|
|
| נשלח ב-30/3/2006 08:20 |
 |
| |
בר בי רב
שמעתי במו אוזני מדיין חשוב שבמקרים כאליו הוא מפנה לדיין ספרדי שנוהגים להקל בנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 08:24 |
|
| |
ברבי,
גם אם משתמשים כיום במים שלנו, והשיקול של שמירת המסורת הוא ברור (אף כי יש לפלפל בו טובא), בכל מקרה אני רואה לא מעט גיחוך בציטוט אסמכתאות שמסתמכות על אותם טעמים של ממרוצת הנהרות או אי השוואת הטמפרטורות. עדיף לומר שאנחנו ממשיכים על אף שאין לכך כל טעם (ולא 'חלק מהטעמים' כדבריך).
אגב, ישנן מקרים שבהם כן ביטלו תקנות, וכבר העירו על כך.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 10:58 |
|
| |
ישרן, כתבת:
"'תפסיק להניקו' הוא הקצנה וביטוי חריף של הטעם הפנימי-מהותי וכו' "
לא כן הדבר.
תפסיק להניקו הוא כפשוטו.
חז"ל חששו שהיא תתעבר, וכתוצאה מעיבורה יפסוק חלבה, וימות הולד ברעב.
תוקן על ידי - בר_בי_רב - 30/03/2006 10:59:13
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 11:12 |
|
| |
"להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם"
גם 'יד ה' ' יכלו להבין כפשוטו אבל לא מסתבר ככה אז מבינים שהוא מטאפורה או המחשה.
גם בענין התקנות -גזירות יש כמה וכמה סיבות לומר שחז"ל לא עסקו בתקנות טכניות אלא ערכיות - מהותיות (לא רק חז"ל אלא כל חכם שלם).
מה גם שפה מדובר ב'דברי חכמים' שעליהם נאמר מפורש שדברו בחידות ומשלים .
ואם תשאל למה?
כל נושא ה'אגדה' הוא להציג ציור כדי להעביר רעיון (האדם קולט בציורים מוחשיים).
מלבד הענין שכתבו כך כדי שיתקבל ולכן הקצינו והמחישו את החשש.(באמת תוכל לשאול גם על תקופת חז"ל - הרי תמיד תוכל להאכיל משהו אחר או להביא לו מינקת ולא תתן לילד למות.אלא יש כאן סיבה למה לא תתן ותניק את הילד - תרגיש שהיא עומדת בפני פרק חדש והיא צריכה להשקיע יותר בו ויש חשש כזה.ואמנם הענין הזה קיים גם אם לא תתן לו למות ממש.)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 11:14 |
|
| |
מיכי
כתבת :
"עדיף לומר שאנחנו ממשיכים על אף שאין לכך כל טעם" .
הטענה שהמים בלילה חמים יותר, היא תופעת טבע ועובדה נכונה.
ורק ההסבר שניתן לכך ע"י הראשונים אינו נכון.
ההסבר האמיתי הוא כמובן שהמים מאבדים את חומם שספגו במשך היום מהשמש , בצורה הרבה יותר איטית מאשר הטמפרטורה באויר , ולכן המים חמים בלילה יחסית לטמפרטורה באויר, וכן ביום הם מתחממים בצורה יותר איטית מאשר האויר ולכן הם קרים ביחס לאויר.
זו הסיבה האמיתית לדין מים שלנו, ולא שהחמה מחממת כביכול את המים ע"י שהיא מהלכת מתחת לפני האדמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 11:40 |
|
| |
בר בי רב.
אנו ממשיכים כי כל מנהיגנו יש להם מוראת ההוראה. הם יראים ממה שהמשנה
באבות אומרת. <איש את רעהו חיים בלעו.>
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 14:36 |
|
| |
ברבי,
מי דיבר על חום המים? אני מסכים שהמים באדמה חמים יותר מאשר מיל לאחר לינה. השאלה היא מדוע לא לקחת מי ברז ולהלין אותם? או מדוע לא להכניס אותם כמה שעות למקרר?
לזה אין כל תשובה סבירה, פרט לטעמים נסתרים, שאולי ישנם ואולי לא. בכל אופן ברור שלא מרוצת הנהרות
ואי אחידות של הטמפרטורה.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 15:40 |
|
| |
בר בי רב
לדבריך המים בלילה אינם יותר חמים מאשר ביום אלא היחס בין המים לאויר הוא זה שמשתנה.
למשל אם המים ביום הם 28 מעלות הרי בלילה הם יהיו 25 מעלות לדוגמא, לעומת האויר שביום היה 30 מעלות ובלילה יורד ל20 .
אם כך לא הסברת למה לא ללוש ביום במים שהיו בנהרות בלילה, שכן גם אם נניח שחימוץ מושפע מהיחס בין חום העיסה למים הרי ביום שהאויר כבר התחמם למה לא ?
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 16:11 |
|
| |
בר בי
לפי דבריך הזמן הטוב ביותר לשאוב מים הוא לפנות בוקר, שאז המים הינם הקרים ביותר.
בלילה הם מתחילים יותרחמין והולכים ומתקררים במשך כל הלילה, וביום הם מתחמים, ולכן אם ההפרש הזה לא זניח לחלוטים, הזמן הטוב ביותר לשאוב מים קרים ביותר הוא לפני הנץ החמה.
