"מכתב מאליהו" ב"היכל הבעש"ט"
הופיע כעת גיליון השני של הרבעון 'היכל הבעש"ט' שיוצא לאור על ידי מוסד 'היכל מנחם' בורו פארק. למרות שהביטאון יוצא לאור על ידי מוסד המזוהה רשמית עם חב"ד, הרי למעשה מנסה, ואף מצליח, הבטאון לתת במה לכל החצרות החסידיות.
השגתי הקובץ והנה דיווח על תוכנו. בגליון, שלל של מאמרים בנושאים עיוניים, היסטוריים וספרתיים מטובי הוגי וסופרי החסידות. יש שם מאמר על מהדורות קמאיות של הספר "שפת אמת" מרשימות השומעים; יש שם מאמר המביא מסמכים מקוריים מכתב יד המפיצים אור על אחת הדמיות המעניינות מראשית החסידות, תלמיד המגיד ממזריץ בעל "וצוה הכהן"; יש שם לקט מעניין, מעשה ידי חסיד ביאן, נכד ר' לוי יצחק מבארדיטשוב, על היחסים הידידותיים אך הטעונים, בין בעל התניא מחד ורבי לוי יצחק מבארדיטשוב מאידך. חומר מרתק. מאמר יסודי על היווצרות הליקוט הבעל-שם-טבי הידוע בשם 'בעל שם טוב על התורה'. ועוד מאמרים עיוניים על הגישות השונות בסוגיית ה'צמצום', ומאמרו של ההוגה החבד"י הוותיק הרב יואל כהן במשנת רבו הרבי מליובאוויטש זצ"ל.
כמובן, כביטאון רב חסידי, הרי יתכן שיצא קרח מכאן וקרח מכאן. חסידי חב"ד יטענו, שאינו מספיק חבד"י, שהרי הוא נותן ביטוי לשאר חסידיות, דבר שלא רגילים לכך בחב"ד, ואילו חסידיות אחרות, יטענו שהביטאון יותר מדי חבד"י, שכן הרבה מאמרים, מטבע הדברים, מוקדשים לתורת חב"ד. למרות זאת, הביטאון מנסה ללכת בין הטפות ולהדפיס ביטאון מקצועי עם הרבה חומר מקורי לכלל החסידים.
מכתב צנוע אחד, מהווה לדעתי תגלית מעניינת, ואף, כפי ששמעתי מבעלי העובדה, רבת תככים. בגליון, מכתב של המשגיח הנודע הגאון רבי אלי' דסלר שנכתב להגאון רבי גדלי' הרץ, ראש ישיבת שפת אמת, אודות תכנית פתיחת ישיבה שתשלב "את הלומדות והמוסר של ליטא עם החסידות המצורפת של חסידות הליטאית (חב"ד) עם הפולנית".
מאחורי המכתב מסתתרת סאגה משפחתית שלימה. רבי אלי' דסלר מליטא שבליטא, ואף נשא את נכדתו של הסבא מקלם, הי' דמות מקורית בנוף הליטאי אחרי השואה. מבין הליטאים הוא הי' היחיד (גם הגרי"ד סולוביציק מבוסטון הושפע מחסידות בהגותו, אך הוא מחוץ לקנצזס החרדי) שהושפע מחסידות בכלל ומחסידות חב"ד במיוחד, והרבה להתעמק בתורתה ובמשנתה (דבר שערר זעמם של עמיתיו בעולם המוסר). המעיין במאמריו ב"מכתב מאלי'" יבחין בניקל בשקיעים של רעיונות החסידות במשנתו המוסרית.
משפחתו של ר' אלי' התפצלה, משפחת דסלר האמידה שבקליוולנד בארצות הברית, ומשפחת געלדצעהליר בניו יארק. הר' גלדצעהליר מחברו של חמשה כרכים גדולים "קדשי יהושע" על נושאי קדשים, מטפח ללא הרף את הצד החסידי של חותנו, הוא חשף את הקשרים הקרובים בין הר' דסלר לבין הדמות החבדי"ת הידועה ר' יצחק הורוביץ, הידועה בעגה החבדי"ת בכינויו ר' איצ'ה דער מתמיד (כינוי לא שגרתי בעליל לחבדני"ק!), והמכתבים ביניהם בנושאים העומדים ברומו של עולם המחשבה היהודית, הוא נתן מכתבים אלו לפרסום בספרי מכתב מאלי', והוא נתן החומר לר' אהרן סורסקי לספרו 'מרביצי התורה ומוסר'.
