונית, יש להבדיל בין שני נושאים.
הגלגול - מפורסמים דברי רס"ג שצוטטו כאן, שדוחה את רעיון הגלגול מכל וכל. למרבה הצער, הוא בכל זאת נקלט בעם ישראל, וגם זכה לגושפנקה כבירה של מקובלים מפורסמים.
אבל זה עדיין לא הופך אותו ל"עיקר", אם בכלל יש "עיקרים" מחייבים.
יתכן שדברי הסטייפלער נאמרו מבחינה חברתית. אדם שגדל על הדוגמות (בחולם) של הציבור שלנו, אינו צפוי להתעורר להטלת ספק בנכונות אמונת הגילגול. יתכן שאם הוא מוכן לצאת נגד הקונצנזוס, שזה מעיד עליו שהוא נוטה לכיוונים מסוכנים. כפי שהעיר כאן מישהו, מי שכופר בנסתר בגלוי, עלול לכפור בגלוי בנסתר.
אבל אם אותו אדם יודע שהוא אינו כזה, מאי קא מיבעיא ליה? (=מה קשה לו?).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 13:04 |
|
| |
מיימוני
רב השכונה ההוא התייחס לדברי הרס"ג ואמר שלמרות כן מאחר והאריז"ל הוא הסמכות בשטח זה. לכן המאמין בתמימות בהוראת רב זה, הרי נפשו בשאלתו מה יעשה עם יינו?
אינני לועג או צוחק, אלא מתייחס לשאלה רצינית שנוגעת למעשה. גם אם לא בנושא הגלגולים, יש הרבה נושאים שאדם חושב מגיע למסקנה שאמונות מושרשות אינן אלא שקר קדוש ובכל זאת הוא מדקדק בהלכה, אז מה יעשה עם יינו??
לשאלה זו דרשתי תשובה ולא לגוף הנושא שאני מכיר בו היטב את דיעות החברים כאן וגם קראתי את האשכול על הגדר הכללי של אפיקורסות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 13:19 |
|
| |
ראה באשכול שפתח מיימוני על הזוהר והי"ג עיקרים: הבאתי חת"ס בעניין קרוב לזה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 13:26 |
|
| |
משכילון יקר !
דברי "הסטייפלר" הנ"ל אמורים לכאורה לאנשים מן הסוג אשר מייגעים מוחם ורוחם טרודה עליהם כאשר דברים וקביעות מן סוג זה באים לאוזניהם.
כאשר אדם מוטרד מגיבובי שמועות ואמירות שכאלו הרי הוא מעיד למעלה ממאה עדים על עצמו ועל תודעתו כי עומדים וממוקמים הם במקום אשר דוקטורינת ה"כפירה" אל מול ה"אמונה" נבחנת לאור דחיה או קבלה של מסורות מיתולוגיות מן הסוג של אמונת ה"גילגול" ודומיה.
המקום והיעד אשר מן הראוי שהאדם הצורני בר הדעת וההשכל ישאף ויחתור אליו, הנו מקום שהנו צח טהור ונקי מכל סיאוב של טפלות מכל סוג שהוא והכרתו הצרופה במציאות האלוהים ובמקומו האישי אל מולו. ואל מולו בלבד !! ולא אל מול כל אמונה גילולית וגילגולית.. שאינה אלא הסתפחות טפלה וחסרת פשר ומשמעות ביחס אל ההכרה התבונית הצרופה והאובייקטיבית בהחלט!
נראה כי כאשר ידבק האדם לילך באור נעימות נצח הדעת, הרי ממילא יסיר ויעקר מעצמו כל צורך להתמודד לבקר לבחון ולעמת עצמו אל מול אמונות של הבל מן הסוג אשר מייגע אתה עצמך.
תוקן על ידי - הכבשה_דולי - 3/26/2003 1:32:37 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 18:12 |
|
| |
משכילון היקר
בויכוח כגון זה שאלוני פעם -
"מניין לנו שהאר"י מוסמך יותר מהרס"ג?
איך מחליטים ובאיזה קנה מידה משתמשים לקבוע סמכות ועוד מעל הרס"ג? התשובה הסטנדרטית היא "כך מקובל". אבל מה עם היודע ש"מקובל" מתחיל מהמון העם?"
לא היתה לי תשובה כנה לשאלה! אולי לך?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 21:33 |
|
| |
אני לא מבין כיצד יכול אותו רב לומר כך!
