למה נבראנו?

אקו, התיאורי' שלך מצחיקה. האם כל פעם שאני שואל אותך מדוע אתה מחזיק בדיעה הנראית לי בלתי הגיונית תענה לי בתירוץ השדוף שהאומא המזרח-תיכונית במוח שלך חסרה כמה ברגים? אני מקוה שבהתחלה תנסה לשכנע אותי שדיעתך היא כן הגיונית. וכך בענינינו, אני מנסה להבין מה גורם לבני אדם נורמליים להניח שלהגיד שהקב"ה רוצה שתניח תפילין ותאכל כשר כי ככה בא לו או כדי שהנשמה שלך תעוף לגן עדן, זה לא הגיוני, וכאשר אומרים "דירה בתחתונים", הרי זו תרופת פלא נגד כל נגעי הקושיות.

[לענין דקדוק, ידידי אתה לא יודע מה אתה סח. "בתחתונים" הוא קיצור של "בעולמות התחתונים", והב' מנוקדת בפתח].



תוקן על ידי - דוד12 - 4/102003 1:26:53 AM
ועל ידי מיימוני מטעמים שהצנעה יפה להם.

תוקן על ידי - מיימוני - 4/10/2003 9:03:22 AM

אכן, כפי שציינו רבים מן הכותבים, לא דייקתי בהגדרתי.

"דירה בתחתונים" היא לא סיבת הבריאה, אלא מטרת הבריאה.

כשמדובר בבורא עצמו, עצמותו ומהותו ית', לא ניתן לדבר כלל על "סיבה", גם לא על סיבה שאינה מובנת לנו, משום שההנחה שישנה סיבה כזו פירושה שישנו דבר המכריח את מעשי הבורא, או במלים אחרות - דבר שהוא גדול מהבורא עצמו, חלילה.

אשר למושג "נתאווה" - מובן שהמושג "תאווה" כאן אינו כמשמעותו ביחס לבני-אדם. אנו משתמשים במלה זו משום שאין לנו מלה אחרת לתאר רצון שאינו נובע מסיבה כלשהי (כלשון אדמו"ר הזקן בעל התניא: "אויף א תאוה פרעגט מען ניט קיין קשיא").

לדיון בדבר ניקוד "בתחתונים": הניקוד המקובל בחב"ד הוא ב' שוואית. הסיבה לענ"ד - משום שהמדובר הוא לפני התהוותם של ה"תחתונים", ולכן לא ניתן לדבר על "התחתונים" בה"א הידיעה, אלא על המושג "תחתונים". כשם שאדם בונה לעצמו בית משום שהוא רוצה לגור "בבית" (ב' שוואית), ורק לאחר שבנה את הבית הוא אכן מתגורר "בבית" (ב' פתוחה).

וכמו שנאמר "סייג לחכמה שתיקה".

פרויים,

הערה.

כתבת: "רצון שאינו נובע מסיבה כלשהי". כנראה שכוונתך לבחירה, כי לרצון מתייחסת הבחירה כסיבה.

אפרים, במלים אחרות לא אמרת כלום. במקום להגיד "אני לא יודע" (ולא מעונייך לדעת) אתה יוצר רעיון חסר משמעות לחלוטין של "דירה בתחתונים". משל למה הדבר דומה? אדם האומר לחבירו אני חפת בתפוח. שאלו חבירו, מדוע? בגללל מתיקותו או צבעו או צורתו? ויענהו לא! כי אני רוצה תפוח! תודה רבה!

ניכר בדוד שדעתו וסבבלנותו קצרה
לפני שאתה קופץ ומתלהם כדאי שתלמד את הנושא קצת יותר ביסודיות
הסיבה שדירה בתחתונים היא הסבר יותר טוב מכל תירוץ אחר הוא לא במילים דירה אלא במושג "נתאווה" הקב"ה רצה עולם.תשאל למה.אענה שרצה.ואפרט.אתה בדרך כלל רוצה משהו מסיבה מסוימת.אתה רוצה אוכל כי אתה רעב.לישון כי אתה עייף וכו.א"כ מסתבר שזה לא ממש רצון אלא יותר דחף וצורך אתה צריך את הדברים האלו.ככה זה תמיד בעולם המושגים של בן האנוש לכל סיבה יש מסוב עילה ועלול.קשה לנו לתפוס שיש משהו בלי סיבה ובלי היגיון.אבל אם נעיין נגלה שהחוליה הרשונה בשרשרת אותה נקודת התחלה שמבחינתינו היא הבורא אצלו קיים מושג של רצון אמיתי הוא רוצה בלי סיבה בלי דחף ובלי צורך וזה הססבר הכי לוגי שניתן למצוא לבורא כל יכול אינסופי וכו.טבע הטוב להטיב.להשפיע לברואיו כל ההסברים האלו בעייתים מכיון שהם מעמידים את הבורא כנצרך כאחד הזקוק למשהו. א"כ בשימוש של הסבר "נתאווה" זהו המידה והדחף הכי דומה אצל בני אדם לאותו רצון אמיתי שדיברנו עליו.כשאדם מתאווה למשהו הרבה פעמים זה לא הגיוני וללא טעם.א"כ הבורא החוליא הראשונה בשרשרת.זה שאין לא שום דחף צורך או רצון הסיבה שהוא ברא את העולם הוא כמובא במדרש נתאווה לו הקב"ה להיות דירה בתחתונים ע"ד אותו מיליונר שיבחר לבנות את חבילתו דוקא באמצע שכונת פחונים.מין תאוה לא מובנת ומוסברת.תימצתתי ממש בקצרה את הרעיון אך אם תרצה לקרוא עליו קצת בהרחבה תוכל לעיין בספרו של הרב עדין שטיינזלץ.שלוש עשרה עלי שושנה.שם הוא מבאר בשפה עשירה וקולחת מושגים אלו שכפי שמישהו אמר כאן כבר נידונים באריכות ובהרחבה בחסידות

