גזירות נתניהו תשס"ג / בצלאל קאהן
גזירות נתניהו תשס"ג
# בתקציב המדינה המונח על שולחן הכנסת, בוצע 'קיצוץ רוחבי' של עשרה אחוז # אבל בתקציבים המיועדים לציבור החרדי, בוצע קיצוץ עמוק היכול להגיע ל-%50 ומעלה # פקידי האוצר, הוציאו את כל שנאתם העמוקה לעולם התורני, בגזירות התקציב עליהן חתום בנימין נתניהו # קיצוץ דרקוני בקיצבאות הילדים, ביטול מענקים לזוגות צעירים, קיצוץ דרסטי בתקציבי הישיבות; תקציב גלובלי למוסדות תורניים בלי קשר למספר התלמידים; ביטול תמיכה במוסד המונה פחות מ-100 לומדים; ביטול תמיכות בתלמידי חו"ל; קיצוץ ניכר בתמיכות לאברכים מגיל 22; ביטול מוחלט של תמיכות באברכים מגיל 27 # נוסף על כך: חיוב במס בריאות לעקרות-בית; העלאת תעריפי התחבורה הציבורית; פגיעה בהבטחת הכנסה ועוד # המשמעות: ניסיון למוטט את הציבור החרדי ואת עולם התורה # שרון ונתניהו הכריזו מלחמת חיסול כנגד הציבור החרדי #
בצלאל קאהן
מי שקורא את חוברת הקיצוצים, שהוכנה על-ידי פקידי האוצר, מתחלחל. אין מגזר אחד במדינה שלא נפגע ממנו בצורה קשה ונואשת - למעט מגזר אחד: העשירים. הם היחידים שימשיכו להנות מתקציבי עתק שהמדינה תכניס לכיסם. הממשלה שאישרה את התוכנית הכלכלית הקשה, אטומה לחלוטין לרחשי לב הציבור. קביעה זו היתה משתנה, אם היתה קבוצה גדולה של שרים בממשלה שהיו מתנגדים לתוכנית. אך היחידים שהתנגדו, שרי המפד"ל, לא עשו זאת בגלל שהם באמת חושבים שהתוכנית גרועה, אלא כמס שפתיים לבוחריהם בלבד.
מאות אלפי ילדים ירעבו ללחם, כתוצאה מתוכנית הגזירות הכלכליות של נתניהו, שטרית ושרון. מצד אחד - פוגעת התוכנית במגזרים רבים, בשכבות החלשות, אך הפגיעה הכפולה והמשולשת היא בציבור החרדי. "זו מגמה פוליטית ברורה", מאשים הרב משה גפני. "בעבר לא איפשרו לפקידי האוצר לעשות זאת. הפעם זה שונה לחלוטין. אמרו לי בכירים בלשכת ראה"מ - ולא אציין במי מדובר, כי הם יכחישו באופן מיידי - כי ככל שיכו (כלכלית) יותר את ציבור בוחרי יהדות התורה, הם לא יוכלו לעמוד בגזירות הללו, ואז הנציגים החרדים ייאלצו להצטרף לקואליציה. לפי התוכנית המרושעת הזו של בכירי לשכת ראה"מ, רק אז יחזירו את התקציבים שנוגעים לציבור החרדי. זאת המגמה החד-משמעית", אומר הרב גפני בזעם.
קוברים את "חוק הלפרט"
אחת הגזירות הכלכליות, מהקשות ביותר, היא תוכנית הקיצוצים בקיצבאות הילדים. לאחר שהחוק תוקן בכנסת הקודמת, ביוזמתו של הרב שמואל הלפרט, ניסו פקידי האוצר, פעם אחר פעם, לשנות את החוק, שעלה לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים, אך סייע למאות אלפי ילדים בישראל, מכל המגזרים והחוגים, לחיות קצת יותר טוב. מאות אלפי הורים שאינם עובדים, או משפחות הנמצאות מתחת לקו העוני, הרגישו רווחה מסויימת עם הקיצבאות המוגדלות.
לפני שנה, בעת הקיצוצים הנרחבים בתקציב המדינה, בתקופת שר האוצר הקודם, סילבן שלום, קוצצו הקיצבאות בשיעור ניכר. זה פגע במאות אלפי ילדים עניים. ואם לא היה די באותו קיצוץ מרגיז וחמור, הגיע שר האוצר החדש, בנימין נתניהו, יחד עם תת שר האוצר, מאיר שטרית, ובסיוע פקידי משרדם החליטו לקצץ את הקצבאות הרבה יותר. וכך, משפחה שעד היום קיבלה כ-5,000שקל עבור ילדיהם, תקבל פחות מחצי.
על-פי החלטת הממשלה, תשולם קיצבת ילדים בצורה שווה, בסכום של 150 שקל לכל ילד. פקידי האוצר טוענים, כי קצבת הילד החמישי שנכנס לתוקפו בחוק הלפרט, גבוהה פי 5 מקצבת הילד הראשון, "במיוחד לנוכח העובדה שההוצאה השולית בגין כל ילד נוסף במשפחה הולכת ויורדת", כפי שנאמר בהצעת האוצר. פקידי האוצר טוענים, כי "הגידול הניכר בגובה קצבאות הילדים במשפחות מרובות ילדים, גרם לתמריץ ברור שלא להשתלב בשוק העבודה, באשר ההכנסה מקצבאות הילדים מהווה תחליף לשכר עבודה".
