| נשלח ב-9/4/2003 04:08 |
 |
| |
למה נבראנו?
מינקותי החדירו בי כי נבראתי כדי לעבוד את הבורא. תשאל כל יהודי מאמין מדוע הוא בא לעולם, וזו תהיה התשובה.
כשאני חושב על זה היום, זו צורת חשיבה מוטעית לגמרי.
בראש ובראשונה נבראנו כדי שיהיה לנו טוב, כדי שנכייף.
נשמע מוזר?
מוזר עוד יותר לחשוב שלקב"ה היה כל כך חסר שיהללו אותו ויעבדו אותו. אנו עושים רצונו, לא בכדי שיהיה לו טוב, או שיהיה לו נחת רוח. אלו בסך הכל דימויים של התחושות שאנו חשים כאשר אנו עושים זאת.
אנו עובדים אותו כדי שיהיה לנו טוב. אם אנו חיים בהרמוניה עם הכללים שלו, אנו זוכים לכל הטוב שיש לעולם להציע לנו.
כמובא בכוזרי ובעוד מקומות, הבורא מעצם טובו חפץ להיטיב, וזו העילה היחידה להיבראות הנבראים. אם כך, מטרתנו העליונה בעולם, היא פשוט ליהנות! להיות מבסוטים ולהודות על הבריאה הנפלאה.
התורה ניתנה כספר הדרכה כדי להגיע לשלמות. כאשר האדם משלים את עצמו על פי רצון הבורא, הרי אין מאושר ממנו, ולמעשה הוא מגשים את תכלית הבריאה, להנות מחסדי האב הטוב.
אמור מעתה, באנו לעשות חיים!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 05:02 |
|
| |
זה לא סתם חינוך לילדים, זוהי השקפת הברייתא בסוף קידושין, ואני נבראתי לשמש את קוני!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 06:47 |
|
| |
על-פי תורת החסידות, "טבע הטוב להיטיב" הוא טעם מוגבל הנכון לרמה מסויימת בלבד, ובשום פנים לא ביחס לבורא עצמו, שלא ניתן לומר שיש לו "טבע" כלשהו.
סיבת הבריאה, למי שעדיין לא שמע, היא משום ש"נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים" (תניא, מתנחומא נשא טז).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 06:58 |
|
| |
טבע לא ותאווה כן???
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 15:05 |
|
| |
אפרים, העלית שתי נקודות.
א. האם דרך הטוב להיטיב מהווה פגיעה בשלמות, כיון שיש כאן רצון, היעדר.
ב. האם זו הסיבה לבריאה.
ובכן,
א. נבדיל בין חלק הבורא לחלק הנברא בהגדרה "דרך הטוב להיטיב".
לבורא אין צרכים שעליו למלא על ידי הענקת טוב. כבר הוסבר שכשאשר אנו מייחסים כינוי כמו "טוב" או כל כינוי אחר לבורא, הרי זה בא לתאר את הנפעל על ידו, כפי שנרשם בתחושותינו, וכן בא לתאר שלילת התכונה ההפכית.
דרך הטוב להיטיב אינה מגדירה אם כן את מהות הבורא, אלא את מטרת הנברא, משנברא. כיון שהתפקיד היחיד שאנו יכולים לשחק ביחסי הגומלין בין הנברא לבורא, הוא פשוט להנות מטוב הבורא, הרי שבכך מוגדרת מהותנו.
ב.
סיבת הבריאה באשר לבורא, לא תובן לבן אנוש. בשאלה "מדוע נבראנו" אנו מבקשים לדעת מהי מטרתנו, ולא מה 'הניא' את הבורא לבראנו.
כשאנו מגשימים את עצמנו על פי הדרך שהתווה הבורא, אנו זוכים לכל הטוב, וממלאים את חלקנו בבריאה כפי שהוסבר לעיל.
תוקן על ידי - ספודיק - 4/9/2003 3:14:35 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 16:16 |
|
| |
ספודיק,
אמור לי, התאוריה קשורה לשמך ?
