הערות על נוסח ספרד

הזכירו כאן את השינוי שיש בסידורים בתפילת מוסף של יו"ט: "שובה אלינו וכו'" וצ"ל: "שובה עלינו וכו'".

הרב אליעזר וויספיש מהר נוף בירושלים מהדיר הסידור היפה והמהודר שער הרחמים לר' פנחס מפאלאצק תלמיד הגר"א, לפני בי"ג שנים, חקר מקום זה, והוכיח שבכל הסידורים ובכל המקורות הקדומים הנוסח הוא: 'עלינו', ולא 'אלינו'. בזמנו ניסה לעשות למען תיקון זה, וכמדומה אני שלא עלתה בידו, והשיבוש עדיין חי וקיים.

יתירה מזו, נתפרסמה בעיתון יתד נאמן [צ"ל: נאמנה!], תגובתו של הגאון הרי"ש אלישיב שליט"א, שמאחר וכבר הודפס השיבוש כך בסידורים יש להשאירו ואין לתקן...! [לעומת זאת כאשר אברך מבני ברק ביקש לעשות מהפכה בצורת כתיבת סת"ם, באותיות 'קל"ה', בטענה שהצורה הנהוגה אצל רוב הסופרים כיום הוא שיבוש של השנים האחרונות, והסכים עמו הגאון הנ"ל...! [מספרים שהגאון רי"י פישר זצ"ל ראה את הגר"מ בראנסדארפער שליט"א מזמין תפילין חדשות לאור הנ"ל, ואמר לו כדאי שתמתין עוד שבוע, אולי בינתיים יבוא עוד מישהו ויהפוך שוב, וימצא עוד דברים שיש לשנותם, ותצטרך להזמין תפילין חדשות!]. ונתחברו ספרים על פולמוס זה.

מקרה נוסף. היה זמן שבעל הוצאת אשכול החליט לאמץ את נוסח חב"ד בתפילת מנחה של שבת, 'והנחילנו ... שבתות קדשך וינוחו בם, וקפצו עליו ה'בני תורה' הכיצד מעיז הוא להכניס משהו מחב"ד לתוך כלל ישראל..., וחזר בו והדפיס כבראשונה 'והנחילנו... שבת קדשך וינוחו בם', ורק בהערה למטה ציין שי"א: שבתות קדשך!

עינא פקיחא ונהורא מעליא

שוטנג

אה"נ, ולכן כתבתי שלא תמצא (עד להמצאת הדפוס) שתי סידורים מתנסחים בסגנון אחד.

לגבי נוסח ספרד

יש בו כל כך הרבה שיבושים שנובעים בעיקר מבורות.

דוגמאות:

א. ברכת ראה בעניינו
נוסח אשכנז: וגאלנו מהרה למען שמך
נוסח עדות המזרח: ומהר לגאלנו למען שמך
נוסח ספרד : ומהר לגאלנו גאולה שלמה מהרה למען שמך.

ב. ברכת רפאנו
נ"א: והעלה רפואה שלימה לכל מכותינו
נ' ע"מ: והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו.
נ"ס: והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו רפואה שלימה לכל מכותינו.

ג. ברכת שמע קולינו
נ"א: כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים.
נ' ע"מ: כי אתה שומע תפילת כל פה.
נ"ס: כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים.

ד. ברכת שים שלום.
נ"א: וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך.
נ' ע"מ: וטוב בעיניך לברכנו ברוב עוז ושלום.
נ"ס: וטוב בעיניך לברכנו ולברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום.

אלו דוגמאות מייצגות לכך שהנוסח הזה הוא בעצם סינטיזה לא חכמה בין שתי נוסחאות.

מקובל בקהל חסידים שכמה מהאדמו"רים המפורסמים בפולין ואוקראינא התפללו מתוך נוסח האר"י של בעל התניא אך לא הורו כן לחסידים ויש מהאדמו"רים שהי'ה מונח לפניהם בזמן התפילה תמיד גם סידור בעל התניא אבל לא רק.

מהמפורסמים שהתפללו מנוסח התניא -- השפת אמת והאבני נזר

<שובה אלינו בהמון רחמיך צ"ל שובה עלינו בהמון רחמיך וכן הוא בכל הנוסחאות הישנות ובנוסח ספרד>

אם קבלה היא נקבל, אבל אם לדין יש לדון, כי יש הבדל במשמעות בין לשוב אל ולשוב על. לשוב אל פירושו לבוא בחזרה, ואילו לשוב על פירושו לעשות שוב. כך מצאנו בכל התנ"ך רק לשוב אל (לדוגמא: שובה אלי ואשובה אליכם), חוץ משני מקומות בהם כתוב על: ככלב שב על קיאו (משלי כו:יא), שבו על עונות אבותם (ירמיה יא:י).

הסבר מעניין על התופעה ועל התהליכים תוכלו למצוא במאמרו של מדן מ"מחנים" מו (תש"ך). לעיונכם:

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/tfilat-2.htm

דגים

בכל מקרה עשה בעל הוצאת אשכול שטות, מפני שכתב למטה (באותיות זעירות), "י"א שבתות קדשך, והיא הנוסחא הנכונה"!!!

וממה נפשך....

ומה לו לחלק ציונים?

דגים

<"יתירה מזו, נתפרסמה בעיתון יתד נאמן [צ"ל: נאמנה!]">

"וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, עַל-אֲזֵנֶךָ; וְהָיָה, בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ, וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵאָתֶךָ". (דברים פרק כג פסוק יד).

תני בר קפרא: "ויתד תהיה לך על אזנך" (דברים כ"ג, 14): אל תקרא אזנך אלא אזנך, מלמד שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו בתוך אזנו..

מו"נ חלק שלישי פמ"ג

asher177:

מה שכתבת בענין הנוסחאות נכון אלא שאין זה נוגע לענייננו. כתבתי שהאר"י היה מגיה ספרים ומתקן הנוסחאות בבית מדרשו של הר' בצלאל אשכזי. ואשר על כן הנחתי שתיקוני האר"י בסידורו הם בסגנון זה. עוד לא שמעתי דבר שישנה דעתי.


reika:

חשבתי ששובה עלינו, הוא מלשון ויעל אלהים מעל אברהם.

אין שום ספק שהנוסחה "שבתות קדשך-וינוחו בם" מדוייקת.
וגם ללא סידורו של בעל התניא אפשר להבין זאת מגופם של דברים,

שכן איך אפשר לומר "שבת קדשך" לשון יחיד, ומיד "וינוחו בם" לשון רבים, משא"כ "שבתות קדשך" "וינוחו בם" זה הכל לשון רבים.

ומצד הסברא: בליל שבת ובשחרית אומרים וינוחו בה או בו, וקאי על השבת שאנו עומדים בה, אך במנחה של שבת, שהשבת כבר עומדת לצאת, אין אנו מבקשים על שבת זו, אלא על השבתות הבעל"ט, ומתאים לזה לשון רבים.