מעמד היהדות הקבלית בישראל

באשכול האסכולות של וטו הוספתי הערה המציעה לחלק את האסכולה הכללית לשתים; כללית-מנהגית וכללית-קבלית.

"הקבלית הלא עושה מהיהדות סוג עבודה זרה נוספת. אני חושב שלו היו מבינים לאשורו את מה שהם מייצגים, היו צריכים להרחיק אותם מהיהדות לא פחות מאשר את הזרמים המתחדשים."

על נושא זה אני פותח את האשכול הזה. אני יודע שהסיכויים קלושים שהרבנים יבינו שהיהדות נפגעת מהקבליים יותר מהמתחדשים ושבקרב הקבליים, שם נמצאים מרבית הסדאמים האינטלקטואלים. בכל זאת, עצם הדיון בנושא יכול להועיל לסולדים וסובלים מהם.

אולי ניתן למצוא דרכים לקבוע ביהדות הכללית ובנבונה, מושג של 'טוב להחמיר' שלא להתערב עם הקבליים.

הכוונה היא לקיים כלפיהם כל דיני מומר, מניעת התחתנות, לא לשתות מיינם וכו'.

אגו ענק אם הוא לא בא מכסיל צריך להתבסס על משהו
כמה שכלתנים שננסה להיות יהלו דברים שנקבל גם ללא בדיקה מראש מכיון שישנם מידי דברים בחיים ולא נוכל לבדוק כל אחד לגופו
לדוגמא לפני שאתה מסתמך על מחשבון אתה לא בודק שכל התוצאות שלו נכונות.אתה בודק תרגיל אחד או שנים ומסתמך על זה
הוא הדין ברפואה טכנולוגיה וכו'
כשאנו מצטטים גדולי ישראל מכל גווני הקשת "שנפלו" ברשת הקבלה איננו מתכונים "חלילה" ליחס להם תכונות של רוח הקודש (גם אלילות ואת"ל מה בנוגע לנביא.והאם יש כיום נביאים? עיין איגרת תימן.אבל זה נושא לאשכול אחר) אנו מייחסים להם את אותו יראת כבוד שאני ואתה מייחסים לדוגמא למחקר ארוך או למומחה גדול בתחום מסוים.יש לנו קבוצה גדולה של בקיאים גדולים בנבכי התורה.אנשים שזה היה לא עיקר אלא כל מעינם שלא כמוני וכמוך.והם באו במשך כמה מאות שנה באיזורים גיאוגרפיים שונים והעלו את אותו מסקנה. זה כאלו שתבוא היום ותקרא תיגר על האקמול או הפניצילין.אתה פשוט מיושן נורא.
קראתי לא מזמן ספר על גאון מתמטי (נפלאות התבונה) שברוב שחצנותו ודאונותו פנה להסביר לאיינשטיין טעות שיש בתורת הקוואנטים. עסקינן במדע מדויק וברגע שהנ"ל התחיל לשרבט את הוכחותיו.תוך דקה שניים טפח איינשטיין על שכמו ואמר לו" ילדון.לך תלמד קצת.אחר כך תחזור לכאן.
לך יש את העוז באמת לומר שיתכן וכל האיינשטינים האלו מפלוברשת ורק אתה ידעת לזהות את המלכודת????

אני מקוה שמקובל על חברי הפורום התיחסותי אל הגישה!!! הרווחת כאן ולא לעניין והנושא המדובר
שבוע טוב

ובכן, מה? שניים וחצי אנשים לא יתחתנו עם אף אחד מלבדם? מי יישא את דגל החרם בדור הבא?

להעיר,

איני נכנס לדיון הזה, כי עבורי הוא מחד גורף מדי ומאידך לא רלוונטי.

אבל לדידך שאתה נכנס בו, הרשיני להעיר על צורת הויכוח.

השוואת הקבלה ליעילות האקמול והפניצילין בתחומם, את המקובלים כאיינשטיין בתחומו הגלוי ואת בוגי כ"מי אתה" בתחום הזה, זו איננה צורת ויכוח ענייני אלא ניצוח אגרסיבי ואולי לכך התכוונו כשטבעו כאן את המונח "סדאמיות אינטלקטואלית"?

אני חייב להרגיע את בוגי !

על אף היותי מאמין נלהב בתורת הנסתר הרי שאת בני, בוגי, אסכים לחתן עם בנותיך, על אף הדעות הבעייתיות של אביהן .

זאת, לו כמובן יהיו חכמות מוכשרות ונאות בבחינת יין בן חומץ ...

ועכשיו בוגי מוזמן להחזיר את חרבו לנדנה ולהסביר פה בטוב טעם את נימוקיו, אם יש כאלו .

מוישל'ה


לעניות דעתי, השפעתם של הרמ'ש, ר' משה וולפסון, ר' י. הוטנר, ור' ח. פרידלנדר היא שולית (ברמת הכלל).

הנ''ל פועלים בתוך מסגרת ואינם משפיעים על עיצובה של המסגרת.

