|
|
| נשלח ב-22/1/2009 03:18 |
 |
| |
ירוחם - שאלה מרתקת, ומזכירה את השאלות האחרות בענין הגלגל...
לגוו של ענין, מנין לך שמומרים אינן בכלל ישראל לענין זה של 'בפני עשרה מישראל'? האם זה מסברא או שיש לך מקור על כך? אשמח לשמוע. תודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 10:29 |
|
| |
נוכאיינר
חזקה על חבר שלא יוציא דבר לא מתוקן וברור
שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר חלק א - יו"ד סימן קעה ד"ה עוד יש
לפ"ז דוגמת זה גם המחלל שבת בפרהסיא צריך להיות בפני עשרה השומרים שבת אבל אם הכל מחללים שבת בפרהסיא, או עכ"פ אין עשרה השומרים שבת, לא מקרי בפרהסיא,
דבריו מבוססים על הר"ן אבל אין לי את רן במחשב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 11:53 |
|
| |
יישר כח. רק לא מובן לי למה השמטת את הסתייגותו של רע"ה שם שחידוש זה לא נמצא בפוסקים והוא אינו סומך עליו כל כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 12:29 |
|
| |
שו"ת מלמד להועיל חלק ב (יו"ד) סימן נב ד"ה תשובה: כבר
ששמעתי ממו"ר זצ"ל שיש דיעות דלא מיקרי מחלל שבת בפהרסיא / אלא אם חלל בפני עשרה ישראלים שהם שומרי שבת, אבל לא אם חלל בפני מחללי שבת. אח"כ מצאתי זה בהגהת רע"א לי"ד סי' רס"ד ועיי"ש סברות להקל. ו
שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן יח ד"ה העתקתי כל
שלישית דס"ל בפשטות דלא נקרא מחלל שבת בפרהסיא אלא כשמחלל בפני עשרה אנשים מישראל ועוד זאת דהעשרה האנשים צריכים להיות ישראלים כשרים אחרת לא נקרא מחלל שבת בפרהסיא,
ולגופו של ענין המחמירים
שו"ת יביע אומר חלק א - יו"ד סימן יא ד"ה ועכ"פ גם
אבל ישמעאל שאינו מנסך כלל למה אסור מגעו כלל, ומיהו יינו אסור משום חתנות, אבל מגעו מותר. ע"כ. וע"ע בשו"ת באר המים (חיו"ד ס"ס לג). ואכמ"ל. ומעתה הדברים קל וחומר לגבי מומר שמחלל שבת בפרהסיא שאינו גרוע יותר מישמעאל כמ"ש בס' האשכול ח"ג (עמוד קנא) הנ"ל, שבודאי שאינו אוסר מדין ניצוק מה שנשאר בצלוחית העליונה, והיין מותר אפילו בשתיה. ורק מה ששפך לכוס יש להחמיר ולאסור בשתיה. והרי זה כמבואר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 12:44 |
|
| |
שוב יישר כח, עיינתי במקורותיך, ונראה שאכן רבי עקיבא איגר (בהגהות על השו"ע יו"ד סי' רסד) נוקט להלכה שהמחלל שבת בפני מחללי שבת אינו נחשב מומר, וראוי היה שתציין זאת ולא רק את ר"ע הילדהסיימר שסמכותו אינה חשובה בעולם כסמכותו של רע"א, ובפרט שהוא אינו סומך על זה. [המלמד להועיל שהבאת שמביא זאת בשם רבו מיותר, שהרי הוא ר"ע הילדסהיימר עצמו, אלא שמביא שם את רע"א ג"כ].
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 12:55 |
|
| |
ראה איך ה' מנהיג את עולמו, רציתי בעצם רק לכתוב חידוד, ואתה טוען נגדי, למה אני לא מעדיף את ר"ע על ר"ע,
רק להסביר את חידודי רציתי!!! מזמן הפסקתי עם העדפות- ופסיקת הלכות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2010 03:37 |
|
| |
שמעתי על יהודי משרידי הדור הקודם. שבצעירותו לא היה מקדש בעצמו על יין, כי חשש שיינו יין נסך. משום הרהורי כפירה שהיו מתגנבים לליבו.
ולא הבנתי . שהרי אם הוא חושש שהרהורים הללו אמת א"כ אין בכלל בעית יין נסך, ואם הוא דוחה אותם מיד א"כ מדוע חשש ליינו?
ואם תמצי לומר שהוא מסתפק אם ההרהורי כפירה אמת, עדיין שייך הממ"נ שלעיל.
תוקן על ידי בעלהגדה ב- 28/07/2010 03:45:39
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2010 08:16 |
|
| |
בעלהגדה
ואני שמעתי על יהודי משרידי הדור בקודם ששקל לקיים בעצמו מורידין ואין מעלין, משום הרהורי כפירה שהיו מתגנבים ללבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2010 08:19 |
|
| |
והרמב"ם פוסק שמותר לו לעשות את זה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2010 08:38 |
|
| |
איפה הרמב"ם הזה?
ויש עוד לדון האם מותר לו להחמיר כרמב"ם גם אם גוברים עליו הרהוריו והוא בחינת נעביך אפיקוירעס. שהרי יש כאן מלכוד, מחד אם סוברים ברמב"ם שאין פטור אונס באמונות הרי עליו להרוג את עצמו, אולם אם סוברים כראב"ד שיש פטור אונס, הרי לדעת הרמב"ם אסור לו למסור את נפשו על דבר שאינו מחויב וצ"ע.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 28/07/2010 08:46:16
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2010 09:51 |
|
| |
יכול לצאת ידי כל הדעות- שירדוף עצמו להריגה ואז אם צריך להוריד עצמו – שיוריד, ולצד שאינו צריך הריהו רודף ומותר לו שוב להרוג עצמו (או להוריד, כי לא גרע מיכול להצילו באחד מאבריו) ורק צ"ע איזו ברכה יברך...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2010 09:54 |
|
| |
הסיפורים הללו באים ממקור אחד. מנפשות הסובלות מחרדה או מכפיתיות (לרוב שתיהם יחד). הנגרמת מהבנה לא נכונה של עקרונות הדת ומפירוש לא נכון של דרכי קיומה.
לרוב הבסיס הוא נטיה נפשית, למיוחדות-נפשית זו. הכל ניתן לטיפול היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2010 10:36 |
|
| |
תלמיד
ברכת חונן הדעת
ולדברי קודמי - רופא חולי עמו ישראל.
|
|
|
|
|
