| נשלח ב-4/4/2003 13:39 |
 |
| |
תורה נעשית סם המוות
יצא לי היום לעבוד בלהכשיר בית לפסח אצל משפחה אמריקאית עשירה, כשעקרת הבית עמדה לשלם לי שמענו את הבן החסדישער בחור זועק מהשירותים "רק רגע" אל תשלמו לו עוד" חיכיתי 5 דקות עד שהוא קפץ מהשירותים והזכיר לאמא שלו שתכוון לשם מצות ביומו תתן שכרו. הסיבה שחיכיתי 5 דקות היתה כי חשבתי שהוא רוצה לנהל את עניין התשלום ולארגן טיפ, אבל אח"כ חשבתי שתורה צודקת לא היתה מעכבת את הפועל ושכרו לכמה דקות רק כי אסור להזכיר בשירותים את שם מוסר התורה או ליתר דיוק כי חושב שאסור להזכיר מצוה, וב. בכלל לעכב את המצווה עצמה.
אך כדברי ווטו, ניתן לכפר לאנשים כאלו מכיוון שבלי עניין ההאלהה סביר להניח שאותו בחור ואמו בקושי היו מקיימים את המצווה עצמה של ביומו תתן שכרו, למעשה, לאנשים ברמה שכלית נמוכה כמו הבעלזער בחור הלז, מגיע אלוקים כזה. ובוודאי שלא ראויים להווה שלנו...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2003 13:41 |
|
| |
נהניתי לקרוא את סיפורך....
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2003 14:20 |
|
| |
נענעע, גם אני נענעעתי 
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2003 16:56 |
|
| |
אך למה להסתכל על כך בצורה כה שלילית והרי חמש דקות אינה טירחה כה גדולה. והרי הוא התכוון לפועל לטובתך ליתן לך הכסף באותו היום ואת מחפשת את הצד השלילי.
והרי גם את (על פי הלכה מעיקר הדין) כיהודי' חל עליך חובה לדאוג שהלה יקיים את התורה כהלכתה כולל איסור זה של לדבר תורה במקום האסור (אולם זה עצמו צ"ע כי ע"פ יתכן שמותר).
אם הי' מדובר בחומרא של בריסק וחז"א - ניחא, אך כאן הלא קיים דין ממש.
אז בבקשה, גם עלייך החובה להכיר טובה בכונתו הרצוי'.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2003 17:15 |
|
| |
מסתברא, החמש דקות הם רק רעיון לעיווותים שעלולים להתפתח מהצטברות של מנהגים וכוונות שוליים למצוה עצמה, או כדברי מיימוני לאהבה המקלקלת את השורה. כך יצא שכדבריך הוא אמנם התכוון לפעול שאקבל את הכסף באותו יום, אך בפועל עיכב את קבלת הכסף שכבר עמד באוויר בדרכו לידי, בחמש דקות. (ואל לך להמעיט ובוודאי שאין התורה ממעיטה בכל רגע של אחרי עבודה מאומצת עם גוו שפוף של למעלה מ-4 שעות שרוצים לראות את הדלת מבחוץ, ולא לעמוד ולחכות עד שמאן דהוא יסיים את צרכיו.)
האמן לי שאין בליבי כל טינה או מחשבה שלילית על הבחור במובן של אם דרש לטובתי או לרעתי חלילה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2003 18:22 |
|
| |
מסתברא
לא מובנת לי הכוונה הרצויה אותה הזכרת.
הלא הוא סך הכל רצה לזכות את אמו במצוות צריכות כוונה (שלדעת מועדים וזמנים אין צורך בכך במצוות בין אדם לחברו) וזה על חשבון נענע.
אז מה הכוונה הרצויה בלהיות דתי על חשבון הזולת?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2003 18:31 |
|
| |
ואני הבנתי שרצה להזכירה לשלם מיד בכדי לקיים המצוה.
