הודעה בענין שיעורו של ר' מימוני במו''נ

מיימוני

אני אסביר:
אם אתה מסתפק אם שאלה על נושא מסוים (קדושת-'יתדנאמן'/דעס-תיירע/קבלה/יהדות/א-לוהות) היא מצווה או עבירה, מכאן שאתה כבר מקבל גישה מסוימת אודות הנושא המסוים (=כזו שמעניקה לו אמינות) כעובדה המחייבת אותך, ואם כן - מה השאלה?
המשפט הזה הוא פשוט אוקסימורון.
מכאן - כדי לחקור את הקבלה בעצם הנחת מלכתחילה שהיא מסופקת/לא נכונה ו/או התעלמת במופגן מהאיומים שלה על מי שמעז להמרות את פיה, מה שלא עשית לגבי דברים אחרים.
דברים פשוטים.

סוסרטי ומיימוני

גם לתואר רב יש קריטריונים לפי מה שידוע לי: קבלת סמיכה לרבנות (כמאמר התלמוד לגבי שמואל הקטן שלא נקרא כך מסיבה זו)
לפי זה הרבה מהגדויילים (נניח הרב שך קיבל סמיכה? הסטייפלר?) אינם ראויים לתואר רב. ראוי אולי לקרוא להםראש הישיבה אליעזר מנחם שך, או התלמיד חכם יעקב ישראל קנייבסקי. או, אם נצמד לגמרא כמנהג היהדות האורדתוקסית, נקרא להם פשוט בשמם.
ובוודאי שאנשים כמו נויגרשל לא ראויים לתואר רב (אלא אם כן יש לו סמיכה כזו) אלא לכל היותר איש הרוח או האפולוגוטיקן המצטיין.
אגב - זה הופך את התואר רב למשהו שהוראתו מצומצמת להחריד. כך הרב זמיר כהן (שאני יודע שיש לו סמיכה) והרב מיכאל אברהם (הבנתי שיש לו) נמצאים על אותה קטגוריה, מבחינה זו. בדיוק כמו שני ד"ר שאחד סיים מחקר מליגה ד' בציון עובר ולא עשה מאז כלום ואחד סיים מחקר מהפכני בהצטיינות יתירה וממשיך לרכוש ידע כל הזמן. 

כמובן שאין כל קריטריונים לגבי שאר התארים המופלגים שמחולקים היום ביד רחבה.

תנוח דעתך, אין לי.