נחזור לציטוט שלך. הקטע הובא בידי משמיצי החסידות בפולמוס הגדול. בשבר פושעים - ספר האנטי חסידי הנודע - מצטט כך: לא ירגיל להיות מתמיד בלימודו רק יתערב עם בני אדם ולא ילמוד כלל, כי הלימוד מביא לידי גדלות". המלים "לא ילמוד כלל" - אינן אלא סילוף. ראה מונדשיין 'כרם חב"ד' ד' עמ' 158
נשלח ב-12/4/2003 22:58
ווטו
הפרשנות שלך לשיר "מחזירה אותו למוטב", אבל נראה לי (לאור דבריך) שבמקורו הוא פרפראזה על דברי שאול התרסי (פאולוס) "באין תורה - אין עבירה" "לא נדע את החטא בלתי ע"י התורה" שמקורו בשרשי הנצרות אשר החליטה לוותר על נורמות מעשיות.
אבל עשית "גיור" כהלכה ...
אחזור לראשית האשכול . כמה מילים על בעל התולדות וציטוטו .
כפי שכתב מסתברא, שימש הציטוט הזה עם סילופים ובלעדיהם את מתנגדי החסידות . הספר קומם עד מאד את המתנגדים ונשרף במקומותיהם (יש הגורסים במצוות הגר"א) .
האגדה החסידית מספרת כי שנים לאחר מכן ציווה אף הנודע ביהודה לשורפו, עד שבא אליו אחד מתלמידיו של בעל התולדות ולאחר שהוכיחו והראה לו את גדולת המחבר הרים את הספר מהארץ ונשקו ...
יצויין כי בעל התולדות יצא במסע שהיה נועז מאד לתקופתו נגד חבורת הלומדים וכפי הנראה "שם את היד" על נקודה מדממת אשר מקורה בחשיבות העצמית של חבורת הלומדים ובזלזולם בהמון .
הוא כתב למשל : "הלומדים כל מה שלומדים יותר הם גדולים בעיניהם ויוחשב בעיניהם שכבר למדו הרבה כל הצורך, והחסידים כל מה שלומדים יותר הם קטנים לעצמם" .
כפי שהובא לעיל הוא דגל במעורבות בין ההמונים
ובלימוד מאורחותיהם . כיצד ? "מה הוא משכים למלאכתו כך הוא משכים למלאכת שמים. מה הוא מרבה בסחורה כך הוא מרבה בישיבה" עד כדי כך שכתב שגם על אדם רשע יש להביט ולקחת מוסר ...
מובן אפוא, מדוע שימש ספרו כדלק במחלוקת הידועה .
נשלח ב-13/4/2003 00:00
בע"ע,
המקור הוא מפילוסופיות/דתות המזרח הרחוק. לכן לא נראה שהכוונה שתורה מאפשרת חטא, אלא שמאפשרת תיקונו ושלכן אין לשכוח שיש להתקדם מעבר לתיקונו!