למה שמח הרמב"ן שמחה גדולה ?

אכפת לי

איני מבקש ממך לסמוך על פרשנותי לרמב"ם בתור מומחה, אבל מה דעתך לעיין בשיעורים שפירסמתי בזמנו במורה נבוכים? הלינקים נמצאים באשכול העוגן של המומלצים.

צריך לקרוא כמות הגונה של חומר, כן, אך הרמב"ם, הוא רמב"ם, וצריך להשקיע כדי להכירו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מימוני

לא מצאתי בדבריך תשובה ברורה להצעתי.

באשר להפניתך - אני מקווה שתסלח על כך שבזמן המועט העומד לרשותי אני מעדיף ללמוד מהמקור.

'כפתלי

חשבתי לא להגיב, אך מכיון שאתה מצהיר שאתה מעדיף ללמוד מהמקור, אז אולי תסביר איך העז רב ינאי להתאים את המציאות לאמת כשפסק: "פוקו וזרעו בשביעית"? באיזה רשות התיר רב ינאי לא לקיים "שנת שמיטה". איזה סיבה טובה היתה לו?

'כפתלי, חוכמה קונים! לא מקבלים אותה במתנה, לא מקבלים אותה בירושה, וגם אי אפשר לקנות אותה בכסף, רק במאמץ חשיבתי! ואת זה כל אחד יכול להשקיע, וכל אדם ראוי לו שיהיה צדיק כמשה רבנו- את זה לא אני אמרתי!

איקה

א. לא הבנתי מה הקשר בין העדפתי ללמוד מהמקור לבין שאלתך.

ב. לעצם שאלתך אני מפנה אותך לתגובה קודמת שלי אודות ההבדל בין תקנות לבין אמת השקפתית.

ג. לגבי הקטע האחרון בדבריך - את כנראה מנסה להטיף לי מוסר על משהו, אבל לא זכיתי לרדת לעומק כוונתך...

'כפתלי,

הקשר הוא שאם אתה לומד את המקור, אז אפשר לשאול אותך שאלות קשות!

לא מצאתי באף תגובה שלך הסבר מפורט על ההבדל. ספר לי על ההבדל בין תקנות לבין אמת השקפתית?

רוצה לקנות חוכמה!(זה לגבי הערה ג)





תוקן על ידי - איקה - 25/11/2003 18:37:37

האשכול פתח ברמב"ן והגיע לרמב"ם...

ולנושא המדובר הייתי מציע פשרה עפ"י דברי הרמב"ן באיגרותיו בקשר לחרם שהוטל על ספרי "המורה" ו"המדע", הרמב"ן כותב שאת הספרים האלו הוא כתב כדי לחזק את הלבבות שפנו אחרי הפילוסופיה, ושדעתו לא היתה כך.
הדבר יסביר את הציטטות מספריו האחרים ב"יד" ואת ההתיחסות הכללית שלו (מלבד בספר המורה ובהלכות יסוה"ת) למצוות המעשיות ולפרטיהן באדיקות כ"כ גדולה.

לאשר

ראשית הבהרה: אינני שולל את הלגיטימיות של דיון בדברי הרמבם והעלאת אפשרויות להבינו באופן שונה ממה שנראה בקריאה שטחית.
אני כן שולל את הלגיטימיות של דחיית דבריו מכל וכל בטענה שאינם משקפים את דעתו האמיתית.

וכעת מס' הערות:
א. המובאות הנדונות לא נלקחו מספר מ"נ.
ב. דברי הרמב"ן אינם תח"י כעת אך למיטב זכרוני הוא לא אומר שדברי הרמבם במ"נ אינם נכונים או אינם משקפים את דעתו.
הוא רק מציע להגביל את תפוצת הלימוד בספר עקב השימוש שהוא עושה בפילוסופיה.
ג. גם את ההגבלות הללו הוא מציע אך ורק ביחס למ"נ בעוד שלגבי ספר המדע הוא מדגיש שמהווה חלק אינטגרלי מהיד החזקה.
ד. המשך חוכמה כותב (אינני זוכר מיקום מדויק) שכל ספרי הרמבם - מפי' המשניות דרך היד החזקה ועד למורה רוח אחת בכולם.

ושאלה:

היכן מצאת במ"נ או בהלכות יסה"ת יחס "לא אדוק" לקיום מצוות???

איכפתלי

כוונתי שלפי התאוריות של המ"נ דהיינו שהמצוות נועדו לעם שיצא ממצרים והיה רגיל לעבודת אלילים וסגידה לסמלים, מסתבר שאדם שמתייחס כך למצוות לא יתייחס אלחיהן באדיקות כ"כ גדולה.

וראה זה פלא ב"יד" הרמב"ם לא מוותר על שום קוץ או תג, ונראה שהוא מייחס משמעות עמוקה ומעשית ביותר לכל פרט, האם הדבר אינו אומר דרשני?

ההצעה שהצעתי נראית לי נכונה, לגבי המשך חכמה לא ברור לי למה כוונתו. הרי ברור שהאוירה בין המו"נ ל"יד" שונה.

.