להעיר, איני יודע מה הייתי עושה בלעדיך.

קודם כל האם ידוע לך שהמדרש שאתה מצטט אינו מדבר כלל על מטרת הבריאה אלא על מטרת בניית המשכן.

שנית, בסופו של דבר לא אמרת כלום. בסופו של דבר אין לך תשובה למה הקב"ה ברא את העולם, אז תשתוק.

שלישית, אף אחד בכלל לא חשב (אם יש לו קצת שכל) שאנו יכולים להגיע לסוף דעתו של הקב"ה. השאלה היא מה הוא רוצה מאתנו. אז למה ההסבר של "נתאוה" יותר טוב מההסבר של "חובתו בעולמו", או בשביל לקבל את נתח הלויתן ושור הבר לעתיד לבוא, או ליהנות מזיו השכינה בגן עדן.

אנא ענני.

דוד,

הנה לשון המדרש (תנחומא (ורשא) פרשת נשא סימן טז): "בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים". מדובר על בריאת העולם, לא על הקמת המשכן. מטרה זו הוגשמה - חלקית אומנם - עם הקמת המשכן, כפי שמוסבר באריכות במאמרי "באתי לגני" הרבים.

לא ברור לי מדוע אתה קובע ש"דירה בתחתונים" הוא רעיון חסר-משמעות לחלוטין.

איש אינו אומר שההסבר של "נתאוה" יותר טוב מבחינה לוגית מההסבר של "חובתו בעולמו". הוא פשוט נכון יותר.

נבראנו כדי לשאול את עצמנו את השאלה הזאת, למצוא את התשובה וליישם אותה בחיים שלנו.

לא כל אדם אמור למצוא את אותה התשובה. אני חושב שגם הדתיים ביותר לא חושבים שמצוות הדת אמורות להשפיע על כולם בצורה שוה.

אפרים, עיין שוב באותו מדרש תנחומא ותיווכח ששם מדובר על תאוה שעלתה לפני הקב"ה "בשעה שברא את העולם", זאת אומרת אחרי בריאתו ולא לפני בריאתו וכסיבה שלו. וה"דירה" היא המשכן.

לענין מנהג חב"ד בניקוד "בתחתונים" עיין ב"שנים עשר פסוקים ומאמרי חז"ל" הנדפסים לרוב בהוצאות חב"ד, ושם בציטוטים מתניא פרק ל"ג הב' של "בתחתונים" היא בפת"ח (כמו הז' של זרבובית).

תוקן על ידי - דוד12 - 4/13/2003 7:50:51 AM

דוד,

"בשעה" = אחרי?!

לכל היותר, ניתן לפרש בדוחק בלשון המדרש שאין לתאווה זו כל קשר עם בריאת העולם, ו"בשעה" אינו אלא ציון זמן מקרי. והמחוור הוא כפירוש רבנו הזקן נ"ע שזוהי מטרת הבריאה.

לעניין ניקוד "בתחתונים", אינני יודע מי היו הנקדנים באותן חוברות ועל סמך מה. מה שאני יודע הוא שבפי חסידי חב"ד מקובל לומר "בתחתונים" בשבא.

שימו לב למה שכתב פה אפריים ההסבר של "נתאוה", פשוט נכון יותר!!!

כשמדובר על סיבת בריאת העולם באמת לא ניתן להגיד על הסבר מסויים שהוא הגיוני יותר מאשר השני כיוון ששכלנו לא יכול להבין את הבורא. אולם בהחלט ניתן לדעת מהו ההסבר הנכון יותר.

----------------------------------------------------
גולשים לגאולה http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=3855

ציון זמן מקרי?! היכן למדת הבנת הנקרא? האם פתחת את המדרש או העתקת אותו מאיזה ספר? תניא זה כבר משהו אחר. אבל במדרש אין דבר כזה.

דוד,

לפי הפרשנות שלך, "בשעה" הוא ציון זמן מקרי. בדיוק ברגע שהקב"ה ברא את העולם, התחשק לו גם שתהיה לו "דירה בתחתונים", בלי כל קשר בין שני הדברים.

וזו, לדעתך, משמעותה הפשוטה וה"טבעית" של המדרש...