אין, כמובן, שקר גדול מזה, טוענים גורמים כלכליים רבים. מעולם לא הוכח כל קשר בין קיצבאות הילדים, לבין מספרם. נהפוך הוא, על פי מחקרים שנעשו לאחרונה, הרי בחברה הערבית הישראלית, יש צמצום בגודל המשפחה, על אף הגידול בקיצבאות הילדים. המאבק איפה, אינו נגד גודל המשפחות, אלא מכוון למשפחות עצמם, כאשר המטרה היא הציבור החרדי. זאת ועוד, טענת האוצר כי ההוצאה השולית עבור כל ילד במשפחה יורדת, היא טענה דמגוגית, כיוון שיש לחלק את ההכנסה של המשפחה, אפילו במשפחות ששני ההרים עובדים, למספר הנפשות, וככל שהמשפחה גדולה יותר, כך ההכנסה לנפש קטנה יותר, ויש הצדקה מלאה להגדלת קיצבאות הילדים, ככל שיש יותר ילדים במשפחה.
פגיעה בחצי מיליון נשים
לא רק קיצבאות הילדים יקוצצו בצורה דרסטית, אלא גם הטבות אחרות שהקלו לא-מעט על משפחות רבות, גם אלו יקוצצו, או שיוטלו מסים חדשים על הציבור. כמו למשל מס בריאות לבני זוג שאינם עובדים. למרות שמדובר בסעיף שיגרום למאות אלפי נשים לשלם מס בריאות, פקידי האוצר כתבו בכותרת לפרק העוסק בכך, את המשפט הבא: "תיקון עיוות במס בריאות לבני זוג שאינם עובדים".
עיקרו של הסעיף קובע כי יבוטל הפטור הניתן לעקרת בית מתשלומי דמי ביטוח בריאות ממלכתית, וכי היא תשלם את סכום המינימום הקבוע בחוק. פקידי האוצר כותבים בפרק זה בתוכנית הגזירות הכלכליות, ש"ראוי לציין, כי בניגוד לתשלומי מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות נגבים מכלל המבוטחים, לרבות אלו שאינם עובדים (מובטלים, סטודנטים וכיו"ב). יתרה מכך, מבוטחים המקבלים גמלת הבטחת הכנסה משלמים אף הם דמי ביטוח בריאות, המקוזזים מהגמלה".
פקידי האוצר מציינים, כי "נוצר מצב בו קיימת אוכלוסייה נרחבת של כ-540,000 נשים, אשר מקבלות שירותי בריאות, אך לא חלה עליהן חובת תשלום דמי ביטוח בריאות. למצב זה אין הצדקה כלכלית, שכן אין מדובר בפטור המבוסס על מבחני הכנסה או בעקרון של תשלום פרוגרסיבי, אלא בקריטריון של מצב משפחתי". והממשלה, כמובן, אישרה גם את הסעיף הזה.
ולאן הלך הכסף הזה שקוצץ מעקרות הבית שאינן עובדות?
הרב גפני: "הנה, הסעיף הזה מוכיח, כי התוכנית הכלכלית טובה לעשירים ורעה לעניים. מעניקים כעת לעשירים 3.4 מיליארד שקל מהביטוח הלאומי. 1.6 מיליארד שקל יועברו לעשירים באמצעות החזרת התקרה בדמי הביטוח הלאומי ובמס בריאות. מי שמרוויח 100 אלף שקל בחודש לא יצטרך לשלם על המשכורת הגבוהה שלו, וגם לא יצטרך לשלם מס בריאות".
"בנוסף, 1.8 מיליארד שקל יינתנו לעשירים באמצעות הפחתת דמי הביטוח הלאומי למעסיקים, למנהלי הבנקים, למשרדי רואי החשבון, לעורכי דין ולכל אדם עשיר במדינה. ולעומת זאת, ממשפחה עם שישה ילדים, שהאבא מובטל והאם עקרת בית, לוקחים את הכסף, את הפרוטות העלובות שהם מקבלים, שלא יהיה להם לחם וחלב לילדים, ונותנים לעשירים עוד כסף כדי שיהיה להם יאכטה לנסוע לאיים הקאריביים. הולכים לחייב חצי מיליון עקרות בית בישראל, בחצי מיליארד שקל דמי ביטוח. זאת תוכנית אכזרית שתביא למרד".
עליית תעריפים
בטרם ניגע בגזירות הכלכליות על עולם התורה ואברכי הכוללים, חשוב להדגיש עוד כמה סעיפים שיפגעו במשפחות ברוכות ילדים.
הממשלה, במסגרת התוכנית הכלכלית, החליטה שבאופן מיידי יעלו תעריפי הנסיעה בקווי השירות באוטובוסים ב-5%, יבוטלו הפטורים וההנחות, ותופחת התמיכה במפעילי התחבורה הציבורית. מדובר בקיצוץ של 220 מיליון שקל ב-2003 וקיצוץ נוסף של 80 מיליון שקל ב-2004, וזאת מתוך תקציב שנתי של 1.5 מיליארד שקל. פקידי האוצר מדגישים בספר הקיצוצים, כי באמצעות עליית תעריפי התחבורה, יופחתו ההנחות הניתנות לתחבורה הציבורית, ומי שישלם את ההפחתה הזו - יהיו הנוסעים.
ומי נוסע הרבה מאד בתחבורה הציבורית? מאות אלפי יהודים חרדים שמגיעים מדי יום לכוללים, לעבודה, לתלמודי התורה, לבתי הספר, ועוד. אחרי שקיצצו מכל הכיוונים, איפה שרק אפשר, מהכנסותיהם של המשפחות החרדיות, עוד גורמים לעליית מחירי התחבורה הציבורית.
כך גם יעלו בהדרגה מחירי המים, תקציבי הפיתוח של הרשויות יקוצצו בקרוב לחצי מיליארד שקל, ובסופו של דבר, למרות שכלל האוכלוסייה החלשה בישראל נפגעת מהתוכנית הכלכלית, הציבור החרדי ייפגע שבעתיים.
