|
|
| נשלח ב-1/12/2005 19:31 |
 |
| |
הערה ושתי שאלות:
הערה - פינקלשטיין טוען שמנהג פתיחת הדלת בסדר מבוסס על כך שבזמן הסעודה נהגו לנעול את הדלתות כדי שאנשים לא יעברו מחבורה לחבורה ולאחר הארוחה והברכה, עם השירה המשותפת (=גמר ההלל) חזרו ופתחו את הדלתות.
[הדברים מופיעים במאמרו ב HUCA 23 משנת 1950-1]
שאלה מס' 1 - האם תוכלו לציין פרשנויות ופירושים לאמירת "שפוך חמתך"? האם ידועים לכם נוסחים חלופיים לאמירה זו?
שאלה מס' 2 - אמשלום, האם את יכולה לתת את המקור לנוסח של רבנו תם?
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2005 19:44 |
|
| |
שחרית,
לצערי, איני יודעת את המקור, אולם דומני כי בעבר, באחד האשכולות בנושא, הבאתי את הנוסח, והיה מי שציין לו מקור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 03:09 |
|
| |
קשה מאוד להניח שרבינו תם חיבר נוסח אוניברסליסטי פייסני כזה, בייחוד לאור תפיסת 'הגאולה הנוקמת' שייחדה את אשכנז הקדומה,
וראו מאמרו המאלף של י"י יובל בציון נג ובספרו 'שני גויים בבטנך'.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 03:24 |
|
| |
שחרית
1. ראי: מ"מ כשר, הגדה שלמה, ירושלים תשכ"ז, עמ' 177-180; ד' גולדשמידט, הגדה של פסח ותולדותיה, ירושלים תש"ך, עמ' 62-64; ש' וז' ספראי, הגדת חז"ל, ירושלים תשנ"ח, עמ' 174-178; י"י יובל, שני גוים בבטנך, תל אביב תש"ס, עמ' 140-145.
2. נוסח משונה זה (שלא הוזכר בידי החוקרים הנ"ל), פורסם לראשונה(?) מתוך הגדה אשכנזית משנת רפ"א (1521), בידי: מח"א בלוך, היכל לדברי חז"ל ופתגמיהם, ניו-יורק תש"ח, עמ' 591-592:
"שפוך אהבתך על הגוים אשר ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך קוראים בגלל חסדים שהם עושים עם זרע יעקב ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם, יזכו לראות בטובת בחיריך ולשמוח בשמחת גויך".
ושם בהערה: "נוסח זה מצאתי ב"הגדה של פסח" מעזבונו של השר הגאון הצדיקן ר' שמשון ווערטהיימער ז"ל (1658-1724) מווינה בכתב יד מפואר וציורים נפלאים על גבי קלף. והיתה הגדה זו בידי אחד מניני הגאון השר, קצין צבא גבוה והרשה לי לעשות ממנה תצלומים. ברשותו של בעל ההגדה כתבתי באריכות על נוסח זה בספרי "דער יודענהאסס", גם הבאתי תצלום ממנו. נמצאו בהגדה זו פזמונים שאינם נמצאים בהגדה שלנו וגם שינויים הרבה בנוסחאות. התצלומים שהיו בידי נפלו בימי הזעם לידי הגשטפה. מי יודע לאן נתגלגלה הגדה יקרת ערך זו בשנות תוהו ובוהו אחר שאותו קצין היה בימי הכבוש כמעט בן מאה שנה. ההגדה נערכה בווארמס בשנת רפ"א מאיש אחד החותם בשם "יהודה ב"ר יקותיאל נכד רש"י". בין מעט הכתבים שנשארו בידי מחורבן ווינה מצאתי הפתקא שרשמתי עליה שתי הנוסחאות "שפוך".
המחבר מזכיר את שמו המלא של ספרו הגרמני דער יודענהאסס, שם, עמ' 44: "דער יודענהאסס אום שפיעגעל דער יאהרטוזענדע", שפורסם בשנות השלושים, חיפשתי ספר זה הן בקטלוגים של ספריות יהודיות בישראל וארה"ב והן בספריות גרמניות, ולא מצאתיו.
תוקן על ידי - ממדבש - 02/12/2005 3:29:21
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 09:50 |
|
| |
במשפחות רבות מקהילת חעלם היתה נפוצה חוברת כתב יד ובה רשומה סגולות ורפואות מר' אליה בעל שם וכן זכר נפלאותיו שהציל יהודים רבים מעלילות דם וגזירות רעות על ידי גולם שיצר. חוברות אלו כרוכות בכריכה מיוחדת לשמירה על כל צרה שלא תבוא ועברו בירושה מדור לדור ושמרו עליהן כעל ספר קדוש וסגולה להצלה מכל מיני פורעניות בבית ובחוץ.
כן כותב חיים בלוך בספרו בגרמנית שקיבל כתב יד כזה מחייל יהודי בשם ישעיה טריפולסקי שנשלח לחזית ולקח אתו חוברת זו לשמירה והגנה לחייו בעת התקפת האויב.
אלא שלא ידוע לנו כלל על כתבי יד אלו ממקור אחר.
ויותר מזה יש להעיר שחיים בלוך נתפס כזייפן, עיין בספר מכתבים מזוייפים נגד הציונות מאת שמואל וינגרטן ירושלים תשמ"א
אשר על כן, אין לסמוך על דברי חיים בלוך בפרט בדברים מחודשים עד שיצא עליו עדות ממקום אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 01:05 |
|
| |
ראה: מ' הרשקוביץ, מהר"ץ חיות, ירושלים תשל"ב, עמ' רכט-רלב, הסבור כי המכתבים מזויפים אבל לא בלוך הוא הזייפן, בלוך פירסם מכתבים שזויפו ע"י מאן דהוא.
וראה גם: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, רמת-גן תשס"ה, עמ' 585-587.
|
|
|
|
|