יש להבחין בין אמונה תיאורטית בשדים, גלגולים, דיבוקים (ראה חיי עולם לסטייפלר) – שניתן להגדיר כאמונה במובן שאין שוללים אותה קטגורית - ובין אמונה מוחשית הבאה לביטוי במפגשים יומיים עם שדים, גלגולים, ודיבוקים (שמשום מה באים לבקר אנשים משכבה סוציו-אקונומית מסוימת ותמיד מדלגים עלי).

מקוצר הזמן, ומחמת מצבי האישי הדורש מגע מתמיד עם שלטונות מס הכנסה (די עמעסע קליפעס), אני באופן אישי לא מתכונן לעסוק כלל בסוגיה המענינת הזו עד שאפגוש פנים מול פנים ביצור המתיימר להמנות על הקטגוריות שפורטו לעיל – רק אז אכריע בסוגית אאוטינג תיאולוגית כבדת משקל זו.

ועד אז אני מתעתד להשקיע את מירב מאמצי וזמני הפנוי בזהויו של בעל עגלה (שד, דיבוק, גלגול של חנ''ב ????)
ומאחר שחזקה עלי הוראתו של בוגי, לא אחטא באליליות ואשלול קטגורית את קיומם של היצורים הנ''ל (רק על סמך דברי מורי ורבי הרב מימוני) כל עוד שלא ביררתי סוגיה זו בכוחות עצמי.

בוגי


- ההשפעות ההלכתיות של הקבלה קיימות כבר זמן רב. מנגוני הנעילה (הסוציולוגים ??) של ההלכה מצד אחד אינם מאפשרים את ניפויים, אך מצד שני אינם מאפשרים זליגת השפעה נוספת. משעה שעקרונות קבליים עברו קודיפיקציה, הם הפכו לעקרונות משפטיים יבשים. (למעט זאת של הבן איש חי ודומיו, תהליך הפרשנות של ההלכה בדור האחרון חף משיקולים קבליים).

- חן חן לך על הבהרתך המתקנת לפיה הצעת החרם הייתה בבחינת הצעה מאזנת, שהרי אם לא כן ליתד נאמן, סדום, ועמורה דמינו.

- חרם הוא ענין סוציולוגי ואינו מהווה ענין תיאולוגי. צא ולמד, שהרי כל דרדק בבני ברק יודע מיהו משה מנדלסון ואף יודע שיש לרקוק אחר הזכרת שמו (בתוספת קללה מסוג שר'י ו3- רקיעות רגל) ואילו שמו של אברהם גייגר מונח בתהום הנשיה (במקרה הטוב הוא מזוהה כקבלן חסיד גור עב גוף). חרם אינו מופעל על הוגי תיאוריות מופשטות מופרכות ככל שתהיינה, אלא על מייצגי תופעה/מגמה הנתפסת כאיום על המסורת (ההשכלה נתפשת עדיין כסיכון פנימי). על כן חרם יכול שיהיה מוצדק מנקודת מבט המבקשת להגן על תפיסת עולם/פרקטיקה מסורתנית. מטבע הדברים רטוריקת המסורתנים שזורה באמוציונליות ועל כן השימוש במונח ''סכנה''. אך לדידם של השכלתנים מדובר באמת או שקר ועל כן אין מקום לריאקציות אמוציונליות והפעלת מנגוני אס. או. אס. אם כן תמהני מהו הזעם הקדוש? האם הנך משוכנע שבגיהנום שדים ומלאכי חבלה יתעללו בך (פרטים אצל בעל עגלה) על כך כי לא נלחמת בקבלה?

- לא אכשרא דרא – זה לא ענין של מקום ופורום, אלא ענין של קהל יעד. יכול אתה לתלוש את שערותיך בדיונים תיאולוגים ארוכים ומשמימים בכיכר השבת, ולא תשכנע את אחרון חתולי הזבל בבתי הורנשטיין, שכן התפיסות הקיימות אינן תולדה של חשיבה תיאולוגית (קיומה או העדרה המוחלט אינם רלוונטים). במידה ודעת ההנהלה הקודמת בנידון הייתה אחרת, הרי שמדובר בנאיביות חביבה.

- אין כאן אג'נדת הנהלה נוכחית – שכן זו בגלגולה העכשווי היא אינה מייצגת אג'נדה אלא צורת דיון. למזלי הטוב, נפטרתי מהצורך לשנות את העולם בגיל 17 (ובאותה הזדמנות גם משערות ראשי). כאמור, פורום זה אינו מתיימר לשנות את העולם, אלא לספק פתחון פה למגוון קולות ובימה לדיון עניני.


גענוג רעדען…..

שרייב מיין זון שרייב שוין דיינע קלוגע געדענקען אויף די קאבולע

העולם אומרים על ר' חיים כי היה מרבה בתעניות חלום (וכדרך הטבע, על בנו הגרי"ז מספרים כי היה מטיב חלום בכל פעם שקם מהשינה), לא משום שחשש מהחלום, אלא שחשש מהגמרא האומרת לחשוש מהחלום.

על זה הדרך, ייתכן שהעליה בהקפדה על מנהגים וחומרות ששרשם בקבלה אינם ביטוי לעליית כחה של הקבלה אלא להתגברות הנערווען באופן כללי, ולצורך לאתר מוקדי חומרות חדשים.