"עיר כמו ביתר-עילית, על תושביה, תסבול מקיצוץ של יותר ממאה מיליון שקל, כתוצאה מהתוכנית הכלכלית החדשה", אמר השבוע הרב ישראל אייכלר בביקור בעיר. "רוב תושבי העיר, 75% מהם, ילדים. בסעיף הביטוח הלאומי בלבד ייאלצו תושבי העיר לספוג קיצוץ של למעלה מעשרה מיליון שקל בשנה. ייקור תעריפי התחבורה הציבורית, המים, החשמל והארנונה, ייקרו את חיי תושבי העיר בקרוב לעשרים מיליון בשנה. רוב תושבות העיר הן עקרות בית. אלה יידרשו לשלם סכום הקרוב למאה שקל לחודש עבור ביטוח בריאות, ובחישוב פשוט עולה, כי מדובר בהוצאה נוספת של למעלה משלושה מיליון שקל לשנה. בנוסף לכך, מוסדות התורה והחינוך בעיר ייאלצו אף הם לספוג קיצוץ מתקציבי משרדי החינוך והדתות, אותם מתכננים באוצר. גזירות אלה הן מעבר למאות הכיתות החסרות למערכת החינוך בעיר, השוכנות בקרוואנים", אמר הרב אייכלר.
הממשלה נגד עידוד הילודה
"הדוגמא של ההכנסות שהעשירים יקבלו על חשבון העניים, ממחישה יותר מכל את הקביעה שנותנים כסף לעשירים ולוקחים לעניים יותר", אומר הרב גפני. "באותו סעיף בו נקבע שיוענק 3.4 מיליארד שקל לעשירים וגובים חצי מיליארד מעקרות בית, ואומרים להן תשבו בבית וגם תשלמו על זה, זה לא יאומן. אלו הן גזירות פרעה. מאז סדום ועמורה לא היה דבר כזה. אתה עני, תקבל עוד מכות. אתה עשיר, תקבל עוד כסף. זה לא יביא צמיחה, זה ימוטט את המדינה. הם יאולצו לחזור בהם".
הרב גפני מוסיף, כי פקידי האוצר, יחד עם שרי האוצר נתניהו ושטרית, בגיבוי מלא של ראה"מ שרון, החליטו להלך אימים על הציבור החרדי בשתי זרועות, כמו זרועות תמנון. "מצד אחד פגעו במשפחה החרדית, באופן מישרין בכיסה. קיצבאות הילדים של משפחה חרדית ממוצעת, עם 5-6 ילדים, יירדו בצורה דרסטית. למשפחה כזאת, שהאבא הוא אברך כולל והאמא מורה או עקרת בית - זה לקחת את הלחם והחלב של הילדים".
פרשנים כלכליים אומרים, כי החיבור בין הגזירות הכלכליות הקשות על מוסדות התורה לבין הגזירות הכלכליות הקשות על הציבור החרדי באופן כללי, כמו הקיצבאות שיקוצצו ויתר הקיצוצים האחרים - יגרמו לקשיים גדולים ביותר לרבבות יהודים חרדים. "עוד לא היה תקדים כזה בעבר", אומר הרב יהושע פולק, גזבר עיריית ביתר-עילית, המתמצא היטב בנבכי תקציבי המדינה, כמו גם בתוכנית הכלכלית ההרסנית. "הריכוז של כל הגזירות ביחד, ימוטטו את הציבור. לדבר הזה יהיו השלכות רציניות ביותר למערכות החיים של משפחות האברכים בארץ".
כך למשל, בקיצבאות הילדים. "עד היום לא היה מושג של קיצוץ בקיצבאות", אומר הרב פולק. "והנה, לפני חצי שנה קיצצו את חוק הלפרט. כעת מקצצים שוב את החוק, קיצוץ עמוק, בצורה הקשה ביותר. כלומר, אם משפחה קיבלה קיצבת ילדים של כ-5,000 ש"ח עבור 7-8 ילדים, המשפחה הזו תקבל פחות ממחצית מהסכום. כל זה אומר, שציבור האברכים ייאלץ לבנות מערכת חיים חדשה. אבל לא רק. גם אדם שעובד, אפילו פקיד שמשתכר 7,000 שקל בחודש. איך הוא יכול לפרנס משפחה בת 7-8 נפשות? המדינה לא מבינה שקיצבאות הביטוח הלאומי זה חלק מהאפשרות להתפרנס, לחיות".
הרב יהושע פולק מאשים את הממשלה, כמי שמבקשת לשנות את מדיניותה ולא לעודד את הילודה בארץ. "פעם היתה במדינה תפיסה של עידוד ילודה, כדי שיהיו עוד ילדים בישראל. היו מעודדים את תושבי חו"ל לעלות לארץ, מאחר והם מביאים עמם הון מסויים, ההורים גם משקיעים בארץ. מרביתם למדו בישיבות, נישאו בארץ ונשארו להתגורר כאן. פירושו של דבר, שזו רעידת אדמה שתתרחש בכל מערכת החיים של האברכים. אם היינו במצוקת התפתחות עד היום ומצאנו היכן להתגורר במקומות מוזלים יותר, הגענו למצב שבו יש שאלה גדולה על קיומנו, אבל בס"ד נינצל מזה".
הפגיעה הקשה בעולם התורה
ומכאן אנו מגיעים לפגיעה הקשה בעולם התורה. ניתן אפילו לקבוע, כי מדובר בתוכנית מגירה של פקידי האוצר, המנסים זה שנים להפסיק את התקצוב לישיבות. בנוסף לפגיעה המאד-ברורה בציבור כולו, במשכנתאות, במענקים לזכאים לדיור, בקצבאות הזקנה, שארים, קרנות הפנסיה, בפיטורי מורים, מסתתרת עוד גזירה, והיא, שלא לתת יותר כסף לישיבות ולמוטט את הציבור החרדי "שאיננו קונסטרוקטיבי ואינו עובד", כדברי פקידי האוצר. יש להוסיף למתכון הזה את האנטי-דתיות של הפקידים, והתוצאה קשה מאד.
