|
|
| נשלח ב-3/4/2003 21:39 |
 |
| |
בעניין עיסוקו של הרמב"ם בקבלה עיין עוד
לבוש פינת יקרת ח"א פנ"ג
ובשומר אמונים ויכוח א' ס"ק י"ג
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2003 22:15 |
|
| |
להעיר,
תמונה יותר אמיתית על יחסו של הרמב"ם למיסטיקה, ואגדות ובדיות שיוחסו אליו, ראה: ג' שלום, "מחוקר למקובל: אגדת המקובלים על הרמב"ם", בתוך: הנ"ל, מחקרי קבלה, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' 189-200.
תוקן על ידי - ממדבש - 4/3/2003 10:17:01 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2003 03:01 |
|
| |
יצא המרצע מן השק
אני נסמך על הרב מרגלית המגדל עוז וכו
והוא על ג' שלום
אז באמת כל אחד יבחר לו את האגנדה האהובה עליו
אבל שלא ננסה לומר שזה יותר אמת!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2003 03:06 |
|
| |
להעיר
יש כאן, כפי שאני מקווה להראות, שימוש בטיעון שהוא בעצם כשל לוגי (אד הומינום).
משמע מדבריך כאילו ההסתכמות על גרשם שלום יש בה פגם, ובהסתמכות על המגדל עוז ועל הרב מרגליות - שבח.
אולי לא היינו מזמינים את גרשם שלום להצטרף למנין (ואולי כן? נא לעיין בתולדותיו) ולא היינו מציעים לו את בתנו לאשה, אבל הוא היה מומחה בתחום.
מי שיקרא את מאמרו על אגדת המקובלים יוכל להיווכח בכך.
אז הטענה הנגדית שלך, כי אתה מסתמך על פרשן ידוע של הרמב"ם בעוד ממדבש ואחרים בוחרים להסתמך על אדם שאינו יכול להשתוות אליו מבחינה רבנית, אינה השוואה בת תוקף. לא למי שדוגל בעיקרון של "שמע האמת ממי שאמרה".
אני מקווה לסכם בקיצור את תורף המאמר המפורסם של גרשם שלום בנושא זה, אם אינך מכירו. ותוכל להתרשם בעצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2003 09:15 |
|
| |
מיימוני, כולנו אוזן. איפה הסיכום?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2003 01:02 |
|
| |
מיימוני
אינני מתייחס לג' שלום בבוז מכיון שאיננו דתי וכד'. אני מתייחס אליו בבוז כאחד שלמד ועיין בקבלה ובכתבי ג' שלום ( ולא כרבים כאן שעיקר ידיעתם בקבלה מסתמכת עליו). ומכתבי ג' שלום ניכר הבורות האמיתית שלו בקבלה ובחסידות.את הסובייקטיביות שלו הנובעת כתוצאה מכך שבז בכלל לתורה או לאמונה.ג' שלום הוא בהחלט מומחה לקבלה בעיני האקדמיה מהסיבה הפשוטה שהוא האקדמאי שנכנס לזה הכי ברצינות. לא היה מישהו אחר (כמעט) שנכנס לתחום. אבל אברך ממוצע בישיבה של חב"ד לדוגמא מומחה ובקיא הרבה יותר בקבלה מאשר מר שלום ואני מתכון בעיקר להבנה והעמקה ולא לקריאה שיטחית מטופשת.
אבל הדברים כאן התבררו והתלבנו ואני שמח ע"כ אין פה מישהו שחולק מתוך לימוד והבנה בקבלה וברמב"ם פשוט ניתלים באילני רברבי מר שלום
בזאת נראה לי יכול המנהל לסגור את האשכול
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2003 12:54 |
|
| |
להעיר
לא זכיתי להכיר אברכים מחב"ד.
אז למרות שאתה משכמך ומעלה, ואינך דוגמא אופיינית לאברכי חב"ד, אולי תוכל בכל זאת להביא קטע לדוגמא מפירושו השטחי לדבריך של גרשום שלום, ותראה לנו כיצד אברך חב"די מיטיב לפרש אותו קטע ממנו.
כוונתי לפרוצדורה הבאה: בחר קטע מספרות הקבלה. למשל, קטע של זוהר. העתק אותו. העתק את דברי שלום. והבא את הפרשנות האמיתית שלך, שנעלמה מעיניו. ואז נוכל כולנו להיווכח עד כמה אסור לסמוך על אותו חוקר...
זו מלאכה נכבדה, אבל כדי להבהיר לכל הטועים את האמת, אולי תהיה מוכן להשקיע בכך?
תודתנו נתונה לך מראש.
(עלי להודות שאיני מאמין שניתן לבצע את מה שאמרת. איני חסיד של גרשם שלום, אך גם איני חושדו בשטחיות. עד כמה שאני מכיר את תולדותיו ואת כתביו, הוא עשה מאמצים גדולים לברר את האמת. כיון שהיה ראשון ולכן יחיד בתחומו באותו דור, הוא לא יכול היה להעמיק ולהקיף כפי שעשו הבאים אחריו. למשל, יוסף דן ומשה אידל. אבל לא הייתי חושד אותו בשטחיות. אבל למרות שאיני מאמין בכך, אשמח להשתכנע בהפך).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2003 02:14 |
|
| |
iil do my best
im right now not home
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2003 03:02 |
|
| |
מיימוני
לא ידעתי שלא הכרת אברכים מחב"ד
אמנם בקשר לגרשון שלום, אומר רק דבר אחד:
הוא היה מאד מגמתי, כידוע בנושא השבתאות, שהתאמץ בכל עוז להדביק סטיגמה של שבתאות על כל אחד מהדורות ההם, כמבואר בארוכה באהל רח"ל, בסדרת "כיצד חוקרים" ועוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2003 09:26 |
|
| |
הלבן
אני, מבחינות רבות, "ליטאי". איני יודע אם זו התנצלות או לא, אבל זו ביוגרפיה.