בכל מקרה כמו שנאמר לך המים בלילה לא חמים משמעותית יותר מאשר ביום, אלא יחסית לאויר הם חמים יותר בלילה מאשר ביום, והתופעה מתחזקת ככל שהמדינה רחוקה יותר מהים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 16:22 |
|
| |
מרובקה
לא 'לא חמים משמעותית' ,
אלא קרים יותר מאשר ביום וכמו שנתבאר.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2006 20:35 |
|
| |
אני בהחלט מסכים לדבריכם שהמים בלילה אינם חמים יותר מאשר ביום , אלא היחס בין חום המים לסביבה הוא זה שמשתנה.
אך בעולם העתיק בו אין קיימים מדחומים ואמצעי מדידה אובייקטיביים, הרי המודד היחיד , הוא ההרגשה הסוביקטיבית של האדם, שאכן חש שכביכול המים בלילה חמים הרבה יותר ממה שהם ביום, וזאת כאמור בשל הפרש הטמפרוטורות המוחשי בין חומם לחום הסביבה.
תוקן על ידי - בר_בי_רב - 30/03/2006 20:50:30
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2006 11:28 |
|
| |
ימי
המים בתחילת הלילה חמים יותר מאשר בתחילת היום כיון התחממו כל היום ועדיין לא הספיקו להתקרר.
כתבתי משמעותית כיון שלא ברור לי ששינוי הטמפרטורה של המים בנהרות בין הלילה ליום הינו משמעותי מעבר למעלה שתים, וגם לגבי זה אני סקפטי.
שאלה כללית
הם לגבי החימוץ הבדלים של מעלות בודדות אכן אקוטים?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2006 13:39 |
|
| |
מבחן,*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
אם אפיית המצות נעשות בבוקר, גם לדבריך יש יתרון במים שלנו שהם קרים יותר ממים שנשאבו בבוקר ויתכן שיתרון זה נשמר גם בשעות הצהרים המוקדמות.
גם אם האפיה נדחית לשעות המאוחרות של היום, בכל זאת יש יתרון במים שלנו לאור המקובל בעבר (ובכפרים הערביים אפילו בהווה) לאכסן מים בכלי חרס.
האם שתית פעם, ביום חם, בלא מקרר, מים קרירים, מכד חרס?
לכן עקומותיך, אפילו כשאפיית המצות נעשית לאחר חצות היום, אמורות להיות:
1 מים שלא נשאבו, בשקיעת החמה 28, בסוף הלילה 25, בסוף היום למחרת 28 .
2 מים שלנו, בשקיעת החמה 28, בסוף הלילה 22, ביום למחרת 21-23.
מיכי,
אשריך שאתה חי בחברת שפע בה קיימים מקררים לכל דכפין.
בילדותי, בישראל הצעירה (אפילו בביתי ובית שכני) המקררים לא היו מצויים.
גם כיום, למעלה מ 70% בקירוב מאוכלוסיית העולם מסתדרת ללא מקררים.
בימי מלחמה עולמית או מלחמה אזורית ממושכת, מושגים החוזרים תקופתית לאורך ההיסטוריה, גם מדינות מפותחות נאלצות לעבור לאורח חיים מוגבל טכנולוגיה.
לכן מובן מדוע חז"ל לא נתנו דבריהם לשיעורין, כאותו עיקרון של הגרשז"א לגבי היולדת.
(הערה:
לא בכל מקום מצויים מי מעיין הקרירים יחסית.
ברוב המקומות משתמשים במי באר. שם ההקפדה על מים שלנו חשובה ומשמעותית עוד יותר.)
אם טרם שכנעתי, לא תהיה ברירה אלא לפנות אליך לקורס מתקדם בהבעה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2006 13:57 |
|
| |
ר' מרדכי ענוותך תרבני,
לא נראה לי שהבעיה היא בהבעה, אלא יש כאן אי הסכמה.
לענ"ד לשמור את התקנה בגלל חשש למלחמות עולמיות הוא מן המתמיהין. לענ"ד, כפי שגם כתבתי, רוב מוחלט של היהודים שומרי המצוות חיים מן הצד הזה של האמזונס והמיסיסיפי (או האגם המר), ולהם יש מקררים. הרבה יותר יהודים שומרי מצוות חסרים להם מי באר או מעין, מאשר מקררים.
על כן נראה לי שהרציונליזציות הללו אינן משכנעות. לכל היותר יש כאן דין בטל טעם לא בטלה תקנה.
ושלח לי בעלבעמיו באישי בשם גדול אחד שהביא ראיה מתוס' סוף איזהו נשך, שכשאיסור ריבית דרבנן נעשה חוכא מבטלים אותו. וכפי הבנתי יש כאן רעיון גדול ומעשי מאד: הכלל שאם בטל טעם עדיין לא בטלה תקנה זה כשאין נזק, אלא רק בטלה התועלת שהיתה בתקנה. אבל כשהיא נעשית חוכא, אזי מתעורר נזק חיובי (=אקטיבי. לאפוקי מחוזר תועלת, שהיא פסיבית) משמירת התקנה, ובכה"ג אם בטל טעמה מבטלים אותה.
ואכתי צ"ע מיהו המוסמך לבטלה (מתוס' שם די ברור שהעם לא נהג באיסורים אלו, ובעלי התוס' נימקו זאת בדיעבד. כדרכם בכ"ד, ראה ריש ע"ז, ושם טו ועוד).
הטענה שהעליתי לעיל, לפיה אולי התקנה היתה לשים מים קרים, ולאו דווקא ממעין או באר, היא מנגנון נוסף ששווה לבחון אותו.
וה' ישמרנו ממלחמות עולם ומחוסר מקררים לציבור (ומגזירות שבטל טעמן, ובפרט היכא שנעשה חוכא ).
|
|
|
|
|
|