כי תמיד כשאני מסתכל בז'ורנאלים שמתפרסמים בערי הקדש (אלו שנוהגים להחרים אותם מפעם לפעם) אני רואה תמונות של רבנים בכובעי לבד ליד ספר ותמונות של רבנים עם ספודיקים ליד אוכל ...
אל תיקח אישי (אני אוהב חסידות ברמה שמותר לי)
לעצם העניין, אתה לא צריך להגיע לטוב הנובע מהנאה רוחנית, גם לגבי הנאה גשמית ממש יש מספיק איזכורים .
נזיר שמביא קרבן על כך שנמנע מיין .
הגמ' בירושלמי - עתיד אדם ליתן את הדין על כל הנאה שלא נהנה . ועוד
אמור מעתה : באנו לעשות חיים בפועל ממש ...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 16:43 |
|
| |
לשם מה ניברא האדם???
לרומם כבוד שמים
קאצק
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 17:06 |
|
| |
האם השאלה "למה" היא בקמ"ץ ומובנה "מדוע"?
אזי אין לה תשובה, נבראנו וזהו. על ספקולציות לגבי כאבים של הבורא כביכול שאילצוהו לבוראנו, לא כדאי לבזבז הקלדה.
אם השאלה "למה" היא בשו"א ומובנה "לאן" דהיינו האם אנו מזהים איזה שהוא כיוון בבריאה ממנו נוכל ללמוד על היכללות ייעוד האדם בכאותו הכיוון, אזי יש הרבה מה להקליד.
כאמור כאן וברחבי הפורום, ישנן נוסחאות רבות כמו:
להיטיב,
להתענג [על השם],
דירה בתחתונים,
לשעבד לבו להשם,
וכנראה עוד.
בנוסחאות מעין זה מצאתי תמיד רק היבט חלקי. הנוסח בו מצאתי את מבוקשי בין מבחינת כיוון הבריאה ובין מבחינת שיא מעלת האדם הוא "התאמת האדם להווה". זהו על רגל אחת ואידך זיל גמור.
ארשה לעצמי "לגנוב" מלשון הרש"ר אשר הכנתי לשיעור הבא במשנתו:
"כל התורה כולה איננה אלא מצות 'למינו' שניתנה לאדם מישראל. החוק האלוקי ניתן לכל יצורי עולם. הוא מתבטא בכל היצורים שאינם חופשיים, והוא שולט בהם על כרחם; והוא נאמר לאדם ולישראל, - למען יקבלוהו בבחירה חופשית וישליטוהו על יצריהם וכוחותיהם. בעצם ההשתעבדות לחוק האלוקי יגשימו את ייעודו הנעלה של מינם וכו'. זאת היא הקריאה אשר אזניך בן אדם תקשיבנה במאמר הבריאה של השם וכו' בסדר ומשטר, אשר ערך וסידר השם בעולמו ובעד יצורי עולמו וכםי אשר עיניך תחזינה את כל אלה אל תפגע לרעה, אל תהרוס ואל תפריע אותם ממעשיהם וכו'. ותזהר לבל תהפך אצלך הזכות הזאת [אשר נתן לך השם להשתמש חופשי], להיות שרירות הלב עד כי ע"י מתנת הזכות הזאת תשכח את השם, ותבוא, לפרוע פרעות בעולמו".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 18:05 |
|
| |
1. I always find it funny when people think that "Dirah BaTachtonim" is a better explanation than any other.
2. The bottom line is that the search for a "reason" and "meaning" is a part of the Human Condition.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 18:53 |
|
| |
בעל עגלה, אני מזמן כבר לא חובש ספודיק..
לעייננו, דיברתי בפירוש על המובן הגשמי. אולם לשיא ההנאה ניתן להגיע כאשר אנו חיים על פי התורה ומגבילים את ההנאות למנות קטנות, כפי שמורה התורה.
הנאה זו היא מנת חלקם של כל שוכני היקום, אולם ליהודים ניתנה אופציית הנאה ייחודית, והיא ההנאה הרוחנית שבעבודת השם. (אמנם גם גויים יכולים לעבוד את הבורא, אך לא ניתנו להם כלים להרגיש קרובים כל כך).