יש פעמים שבשל הצורך ישנה החכם מדרכו הרגילה:

ראו, למשל, הציטוט הבא:


"קמתי ואומר:
שמעו עמים כולם. פראי פול שאלני אם כבר בא המשיח שדברו בו הנביאים, ואמרתי שלא בא
והביא ספר אגדה שאמר בו כי ביום שחרב בית המקדש בו ביום נולד. ואמרתי אני שאיני מאמין
בזה.
(דעו כי) אנחנו יש לנו שלושה מינין של ספרים,
האחד הוא הבב"ליה, וכולנו מאמינים בו אמונה שלמה.
והשני הוא נקרא תלמוד, והוא פירוש למצוות התורה, כי בתורה יש תרי"ג מצוות ואין בה
שלא נתפרשה בתלמוד, ואנחנו מאמינים בו בפירוש המצות.
עוד יש לנו ספר שלישי הנקרא מדרש, רוצה לומר שרמ"וניש. כמו שאם יעמוד ההגמון ויעש
שרמון (אחד), ואחד מן השומעים היה טוב בעיניו וכתבו. וזה הספר מי שיאמין בו טוב,
יאמין בו לא יזיק."


הדובר טוען כי אין להאמין במדרשים. למי שטרם זיהה, הדובר הוא הרמב"ן, ביומו השני של הויכוח בינו לבין פראי פול.
פראי פול השתמש במדרשים שונים מהגמרא כדי להוכיח כי גם לדברי היהודים, המשיח כבר בא. לאחר שביום הראשון התנצח עמו הרמב"ן והוכיח כי המדרשים שהביא אינם יכולים להיות מכוונים כלפי ישו, כנראה חשב על הנושא שוב בביתו. למחרת, טען את הארגומנט המובא לעיל. מי שיקרא את כל הדיון, יראה כי כדי למנוע מעצמו כשל לוגי בשל דברים שאמר, וכדי למנוע אפשרות מפראי פול לנצל את אותו הכשל, נדחק לטעון כי האגדתות אינן אלא אגדתות.

האם דברים אלו תואמים את משנתו של הרמב"ן, כפי שאני מכירים אותה מכתביו ומפרושיו?

יתכן שכדאי לפתוח אשכול מיוחד לשאלה הנדונה.

לאשר

א. הרמבם עצמו לאחר שמביא במ"נ טעמי המצוות כותב על מגבלת הטעמים כולם ומשתמע מדבריו שודאי ישנם טעמים נוסםים.

ב. גם עפ"י הטעמים שמביא הרמבם הקשורים בחינוך עם העבדים שיצא ממצרים, ודאי ששינוי הנסיבות לא גורר שינוי בהלכה.

ג. ההתרשמות הסוביקטיבית שלי דוקא תואמת מאד את דברי המשך חכמה ע"כ שמתקיימת הרמוניה מחשבתית בין כל חבורי הרמבם.

למואדיב

א. מפירושו של הרמב"ן לתורה נראה שאכן הוא תפס את מדרשי חז"ל כבלתי מחייבים ופעמים רבות הוא מקשה עליהם ודוחה אותם.

ב. בכל מקרה יש לחלק בין ויכוח שעלול להיות כרוך בסכנת נפשות לפרט ולכלל, לבין אגרת שבה פורש הרמבם את משנתו המחשבתית לפני יהודי תימן.

איכפת לי

כתבת כי באיגרת תימן הרמב"ם פרש את משנתו המחשבתית לפני יהודי תימן.

כמדומה לי שזה לא מדוייק.

את משנתו המחשבתית הרמב"ם פרש במורה נבוכים, והוא עשה זאת בהסתרה - כפי שהעיד על עצמו בהקדמה לספר. אם תרצה, תוכל לקרוא אותה בלי להסתמך על ציטוטים והסברים משלי.
אם תעיין עוד, תמצא שהרמב"ם כתב שתיכנן לכתוב את משנתו הפילוסופית בצורה גלויה, אך חזר בו.
כלומר, המשנה שנראית גלויה לעין כל אינה זהה לדעותיו האמיתיות - יהיו מה שיהיו.


האיגרת ליהודי תימן נועדה לחזק אותם בעת משבר, לא להציג משנה פילוסופית סדורה.

מכאן עדיין לא מתחייב שבאיגרת זו הרמב"ם יכתוב דברים שאינם נכונים לפי דעתו. אך בהחלט לא יהיה זה נכון לומר שהרמב"ם טרח לתמצת את משנתו ההגותית באיגרת לקהילה שסובלת מרדיפות.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני

רק דבר אחד קטן? אתה יכול להרחיב בעניין כוונותיו של הרמב"ם לכתוב משנה גלויה? והוא חזר בו?

הרי זה סותר את העיקרון עליו גדל משחר ילדותו,ולא הסכים להתפשר עליו בשום אופן, זה חלק מהיסוד האמוני מבחינתו. ללכת בעקבות המקרא. אם בכוונתך לרמוז על "ספר הנבואה" עליו הוא מדבר בשמונה פרקים, שלא כתב בסוף זה מפני שהחליט לאחד את שני הספרים אותם תכנן לכתוב, ספר ההשוואה, וספר הנבואה כלולים שניהם ב"מורה נבוכים" שלו.

איקה

אכן לכך נתכוונתי. לשני ספרים אלו שהרמב"ם חזר בו ולא כתבם.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני,

אז אתה חושב שאם היה כותב הרמב"ם את "ספר הנבואה" הוא היה מגלה יותר מאשר גילה ב"מורה"?

הרי גילוי "האמת ההכרתית" מבחינת הרמב"ם בלתי ניתנת להעברה, ועל זה הוא מדבר כבר בשמונה פרקים, שזו יצירת נעוריו.

קונפליקט רציני, אם אתה עקבי במשנתו הפילוסופית של הרמב"ם וביסודות אמונתו, אי אפשר לחשוב שנתכוון לגלות יותר ממה שגילה.



תוקן על ידי - איקה - 30/11/2003 18:42:14