כך למשל, בהצעת האוצר לממשלה, ישנו סעיף של תמיכות באברכי הכוללים. הממשלה קובעת בהחלטתה, כי יש "לקבוע בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, כי המיועד לשירות ביטחון שחלו עליו צווי דחיית שירות במשך ארבע שנים לפחות ומלאו לו 22 שנים, הלומד בישיבה באופן סדיר בהיקף שלא יפחת מארבעים וחמש שעות בשבוע, יהיה רשאי לעסוק בכל עבודה, ולהטיל על שר הביטחון לתקן את חקיקת המשנה שבסמכותו ואת פקודות הצבא בהתאם".
בנוסף נאמר בהחלטה, כי יש "לקבוע בחוק דחיית שירות, כי מיועד לשירות ביטחון שחלו עליו צווי דחיית שירות במשך עשר שנים לפחות ומלאו לו 27שנים, יהיה פטור משירות סדיר ומשירות מילואים". העוקץ של ההחלטות האלו טמון בסעיף הבא: יש "לקבוע שיעור תמיכה מופחת בעד תלמידי ישיבות שעובדים ומקבלים שכר העולה על שכר המינימום".
וזהו ההסבר של פקידי האוצר להחלטה, הנובעת מרצון להקטין את תמיכת המדינה בלומדי התורה: "על-מנת לאפשר לתלמידי המוסדות התורניים להגדיל את הכנסתם שלא באמצעות תמיכה מתקציב המדינה, מוצע לאפשר לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, אשר מלאו להם 22 שנים, לעסוק בכל עבודה מעבר לשעות הלימוד בישיבה, וזאת כדי לאפשר להם להגדיל את הכנסתם שלא באמצעות תמיכה מתקציב המדינה. מערכת התמיכות, ההטבות וההנחות בתלמיד הישיבה, גדלה ככל שהוא נמצא זמן רב יותר במסגרת של לימודים בישיבה. מאליו מובן, כי מצב זה מביא להפחתה בסיכוייו של תלמיד הישיבה למצוא עבודה בשכר שיכולה להוות תחליף להטבות האמורות. כדי לאפשר לתלמיד הישיבה להשתלב בשוק העבודה מבלי שיחשוש לאובדן ההטבות האמורות, מוצע לקבוע, כי גיל הפטור משירות ביטחון לתלמיד ישיבה שתורתו אומנותו, יעמוד על 27 שנים. בשינויים המוצעים לעיל יש כדי לאפשר את הקטנת תשלומי העברה המועברים לתלמידי ישיבה הנגזרים מהכנסתם הנמוכה ולחסכון תקציבי משמעותי".
אלו דברי ההסבר של פקידי האוצר להחלטה הזו, וחשוב מאד לשים לב למינוח המאד אנטי-דתי שהוכנס לתוך חוברת רשמית של הממשלה. במקום שהפקידים יציינו את העובדה כי מדובר בשכר עבור לומדי התורה, או בתמיכה בלומדי התורה, תקציב האברכים מוגדר על-ידיהם כ"הטבות", שאותן האברך עלול לאבד אם הוא ילך לעבוד במקום ללמוד בכולל. קשה להבין כיצד הגיעו הפקידים לטעון שמדובר ב"הטבות", מאחר והסכום הקטן שהמדינה מתקצבת את אברכי הכוללים רחוק מאד משכר של אדם שעובד.
פקידי האוצר נגד מוסדות התורה
עוד החלטה, חמורה לא פחות, המכילה מספר סעיפים הנוגעים לעולם התורה, התקבלו בהחלטת הממשלה על הקיצוצים בתקציב המדינה, וזאת בנוסף להחלטה לקצץ כבר ב-2003 80 מיליון שקל מתקציב הישיבות. כך, למשל, החליטה הממשלה, כי תמיכה תינתן רק למוסד לימוד תורני בו לומדים לפחות מאה תלמידים; התמיכה תינתן למוסדות הלימוד התורניים רק עבור תלמידים בעלי אזרחות ישראלית; התמיכה לא תינתן למוסדות לימוד תורניים עבור תלמידים שגילם מקביל לגילאי השכבה העליונה וחטיבת הביניים בחינוך הממלכתי או הממלכתי-דתי בישראל, בהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה מיום (5.2.2003 הסעיף האחרון נועד לטרפד את הניסיונות למצוא פתרון משפטי לכפל התמיכות של משרד הדתות ומשרד החינוך).
החלטת הממשלה מכילה עוד כמה סעיפים. כך למשל, החל מ-2004, התמיכה תינתן עבור מספר התלמידים עליו דיווח המוסד בעת הגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה, במועד שנקבע לצורך כך; מבחני התמיכה יחולו משנת הלימודים תשס"ד ואילך. עם פרסום המבחנים החדשים ישלח משרד הדתות (שאמור להיסגר עד אז, לא? - ב.ק) הודעה לכל המוסדות מקבלי התמיכה, על-מנת לאפשר להם להיערך לכניסתם לתוקף של המבחנים המתוקנים. והגזירה היותר חמורה, היא זו: "החל משנת התקציב 2004, סכום התמיכה לכל מוסד תורני ייקבע כחלק היחסי מכלל התקציב לתמיכה במוסדות לימוד תורניים, בהתאם לחלק היחסי של מספר תלמידים מסוג מסוים הלומדים באותו מוסד מתוך מספר התלמידים הכולל מאותו סוג תלמידים הלומדים בכל המוסדות התורניים, וזאת לפי דיווח שהתקבל מהמוסד התורני עד ליום 15 בספטמבר של שנת התקציב הקודמת".