הדסלרים, מאידך, הם מתנגדים מושבעים ומילטנטיים, והם מנסים בכל יכולתם, להדחיק, לצנזר ולטייח את הצד החסידי של הרב דסלר. כאשר פירסם געדלצעהליר את הקשרים החסידיים של הר' דסלר, המשפחה מקליוולנד ניתקה מגע עם המשפחה בניו יארק על חילול כבודו של הר' דסלר! למשפחת דסלר אוצר גדול של כתבי יד מגדולי ליטא ומשאר גדולי ישראל (לא מזמן הדפיסו ספר גדול ומפואר של גנזים שבארכיונם , בדפוס מסורה - ארט סקרול) ובתוכם גם מכתבים של אביהם הר' דסלר בעניני חסידות, אך בכדי "לא לחלל את דמותו"- מסרבים לפרסמו. גם מכתב זה שהי' באוצרם זמן רב, סירבו הדסלרים לפרסם ולהביאו למשפחת גלדצעהליר, כעת עם פירסם המכתב - עדיין תעלומה היאך הגיע המכתב לשלחן המערכת - האמת יוצאת לאור על חזונו של הרב דסלר למזג את עולם הליטאי יחד החסידות החבדי"ת והכללית.
הנה המכתב בשלימותו:
ב"ה יום א' לס' עקב תשי"ג מאנסי
כבוד ידידי עוז הרה"ג המצויין ברב מעלה בתו"י וחסד למכבירי מוהר"ג הרץ הי"ו.
שלו' וברכה ויהי ה' עמו בכל אשר יפנה
תודה עבור מכתבו, אמנם כן הנני עומד בדבורי יש צורך גדול לישיבה גדולה בדרך החסידות והלומדות יחד באיירופא, ושתהי' מסודרת כראוי ברוחניות, עבודה באמת במרץ ולא בבטלנות, תורה באמת ולא בפשטלעך, כת"ר מבין אותי היטב, כי ח"ו איני בא לבקר ולבטל, אבל מגמתי שיהי' דבר שיעשה פירות הרבה מאד לגדל דור דעה ומעשה, פה במאנסי אני רואה ממהלך כזה, ונהנה אני מאד.
ידידי! לדעתי כי יוכל לעשות כזאת ואינני רואה לפי מיעוט ידיעתי אחר במקומו, ח"ו לא אומר לבטל את ישיבתו, אבל הרי ישיבתו קיימת, ואין ספק לי כי בהשתדלות של סידור תוכל להתקיים גם בלעדי מר וכש"כ אם כת"ר נ"י יבא לפרקים לסייע, אבל באנגליא צריך לבנות דבר ... עבור כל איירופא, ולא יבָנה בנין כזה כראוי אם לא יעמוד כת"ר בראש, וידע נא כת"ר אם כי אינני יודע את ישיבתו, אבל עכ"פ היא ישיבה בין מרבית ישיבות אה"ק, משא"כ אם בגולה יעמוד ישיבה גדולה, אשר תאיר לגולה בתורה ובחסידות כדבעי, ובודאי יצליח אם יצרף את הלומדות והמוסר של ליטא עם החסידות המצורפת של חסידות הליטאית (חב"ד) עם הפולנית, לזה עיני נשואות שיתקרבו הדרכים יחד אשר בדור אשר כזה יפעול הרבה מאד.
אקוה לשוב בעהשי"ת לארץ הק' ביום ב' ער"ח אלול הבע"ל בבוקר, ועוד נוכל לדבר ולברר בענין הנ"ל העומד ברומו של עולם לענ"ד.
והי' שלו' מאדון השלו' כנפש ידידו מו"מ מאד, א"א דסלר
 |
|
|