אשמח על מראה מקום ל"אהל רחל".
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2003 11:42 |
|
| |
מיימוני,
ג. שלום, בכל הכבוד הראוי לו, עשה גם במושאי מחקרו, קבלה וחסידות כמה וכמה טעויות
בלתי נסלחות, הן במקרים ספציפיים והן בתאוריות מרחפות נטולי ביסוס .
ג. שלום היה חוקר חד צדדי לחלוטין .
מאז אותה "תאונה" שהיתה לו (מבחינתו) להצדקת אותנטיות הזוהר בצעירותו הוא היה מגמתי לחלוטין ונהנה מ"יחידותו" הכמעט בלעדית בתחום.
לעניין זה ומאחר וסימני לובביץ' ניכרים ב"להעיר", יש לציין את הפולמוסים שניהל עם חב"ד בעיקר עם ר' חיים ליברמן הספרן בספריית לובביץ' (770) אשר היה ביביליוגרף מבריק (איש מרתק שהיה רווק כל חייו וכל ענינו בספרים)
הפולמוסים האלה הופיעו הן בכתבי עת שונים הן (באיזכור) ב"דברים בגו" והן בספריו של ר' חיים ליברמן ("אהל רח"ל) שהם ספרים מרתקים שכמעט אינם ברי השגה (בפרט לאחר שהלה בחר ב"צד הלא נכון" במלחמת "דידן נצח") .
לשמחתי, על אחד מהם הצלחתי להניח יד ..
ר' חיים ליברמן העניק לו שם כמה "סדרות חינוך" והגחיך לחלוטין תאוריות שפיתח (אם איני טועה באחד הויכוחים היה מדובר על דברים שייחס שלום כלפי הבעש"ט - שלא היו ולא נבראו) .
ובכלל, אני חושב שאם ל"להעיר" יש מהלכים בחב"ד יביא נא אלינו את יהושע מונדשיין שהוא מבחינה מסויימת ממשיך דרכו של ליברמן ואין כל ספק שיוכל להציג פה גישה רעננה .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2003 12:35 |
|
| |
מיימוני
אודות הספר אהל רח"ל ומחברו כבר השיב לך בעל עגלה, וליתר פירוט תוכל לראות את תיאורו בקטלוג הספריה הלאומית:
http://ram1.huji.ac.il/ALEPH/HEB/NNL/NNL/NNL/FIND-ACC/0073597
בראש החלק הראשון יש סדרה של ארבע מאמרים בכותרת: כיצד "חוקרים" חסידות בישראל?
הסדרה הזו היא פולמוס בין ר' חיים ליברמן ובין גרשם שלום, ובו מוכיח רח"ל את מגמתיותה ואי היסודיות שבמחקריו של גרשם ותלמידו יוסף ווייס.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2003 12:55 |
|
| |
כמדומני, הוא הוציא ג' ספרים
אחד באידיש ושניים בעברית .
לי יש אחד עם המאמרים שהוזכרו פה .
אם מאן דהו יוכל להשיג לי את האחרים, אכיר תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2003 13:06 |
|
| |
בעל עגלה
הגדרת נכון את הבעיה בהשגת הספרים.
מיימוני
אם הספר אינו בהשג ידך, ואתה רוצה לדעת לפחות את מסקנתו של ליברמן על בית מדרשו של שלום, אעתיק לך את הקטע המסכם:
בית המדרש הזה הספיק להעמיד תלמידים שסימניהם המובהקים המה: ציד שבתאים (לאחדים ובסיטונות) וזלזול בכבוד גדולי ישראל, הלהיטות להכריז ברבים שמציאה מצאו שגדול בישראל פלוני בן פלוני היה שבתאי היא אצלם מין קליפה ר"ל, ולכן אינם מדקדקים לברר ולחקור הדבר מכל הצדדים, וכשיוצאים לצוד ציד די להם למצוא שגדול בישראל פלוני הזכיר בספרו את השם "משיח", מיד נופלים על המציאה ומכריזים שהגדול ההוא חשוד בשבתאות. מי לא נפקד אצלם בחשד שבתאות? ועוד ידם נטויה! השאלה היא רק WOH IS NEXT
על פי המשפט העברי כל אדם יש לו חזקת כשרות עד שיתברר שאיתרע חזקתו, ועפ"י משפט בית מדרשו של פרופ' שלום הדבר להיפך, הכל בחזקת חשודים, מי בשבתאות, מי בזיוף ומי בהמתקה וכו' עד שהם יבררו.
זכורני, זו היתה שיטת המשטרה בארץ מולדתי: הכל היו בחזקת חשודים, והפקודה לשוטרים היתה: "סחוב למשטרה, שם יבררו". זוהי בדיוק שיטת בית מדרשו של פרופ' שלום.
והרי דוגמה:...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 04:35 |
|
| |
כל אחד שפותח את הקטלוג של ג שלום בספרות סוד גם אם הוא לא בקי בתולדות השבתאות יכול לבחין מיד בבורות שלו או במגמתיות מאות ספרים מהגדולי ישראל נמצאים בקטוגוריות שבתאות וכן ספרי תפילה ולו מפני שהם גמרו פסקה במשאלה שהמשיח כבר יבוא או שהתאריך היה כמיה למשיח
מי שהכיר את שלום יספר לך כשהוא החליט משהו לא היה משנה את דעתו אפילו על מנת שתעלה לרקיע
וכששלום מאשים את חיים ליברמן בפניות אפשר להגיד לו טול קורה מבין עיניך
|
|
|
|
|