המשמעות היא, כי לא יינתן תקציב "פר ראש", דהיינו על כל תלמיד ותלמיד, אלא אם סך תקציב הישיבות למשל הוא מיליארד שקל, כל המוסדות יתחלקו בעוגת התקציב לפי מספר התלמידים. כך שיתכן שחודש אחד המוסדות יקבלו יותר כסף, וחודש אחר-כך התקציב ירד. אבסורד אמיתי. והנה ההסבר של פקידי האוצר להחלטה הזו: "שיטת התמיכה הקיימת במוסדות האמורים, מביאה למצב בו אין יכולת לתכנן מראש את תקציב המוסדות התורניים, זאת עקב העובדה שתקציב המוסדות התורניים הוא פועל יוצא של מספר התלמידים המדווחים על ידי המוסדות השונים מדי חודש, ולא של תקציב שתוכנן ונקבע מראש על ידי הממשלה. על כן, מוצע לקבוע מבחני תמיכה שיאפשרו ניהול ותכנון של תקציבי המוסדות התורניים בשנת תקציב נתונה, ולפעול לפי תקציב מסגרת קבוע, שאינו תלוי בהתפתחות מספרי התלמידים".
ולפקידי האוצר יש כמובן דברי הסבר משלהם גם להחלטות האחרות הגורמות לנזק כלכלי אדיר לעולם הישיבות: "בשנים האחרונות, שיעור הגידול במספר מוסדות הלימוד התורניים גבוה בצורה משמעותית משיעור הגידול במספר תלמידי המוסדות. הגידול הממוצע לשנה במספר המוסדות התורניים הוא כ-%5, המהווה גידול של כ- 100מוסדות תורניים נתמכים בשנה. במצב הקיים, 25% מן התלמידים לומדים במוסדות לימוד תורניים, אשר בכל אחד מהם לומדים פחות ממאה תלמידים. %75 מהתלמידים לומדים במוסדות תורניים שבכל אחד מהם לפחות מאה תלמידים. לפיכך, מוצע לקבוע רף מינימום לתקצוב מוסדות לימוד על-מנת לייעל את המערכת, ולמנוע תמיכה במוסדות תורניים בהם לומדים מספר תלמידים קטן (עשרות בודדות ואף מספר יחידים)".
ועוד סעיף בו מצאו לנכון פקידי האוצר לקצץ יותר מ-100 מיליון שקל, זהו התקציב המועבר לתמיכה בתלמידי ישיבות שאינם אזרחי ישראל. "חלק לא מבוטל מתמיכות אלו ניתן באמצעות מלגות לימודים לכ-16,000 תלמידי מוסדות לימוד תורניים שאינם אזרחי מדינת ישראל בעלות שנתית של כ-103 מיליון שקל. לפיכך מוצע, כי תמיכה מתקציב המדינה תינתן רק לאזרחי המדינה", כותבים פקידי האוצר.
"פתאום נתניהו מקיים הסכמים"
נועדנו השבוע לפגישה עם ראשי איגוד מנהלי הישיבות. בפגישה נכחו הרב צבי רוט, מנהל ישיבת "קול תורה", הרב אברהם פרידמן והרב יעקב כהן, מנהל ישיבת "מאור ישראל" גור בבני-ברק. בפי כולם - בשורות קשות מאד לציבור האברכים ולמנהלי המוסדות.
הרב יעקב כהן: "נתניהו במצב מאד לא נוח. הוא שב ומצהיר כי הוא אינו 'האיש הרע', שישנם אילוצים והסכם קואליציוני. פתאום הוא מקיים הסכמים. כשהוא היה ראש ממשלה, הוא חתם על מסמך ולא ידע לקיים את מה שנאמר בו. פתאום הליכוד מתחיל לקיים הסכמים שנחתמו עם שינוי, כשהוא מצהיר שהתוכנית מהווה את מימושו של מצע שינוי. נתניהו לא יוכל למלט את נפשו ולומר 'שלום עלי נפשי'. הקולר יהיה תלוי על צווארו. ואם לשרון אין ראייה לעתיד ומחשבה על הפגיעה הקשה, מאיר שטרית ונתניהו לא יינקו. נזכור להם את זה ולא נשכח".
הרב אברהם פרידמן: "כידוע, במשרד האוצר כולם 'צדיקים גדולים'. עינם צרה בגידול המבורך של הציבור שלנו ואם הם לא יבלמו אותנו, לדעתם, תוך כמה מערכות בחירות נהיה רוב במדינה. זה בדיוק כמו שמרן החזון איש זצוק"ל כתב לפני חמישים שנה. הם אומרים פן ירבה ורוח הקודש אומרת כן ירבה. הם לא רוצים לתת לנו לחיות כאן".
ב-2002 עמד תקציב הישיבות על מיליארד ו-27מיליון שקל. עמדת הפתיחה של 2003 עומדת על 800 מיליון שקל בלבד. "הממשלה כבר קיצצה בעת אישור התקציב, בסוף 2002 25%, מתקציב הישיבות. כעת מקצצים עוד %10 בצורה רוחבית מכל משרדי הממשלה, ובנוסף מבטלים את התמיכה בתלמידי חו"ל, ושכרם של אברכי הכוללים יקוצץ בצורה דרסטית. לא מתבצע כאן קיצוץ, אלא נסיון מרושע לריסוק וחיסול של עולם הישיבות", אומר הרב פרידמן.
