סודו של מורה נבוכים

הויכוח הוא לא אם הדבר הוא רלוונטי או לא, אתה הבעת את דעתך באומרך כי אתה לא חושב שהרמב"ם חשב שישנה הוכחה ביכולת הבחירה החופשית ושהוא דיבר על הוכחה כדי למנוע וכו'

בחיבור שמונה פרקים עוסק הרמב"ם בפונקציות של האישיות אותה מכנים נפש, והוא מתעכב על חמשת הפונקציות האלה של חלקי הנפש ומסביר מה עושה כל אחת ואחת מהן
שלוש הפונקציות הראשונות : הזן, המרגיש, והמדמה, הוא אותו סקטור של דברים הנעשים באדם שלא מרצונו ואין לו שליטה עליהם
אחר כך עובר הרמב"ם לסקטור אחר לגמרי, אל הדינמיקה של האדם ואל חלקו האקטיבי, כלומר אל אותו מכניזם נפשי, העומד מאחורי העובדה שהאדם פועל ועושה משהו מרצונו

החלק המתעורר

והחלק המתעורר הוא הכח אשר בו ישתוקק ויכסוף האדם לדבר אחד או ימאסהו, ומזה הכח יבוא אל פעולות בקשת דבר והבריחה ממנו, ובחירת דבר אחד או התרחק ממנו, והפחד והגבורה, והאכזריות והרחמנות, והאהבה והשנאה, ....וכלי זה הכח כל אברי הגוף ככח היד על לקיחת דבר ונגיעתו, וכח הרגל על ההליכה...וכח הלב להתגבר או לירוא בעת הפחד...

כאן מדבר הרמב"ם על "טבע האדם" ועל החלק המתעורר שטבוע בו!

ההשקפה שיש בחירה חופשית ועל הוכחת הרמב"ם אפשר לכתוב רבות, אבל אפשר לתמצת אותה בשתי מילים מדבריו : " המושכל והמורגש" (שמונה פרקים פ"ח)
הרמב"ם אומר שכל עצם המושג של תורה, של ציווי ה' לאדם, יתכן רק אם יש לאדם בחירה חופשית. "אילו היה האדם מוכרח על פעולותיו, יהיו בטלות מצוות התורה ואזהרותיה והיה הכל שקר גמור, אחר שאין בחירה לאדם במה שיעשה". גם עצם הדבר שיש בתורה שכר ועונש מוכיח על בחירה חופשית, כי אילו היה האדם מוכרח בפעולותיו, היו הגמול והעונש – גם בידי אדם וגם בידי שמים – עוול גמור






תוקן על ידי - איקה - 5/25/2003 11:16:05 PM

לתועלת לומדי המורה -

מורה נבוכים בתרגום הרב קפאח on-line:
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/shaar-2.htm

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=297165&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0

סליחה, רק עכשיו הבנתי (אני מקווה).

אין לי הוכחה לדברי, וכתבתי השערה בלבד מתוך אינטואיציות.

לדעתי הרמב"ם ידע היטב שאין הוכחה לקיום הבחירה החופשית ובוודאי שאין דרך לישב את הסתירה בין ידיעת האל את אשר צפוי להיות לעקרון הבחירה החופשית.

הרושם שאני מקבל מדבריו הוא כזה שהרמב"ם מתאמץ מאד למנוע מה"המון" להתעסק בנושאים הללו שממילא לא יובילו לשום מקום, ולשם כך הוא גם מגייס את הרקורד שלו כפילוסוף כדי שההמון "יסמוך" עליו בנושא הזה.
את אותו הרושם אני מקבל גם מדבריו בשמונה פרקים.