זהו גם ההסבר לביטוי "נבראתי לשמש קוני".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 20:29 |
|
| |
ווטו1, דוד12,
הסתייגותו של ווטו1 באשר "לספקולציות לגבי כאבים של הבורא כביכול שאילצוהו לבוראנו" נכונה מנקודת מבטו של הא-ל אך דומה שהיא מחטיאה ואיננה מביאה בחשבון את מטרתן של אותן הספקולציות שלא נרקחו ע"י חכמים אלא כדי לסבר את מוח ההמון שברובו זקוק לאחיזה באיזה חוט דמיוני של צידוק לבריאה.
במילים אחרות, "לא כדאי לבזבז הקלדה" באשר לסיבה האמיתית של הבורא אך ראוייה ההקלדה ונצרכת בהחלט כאשר היא לצורך הנבראים שמגששים באפילה וזקוקים לסיבה "לא אמיתית" אך סבירה דיה כדי לתפוס ולהשלים את זהותם הדתית.
דוגמא לדבר: כל בר בי רב המתמצא בתורת המספרים (וגם מי שלא) יודע, שבנוסף למספרים הרציונאליים (המספרים הרגילים המוכרים לנו, כגון: 1-2-3 וכיוב"ז) ישנם מספרים המוגדרים כ"מספרים אי-רציונאליים" שהם אמיתיים אך אי אפשר להגדירם במספר (כגון: המספר המכונה פאי שלא ניתן לתת את ערכו המספרי המדוייק), ולמעלה מזה ה"מספרים המדומים" היינו, מספרים שאין להם שום אחיזה וקיום במציאות האמיתית (כמו מינוס 1 בריבוע, (i) שלא קיימת במציאות המוכרת לנו חיה כזאת) ובכל זאת הרי היא חיה נושמת ובועטת ומהווה את אחת מאבני היסוד של כל מתמטיקאי מתחיל שאיננו יכול לבצע את מלאכת חישוב המספרים ללא השימוש ביצור דמיוני זה המכונה בשם i.
במילים אחרות, לפעמים אנו נצרכים ונדרשים ליצור חיות שלא מן העולם הזה - לצורך העולם הזה. כי דוקא בבריאת היצור המדומה הזה אנו יוצרים עולם מושלם יותר עבורנו. כידוע לחובבי תורת המספרים שבינינו, אשר לולי המספרים המדומים ודומיהן לא היתה המתמטיקה מסוגלת לייצר חישובים (שמתבררים בסופו של דבר כמדוייקים להפליא) ועולם מתמטי מושלם.
זהו אם כן הצורך שראו חכמים, כל אחד לפי רוחב דעתו ודעת ההמון שבתקופתו, לייצר את הספקולציות המדומות באשר לשאלות דתיות כמו זאת הנדונה באשכולנו: מדוע ולמה ברא הא-ל את עולמו.
הספקולציה תשאר ספקולציה. מדומה. אך תועלתה למען השלמות האמונית והדתית של הנברא היא אקוטית.
אפשר לתאר זאת גם כך: הספקולציות המדומות מייצגות כעין יצור כלאיים שיש בו מן היש ומן האין לצורך חיבור היש עם האין.
לכן, דוד12, מלבד זאת שאין שום משמעות לתמיהתך בדבר היתרון שבספקולציה החבדית שמתמצאת ב"דירה בתחתונים" שהרי היא ספקולציה שנועדה לצרכי המאמין ולא לתיאור המציאות כפי שהיא, וכיון שכן לא ניתן לדבר במונחים של יתרונות ומגרעות לספקולציה זו או אחרת. הנח לכל מאמין להשלים את אמונתו בספקולציה המדומה שהוא ונשמתו מוצאים לנכון.