"כעת הולכים לסגור את משרד הדתות, יחברו אותנו למשרד החינוך, והתקציב יעמוד על 400 מיליון שקל בלבד. בסוף השנה נישאר מרוקנים בלי כלום. ובמשרד החינוך גם ישנן גזירות קשות: הולכים לסגור את האגף של החינוך ההתיישבותי (כפרי הנוער, עליית הנוער, מת"ן ועוד), סוגרים את האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי, ולפני מספר שבועות הוציא חשב המשרד, מוטי מרוז, מכתב לכל המוסדות, שבחודש מרץ יקצצו את התקציב ב-%20, לנוכח קשיי התקציב".
הרב כהן: "בית המשפט המליץ להפסיק את כפל התמיכות לישיבות קטנות ממשרד הדתות וממשרד החינוך. חיפשנו דרכים איך למצוא את הפתרון החוקי להתגבר ולהסדיר שאין בזה כפל תקציבים בין החינוך לדתות. דיברנו על שעות נפרדות של לימוד. אך המדינה החליטה שלא יאפשרו זאת, ואפילו הפכו את זה להחלטת ממשלה, ומעתה יפסיקו את מתן התמיכות ממשרד הדתות לישיבות הקטנות, כדי שלא נוכל למצוא פתרון לכפל תמיכות".
הפגיעה בתלמידי חו"ל
ראשי איגוד מוסדות התורה מציינים כדוגמא, את תקציב החינוך החקלאי. הורה יכול להחליט לשלוח את בנו ללמוד בבית-ספר, שבו מלמדים את התלמיד כיצד לשתול עגבנייה וכיצד לנהוג בטרקטור, והמדינה מממנת את זה. אך כאשר מדובר בחינוך תורני, המדינה מבקשת להפסיק את המימון, ולכן בוטל התקציב שמשרד הדתות נתן לתלמידי הישיבות הקטנות ולכיתות הגבוהות.
הרב פרידמן: "אנחנו שומעים עכשיו על טוב ליבם שהם רוצים לתת לאברכים מגיל 22 אפשרות ללכת לעבוד לאחר שעות הלימוד בכולל. תקציב האברכים מגיל 22 עד 27 יקוצץ בחמישים אחוז, מ-600 שקל ל-300 שקל ומגיל 27 תופסק התמיכה כליל. מבחינתם, הדבר יביא חיסכון למדינה, בכך שהם מבקשים לעודד אברכים לעזוב את לימודם".
מדובר באבסורד. בשנה שעברה קיצצו 10% מתקציבי משרדי הממשלה. במשרד החינוך קיצצו בכל האגפים, בצורה רוחבית, וכך נפגעו האגפים בצורה יחסית באופן מועט, כמו למשל תקציבי הפיתוח שנפגעו. התקציבים לחינוך לא נפגעו. במשרד הדתות, שהתקציב הוא קטן, ונועד בעיקר למוסדות התורה, קיצצו עשרה אחוזים מתקציבי הישיבות. "מהחלטת הממשלה האחרונה עולה, כי אברכי הכוללים יקבלו לאחר הקיצוצים הרבים, רק 540 שקל", אומר הרב פרידמן. "בנוסף, תופסק התמיכה במימון אברכי חו"ל, ומדובר ב-18,000 אברכים המתגוררים בארץ עם דרכון זר. זהו עוד קיצוץ של %15 מתקציב המשרד, בסכום של למעלה מ-100 מיליון שקל".
לפני חמש שנים הוקמה וועדת בלומברג-גביש. אחת החלטות הוועדה היתה, להצמיד את תקציב הישיבות למדד. ההחלטה היתה במקביל להפיכת הכסף המוענק לישיבות מתמיכה לתקציב. במסקנות הוועדה נקבע, כי יוקם מנגנון שידאג לכך שהכסף לא יישחק. בשלוש השנים הראשונות אכן ביצעו חלק מההמלצות, למעט ההמלצה על הצמדת תקציב הישיבות למדד. ראשי איגוד מנהלי הישיבות טוענים, כי בדיונים על תקציב 2002 היתה החלטה, שככל שהמדד יעלה, התקציב של הישיבות יעודכן בהתאם. המדד עלה ב-8%, והישיבות אמורות היו לקבל את התקציב הנוסף עד סוף השנה. "אלא, שבסוף השנה קיצצו את תקציבי הישיבות בעוד עשרה אחוזים, והובטח לנו שבדיונים על תקציב 2003 יחזירו לנו את הפרשי המדד. היום אומרים לנו לשכוח מזה לחלוטין", מאשימים ראשי איגוד המוסדות.
עולם הישיבות כבני ערובה
הרב רוט: "הפכו את עולם הישיבות לבני ערובה בידיהם של פקידי האוצר, שעושים מה שהם רוצים. כשהרב גפני נכנס לתפקידו כיו"ר ועדת הפנים של הכנסת, הוא זימן את שר הדתות ומנכ"ל משרדו, שהבטיחו, כי תקציב הישיבות ייכנס במועד. אך למרות ההבטחה הזו, כל חודש יש תירוצים למכביר מדוע זה לא קורה. הכל בשרירות לב של פקידי האוצר, דבר שלא קורה בשום משרד ממשלתי".
הרב פרידמן: "השיתו עלינו דבר שלא היה מעולם בחמישים שנות המדינה. לקחו מאה אלף תלמידים, כל תלמיד צריך היה לבוא ולחתום שהוא לומד במוסד. לא היתה תופעה מכוערת כזו בשום מגזר אחר במדינת ישראל, שתלמיד יבוא ויצהיר שהדיווחים של המוסד שלו נכונים. הכפישו אותנו, כאילו אנחנו משקרים. ראו שהם לא מצליחים להתמודד עם זה, לא מגלים כביכול את ה'גנבים', אז החליטו לקצץ לנו. ואז התברר שכל הרשימות נכונות. וגם את זה עברנו".
