התעלות - מקבילה משני הקצוות

להתעלות, דרוש להתקדם בידיעה ובבחירה, במחשבה ובעשייה ולא ניתן להסתפק בקצה אחד בלבד.

כמו שדרושה הדרכה לאדם התועה בדרך פיזית, כך לתועה בדרך היושר. המודרך זקוק לזיהוי יעדו במישור הידיעה ולהתקרבות ליעדו במישור הבחירה.

לכן על מבקש היושר לשפר את זיהויו מחד, ואת אימוץ הזיהוי מאידך.

גם על החינוך, לכלול את שני המישורים. הוא אמור לתמוך בהבהרת זיהוי הישר ולכוין את הבחירה לכיוונו.

כאשר החינוך ממוקד אך ורק במניפולציה של הבחירה בדרך הישר כביכול, על ידי הבטחות, איומים וכו' ואינו עוסק בשיפור הידיעה, אלא אדרבה סותם פיות ומחשבות, הרי הוא כורת את הענף עליו הוא יושב.

אם לתועה בדרך פיזית יאמרו סע, סע, העיקר שתיסע בלי לברר את היעד, כאשר היעד הנכון הוא אחד והאפשרויות לטעות הן ללא ספור, אין סיכוי שיגיע ליעדו. כך לגבי התועה בדרך היושר. אם יאמרו לו תעשה, תעשה (את שאומרים סובביך) העיקר שתעשה בלי לברר לשם מה אתה עושה, אין סיכוי שיתיישר.

אם כל ההתעסקות האינטלקטואלית בדרך החיים היא רק כדי לתרץ את המקובלות ולא לבדוק ולנפות, מה התועלת בדיון שהמבוקש מונח מראש?

(כבר בעבר טענתי לווטו על הקרבת איכות ופתיחות בדיונים למען ריבוי כמות המשתתפים.)