בכל מקרה, אני לא מכיר קצה של זכר במורה נבוכים לקיומו של משהו שהרמב"ם ראה כהוכחה לבחירה החופשית, למרות שהיינו בוודאי מצפים למצוא זכר כזה.
ישנה רק שמחה של הקלה על כך שבקרבנו לא נמצאו אז כאלה שערערו על מה שהרמב"ם ראה כיסוד תורתי (שאלת אגב, האם הרמב"ם התייחס היכן שהוא למאמר חז"ל "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם הכריזו מלמעלה"?)

במאמר שר' סיינפלד צירף כתוב שהרב קאפח ופרופ' שוורץ התקשו לקבל שהרמב"ם חשב שיתכן והמופת האריסטוטלי לקיום האל אינו מופת של ממש.
אני לא מצליח להבין מדוע הרב קאפח זצ"ל התקשה בכך. הרי הוא בתור רמבמיסט היה צריך לשמוח על כך שהרמב"ם חזה מראש שהמופת האריסטוטלי אינו הוכחה כלל וכלל. מישהוא יכול להסביר?

ולמעוניינים נצרף גם קישור לנבחר באמונות ודעות של רס"ג:
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/shaar-2.htm


תוקן על ידי - שואל098 - 5/29/2003 2:44:14 PM

הרמב"ם כותב שיש סתירה בין האמונה בבחירת האדם לבין ידיעת הא', וזו סתירה שאין לה פתרון שניתן להבנת האדם, והוא מייחס את הדעה הזו לר' עקיבא.
הדברים נמצאים בפירושו למשנה "הכל צפוי והרשות נתונה", שלדעתו מביע בדיוק את הרעיון הזה. ועל כך כותב הרמב"ם ש"יאות זה המאמר לר' עקיבא".

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני

אין לה פיתרון רק מפני הבעיה שהאדם ברא לו אל חיצוני לבריאה שכביכול הצטמצם להיפרד כמו בן אדם ענק היוצר מחוץ לעצמו. בלי הבדיחה הזו לא מתעוררת השאלה בכלל!

בוגי

כל שאלה או סתירה עומדת על הנחות יסוד.
כל שלילה של הנחת יסוד מהווה פתרון באשר השאלה מסתלקת לה.

אבל לכל דחיה או קבלה של הנחת יסוד יש מחיר.
וצריך גם לבדוק היטב שאנו מבינים את הטענות שבהן אנו מצדדים. הרי בשעה שמדברים על הא' אנו נזקקים למשלים. מה זה "בחוץ" ומה זה "לא בחוץ", לדוגמא.

אני מסכים שהשאלה אינה רלוונטית, ואני מאמין שלאדם יש בחירה חופשית וכי הא' יודע הכל. אבל לא ברור לי אם הסיבות לכך זהות אצל שנינו.
פשוט, המשל שלך לא ברור לי עדיין, למרות המאמצים להסבירו... אף פעם לא התיימרתי לא להיות קשה הבנה...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הבחירה האנושית החופשית היא לרמב"ם עובדה ודאית, שהיא המהווה את מהותו של האדם, והיא קשורה במושג "צלם אלוהים" שבאדם. וממנו נגזרת החובה והאפשרות של עבודת ה'. המקשה עליה מצד מושג ידיעת ה', הנראית לו כבלתי מתיישבת עם הבחירה החופשית של האדם, הוא בעיניי הרמב"ם אדם שנפל בפח של המשגה הלוגי של זיהוי ידיעת ה' עם הידיעה כקטגוריה אנושית: הוא מקשה על מה שידוע ממה שאינו ידוע ולא ניתן לידיעת האדם