הרב רוט: "או למשל ההשפלה של ההצהרות בפני עורכי דין. בשלב הראשון העבירו את כל נושא רישומי המוסדות לחברת 'תים', כי המשרד לא השתלט על כמויות אדירות של חומר, וחיפשו אולי יש 'רמאויות' כביכול. פקידי האוצר טענו שמספר התלמידים ירד ב-%15, אבל מחשבי תים הוכיחו שהמספר דווקא גדל. ואז החליטו שכל תלמיד יצהיר כי הוא לומד בישיבה, וגם זה לא עזר".
הרב פרידמן: "ממשלת ישראל החליטה ב-99' שכל מוסד ציבורי, עמותה, המבקש תמיכה ממשרד ממשלתי, חייב להוכיח שנתיים פעילות במימון עצמי. אם אתה מחליט בחודש אלול לפתוח ישיבה קטנה, שנתיים אתה לא יכול לקבל שקל ממשרד ממשלתי. במילים אחרות: אם יש למוסד החדש 30 תלמידים ויכולת לקבל עשרות אלפי שקל בשנה מהמשרד, אתה מנוע מלקבל את זה. במשרד החינוך שהכסף הוא תקציב, אתה מקבל מהיום הראשון. זה גם גרם לצמצום של כוללים. בכל הערים החדשות אברכים צריכים לנסוע חמישים ק"מ כדי להגיע לכולל. אי אפשר לפתוח במקומות כאלה כוללים".
המטרה: למוטט את עולם הישיבות
לאור הקיצוץ הגדול הזה, לא ברור מהיכן ישלמו הורי התלמידים את הפערים הללו. שכר הלימוד ייאלץ לגדול, אך הורים למשפחות ברוכות ילדים, המתפרנסים בעיקר מקיצבאות הביטוח הלאומי, ייאלצו לחיות בעוני מחפיר.
הרב כהן: "מה מנהל מוסד יעשה עם כאלה גזירות? משרד החינוך מקצץ 20 אחוז מהתקציב, האברכים ישלמו פחות, ואנה אנו באים? מה נעשה? מדי חודש אנחנו משלמים עשרות אלפי שקלים מיסים, ניכויים, ביטוח לאומי ומס הכנסה. המס הכנסה שלנו הוא מוגדל. מעסיק בחברה לא משלם כל-כך הרבה מיסים. מלכ"ר משלם תוספת של %13 יותר ממעסיק אחר. אנחנו משלמים מע"מ ולא מתקזזים. אנחנו בונים בניינים במיליארדי שקלים, ומשלמים מע"מ. אנחנו צרכנים של מצרכי מזון בסיסיים יותר מכל אוכלוסייה אחרת. אם הגענו לעת כזאת, שלא רוצים להעביר כסף, נרד למחתרת. נצא במגבית מיוחדת בעולם. כמו שהאו"ם שולח מזון לעיראק, בוודאי שגם ישלחו לנו".
הרב צבי רוט: "הציבור לא מבין את משמעות הקיצוצים הללו. ישנה גזירה לקצץ במספר המורים ובשעות ההוראה בכל מקום. יהיו פיטורים בחינוך העצמאי. יפסיקו לממן את כיתות בסמינרים. האוצר טוען כי יש יותר מדי מורות, ואין צורך בכזה תקציב, ולכן יהיו פיטורים. האבסורד הגדול בכל התוכנית היא, שכל עולם התורה על מוסדותיו, מעסיק כחמישים אלף עובדים לפחות. כמה פרנסה אנחנו נותנים לחברות במשק? זה המון כסף. מה כולם יעשו כעת?"
הרב משה גפני מצטרף לביקורת הקשה. "החליטו לקצץ בתקציבי הישיבות בלי שום החלטה, בלי שום מחשבה, ובלי דיון בכלל. פקידי האוצר החליטו בשרירות לכתוב סכום מסויים בספר התקציב, וככה זה נקבע. והגזירות מתחדשות משבוע לשבוע. בשלב מסויים הפסיקו לתת תקציבים לישיבות שלא הגישו את כל הניירת בזמן, ופתאום מוצאים טריק חדש כיצד לא לשלם לאברכים: אברך שאשתו עובדת ופותחת תיק במס הכנסה, נחשבת ההכנסה של שניהם כהכנסה אחת, והאוצר ביקש להפסיק לתקצב את אותם אברכים. יש ביקורות בלתי מתקבלות על הדעת של הפקידים, ולפעמים הם מקצצים בלי להודיע מראש, ורק אחר-כך הם אומרים סליחה, טעינו. המגמה של משרד האוצר ברורה ביותר: למוטט את עולם הישיבות".
שכר לימוד גבוה
הרב יהושע פולק: "מצבם של האברכים יהיה קשה ביותר. אברכים שלומדים בכולל, יספגו גם את הקיצוץ במשרד הדתות. אם תיכנס ההחלטה לתוקפה, של קיצוץ תקציבי הכוללים, אברכים יקבלו % 30פחות. רק בשנה החולפת, יחד עם התוכנית החדשה, מקצצים כ-% 35 בתקציבי הכוללים. לראשי הכוללים לא יהיה מהיכן להשלים את החסר. נוסיף לכל זה את אברכי חו"ל שלא יוכלו לקבל תקציב, נוסיף גם את הגזירה החדשה, הקשה ביותר, של קיצוץ במחצית מהתקציב עבור אברכים בגילאי 23-27, כי רוצים לבטל אותו מתורתו, ואומרים לו שהוא יכול לצאת לעבודה בערב - אלו הן גזירות קשות, ואברכים יקבלו חצי ממה שקיבלו עד היום. גם ההחלטה שלא לתקצב מוסד עם פחות ממאה תלמידים מוסיפה מכה אנושה לכולם".
מהיכן ישלמו ההורים את שכר הלימוד של ילדיהם?