אמונת הגלגול, ואף אמונה בתורת הקבלה אין הן אמונות המוגדרות כ"עיקר". די לנו בי"ג עיקריו של הרמב"ם שאפילו עליהם חלקו חלק מגדולי ישראל.
כמו כן ישנם גדולים שיצאו נגד אמונת הגלגול, לדוגמא: רב סעדיה גאון ,שכבר הוזכר כאן, ב"אמונות ודעות" (ו', פ"ז), ר' יוסף אלבו ב"ספר העיקרים" (ד', כ"ט), ר' אברהם בן דאוד ב"אמונה רמה" (א', ז') ר' חסדאי קרשקש ב"אור ה'" (ד', ז') ר' אברהם בן הרמב"ם (מובאת דעתו בספר 'מקור חיים' לר"ש סרסא סוף פר' כי תצא). ואולי גם הרמב"ם שלכשעצמו אינו מתייחס לאמונה זו, אך כנראה משיטתו התרחק מכל דבר שאינו בר-הוכחה או שלא בא במסורת קבלה מפורשת מחכמי התלמוד...
גם ישנה מחלוקת (שבעבר היתה יותר גדולה והיום יש רק את ה"דרדעים" מול שאר היהדות המאמינה) על אותנטיות הזוהר.
להגיד שאדם שלא מאמין בגלגול הוא אפיקורס, זה דבר שאין לו יד ורגל של ממש...
"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על-ידי שנאת חינם,נשוב להיבנות,והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חינם." (אורות הקודש לראי"ה קוק זצ"ל ג, שכד)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 22:20 |
|
| |
עניוני
ברוך הבא אל הפורום!
אינך מכיר את כל החוגים בעם ישראל. יש בהם כאלו שהם בדיוק כפי שתוארו כאן, באשכול.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 22:25 |
|
| |
מיימוני
ברוך הנמצא!
עברתי על כמה אשכולות כאן ואתה כותב ממש יפה ולעניין. ישר כח!
"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על-ידי שנאת חינם,נשוב להיבנות,והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חינם." (אורות הקודש לראי"ה קוק זצ"ל ג, שכד)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 22:38 |
|
| |
משכילון,
שאלתך מכילה פרדוקס מובנה, הרי לשיטתו אינו אפיקורוס, ואין לו להזדקק לשום שאלה.
זה בדיוק אותו הפרדוקס שהפך לבדיחה ידועה:
בריסקער אחד התאבד, מפני שהיו לו נערווים שהוא מזרע עמלק...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 22:57 |
|
| |
לכל העונים תודה!
אבל במחילה מכבודכם לא קיבלתי מענה על עצם השאלה,
וכדי לחדד את השאלה נאמר ש"הבעל הלכה" הנ"ל אינו מאמין בתחיית המתים שזה כבר חלק מהי"ג עיקרים
אבל בתורה מן השמים ובחובה לשמור את כל השו"ע
הוא מאמין באמונה שלמה
ורק בנקודה של תחיית המתים הוא הגיע למסקנא שאינו כן
ולכן הוא שואל האם הוא בתור מאמין ומקיים את דיני השו"ע יש לו בעייה לשתות את יינו כי בפועל יש דין יין נסך על יינו וכ"ש שיאסר על אשתו ובניו
אנא ענו לי הלכה למעשה עם נימוק שיכול לשכנע אנשי הלכה,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2003 23:54 |
|
| |
משכילון, אני אנסה
ישנם כאלה שאינם מבחינים בין: עבודת ה' בקיום תורה ומצוות שהיא חובתו של כל יהודי, לבין השקפותיו של היהודי שאינן מחייבות , משום שבהשקפתיו האדם מביע את עצמו ולא את עבודת ה''
ישנו מאמר חז"ל: משרבו הסוטות בטלו מיים המאררים
המחלוקת במשנה היתה על אשה שנחשדה, האם יש לה אי אלו זכויות אם היא צדקנית? ברור שאין זו הלכה, אלא, הערכה בה נחלקו חכמים, ועל כך אומר הרמב"ם " וכבר אמרתי לך לא פעם, שאם נחלקו חכמים באיזו השקפה ודעה שאין תכליתה מעשה מן המעשים, הרי אין לומר שם הלכה כפלוני"-(פירוש המשנה)
במסכת סנהדרין פרק י'- פרק חלק "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" וגם כאן אפשר לשאול – מיהו שיש לו חלק לעולם הבא? והרמב"ם אומר : " כבר הזכרנו לך כמה פעמים, שכל מחלוקת שתהיה בין חכמים, ואינה תלויה במעשה אלא קביעת סברה בלבד, אין מקום לפסוק הלכה כאחד מהם" (פירוש המשנה)
בסדר נזיקין, מסכת שבועות נדונה השאלה: על מה מכפר יום הכיפורים? על הזדונות,או על השגגות, או על שניהם? ועל מה מכפר השעיר הפנימי, ועל מה מכפר השעיר המשתלח לעזאזל? האם רק על הקלות או גם על החמורות. והרמב"ם אומר: ומחלוקת זו אין בה הלכה כפלוני, לפי שהוא מסור לה' יתרומם ויתהדר, והם נחלקו בראיות ולמידות מפסוקים שאין מקום זה מתאים להזכיר בו דרכי לימודם בהם: וכבר בארנו שכל סברה מן הסברות, שאין בה מעשה מן המעשים שנחלקו בה חכמים, לא נאמר בה הכלה כפלוני(פירוש המשנה)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2003 00:33 |
|
| |
לענ"ד אם הוא כבר כופר במודע בתחיית המתים - זה כבר סיפור אחר.