בס"ד הרמב"ם זת"ל השיג את הקבלה ע"י השכל.
הרמב"ם לא כפר חלילה בקבלה פשוט נמשך
אחר דעת הפילוסופים וכבר הוכיחו את רבנו
הרמב"ם על כך ,בנוסף מהר"ל מפראג זת"ל
שיבח את הרמב"ם בבאר הגולה פ"ו וכ''
הרב הגדול מלא חכמה כים בטבעיות בלימודיות
באלד''יות עש"ה.ר"ל שרבנו הרמב"ם השיג בשכלו
הטהור את הקבלה הקדמונית.
מי שמציין את דברי מרן הראי"ה קוק זת"ל
בהקשר לרב יחיא קאפח הרי הוא הוכיחו
על פניו על אמיתת חכמת הקבלה וקדושתה.
והודיעו שאם לא יחזור בו הרי הוא כופר בכל
התורה. ובשיא חוצפתו המשיך הרב יחיא קאפח
להחזיק בדיעותיו המקולקלות.
ואגב מקום קבורתו לא נודע עד היום הזה.
לכן מי שטוען שהדרדעים לא מנודים
טועה ומטעה .מי שאינו מאמין בחכמת האמת
וקדושתה הרי הוא כופר בכל התורה כולה.
וביסוד העיקרי שהתורה מן השמים.
שבסיס הקבלה הוא עיקר מעיקרי התורה
שבע"פ ,וכבר כתב מוהרח"ו זת"ל
בהקדמתו לעץ החיים שהאדם לא נברא
אלא לעסוק בזאת החכמה.עש"ה.
בברכת התורה והגאולה השלימה
במהרה בימינו אמן .
פורסם באתר כדורי נט בקישור הבא:
http://www.kaduri.net/Index.asp?CategoryID=131&Page=1&Flag=1
ובפורום החרדים והאינטרנט בקישור הבא:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1283378

ואגב מקום קבורתו לא נודע עד היום הזה.


ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" [דברים לד ו].

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

שי

ברוך הבא אל הפורום.

תודה לך שקראת את המאמר והגבת עליו.

עם זאת, אני תוהה מה הבסיס שעליו הסתמכת כשהצגת את דעותיך על הרמב"ם, על הרב קפאח ועוד.

א. לגבי הרמב"ם, ראוי שתדע שנכתבו עליו דברים רבים בדרך ההשערה או בדרך דמיון. למשל, יש סיפור מפורסם כאילו למד קבלה בסוף ימיו. אך המעיין בסיפור יראה שאין זו קבלה במובן שלנו, אלא מגיה ועבודה זרה. והסיפור כמובן שקר, כפי שהתברר גם בפורום שלנו באשכול אחר (חפש במומלצים).

לפיכך, הרמב"ם החזיק בדעות שונות לגמרי משל הקבלה, וגישתו ליהדות ולעולם היתה שונה מאד משל מקובלים.

ב. מה שכתבת על הרב קפאח תמוה לי מאד. צריך להיזהר במה ששומעים אודותיו, כי היו עליו השמצות רבות, וגם בהן דנו בעבר בפורום. חפש במומלצים במפתח אישים על הרב קפאח.

ג. לגבי הדרדעים, באמת היה ראוי לפתוח אודותיהם אשכול.

ד. לגבי כדורי.נט, איני מכיר את האתר, אך כהקדמה כללית יש לדעת שלא כל מה שכתוב באינטרנט הוא נכון אוטומטית, גם אם חתום על זה שמו של מקובל, וגם אם מציגים זאת כיהדות צרופה.

זה יכול להיות נכון גם לגבי הנאמר כאן, באשכול זה, ובפורום הזה, אבל הנקודה העיקרית שאני בא להמליץ אליה היא לפתח מחשבה עצמית ועצמאית. לא לקבל אוטומטית, לא לשלול אוטומטית, אלא לשמוע ולמיין ולזהות מפני מה טענה מסויימת נחשבת לאמיתית. האם זה בגלל שבררנו את הדבר (למשל, למדנו מתמטיקה כדי לדעת מדוע שתים ועוד שתים הן ארבע), או בגלל ששמענו זאת ממישהו שנחשב מקור סמכות. ואז יש שאלה נוספת: מפני מה אנו סבורים שהוא מקור סמכות ראוי.

בהצלחה!

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ועדיין מחכים לשיעור הבא...

הרב מיימוני, החכימנו!