"שאלה טובה מאד. הנה, גזירה חדשה, שרוצים להפסיק את תקציב הישיבות הקטנות, דבר שעד היום העניק להורים את האפשרות לשלם שכר לימוד נמוך. כעת, לנו הרי אין לימודים חינם, והשכר יעלה בהתאם וייפול על ההורים. גם בנושא הדיור תושת מכה קשה על הציבור החרדי. אנחנו הרי זכאים למענקים מוגדלים בגלל הניקוד הגבוה של זוגות המגיעים ממשפחות ברוכות ילדים. המענקים הופסקו. ברגע שאדם חסר לו לחם, שכר הלימוד גבוה יותר, כיצד הוא ישלם את המשכנתא המוגדלת? תהיה אנדרלמוסיה בכל הארץ".
"ההשלכות הן קשות ביותר. אדם יעמוד בפני מצב שהוא רוצה להמשיך ללמוד אבל אין לו הכנסה מספיקה כדי לפרנס את בני ביתו. ואם לא ישב וילמד, גם לא תהיה לו הכנסה, כי הוא בכל זאת ירצה להמשיך ללמוד ולא לצאת לעבוד. ומה עם האברכים אזרחי חו"ל, היעלה על הדעת שהם לא יקבלו סיוע מהמדינה, כי כל חטאם הוא שהם אינם אזרחי ישראל?"
המאבק: להזעיק את יהדות העולם
אז מה עושים? זו השאלה שרבים-רבים מתחבטים בה קשות. מצד אחד הנציגות החרדית בכנסת איננה בקואליציה, ויכולת ההשפעה שלה מבפנים קשה יותר מבעבר, אך כאופוזיציה, הח"כים החרדיים אינם מתכוונים לשתוק ולתת לתוכנית הכלכלית הזו לעבור בשקט. החשש הגדול הוא, כי מכל הקיצוצים הגדולים במשק, הפגיעה בעולם הישיבות תהיה הקשה ביותר.
פרשנים כלכליים מעריכים, כי שר האוצר לא יוכל לעמוד מנגד מול שביתות מתמשכות במשק וגל אדיר של מחאות מכל המגזרים. מאידך, נתניהו טוען, כי הממשל האמריקני מתנה את מתן הערבויות לישראל, בתנאי שהתוכנית הכלכלית תעבור. אם כן, כיצד יצליח נתניהו לעבור את המשוכה הקשה הזו? אין ספק, כי מדובר בפלונטר. הפלונטר הגדול יותר הוא, שנתניהו עצמו מצהיר כי גם אחרי שתוכנית הגזירות הכלכליות תעבור בכנסת, אם תעבור, זה לא יגדיל את הכנסות המדינה.
הרב גפני, כיצד מביאים לביטול הגזירות הכלכליות הקשות האלה?
"צריך לנהל מאבק בארץ, לשתף פעולה עם כל הארגונים החברתיים וסיעות האופוזיציה, וגם עם גורמים בקואליציה שמתנגדים לאכזריות הזו. אבל בעיקר עלינו להזעיק את יהדות העולם. אחת הטענות של האוצר היא, שהממשל בארה"ב מתנה את מתן הערבויות באישור התוכנית הכלכלית. אבל, כמו שיש שרים וח"כים שאינם יודעים את המשמעות הספציפית כלפי הציבור החרדי, צריך שיהדות העולם תדע את זה. עלינו להסביר לגורמים הללו בארה"ב, שחוץ מתוכנית 'להצלת כלכלת ישראל', יש כאן מגמה שאינה קשורה לתוכנית הכלכלית".
איך מנהלים את המאבק בארה"ב? מי אמור לבצע זאת?
"אנחנו דנים בדרכי הפעולה בימים אלו. על הממשלה לדעת באופן הברור ביותר: הם שלחו טילים מונחים, לפגיעה ישירה ונקודתית בציבור החרדי, כדי שיהיה לציבור רע יותר, שיסבלו יותר. ובמלחמה כמו במלחמה. יש להאבק ולא לוותר".
הרב יהושע פולק: "אין פתרון נראה לעין. אלו גזירות קשות ביותר. זה בדיוק כמו בניין דומינו שיכול לקרוס בכל רגע. צריך להבין, אין מדובר בסתם גזירות. אם היתה גזירה של קיצוץ רוחבי, בשיעור של %10 בכל משרדי הממשלה, זה היה אחרת. אבל זהו קיצוץ אחר לגמרי. אינני יודע אם שר האוצר שונא דווקא אותנו. אבל נתניהו ואנשיו באו למשרד הדתות והודיעו להם שהם חייבים לקצץ, מעבר לעשרה האחוזים הרוחביים עליהם הוחלט לגבי כל משרדי הממשלה".
"פקידי האוצר הוציאו עלינו את כל השנאה רבת-השנים שלהם. את הכל הם הוציאו כעת. עוד לא ראיתי, מאז שאני עוסק בענייני התקציב, כזה דף מרושע על כל צעד ושעל. אני רוצה לגלות לך, ששוחחתי לפני מספר ימים עם בכיר ביותר במשרד האוצר, פקיד בכיר שיש לנו עמו יחסים מצויינים. שאלתי אותו: איך אתה נותן לדבר כזה לקרות. אתה הרי יודע את המצוקות ואת הצרכים. התשובה שלו היתה: הסתירו את זה ממני. המשמעות היא, שאם לאותו פקיד בכיר לא הודיעו מה הולכים לקצץ, הרי שפקידי האוצר עשו זאת בכוונה תחילה, כדי לפגוע קשה ביותר בציבור החרדי".
(יתד נאמן)
תוקן על ידי - בחדרי חרדים - 4/5/2003 11:46:42 PM
 |
|
|