אמנם, בספר ד1906 בתחילתו מקשה ומתמיה באריכות דברים בתקיפותן של שאר הספקולציות וסופו שנאחז ש"דירה בתחתונים" שהזכרת, אשר ממסקנתו ניתן לטעות כדבריך בדבר היתרון שבספקולציה זו, ולא היא. כוונת המצדדים בספקולציה זו היא שבהקשרים מסויימים היא נראית יותר מתאימה ולא שיש בה מצד עצמה יתרון על חברותיה. אם נחזור לדוגמא שהבאתי מתורת המספרים הרי שיש מספרים מדומים ממינים שונים וכל אחד משרת את מטרתו הוא, כל אחד מתאים לשימוש בחישוב מסוג שונה ואין מלכות נוגעת מחברתה.
דוד12,
כתבת "BaTachtonim" שהוא שם עצם
וצ"ל "BeTachtonim", אלא אם כן מדובר כאן בספקולציה שונה לחלוטין שלא שיערתי ולא שיערו אבותינו ולא העלו על דעתם.
----------------
גם אני יכול לכתוב ספקולציות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 20:57 |
|
| |
Eco, please read better what I wrote.
I once heard from a friend, that the Human need for "Meaning" is one of these inexplicable things like the Appendix. The Brain was designed for Survival purposes, but it "Grew" an "Appendix" with a need and speculations for Meaning.
Eco, can you explain WHY the Dirah concept makes more sense from a Human prespective, than any other explanation?!
תוקן על ידי - דוד12 - 4/9/2003 8:57:59 PM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 21:04 |
|
| |
ספודיק יקר,
אתה מזכיר לי את ימי בחרותי.
פתחנו 'מסילת ישרים', והחילונו ללמוד מוסר בהתלהבות:
"יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.
והנה מה שהורונו חז"ל הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג...
* כאן קפצנו לתל אביב, השתוללנו בים, עד חצות הלילה* וכשחזרנו, המשכנו לקרוא:
...על השם, וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא... ומקום העידון הזה הוא באמת העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה...
(להמשיך? אני כותב מהזכרון, מ-ב-ט-י-ח)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 21:32 |
|
| |
אקדמאי, מהו המסר שאתה מבקש להעביר בציטוט?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2003 22:07 |
|
| |
אינני יודע איך התפתח כל הוויכוח לכיוון שפותח האשכול לא התכוון לכך.
ספודיק הבחין בין שאלתו מהי מטרתינו כעובדי ה' לבין השאלה הפילוסופית תיאולוגית למה ברא ה' את עולמו.
לפי ספודיק מטרתינו ליהנות מהחיים, וכחלק מהנאה זו אנחנו עובדים גם את ה', בבחינת חציו לה' וחציו לכם. ואף בעצם הנאתינו אנחנו עובדים ה' כי ממלאים הכוונה של הבורא להטיב איתנו.
לפי ספודיק גם דירה בתחתונים אינה סותרת לנקודה זו, על ידי הנאתנו אנו הופכים מקום זה לדירה לשכינתו.
אין זה קשור עם השאלה למה הקב"ה ברא את העולם. (בכתבי חב"ד כתוב במפורש שאין אנו יודעים למה ברא את העולם ולמה צריך דירה אך כך רצה. בעצם הרמב"ם במורה (ח"ג פ"י) כבר כותב "וההכרח הוא שיסתיים הדבר [השאלה למה נברא העולם] במתן התכלית שכך רצה ה' או כך גזרה חכמתו, וזה הנכון. וכך תמצא חכמי ישראל תקנו בתפלותיהם באמרם אתה הבדלת אנוש מראש ותכירו לעמוד לפניך כי מי יאמר לך מה תעשה ואם יצדק מה יתך לך, הנה בארו שאין שם תכלית אלא הרצון המוחלט".
בעצם ספודיק מגדיר כאן את ההבדל בין השקפת החרדים, שמטרת עבודת ה' הוא להתמסר ולבטל כל הנאה למען עבודת ה', לבין השקפת הקהילה האורתודקס מודרני, שחושבת שגם הנאת החיים אינה סתירה לעבודת ה'.
אם כן עלינו לדון בשברי ספודיק ולא בדברים צדדים.
|
|
|
|
|
|