בכמה וכמה מקומות בגמ' נדרשים פסוקים שונים ולסוף הדרשה נאמר - "מכאן לתחיית המתים מן התורה". כלומר, גם הוא לא מסכים עם כל מדרשי חז"ל הללו, ויתרה מזאת - אם אנחנו מקבלים את ההנחה שתחיית המתים מן התורה - הרי שכפירה בתחיית המתים היא כפירה בתורה וזה יותר מעיקר אחד לכפור בו...
ידוע גם הפרק ביחזקאל - "חזון העצמות היבשות" וכפירה בתחיית המתים היא גם כפירה בנביא (לפחות לפירושים שאומרים שפרק זה מדבר על תחיית המתים).
ברם, יש לעיין היטב ב"ספר העיקרים" ולבדוק מה דעתו בעניין האמונה בתחיית המתים, האם לפי פשוטה ומהו מעמד העיקר הזה.
ראיתי בתשובה מעניינת מאד של הרב שרלו שליט"א (http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=2390) שהוא מבחין בין מי שכופר במודע ובהצהרה, לבין מי שהוא לא מבין בשכלו כיצד יתכן הדבר, אך הוא מאמין בדבר בכל זאת, (ודינו כאנוס).
אבל ידועה דעתו של הבריסקער זצ"ל שאין הבדל בין אפיקורס בשוגג לאפיקורס במזיד ואפילו מי שאינו יודע שקיים איזה עיקר אמונה הוא נקרא אפיקורס. כנראה הרב שרלו מסתמך על מישהו אחר או שהוא מבין אחרת את הבריסקער, ויתכן שיש לשאול את הרב.
צריך לשאול את הבחור האם הוא ממש לא מאמין בדבר הזה לחלוטין, או שמבחינה מדעית או בחינה כל שהיא אחרת הוא לא מקבל זאת, אך הוא מאמין -כי כך התורה צוותה.
בקשר לשתיית היין - חלק מהאחרונים כתבו שמחללי שבת בדורינו אין מגעם ביין הופכו ליין נסך מכיוון שאין הם מתכוונים "לעזוב את היהדות" בחילול שבתם, בניגוד לדורות הקדומים, וגם אין בכוונתם להפוך היין לניסוך לע"ז, אך אלו מיעוט יחסית.
השאלה האם אפשר להקביל בין מחלל שבת בדורינו לכופר בעיקר של תחיית המתים בדורינו, ואולי לפי חלק מהפוסקים - כיוון שאותו איש חי בדור שאין יד ה' גלויה ויש הסתר פנים - אז אולי אולי אפשר לדונו כתינוק שנשבה, או לפחות כשוגג, ואז אולי אין מגעו יין נסך. וצריך לראות את הפוסקים בזה, ולמי שיש את כל המקורות הדרושים ויאריך בזה תעה"ב.
לילה טוב
"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על-ידי שנאת חינם,נשוב להיבנות,והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חינם." (אורות הקודש לראי"ה קוק זצ"ל ג, שכד)
תוקן על ידי - ענינוני - 3/27/2003 1:25:21 AM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2003 00:57 |
|
| |
השאלה היא האם פירושו של הרמב"ם לתחיית המתים לעומקו: "רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים, צדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים ודע כי האדם יש לו למות בהכרח, ויתפרד וישוב למה שהורכב ממנו"(הקדמה לפרק חלק) היא כפירה בעיניי אלה המאמינים בפשט- שהמתים יקומו מקבריהם.
|
|
|
|
|