אם אכן התכוון לשם כוונה - אז אני מושך דבריי.
הדבר מזכיר לי ביאורם של חכמים על הטעם שאין ברכת המצות על מצות צדקה. שהרי החסיד בטח ירצה ללכת למקוה ולהלביש גרטל וולכוון בעת אמירת השם הקדוש במתינות, ועד שתצא הברכה מפיו -העני יגווע!
אמרו חכמינו תן צדקה, בלי ברכה בלי כונה - בעיקר שתביא את הלחם!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 18:52 |
|
| |
נזכרתי השבוע באשכול כשראיתי בחור במקום לימודי ששכח להירשם לסעודות השבת לפי הנוהל וסירבו להכניסו לאולם, הלה הסכים שיביאו לו אחרון ורק אם ישאר אך הם טענו שלמען הסדר הם לא יכולים להכניסם, והנה דוגמא כה מובהקת הרי כל הסדר שהם עושים הוא כדי לא להשליך לפח מנות מיותרות על כן כולם ירשמו והמנות יהיו בהתאם, כל זה בא לשמור על בל תשחית, מה יותר השחפתה מלהעליב בחור שיעמוד מול כולם ולא יאכל בשבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2003 21:15 |
|
| |
מישהו הביא עוף הביתה ואשתו משהריחה את הסחורה הקלוקלת, אמרה לבעלה להשליך את העוף לאשפה!
נזעק הבעל 'בל תשחית'! ניתן לקיים בזה מצוה. הלך לשכנו העני שכנראה חוש הריח שלו היה פחות מפותח מזה של אשת הנדבן או שהרעבון העבירו על הרחתו, וקיים מצות צדקה.
למחרת אמבולנס בשכונה. השכן העני הוזעק לבית החולים עקב קלקול קיבה.
השכן הנדבן הלך לבקרו בבית חולים.
למחרת הוכרזה הלויה. העני נפטר לבית עולמו והנדבן הלך להלוותו!
אשת הנדבן הוכיחה את בעלה על מה שהוא גרם. ענה לו בעלה עם עוף מסריח אחד עשיתי כל כך הרבה מצוות, הצלה מבל תשחית, צדקה, ביקור חולים והלוית המת ואת עוד מוכיחה אותי!
אלו הן פני מצוות המנותקות ממשמעותן!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2003 21:53 |
|
| |
הסיפור הזה כבר הובא באהלה של יהדות. ויש לו אפילו נוסח מוצלח יותר. ומישהו, נדמה לי באלצובה, גילה שהמקור הוא עגנון.
עגנון אהב לתקוף את הממסד הדתי בעקיצות קלות או כבדות, עד כמה שידוע לי.
בעיני, סיפורים כאלו טובים רק אם מפיקים מהם לקחים מעשיים עבורנו. סתם לתקוף אחרים? האם לא ידוע שכל אדם מתעלה לפי יכולתו, ויש שנמצאים עדיין למטה, כי זה כל מה שהתורה הועילה להם בינתיים?
לגבי הסיפור על המנות, סבורני שהסיפור מצביע על בעיה אמיתית. והיא: הצורך בפורמליזם. יתכן שדווקא בפעם הזו, מתוך שהבחור לא יקבל אוכל, ויצטרך למצוא פתרון אחר - דווקא כך ילמדו הכל להקפיד על הסדר. איני אומר שזה טוב, אבל זה עשוי להיות הטוב ביותר האפשרי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2003 08:59 |
|
| |
בסיכום קצר ניתן לומר ששני נתונים יכולים להפוך את דברי התורה לסם המוות.
א' אי הבנת רוח הצווי.
ב' אי ההתנגשות עם שאר הנתונים, התורניים או האנושיים.
וכאן המקום לדברי תוס' ביבמות "יש כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה במקום שנראה להם הגון".
טעות כתיב,
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 5/12/2003 1:43:36 PM
|
|
|
|
|
